לפני כשנה, בתום תהליך תכנון ומשא ומתן בן כמה שנים, משרד הביטחון הישראלי, משרד ההגנה הגרמני וחברת טיסנקרופ סיכמו על פיתוח וייצור צוללות העתיד של זרוע הים הישראלית - ישראל תרכוש שלוש צוללות בשווי שלושה מיליארד אירו מחברת טיסנקרופ (thyssenkrupp marine Systems). בכך הוגשם חזונה של קנצלרית גרמניה לשעבר, אנגלה מרקל, שתיזכר כמי שהגדירה מחדש את אחריותה הביטחונית של גרמניה כלפי ישראל.
הידוק היחסים בין טיסנקרופ לישראל הוביל לכך שהחברה החליטה להגביר את נוכחותה בישראל, ולפני חמש שנים פתחה בארץ סניף מקומי של החברה.
מנכ"ל טיסנקרופ ישראל הוא עידו אופיר, והחברה ממוקמת בתל אביב. "לסניף המקומי של טיסנקרופ יש מגוון רחב של פעילויות אשר במרכזן תמיכה בכלל הפרויקטים המיועדים למדינת ישראל, הגברת שיתופי הפעולה עם התעשייה הישראלית והמשך השקעה בכלכלה הישראלית", מסביר אופיר.
טיסקנרופ היא קונצרן ענק המעסיק כ-104,000 עובדים ב-60 מדינות ברחבי העולם, ומחזור המכירות שלו עומד על כ-35.5 מיליארד יורו. אחת החטיבות בקונצרן הינה הזרוע הימית – מרין סיסטמס אשר מורכבת מארבע יחידות שונות: צוללות, ספינות שטח, מערכות אלקטרוניות ושירותים ימיים. לחברה היסטוריה ארוכה של בניית ספינות וכלי שיט והיא נחשבת מובילה עולמית בתחום הצוללות הקונבנציונליות. היא עוסקת כיום בפיתוח טכנולוגיות תת ימיות חדשות, כדי לענות על צרכי המחר של לקוחותיה.
"ההיסטוריה הימית של טיסנקרופ ומדינת ישראל רבת שנים", מספר אופיר. "הצוללות הראשונות שנבנו עבור ישראל בגרמניה הינן צוללות הדולפין בשנות ה-90 של המאה הקודמת. דגם הדולפין תוכנן במיוחד בשיתוף פעולה מלא עם ישראל בכדי לעמוד בדרישות הייחודיות של חיל הים. גם צוללות הגל שהושקו בשנות ה-70 בבריטניה התבססו על דגם גרמני.
"במהלך שנות ה-2000 ישראל רכשה צוללות נוספות - דולפין AIP – שייחודן הוא הארכת טווח השהייה של הצוללת מתחת למים. צוללת צריכה לעלות לפני המים בכדי לספק אוויר וחמצן למערכות ההנעה. טכנולוגיית (AIP (Air Independent Propulsion מאפשרת ייצור אנרגיה מתחת למים ללא צורך לעלות לפני הים. בצורה זו חשאיות הצוללת נשמרת. כיום לישראל חמש צוללות תוצרת גרמניה ואחת נוספת שעדיין נמצאת בתהליכי בנייה. בנוסף לצוללות, טיסנקרופ סיפקה לישראל ארבע ספינות סער 6 אשר נמצאות בתהליכי מבצוע".
ומה צופן בחובו החוזה החדש שנחתם?
"בינואר 2022 חתמנו על חוזה שבו מדינת ישראל תרכוש מטיסנקרופ את שלוש צוללות העתיד של חיל הים. הדגם החדש מיועד להחליף את צוללות הדולפין הראשונות מסוף שנות התשעים. אורך חיים של צוללות הוא כ-30 שנה בשל משתנים רבים, כוחות ולחצים המופעלים על גוף הצוללת בעומקים גדולים. תהליך בנייה של צוללת הוא מאתגר וממושך ויכול לקחת כעשר שנים, והצפי הוא שבתחילת שנות ה-30 יסופקו שלוש הצוללות החדשות ויחליפו את הישנות. כמו בפרויקטים הקודמים הצוללות הישראליות אינן "מוצר מדף" ומתוכננות מהשרטוט הראשון לפי דרישות שהוכתבו על ידי מדינת ישראל. ישראל קונה מגרמניה את הצוללות, אשר מהוות הכלי האסטרטגי ביותר עבור המדינה, ומדובר במקרה יוצא דופן, היות וישראל במרבית המקרים מספקת לעצמה את כלל ציודה הצבאי באמצעות התעשייה הביטחונית החזקה שלה".
מה עוד כולל החוזה בין ישראל לטיסנקרופ ומשרד ההגנה הגרמני?
