כמעט בו זמנית החלו שטפן זייברט ורון פרושׂאור לכהן כשגרירים בברלין ובתל אביב, עבור האחד זו השליחות הדיפלומטית הראשונה במקום מבוקשו, ועבור האחר סיום קריירה דיפלומטית מזהירה ומעין סגירת מעגל אישית. עם שניהם שוחחנו על הדגשים בעבודתם, על אתגרים, אפשרויות והזדמנויות בתחום היחסים בין שתי המדינות: ישראל וגרמניה.
"דווקא בגלל שזוכרים, אפשר להיות ידידים"
שטפן זייברט רגיש מאוד להיסטוריה הקשה ביחסי גרמניה-ישראל: "אני מרגיש בחוזקה כיצד הזיכרון מלווה אותנו ביחסי גרמניה-ישראל – זיכרון הפשעים נגד האנושות, זיכרון השואה", הוא אומר, "היא מלווה אותנו, אבל אינה מעכבת בעדנו לקשור יחסי ידידות ולהיות ידידי אמת. אני דווקא חושב שאנחנו יכולים להיות ידידים משום שאנחנו זוכרים. אנו הגרמנים נושאים באחריות: לשמר את הזיכרון בחיים, לא לשכוח, למסור את העובדות לדורות הבאים, ולעשות כל שבאפשרותנו כדי שפשעים שכאלה לא יוכלו לקרות עוד. זהו הבסיס ליחסים הייחודיים שלנו עם ישראל. על בסיס זה נוכל יחד לעצב את העתיד, וכשגריר אני שמח שניתנה לי ההזדמנות להיות שותף לעשייה זו".
איך היו ימי ההתאקלמות הראשונים עבורך ועבור בני משפחתך בתל אביב?
"בכל הנוגע לעבודה, היא החלה מיד במלוא המרץ והעוצמה, וזה ודאי היה טוב. סופה של ממשלת בנט/לפיד, מערכת הבחירות הסוערת, ועכשיו ממשלתו ה-6 של נתניהו "ממשלת ימין על מלא"; ותמיד עלינו לייצג את המחויבות שלנו כלפי ישראל באופן אמין ומהימן, את הערכים שאנו חולקים עם המדינה היהודית והדמוקרטית זה זמן רב – וכמובן גם את החששות שהתעוררו אצלנו בעקבות התפתחויות מסוימות. באופן אישי, זה פשוט נהדר, שכאן בתל אביב, אנשים כה רבים הזמינו אותנו לחלוק איתם את חייהם. אנחנו נמצאים כאן רק פרק זמן קצר, חודשים אחדים, וכבר מצאנו חברים מקומיים".
תן לנו תמונת מצב של היחסים בין המדינות, וספר לנו במה תרצה להתמקד בתקופת כהונתך כאן.
"ישראל רואה בגרמניה ידידת אמת ובת ברית. ברוח זו, השיחות שלנו בכל הדרגים פתוחות וכנות. השמירה על יחסים כה הדוקים היא כמובן המשימה הראשונה בעבורי כשגריר. בכוונתי ללמוד את כל הרב-גוניות השלטת במדינה ולרקום קשרים עם כל החלקים בחברה הישראלית – יהודים חילונים, דתיים וחרדים, ערבים ישראלים, דרוזים וכמובן נוצרים".
כיצד ניתן לשמר את אופיים המיוחד של יחסינו הדו-צדדיים גם עבור הדור הצעיר? איזה פרויקטים ומסגרות נראים לכם חשובים במיוחד?
"זה אתגר גדול. ניצולי השואה כבר לא יאריכו ימים בקרבנו, כדי להעיד בעצמם. עלינו לשוב ולמצוא דרכים שבאמצעותם נבהיר לצעירים שהעבר לא נחתם, וגם היום הוא מציב לפתחנו משימות ומטלות. הדרך הטובה ביותר היא מפגשים בין צעירים מגרמניה ומישראל. לדבר, להקשיב, לקשור קשרי ידידות וחברות, לחשוב יחד על העתיד".
מה מאפיין לדעתך את היחסים הכלכליים בין גרמניה וישראל? איפה יש עדיין מקום לשיפור?
