סחר החוץ בין ישראל וגרמניה מושפע ממגמות עולמיות, אבל גם ממאפיינים מיוחדים של שתי מדינות אלה ולא מדובר בטראומת השואה בלבד, שלמעשה השפעתה היום שולית בכל הנוגע להתנהלות היומיומית. ובכל זאת, בלי מעט היסטוריה, לא ניתן לקיים את הדיון, שכן חלק מההחלטות נובעות מדעות שנוצרו והתגבשו במשך דורות רבים של אינטראקציה בין שני העמים.
בקצרה ניתן להזכיר כי יהודים ברחבי אירופה נאלצו לחיות בגיטאות בתנאים קשים עם מגבלות על פעולותיהם, החל בשלהי תקופת האימפריה הרומית הקדומה שקיבלה עליה את הנצרות במאה הרביעית והמשך בימי הביניים ובעת החדשה. במאה ה-18, עם התפתחות הרעיונות של חופש והומניזם, זכו היהודים בצרפת ליתר חופש, בפרט מאז המהפכה הצרפתית, זכויות שאושררו ואף הורחבו לאחר עליית נפוליאון לשלטון, שעל אף כל הטראומות שיצרו מסעות הכיבוש שלו, אין להתעלם מחלקו בהפצת רעיונות משפטיים מתקדמים ברחבי אירופה.
קל להמחיש זאת על ידי עלייתה של משפחת רוטשילד בפרנקפורט, כשאב המשפחה מייסד שושלת רוטשילד, מאיר אנשיל, גדל בגטו פרנקפורט שבו הצפיפות והמגבלות האחרות שגרמו לכך שרמת ההיגיינה וקשיי החיים לעומת שאר העיר, היו ללא נשוא ותנועת היהודים הייתה מוגבלת מאוד. עם הכיבוש הצרפתי, קיבלו היהודים זכויות, היה באפשרותם לנוע באופן יותר חופשי ברחבי גרמניה ולצאת מהגטו ובמקביל החלה תנועה חזקה של השכלה וחילוניות, וניסיונות של היהודים להגיע למשרות בתחומים רבים בצד הקמת עסקים רבים ורכישת השכלה אקדמית, אם כי עדיין תחת מגבלות.
היהודים הפגינו פטריוטיות גרמנית
סוף המאה ה-19 מצאה את היהודים מנסים להתקדם בתחומי המדע והתעשייה המתקדמת. למשל משפחתו של אלברט איינשטיין, דודו ואביו, עסקו בין היתר בהקמת מערכות חשמל, ולא בכדי העבירו בשלב מסוים את עסקיהם לאזור מילאנו באיטליה, שם באווירה קלה יותר ליהודים, ניסו לפתח את תעשיית החשמל בפרויקט הידרו-חשמלי. מדענים יהודים הלכו ותפסו מקום של כבוד באוניברסיטאות גרמניה, ונתוני הצבא הגרמני לימדו כי היהודים הפגינו פטריוטיות גרמנית. למרות שהחוק נתן ליהודים זכויות אזרחיות מלאות, ועל אף ש-18% מיהודי גרמניה התגייסו לצבא, כולל שני צירים יהודיים מהרייכסטאג, לא התמנה בצבא הפרוסי אף לא קצין אחד בתחילת המלחמה.
פריץ האבר היה כימאי שנולד כיהודי והתחתן עם אישה ממוצא זהה. בשל העובדה שהיו מגבלות על השכלה אקדמית ליהודים, הוא ואשתו (שהייתה האישה הראשונה לקבל דוקטורט בכימיה באוניברסיטה גרמנית) המירו את דתם לנצרות לותרנית. בין תרומותיו היו תהליך הפקת אמוניה באופן מלאכותי עליה זכה בפרס נובל, וכן הוסיף תרומה ידועה לשמצה במסגרתה סייע לגרמניה בפיתוח החומרים ללוחמה הכימית במלחה"ע ה-1. (הוא אגב קיבל דרגת קצונה במהלך המלחמה).
בשל התגברות האנטישמיות הנאצית בשנות ה-30, שרדפה גם יהודים שהמירו את דתם, ברח מגרמניה ונעתר להצעת פרופסור חיים ויצמן להקים מכון לכימיה פיסיקלית ברחובות, אך לרוע מזלו נפטר בשווייץ ערב יציאתו לארץ ישראל. כימאים אחרים ממוצא יהודי שזכו בפרסי נובל היו אוטו וואלאך, ריכרד וילשטאטר, אדולף פון באייר. בפיסיולוגיה או רפואה: ארנסט בוריס צ'יין, פול ארליך, אוטו פריץ מאירהוף, אוטו היינריך ורבורג, אוטו לוי, הנס אדולף קרבס, קונרד אמיל בלוך, וכן באוסטריה רוברט באראני וקרל לנדשטיינר, ועוד מדענים ידועי שם שזכו בפרסים בינלאומיים רבים.