"החוזה כולל גם הסכם רכש גומלין בין משרד הכלכלה לטיסנקרופ. המשמעות היא שטיסנקרופ מחויבת להשקיע נתח מסכום החוזה בתעשייה הישראלית. חלק מהרכש יכול להיעשות עבור מוצרים מהתעשייה הביטחונית הישראלית אך גם מתעשיות נוספות איתן לא היה לנו שיתוף פעולה בעבר. בשנים האחרונות הגברנו בצורה משמעותית את שיתוף הפעולה עם התעשיות הישראליות. אנחנו רוכשים בישראל מוצרים ממגוון תעשיות, מחומרי גלם ועד מוצרים טכנולוגיים ברמה גבוהה שמוטמעים בתוך הצוללות שלנו. בנוסף לכך חתמנו על הסכמי העברת ידע מגרמניה לחברות ישראליות, מדובר בידע במספר תחומים שלא היה קיים בישראל, ידע אשר יעזור להתפתחות התעשייה הישראלית".
תוכל לתת דוגמא להעברת ידע כזו?
"לפני מספר שנים זיהינו חסך בישראל בנושא טכנולוגיות ייצור מתקדמות. במהלך חיפוש שותף מקומי הכרנו סטארט אפ ישראלי בשם אימפקט לאבס – המתמחה בהדפסת תלת ממד לחומרים מרוכבים. כאשר שני הצדדים הבינו כי נוכל ביחד לייצר תוכנית משמעותית בתחום, הגענו להסכמה להעברת ידע מגרמניה בנושא הדפסת תלת ממד במתכות. ההסכם כלל מימון, השקעה בציוד, והדרכת עובדים. למעשה השקענו בחברה מיליוני יורו, וביחד אנו מקווים להקנות ידע ליצרני מתכת רבים בישראל שעדיין לא נחשפו לטכנולוגיות הדפסה בתלת ממד".
וכיצד אתם נעזרים בידע החדשני שמתפתח בתעשיית הסטארט אפים בישראל?
"שיתוף הפעולה עם ישראל יכול לסייע לנו גם פנימית בתוך החברה היות והיזמות הישראלית עשויה לתרום לחדשנות בחברה המסורתית שלנו. לאורך חמש השנים האחרונות, אנו מבצעים פגישות רבות עם סטארט אפים ישראליים העוסקים במכוון תחומים; ביטחון, טכנולוגיות ייצור מתקדמות 4.0, משאבי אנוש, ועוד. אנו רוצים להתפרש על מגוון רחב של תחומים, ובכך להגביר את שיתוף הפעולה שלנו בישראל בכדי לתרום לכלכלה הישראלית, ובנוסף, להרוויח מן הידע הישראלי העשיר. לשיתוף הפעולה הזה יש בסיס רחב".
מה ההבדלים המרכזיים בין התעשייה הגרמנית לזו הישראלית?
"קיימים הבדלים גדולים. בקונצרן גרמני הנטייה ללקיחת סיכונים וליצירתיות היא קטנה בהשוואה לסטארט אפ ישראלי אשר מלא רעיונות ופתרונות. אחד התפקידים המשמעותיים ביותר של המשרד שלנו כאן בישראל הוא גישור והתאמה בין התרבות, החדשנות והיזמות הישראליות למסורתיות והידע הגרמני. אין ספק שיש בישראל רעיונות טובים, אבל בכדי שהרעיון יצליח ויצמח, צריך לדעת כיצד להתאים אותו לשווקים ולסטנדרטים ברמה בינלאומית. בזה הגרמנים חזקים מאוד".
ומה הצפי לעתיד לבוא?
"אנחנו נמשיך להתמקד בשיתופי פעולה עם התעשייה הישראלית, ולסייע בפתיחת דלתות באירופה עבור החברות הישראליות. במקביל, אנחנו ממשיכים לחפש פתרונות ופיתוחים ישראליים שישפרו את מוצרי טיסנקרופ. יש לנו קשר מצוין עם משרד הביטחון ויש לנו פרויקט ארוך ומורכב לעמוד בו בשנים הקרובות עד שנשלים את אספקת הצוללות בהצלחה מלאה".
איש המפתח בהידוק היחסים
בראיון מיוחד מספר קארסטן אוונס, המנהל בפועל של רשת המנהיגות האירופית (ELNET) בגרמניה, על שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לגרמניה.
תוכל לספר לנו על תפקידך ב-ELNET כיום?