"אני שמח שהממשלה שלנו חתמה על הסכם להרחבת חילופי צעירים ונוער – בואו נתמודד עם זה! ההתפתחות שחוותה ישראל בעשרות השנים האחרונות היא מדהימה – זו התפתחות שמקרינה גם על יחסי המסחר והכלכלה בינינו. זה החל עם "תפוזי יפו" המפורסמים, והיום הכלכלה הגרמנית מגלה עניין עצום בהייטק הישראלי ובחברות הזנק מקומיות המפתחות פתרונות עבור העולם כולו. אני מאחל לעצמי יותר שיתוף פעולה בשאלת העתיד המכרעת: איך נצליח לבצע את המעבר לסחר וכלכלה ידידותיים לסביבה? בנושא זה גרמניה וישראל יכולות לתרום תרומה נכבדה, יחד זה יהיה טוב יותר".
שגרירותך, המחלקה הכלכלית ומרכז הסחר עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם לשכת המסחר והתעשיה ישראל-גרמניה ועם האגודה הכלכלית הגרמנית-ישראלית, מה לדעתך תפקידם של גופים אלה, ומהם התפקידים הנוספים שיש להטיל עליהם בעתיד?
"בלשכת המסחר והתעשייה ישראל-גרמניה והאגודה הכלכלית הגרמנית-ישראלית אנו מוצאים שותפים חשובים ובעלי ערך רב. הם נמצאים עם היד על הדופק של החברות, הם מרגישים את המגמות העדכניות ואת הצרכים. שיח וקשר מתמידים מאחד היבטים פוליטיים וכלכלה ומגזרי סחר ותעשייה פרטיים – ועל זה אי אפשר ואסור לוותר".
נדמה שעולמנו במשבר מתמש: קורונה, המלחמה באוקראינה, שאלת טאיוואן, שרשראות אספקה, תלות באנרגיה ומשאבי טבע, משבר האקלים, מחסור במים. האם אתגרים אלה טומנים בחובם הזדמנויות לחיזוק שיתוף הפעולה ישראל - גרמניה וישראל - אירופה?
"בגרמניה אפשר לזהות בימים אלה הרבה חוסר ביטחון וגם חרדות קיומיות. המלחמה האכזרית שהכריזה רוסיה על אוקראינה הביאה עמה מצב חדש בגרמניה. בצדק מדבר הקנצלר על 'מפנה בזמן'. אנחנו משקיעים באופן מאסיבי בביטחון שלנו ובביטחון באירופה ומקימים את מערכות אספקת האנרגיה שלנו על בסיס חדש, וכל זה במהירות שיא. אבל כמובן שהאתחול מחדש מביא עמו גם פוטנציאל חיובי. במקום התלות המסוכנת אנחנו נשענים במידה הולכת וגוברת על שרשראות אספקה אמינות ובנות קיימא. כאן עשוי להיות תפקיד לשותפוֹת אמינות ומוערכות כדוגמת ישראל. בניהול אינטליגנטי של משאבים טבעיים מצומצמים – יש לישראל בין כה וכה מה להציע".
גרמניה וישראל מסתמכות בעיקר על הון אנושי. כיצד המדינות משלימות זו את זו, מה הן יכולות ללמוד האחת מהשנייה?
"בישראל מרשימה אותי רוח היזמות של רבים, הנכונות לקחת סיכונים ברוח טובה, ההתלהבות מחידושים. גם לנו בגרמניה יש בסופו של דבר אותו משאב בר קיימא: אנשינו על שלל כישוריהם ורעיונותיהם. שתי המדינות חייבות לעשות הכל על מנת לאפשר הזדמנויות הכשרה אופטימליות ושותפות של כל שכבות החברה. שתיהן אינן יכולות להרשות לעצמן למנוע תמיכה וקידום מחלקו של הנוער. אני חושב שהמערכת הגרמנית של ההכשרה הדואלית, במיוחד של אנשי המקצוע, יכולה לעניין גם את ישראל".
האם יש תוכניות מיוחדת ליובל ה-75 לעצמאות ישראל שיחול השנה? "כבר חשבנו על משהו שאיתו נוכל לברך את הארץ המארחת. אבל התרומה המוצלחת ביותר לחג היובל, תהייה הדאגה ליותר מפגשים בין גרמנים ובין ישראלים".
