כשמדובר בהשקעות בישראל בכלל, ובהייטק הישראלי בפרט, גרמניה אינה נתפסת כמשקיעה מהותית - לפחות לא כמו ארה"ב או סין, אבל בהווה של 2023 תפיסה זו מעט מוטעית, והמגמה בחמש השנים האחרונות ואף התחזית לעתיד היא דווקא צמיחה בהיקף ההשקעות של משקיעים גרמנים בתעשייה הישראלית בכללותה - כך טוען עו"ד רון אבלסקי, שותף במחלקת מיזוגים ורכישות ובמחלקת הייטק וטכנולוגיה של פירמת עורכי הדין אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM). אבלסקי עומד בראש הדסק הגרמני של המשרד והוא בעל ניסיון רב בייעוץ לגופים ממדינות דוברות גרמנית בישראל ודובר גרמנית כשפת אם.
"יש בשנים האחרונות יותר ויותר חברות גדולות, קרנות הון סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי גרמניות שמשקיעות בהיי-טק הישראלי בעיקר בגלל שהן מחפשות אחר חדשנות טכנולוגית ואף צמאים לה", אומר אבלסקי ומזכיר כדוגמה את ההשקעה מהעת האחרונה של REWE, קמעונאית המזון השנייה בגודלה בגרמניה, בסטארט אפ הישראלי Trigo Vision שפיתח טכנולוגיה מבוססת ראייה ממוחשבת המייתרת את הצורך בקופות. REWE לקחה חלק בסבב C של הסטארט אפ שבוצע באוקטובר האחרון. "יש כבר לא מעט סניפים של הרשת בגרמניה בהם מוטמעת הטכנולוגיה הזו".
עו"ד אבלסקי, מה השתנה במודעות ובתפיסה של המשקיע הגרמני את הצורך בחדשנות טכנולוגית, ולפיכך את היקף ההשקעות בתעשיות הייטק, ביניהן הישראלית?
"יש אכן שינוי שמוביל לגידול בהשקעות של משקיעים גרמנים בחדשנות טכנולוגית, וזה אומר בתעשיות הייטק, ובראשן הישראלית. אני חושב שיריית הפתיחה לכך הייתה רכישת יד2 על ידי תאגיד אקסל שפרינגר הגרמני בתחילת 2014, ומאז יש יותר ויותר פתיחות בקרב משקיעים גרמנים לחדשנות טכנולוגית תוצרת ישראל". לדבריו, "ישנה גם התעניינות של חברות גרמניות בחברות ישראליות שאינן טכנולוגיות דוגמת מכירת עסקי הדיאליזה של טבע ושירותי בריאות כללית ל-Fresenius Medical Care הגרמנית, יצרנית וספקית שירותי הדיאליזה המובילה בעולם. ייתכן שעסקאות דוגמת האחרונה לא זוכות להרבה יחסי ציבור, אבל הן לא פחות משמעותיות בהיקפן ובתרומתן למשק הישראלי".
לא אוהבים סיכון
מה מבדיל את המשקיעים הגרמנים ממשקיעים אחרים, ובא לידי ביטוי בהיקף ההשקעות שלהם בישראל?
"המשקיעים הגרמנים נוטים להיות הרבה יותר אסטרטגים ופחות פיננסים", מסביר עו"ד אבלסקי, "זה אומר שהם נוטים להשקיע בטכנולוגיות שעשויות להיות להם לעזר, לעסק או לתעשייה שלהם. הם לא מחפשים רק אחר התשואה והם לא אוהבי סיכון באופן כללי. לדוגמה, ענקית הרכב הגרמנית מרצדס-בנץ השקיעה ב-2017 ב- StoreDot הישראלית, שמתמחה בפתרונות לטעינה מהירה של סוללות של כלי רכב חשמליים, כדי להטמיע אותם בסוללות של כלי הרכב החשמליים פרי פיתוחה. מרצדס-בנץ או REWE, לצורך הדוגמה, לא היו חייבות להשקיע מכספן ולהפוך לבעלי מניות בחברות לעיל. הן יכלו להיות רק לקוחות, אבל הנטייה של חברות גרמניות היא להיות לקוח ומשקיע במקביל, בעיקר כשהן מבינות לעומק במה מדובר והן יכולות בעצמן להשתמש במוצר. נטייה זו נובעת, בין היתר, מחשיבה הרבה יותר ארוכת טווח שיש למשקיעים גרמנים לעומת משקיעים אחרים".
אבלסקי מודה שהבדלי התרבות בין ישראל לגרמניה עדיין לעיתים תוקעים מקלות בגלגלים בנכונות וביכולת של שני הצדדים לשתף פעולה. "הגרמנים מאוד מתוכננים, הכול By the book ואילו היזמים הישראלים, אפילו אם הם מבריקים טכנולוגית, לא מצטיינים בהכנת תוכנית עסקית, לפחות לא בעין הגרמנית. 'יהיה בסדר' לא עובד אצל המשקיע הגרמני, אבל יש חילופי דורות ולדור הצעיר יותר של המשקיעים הגרמנים קל יותר להתמודד מול פערי תרבות כאלו ולכן זה נהיה מעט קל יותר", הוא מבהיר ומוסיף שכיליד גרמניה ודובר השפה שעלה לארץ כשהוא בן 18, לעיתים זה תפקידו לגשר בין שתי התרבויות השונות.
מהם הסקטורים בהייטק שמועדפים על המשקיעים הגרמנים?
"העיקרי שבהם הוא Industry 4.0, מה שמוכר כמהפכה התעשייתית הרביעית, מהפכת הדיגיטציה. גרמניה היא מדינה שבה הייצור התעשייתי הוא מאוד משמעותי, בין היתר בגלל הדומיננטיות של תעשיית הרכב ותעשיית הדפוס. סקטורים אחרים הם מכשור רפואי ופארמה, ולאחרונה אף סייבר סקיוריטי ולראיה רכישת XM Cyber הישראלית על ידי תאגיד שוורץ הגרמני בשלהי 2021".
בשיתוף עו"ד רון אבלסקי
