המחסור בעובדים בתעשיית ההייטק הישראלית מורגש היטב, והצפי הוא שהמחסור הזה רק יגדל עם השנים. תעשיית ההייטק הישראלית צריכה למצוא פתרונות יצירתיים לכוח אדם מיומן ומוכשר חדש, ומזה שנים יש מי שטוענים שניתן למצוא אותו בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל.
אם אוכלוסיית ערביי ישראל עומדת על כ-20% מכלל התושבים במדינה, הרי כוח ההשתתפות שלה בתעשיית ההייטק המקומית קטן בהרבה. לפי נתוני עמותת צופן, ששמה לה למטרה לקדם שילוב מהנדסים ערבים בהייטק הישראלי – רק 3.5% מהמועסקים כיום בהייטק הישראלי הם ערבים. צופן שמה לה למטרה להגיע לכ-10% לפחות של מועסקי הייטק ערביים בשנת 2025, והיא עושה זאת במגוון דרכים: הן בהקמת מרכזי הייטק בלב הערים הערביות והן בסיוע לעובדים מיומנים מהמגזר בהשתלבות בכל חברות ההייטק הישראליות. צופן רואה את עצמה כגשר בין הסטודנטים הערבים, הרשויות המקומיות הערביות, הממשלה ומגזר ההייטק.
עמותה נוספת שעוסקת בתחוםהיא תוכנית עתידנא בהייטק שהחלה לפעול ב-2019 ופועלת להכשרה והשמת צעירים אקדמאים בני החברה הערבית בחברות הייטק בישראל. התוכנית מורכבת מבוט-קאמפ של שלושה חודשי הכשרה ולאחריו ליווי צמוד עד להשמה בחברות ההייטק בישראל.
לגשר על הפער הדיגיטלי
אולם כדי להכשיר עובדים בני המגזר הערבי לעבודה בהייטק – יש צורך לגשר על כמה פערים – הן פערי שפה והן פערים דיגיטליים. מי שעוסקת בכך ללא לאות היא ד"ר אסמאא גנאים, מייסדת ומנכ"לית InnDigital לקידום דיגיטציה בחברה ובחינוך. מסבירה ד"ר גנאים: "הפער הדיגיטלי מצטרף לפערים הסוציואקונומיים המובנים הקיימים כבר ואפילו תורם להרחבתם. ברמה האינדיבידואלית יש התקדמות רבה כך שהדיגיטציה פתחה הרבה הזדמנויות להתקדמות מעבר לחסמים הלאומיים, הפוליטיים והגיאוגרפיים, והסוציואקונומיים כולל יזמות, ועבודה מרחוק. אך המצב הוא כזה שתשתיות התקשורת במגזר הערבי חלשות מאוד ולא יציבות ועדיין יש יישובים ערביים שתשתיות התקשורת כלל לא הגיעו אליהם. זה כמובן חסם רציני מאוד להתפתחות דיגיטלית".
"רמת השימוש ברשתות החברתיות היא מעל ל-90% בקרב צעירים ערבים, בדומה לחברה היהודית, אך זה לא מלווה באוריינות דיגיטלית. בעידן שבו כל השירותים, מיצוי זכויות וקיום חובות, התפתחות אישית וכלכלית מצריכים ידע ומיומנויות דיגיטליות, הפערים הולכים ומתרחבים ומשפיעים מידית על הזדמנויות התעסוקה וההתקדמות בחיים בכלל".
כיצד ניתן להתגבר על הפער הדיגיטלי הזה?
"הממשלה וחברות התקשורת צריכות ליישם בפועל תוכנית מואצת לתשתיות התקשורת ביישובים הערביים, ופתיחת הזדמנויות תעסוקה מעבר למשלוח יד, בדיוק כמו שיש תוכניות אמיצות לשוויון מגדרי בתעסוקה, בהייטק ובתפקידים בכירים. בנוסף, צריך להנגיש חינוך חדשני מוקדם כבר בבתי הספר, שפותח אופקים ומפתח כישורים המתאימים לעידן החדש".
מה צריך כדי לחזק את המגזר הערבי לשילוב בתעשיית ההייטק הישראלית?
"הכנה לתרבות העבודה בהייטק הישראלי כולל פיתוח כישורים, הכשרת ההייטק הישראל לפתיחות וגמישות לשילוב ומנטורינג, והנגשת התעסוקה ביישובים הערביים כגון פתיחת סניפים, או מרחבי עבודה מרחוק".
מנטורינג ליזמים ממדינות ערב
מיזם מסקרן חדש בשם חפלה – hafla.org פועל לחבר יזמים טכנולוגיים ישראלים עם יזמים בכל אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה - MENAהכולל בין השאר את המדינות: מרוקו, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין, ירדן, טורקיה וגם הרשות הפלשתינית. מסביר נועם צור, איש הייטק, מיוזמי הפרויקט: "אחוז הצעירים באוכלוסייה במדינות הערביות סביבנו הוא בין הגדולים בעולם, ואנחנו רוצים לשתף את הידע והניסיון שרכשנו כאן ביזמות הייטק במשך 30 שנה עם מדינות האזור. ישראל תמיד לקחה חלק בשוק ההייטק האמריקאי או האירופי, ועכשיו הגיע הזמן לעשות זאת אזורית. האקלים למשל, ובעיית המים, הם נושאים אזוריים משותפים, ושיתוף פעולה יזמי כזה יכול ליצור פרויקטים אזוריים שיפתרו בעיות".
ואיך זה עובד בפועל?
"הקמנו תוכנית אקסלרציה שבה סטארט אפים מהאזור מקבלים שיחות זום ממומחים ישראלים שפועלים בהתנדבות ועוזרים להם לבנות את החברה שלהם, ולהתמודד עם כל הבעיות של הקמת חברה. כבר 50 חברות מהאזור עברו איתנו את התוכנית הזו. הם מקבלים את המנטורים הטובים ביותר מתעשיית ההייטק הישראלית, ומקבלים דברים שאין להם בשוק המקומי שלהם. יזמים בסופו של דבר לא עוסקים בפוליטיקה, הם רוצים לבנות חברה, ונוצרות כאן מערכות יחסים עמוקות ואמון של ממש".
היזמים הישראלים מסייעים לשכנים האזוריים להקים חברות בתחומים של טכנולוגיות אקלים, בריאות דיגיטלית, רובוטיקה, אי-קומרס, אגריטק ופינטק. לצור ולשותף הישראלי הנוסף בפעילות יש גם שותף אמריקאי ערבי שחי בארה"ב והשלב הבא מבחינתם הוא לגייס קרן הון סיכון שתשקיע בחברות הללו.
בשיתוף לשכת המסחר והתעשייה ישראל-גרמניה