איינשטיין עצמו סבל מהאנטישמיות הגרמנית ואוים בשנותיו האחרונות בגרמניה (בעת שהיה בנסיעה בחו"ל פלשו פורעים לביתו) לרבות בפרסומים משמיצים על "המדע היהודי" שייסד (תורת היחסות). פיסיקאים נודעים נוספים חתני פרס נובל היו מקס בורן, הנס בתה, ג'יימס פרנק, הנס ג'ייקוב שטיינברגר, אוטו שטרן ועוד פיסיקאים ופיסיקאיות פורצי דרך.
עד אמצע המאה ה-19 אסור היה ליהודים לקבל משרת פרופסור באוניברסיטה גרמנית, אלא אם המירו את דתם. המתמטיקאי הדגול אברהם שטרן היה היהודי הראשון שקיבל את התקן "פרופסור מן המניין" בשנת 1858 באוניברסיטת גטיגן. למרות כל זאת, בראשית המאה ה-20 הגיע שיעור המתמטיקאים היהודים באוניברסיטאות בגרמניה לכ-30%, על אף ששיעור היהודים באוכלוסייה היה פחות מ-1%. בין המתמטיקאים היהודים היו כמאה בדרגת פרופסור, חלקם בעלי שם עולמי.
הסיוע הגרמני לישראל המודרנית
לגרמנים היו הישגים חובקי עולם, אולם ליהדות גרמניה, על אף הרדיפות והאפליה היו הישגים יחסיים גבוהים ביותר. יחסים אלה לא אפשרו לגרמניה להעריך את היתרון היחסי של ישראל, עד תקופה מאוחרת. מדינת ישראל שרק הוקמה וקלטה מאות אלפי פליטים שהכפילו את אוכלוסייתה, הייתה מדינה שהתעשייה בה הייתה רק בראשית דרכה, שכן לפני גלי העלייה היהודים, המדינה הייתה מדינה דלת אוכלוסין, שוממה ונטולת תעשייה לחלוטין. למעט חקלאות פרימיטיבית ומעט מסחר, לא היה בה כמעט כלום. המדינה הקטנה והענייה הזאת, נעזרה מאוד בסיוע הפיצויים הגרמניים, שכללו גם מכונות וטכנולוגיה, על מנת לעמוד על רגליה ולספק צרכים בסיסיים. יצוין גם כי ישראל בהיות מרבית תושביה פליטים שלא זכו להשכלה מסודרת, התקשתה בתחילה להביא יתרונות כלשהן שיהוו בסיס לסחר. רק לאחר עשרות שנים של התבססות מוסדות מדע ומחקר, החלו הגרמנים לשים לב ליתרונות שישראל עשויה לספק, בפרט בתחומים הקרובים לליבם כמו תעשיית הרכב, ובמידה מסוימת גם שיטות חקלאיות מתקדמות ורפואה.
גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה בסיוע תוכנית מרשל, הגיעה להיות מעצמה כלכלית
וחזרה למעמד על בתחומים הטכנולוגיים השונים, עם דגש על תעשיות המכונות היצרניות, במגוון תחומים. האיכויות ללא פשרות של התעשייה הגרמנית הפכה את המכונות שיוצרו בגרמניה למבוקשות על ידי מרבית התעשיינים הישראליים כמו גם כלי הרכב הגרמניים שהיו בעלי מוניטין גבוה של מכוניות אמינות ואיכותיות.
החל משנות השמונים, החלו היפנים להוות תחרות למכונות הגרמניות וכן חלק מהייצור הגרמני עבר למדינות בעלות כוח עבודה זול יותר, אולם עדיין גרמניה המשיכה להוות מוקד משיכה לרוכשי מכונות וטכנולוגיות וכן מוצרים עתירי טכנולוגיה כמו למשל הצוללות המשוכללות תוצרת המספנות בקיל. ככל שמפעלים היו אמורים לבחור בין מכונות גרמניות, בריטיות, צרפתיות או איטלקיות, הנטייה של תעשיינים רבים הייתה לבחור במכונות גרמניות בשל הערכה לדיוק ולאיכות, על אף שרבים מהם היו יוצאי משפחות של שורדי שואה. ראוי לציין כי העדפה זאת למכונות גרמניות הייתה נחלת תעשיינים רבים בעולם ובכך סייעו להפוך את גרמניה לאחת הכלכלות החזקות בעולם, והגדולה באירופה ועם מאזן סחר חיובי.
הקמת השוק האירופי ולאחר מכן האיחוד האירופי ולבסוף האיחוד המוניטרי, הקל על גרמניה את שותפות הסחר עם שכונותיה, בחלקו בהוזלת כוח עבודה ושימוש במטבע חלש יותר (היורו לעומת המארק בגלל החיבור למדינות בעלות כלכלות חלשות יותר) ומנגד בעל תפוצה רחבה הרבה יותר, באופן שהפך את היורו לשקול יותר לדולר האמריקני ועקף את הליש"ט ואת הפרנק השוויצרי, כמטבעות סחר בינלאומי.