תוכל לתת שני טיפים למקומות שבשום פנים ואופן אסור לפספס במולדתך?
"ביקור במשחק ביתי של 'איינטרכט פרנקפורט'; הסביבה השלווה על גדות הנהר שלייב שלזוויג הולשטיין או אודרברוך – שם עד מהרה אתה עוזב מאחור את ברלין (נהדרת, אבל לפעמים גם מעייפת)".
סגירת מעגל אישית
עבור הדיפלומט עתיר הניסיון רון פרושאור המשרה כשגריר ישראל בגרמניה, אינה עוד שליחות, זוהי סגירת מעגל אישית ומיוחדת. אביו,אולריך פרוסקאואר וסבו, ברתולד פרוסקאואר, קצין פרוסי-גרמני מעוטר, נולדו בברלין. "לכל אדם יש ייעוד", הוא מספר היום, "אני ראיתי בתפקיד שגריר ישראל בגרמניה ייעוד אישי, משפחתי ומקצועי. לכן, מיומי הראשון כצוער במשרד החוץ סימנתי לי למטרה לכהן בתפקיד זה. לישראל וגרמניה יחסים מיוחדים הנשענים על העבר אך הם צופים פני עתיד. אני מגשים כאן חזון אישי ומקצועי כאחד – להבטיח את המשך היחסים המיוחדים בין המדינות ולהנחיל אותם לדור הצעיר".
איך היו ימי ההתאקלמות הראשונים עבורך ועבור בני משפחתך בברלין?
"כדיפלומטים, אנו עוברים בין מדינות ומרגישים בהן אורחים. נדירות הפעמים שעם המעבר למדינה אחרת - תוכל להרגיש בבית. לשמחתי - זה היה המקרה. העבר המשפחתי שלי, ההיכרות עם התרבות והשפה – עשו את שלהם. מעבר לכך - לא יכולתי לבקש קבלת פנים חמה טובה מזו - בין אם מהממשל הגרמני, מהנשיא, מעמיתיי הדיפלומטים ואף מהתקשורת הגרמנית".
כיצד אתה רואה את היחסים בין ישראל וגרמניה ובמה תרצה להתמקד במהלך כהונתך?
"היחסים בין ישראל לגרמניה הם אסטרטגיים ודו-סטריים. גרמניה נמצאת בתפנית היסטורית של תפיסת הביטחון הלאומי שלה -Zeiten wenden. למעשה, היא מתמודדת עם אתגרים רבים שלצערנו לישראל ניסיון רב בהם. מעבר לכך, אנו משתפים פעולה בתחומי הבריאות – ישראל צברה ניסיון רב במשבר הקורונה אותו חלקה עם גרמניה, בנושא האקלים - נושא אותו גרמניה מובילה מזה שנים ולישראל טכנולוגיות רלוונטיות להציע, וכן משתפים פעולה בתחומי כלכלה ומסחר ההולכים ומתפתחים לכיוונים חדשים. ישנם תחומים רבים בהם נוכל להדק את שיתופי הפעולה הקיימים ולהרחיבם לתחומים נוספים - אני קורא לגרמניה לגלות אחריות ולוודא שישראל סוף סוף תעפיל לגמר גביע העולם בכדורגל! מעמד בו לא זכינו לקחת חלק מ-1970. מעבר לכך, אני מאמין גדול בדור הצעיר - אנו יכולים לשבת בחדרים ממוזגים ונוחים ולחתום על הסכמים חשובים, אך הם אלו שייצקו תוכן ביחסים אלו בעתיד".
כיצד יש לשמר את האופי המיוחד של יחסינו הדו-צדדיים גם עבור הדורות הצעירים? אילו פרויקטים ופורמטים חשובים במיוחד לדעתך?
"מדובר כאמור בנושא הקרוב לליבי ואני מאמין שאין תחליף לקשר אישי. לכן פעלתי לקידום הקמת המשרדים ההדדיים לחילופי נוער ובכוונתי לפעול בנושא בכל הכוח. זאת לצד פרויקט 'הקיבוץ החדש' וכן פעילות בשיתופי פעולה טרילטראליים נוספים של חילופי צעירים עם מדינות הסכמי אברהם (בחריין, איחוד האמירויות, מרוקו וסודן) וגרמניה".