"באופן אישי, זה שנים רבות שאני עוסק ביחסי ישראל-גרמניה, תחילה כחבר בפרלמנט של המבורג ומאז 2019 כמנהל בפועל של רשת המנהיגות האירופית (ELNET) בגרמניה. ELNET הוקמה כבר ב-2007 במטרה לחזק את מערכת היחסים בין אירופה וישראל. ששת המשרדים שאנו מנהלים היום מתמקדים במדיניות חוץ וביטחון, נלחמים בכל צורה של אנטישמיות, מעודדים ומטפחים חדשנות. כארגון ללא מטרות רווח, ELNET מספקת מידע ומייעצת לחברי פרלמנטים ולממשלות; כרשת ארגון אנחנו מארחים דיאלוגים אסטרטגיים, משלחות פרלמנטריות וכינוסים בינלאומיים. הדגש על חדשנות מקנה לנו את האפשרות לבנות גשרים בין החברות הגרמניות הקטנות והבינוניות ובין סצנת חברות ההזנק הישראליות".
איך השתנה בשנים האחרונות שיתוף הפעולה הדו-צדדי בתחום הצבאי?
"במשך זמן ממושך שיתוף הפעולה הדו-צדדי בין גרמניה לישראל בתחום הצבאי התאפיין באמון עמוק המושתת על הידידות הקרובה בין שתי המדינות. דוגמאות טובות לנושא זה משמשת טייסת 'ברון אדום' המכשירה צוותי טיסה גרמניים להטסת כטמ"ם (כלי טיס מאויש מרחוק) ה'איתן', (הרון, TP אותו מפעילה טייסת 'הנשר הלבן'), ושיתוף פעולה הדוק בתחום הימי. כיום, בעקבות המתקפה הרוסית על אוקראינה, גרמניה שוקלת את רכישת מערכת ה'חץ' הישראלית, על מנת להגן על עצמה ועל שכנותיה באירופה מאפשרויות תקיפה. הסקר השנתי האחרון של ELNET בנושא ישראל, מצביע על כך שחברי פרלמנט גרמניים רואים בשיתוף הפעולה הצבאי נושא דו-צדדי חשוב. בסקר שייערך בחודש פברואר, אנו מקווים לראות עלייה בשיעור החשיבות".
תוכל להתייחס לעסקת הצוללות החדשה?
"רכישת שלוש צוללות דקר גרמניות על ידי חיל הים הישראלי היא בראש ובראשונה הצהרה על הידידות העמוקה בין המדינות שלנו. ובה בעת הדבר מדגיש את האמון וההערכה שיש לישראל לתעשייה הגרמנית".
האם הרחיבה גרמניה את רכישת הציוד הצבאי מישראל לנוכח האיום הרוסי?
"המתקפה הרוסית על אוקראינה הייתה קריאת השכמה בגרמניה. הקנצלר שולץ התייחס לרגע זה כאל "מפנה זמנים" – נקודת מפנה היסטורית. בעשרות השנים האחרונות, גרמניה הייתה מוקפת בידידים, כך לדברי פולקר ריהה, לשעבר שר הגנה בממשלה הפדראלית של גרמניה. מאז פברואר בשנה שעברה, המלחמה שבה לאירופה. גרמניה בתיאום מלא עם בנות בריתה במערב, תומכת ומסייעת לאוקראינה במלחמתה נגד המתקפה הרוסית. בינתיים אנחנו מודעים לעובדה שעלינו לשפר את יכולות ההגנה שלנו. ההרתעה היא המפתח. לפיכך הידע והציוד הישראליים מספקים תרומה נכבדה להבטחת השלום באירופה".
ליווית את הקבוצה הפרלמנטרית הגרמנית האמונה על תקציב הביטחון בביקורה בישראל – מה היו ההשלכות של הביקור?
"ELNET הייתה גאה מאוד לארח את המשלחת במרץ 2022. כל המשלחות הפרלמנטריות שאנו מקיימים, מקנות לפוליטיקאים הבנה טובה יותר של המצב המורכב בישראל ובמזרח התיכון. לחוות את האתגר במקום, מכלי ראשון. התנסות זו מטפחת יחסי חילופין הדדיים ומחזקת את היחסים הדו-צדדיים. למרות שהביקור תוכנן חודשים מראש, על רקע המלחמה שפרצה בגבולות אירופה, התזמון של הביקור לא יכול היה להיות מוצלח יותר. בעקבות ביקור המשלחת, ועדת ההגנה החליטה להצטייד בכטב"מים מתוצרת ישראל שכבר נמצאים בשימוש בצבא גרמניה במצבי לחימה, והדיונים בדבר רכישות מערכות חץ עדיין בעיצומם. בימים אלה נמשכות השיחות בדבר שיתוף פעולה תחומים נוספים. פרט לזה, חברי המשלחת הרחיבו את מעגל יחסי החילופין שלהם עם ישראל".
בשיתוף לשכת המסחר והתעשייה ישראל-גרמניה