עודף גדול לטובת גרמניה
הסחר עם ישראל מתאפיין בעודף גדול מאוד לטובת גרמניה, בשל העדפות כאמור למכונות וכלי רכב גרמניים. אם ניקח את שלוש השנים האחרונות, נקבל ב-2019 ערב הקורונה, 1.7 מיליארד דולר יצוא לגרמניה מול 5.6 מיליארד דולר יבוא, למעלה מפי שלוש יבוא לעומת יצוא. רק לשם השוואה, היצוא לצרפת דומה 1.5 מיליארד דולר והיבוא רק 2 מיליארד דולר. ב-2022 שנת המלחמה עם אוקראינה, אנו מקבלים יצוא שעלה ל-1.9 מיליארד דולר והיבוא עלה ל-7 מיליארד דולר, כלומר הפער גדל ביותר ממיליארד דולר וגם באופן יחסי מתקרב לכמעט 1:4. שוב בצרפת לשם השוואה, היצוא עלה באופן דומה ל-1.9 מיליארד דולר דולר והיבוא מצרפת קפץ ב-2022 קפיצה חריגה בהשוואה לתוואי הקודם ל-3.6 מיליארד דולר, אם כי הרחק מגרמניה. על אף היותה של צרפת יצרנית מוכרת של מכונות, כלי רכב ושיט ועם היסטוריה של אספקה לישראל, ההעדפה לתוצרת גרמניה הייתה מובהקת.
להשוואה אחרת, המאזן המסחרי מול בריטניה הוא דווקא חיובי לטובת ישראל. ב-2019 ישראל ייצאה לבריטניה כ-5 מיליארד דולר וייבאה 3 מיליארד דולר וב-2022 התמונה הייתה כמעט מאוזנת, יצוא של 3.1 מיליארד דולר (עדיין קניות כמעט פי שניים מגרמניה) מול יבוא מבריטניה של 3.2 מיליארד דולר.
אם ניקח כהשוואה נוספת את סין או ארה"ב, שני שווקי הסחר הגדולים האחרים של ישראל, הרי כאן המאזן נוטה בבירור לטובת ישראל. כלומר ישראל מהווה יתרון לשוק הגרמני המעדיף בבירור סחורות גרמניות. בסך הכל היצוא לגרמניה מהווה כ-2.6% מיצוא הסחורות של ישראל ואילו היבוא מגרמניה מהווה 6.6% מהיבוא הכולל לישראל.
רכיבי טכנולוגיה ישראליים
מה שמסייע לישראל להעביר את מאזן התשלומים הכולל לחיובי הוא מאזן השירותים הכולל תוכנה וידע, במסגרת זאת לישראל יש עודף במאזן זה המגיע לכ-10 מיליארד דולר ביחס לכלל העולם, כאשר גרמניה הפכה להיות שוק חשוב ליצוא השירותים של ישראל. חלקה של פעילות זאת נעשה אגב השקעות של חברות גרמניות מובילות בישראל. תחומי השירותים בה גרמניה רוכשת מישראל, נמצאים למעשה בליבת הפיתוח הגרמני ומהווים נדבך בהיצע הטכנולוגיה הגרמנית. נוצר מצב בו גם מוצרים המיוצאים מגרמניה לישראל עשויים להכיל רכיבי טכנולוגיה ישראליים.
עמדות מוסרניות
המגמות של שיתוף פעולה בין גרמניה לישראל הינן חיוביות, אולם, חשוב לומר כי לאחרונה יש גם צל פוליטי שמעיב על היחסים. גרמניה של לאחר מלחמה העולם השנייה החליטה לנקוט עמדו מוסרניות, שבחלקן מוטות פוליטית נגד ישראל ומעיבות במידה מסוימת על מערכת היחסים, ועלולות גם לפגוע במידה מסוימת בהיבטים שונים של יחסי הסחר.
לפי שעה הגורמים הכלכליים המונעים על ידי יתרונות משותפים, גוברים על הכל, אולם צריך לשים לב גם לקולות השונים שעלולים לפגוע במערכת היחסים. מן הראוי שגרמניה שמהווה כוח עולמי עולה ומגדילה את השפעתה, תמתן את עמדותיה בהתערבות הפוליטית בישראל, ותאפשר למערכות היחסים להתפתח על בסיס כיבוד הדדי של אינטרסים. הרי ישראל, בצד הצלחותיה הכלכליות, עדיין מאוימת קיומית, אם על ידי מעצמות גרעיניות שבדרך, כגון איראן ואם על ידי שכנותיה שבצד הסכמי השלום הפורמליים, עדיין לא מקיימות שלום אמיתי ומלא עם ישראל ומחייבות את ישראל לשמור על דריכות.
הכותב הוא מנכ"ל חברת תבור כלכלה ופיננסים, מחבר הספרים: מונופול - מודלים של תחרות לא משוכללת, יסודות המימון והניהול הפיננסי ופרקים בתורת המחיריםבשיתוף תבור כלכלה ופיננסים
