המינוי של השגריר שאקיר אוזקן טורונלר כשגריר טורקיה בישראל, לפני כשנה, הגיע לאחר ארבע שנים בהן לא היה כלל שגריר לטורקיה בישראל – ארבע שנים של נתק ביחסים הדיפלומטיים בין המדינות. כך שהמינוי שלו מהווה תקווה חדשה לנרמול ושיפור היחסים בין ישראל לטורקיה. השגריר טורונלר מנסה להביא את הרוח החדשה הזו גם ליחסי המסחר בין המדינות. בראיון מיוחד למוסף זה, מספר טורונלר על תוכניותיו ורעיונותיו.
השגריר טורונלר, מה תוכל לספר על מגזרי היעד העיקריים הנוכחיים של שיתוף הפעולה והמשימות של טורקיה בישראל?
השגריר טורונלר: "הטורקים והישראלים מכירים זה את זה כבר מאות שנים. שתי המדינות שוכנות לחופי הים התיכון. טורקיה הייתה בין המדינות הראשונות שהכירו בעצמאותה של מדינת ישראל. המדינות מינו באופן הדדי שגרירים זו לזו עוד בשנת 1949. בשנה הבאה נחגוג את יום השנה ה-75 ליחסים הדיפלומטיים שלנו. שתי המדינות כבר בנו קשרים חזקים בתחומי הכלכלה, המסחר והתיירות. אלה הם תחומים בהם המודלים העסקיים קיימים כבר שנים ארוכות. בעשור השני של המאה ה-21, טורקיה וישראל עשויות להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהן להרבה מעבר למה שכבר שהושג. אגרו-טק, אבטחת סייבר, בינה מלאכותית, הייטק, תעשיות ביטחוניות ושת"פ אקדמי – אלה הם התחומים החדשים והמבטיחים לשיתוף פעולה בין המדינות".
כיצד ה-GOs וה-NGOs הטורקיים מעודדים ותומכים במאמצים הכלכליים של חברות טורקיות בהחדרה והרחבת עסקיהן בשווקים הישראליים?
"החברות הטורקיות להוטות מאוד להרחיב את עסקיהן בישראל, במיוחד בפרויקטי תשתית גדולים ומשמעותיים, ובמגזרי האירוח והאנרגיה. אם שתי הממשלות יוכלו לפתור באופן דו-צדדי את סוגיית העסקת עובדים טורקים על ידי החברות הטורקיות בישראל, שכן לישראל כבר היו דוגמאות מוצלחות עם כמה מדינות אחרות, אני מאמין שהשמיים הם הגבול עבור המגזר הפרטי הטורקי להרחיב את הנראות והנוכחות שלו כאן".
הרחבת הקשרים של המגזר הפרטי
מאז יומו הראשון בתפקידו החדש, השגריר טורונלר העניק עדיפות רבה להרחבת הקשרים המסחריים והכלכליים הקיימים בין המגזרים הפרטיים של שתי המדינות. "כשגריר טורקיה, אני שמח שה-FICC (הפדרציה של לשכות המסחר הישראליות) תמיד תומכת ועוזרת להתאים את העסקים הישראלים והטורקים לעמיתיהם. היקף הסחר הדו-צדדי הוא העדות הטובה ביותר לשיתוף הפעולה של החברות הישראליות והטורקיות", הוא אומר.
כיצד לדעתך על הרשויות הכלכליות והממשלתיות הישראליות לעודד ולתמוך בחברות ישראליות, על מנת להגדיל את הפעילות העסקית שלהן עם חברות טורקיות, בצורה של מיזמים משותפים שיוקמו בטורקיה ו/או בישראל, במיוחד במגזרי הטכנולוגיה והחדשנות כמו אגרי-טק, ווטר-טק, בריאות, אנרגיה, סביבה וטכנולוגיות מתקדמות לתעשיית הייצור?
"הקרבה של טורקיה לישראל וגם לאירופה, תקן האיכות האירופאי של מוצרים טורקיים לצרכנים הישראלים וכמובן המחירים התחרותיים הם שלושת היתרונות העיקריים של הישראלים בעשיית עסקים עם חברות טורקיות. בצד השני של החוף, לטורקיה יש מדיניות של דלת פתוחה עבור חברות ההייטק שרוצות לבוא ולהשקיע במדינה, במיוחד בעשרות פארקי המדע שקיימים בה. בהתחשב בהתחממות הגלובלית, במחסור במשאבי המים ובשינויי האקלים, אני מאמין ששיתוף פעולה נוסף בין המדינות, בעיקר בתחומים אלו, צריך להיות ממוקם בראש סדר העדיפויות שלהן. אני יודע שגם לטורקים וגם לישראלים יש הרבה מה ללמוד מהניסיון המצטבר ומדרכי הפעולה שיש לכל אחד מהצדדים".
מהם המגזרים הכלכליים החדשים העיקריים שצפויים לפרוח בין המדינות בעתיד הקרוב וכיצד ניתן לעודד זאת ולגרום לזה לקרות?