מה לדעתך מאפיין את היחסים הכלכליים בין גרמניה לישראל? איפה עדיין יש מקום לשיפור?
"השאיפה שלי היא שכל ילד ישראלי יכיר את המושג Mittelstand – עסקים קטנים ובינוניים המהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הגרמנית. מטרתנו היא חיבור היצירתיות והחדשנות הישראלית ליכולות הארגוניות ולניסיון הגרמני".
שגרירות ישראל, המחלקה הכלכלית ומרכז הסחר עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם AHK Israel ועם האגודה הכלכלית הגרמנית-ישראלית (DIW). איזה תפקיד ממלאים הארגונים הללו לדעתך ואיזה משימות יש לתת להם יותר בעתיד?
"שני הארגונים ממלאים תפקיד משמעותי בעבודה הכלכלית שלנו. יחסי מסחר הרי ניתנים לכימות ושורת הרווח היא ברורה. לשמחתנו, במקרה הזה היא גם הדדית. למשל, במשבר האנרגיה הנוכחי שיתוף הפעולה בין הצדדים עלה מדרגה - כל צד תורם מניסיונו ומהידע שצבר וזה סוד ההצלחה. יש להמשיך בשיתוף החוזקות של שתי הכלכלות שלנו".
האם המשברים העולמיים השונים, מקורונה ועד בעיות האקלים והמלחמה באוקראינה, טומנים בחובם הזדמנויות לשיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי והישראלי-אירופי להתחזק?
"בהחלט. מיום היווסדה, לא הייתה למדינת ישראל ברירה אלא לראות בכל משבר הזדמנות. מדובר אמנם באירועים קשים ומצערים אך אין לנו את הפריווילגיה שלא להתמודד עמם. ישראל וגרמניה ומשתפות פעולה בנושא משבר האקלים - ניסיונה הרב של גרמניה עם אנרגיות מתחדשות לצד הטכנולוגיות שמציעה ישראל בנושא; לישראל ניסיון רב בתחום המים – מחזור, טיפול בשפכים והתפלה אותו היא חולקת עם אירופה וכך גם היבטים שונים של ביטחון לאומי".
גרמניה וישראל מסתמכות בעיקר על הון אנושי. מה יכולות שתי המדינות ללמוד האחת מן השנייה?
"ישראל טובה בליצור יש מאין - בתנאים לא תנאים ולמרות שכל תנאי הפתיחה היו לרעתנו, הצליחה ישראל להפוך למדינה משגשגת כשהיא מוקפת אתגרים. יש לישראלים תעוזה, חוצפה וחשיבה יזמית. הגרמנים לעומת זאת, יכולים ללמד אותנו על הובלת תהליכים ארוכי טווח ועל טיפוח ה- Small and Medium Enterprises המהווים את עמוד השדרה של הכלכלה הגרמנית. השאיפה היא שהישראלים ילמדו את הגרמנים להמריא ושהגרמנים ילמדו אותנו לנחות!".
האם יש תוכניות מיוחדות ליום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל השנה?
"בכוונתנו לחגוג את מה שמשותף לישראל ולגרמניה תחת שלל אירועי תרבות – שלושה ימי פסטיבל של מוזיקה, אמנות ויצירה; קונצרטים משותפים לאמנים ישראלים וגרמנים, אבל לא נוכל לגלות הכל - stay tuned!"
תוכל לתת שני טיפים למקומות שבשום פנים ואופן אסור לפספס במולדתך?
"ליד מקום מגוריי, בצור הדסה, ישנה פנינה בשם 'בר בהר' – בית קפה בטבע, עם תצפית יפהפייה לנחל שורק. ממליץ להגיע בשבת בבוקר אחרי רכיבת אופניים באזור - שהיא עוצרת נשימה - ולא רק בגלל העליות. כמו כל ישראלי טוב אני אוהב להתווכח איפה הכי מומלץ לאכול חומוס – אבל חומוס בן סירא בירושלים מנצח בלי צל של ספק. כדאי לדעת - באזור אין חניה והחומוס שם עלה לי ביוקר יחד עם כל קנסות החניה ששילמתי".