"מלבד התחומים הקונבנציונליים שכבר הוזכרו בשיתוף הפעולה המסחרי והכלכלי, אני חושב שתחום האירוח (Hospitality) בטורקיה מעוניין מאוד להשקיע בישראל. עם זאת, התקנות לתעסוקה זרה במדינה מרתיעה את המותגים הגדולים של טורקיה שרוצים לבוא ולהשקיע בישראל. יתרה מזאת, קבלנים טורקים הנמנים בין שלושת המובילים בעולם מסוגלים לתרום לפרויקטי התשתית המתרחבים בישראל. שוב, נראה כי הכנסת העובדים הזרים לישראל היא המכשול העיקרי עבור מגזר זה".
לדעתך ומניסיונך, מהן החוזקות הכלכליות של כל מדינה וכיצד ניתן לתרגם את החוזקות הללו לערך מוסף על ידי שיתוף פעולה דו-צדדי; במטרה לייצר שיתוף פעולה סינרגטי לשיתוף פעולה בשווקים השלישיים?
"הכלכלות של ישראל וטורקיה אינן מתחרות אלא משלימות זו את זו כשמדובר בשווקים של מדינות שהן צד שלישי. לכן, הסקטורים הפרטיים שלנו, תוך ניצול הקשרים הקיימים שלהם עם המדינות שאיתן הם עושים עסקים, עשויים לשתף פעולה עם עמיתיהם בישראל ובטורקיה במטרה להרחיב את נתח השוק שלהם במדינות שלישיות".
העשרת הפעילויות ב"בית סראייה"
בהתייחס לפעילויות הדו-צדדיות בתחום החברתי והתרבותי, מהם הפעילויות והפרויקטים המשמעותיים ביותר המתרחשים בין שתי המדינות? מהם התמריצים והתמיכות ששתי המדינות צריכות לקחת בחשבון שיסייעו לשפר עוד יותר את היחסים החברתיים והתרבותיים בין עמים ומדינות כאחד?
"השנה, טורקיה תחגוג את יום השנה ה-100 להכרזה על הקמת הרפובליקה. זו לא רק גאווה גדולה מאוד, אלא גם שמחה גדולה עבור האומה הטורקית לזכות לחגוג את חגיגות מאה השנים. כמו בכל מקום אחר בעולם, גם אנחנו, הטורקים המתגוררים בישראל, נחגוג את יום ההולדת הזה של מדינתנו עם הקהילה הטורקית החזקה בארץ ועם חברינו הישראלים. כמו כן, אני רוצה לנצל את ההזדמנות בראיון מיוחד זה כדי להודות לעיריית תל אביב-יפו בכלל ולראש העיר מר רון חולדאי בפרט, על גישתם הבונה במטרה להאריך את סידורי השכירות של "בית סראייה", מרכז התרבות של שגרירות טורקיה ביפו, הממוקם במבנה שהיה בית המושל העות'מאני עד 1917. העשרת הפעילות התרבותית בסראייה תהיה בראש סדר העדיפויות של שגרירות טורקיה בתקופה הקרובה".
כיצד יכולות ישראל וטורקיה לשפר את שיתוף הפעולה בתיירות בין שתי המדינות?
"התיירות תמיד הייתה הכוח הכלכלי המניע בין שתי המדינות שלנו. כיום, יש תדירות של יותר מ-300 טיסות שבועיות בין נמל התעופה בן גוריון ליעדים שונים בטורקיה. מאז מרץ 2023, לאחר הפסקה של 16 שנים, פתחו שלוש חברות תעופה ישראליות קווים לטיסות ישירות מישראל לטורקיה בנוסף לטיסות הקיימות של החברות הטורקיות Turkish Airlines, Anadolu Jet ופגסוס. כמו כן, הושגה התפתחות משמעותית מאוד בתיירות השייט בשנת 2023. לאחר 11 שנה, הפלגות ישראליות החלו להגיע לנמלים של טורקיה. כל אלו הם העדות החזקה ביותר לאווירת הביטחון והבטיחות הנדרשת לתייר הישראלי בכל מקום שהוא או היא מטיילים. גם ב-2022 וגם ב-2023 אגודת היאכטות הישראלית ארגנה את סדרת מרוצי היאכטות שלה "Sailing West", בחופי הים התיכון והים האגאי של טורקיה, עם ציים של יותר מ-100 שייטים".
בימים אלו מתקיים מו"מ בין ישראל לטורקיה בעניין עסקת גז אפשרית. אם עסקה כזו תתממש, מה לדעתך יהיו השלכותיה האסטרטגיות ותרומתה החיובית לאזור?
"מגזר האנרגיה עשוי להיות נדבך נוסף בשיתוף פעולה דו-צדדי בין טורקיה וישראל בחודשים הקרובים. ישראל הפכה בעשור האחרון למדינה עצמאית בהפקת גז והיא גם מספקת אנרגיה לשכנותיה. במקביל, הודות לצינורות שנבנו על אדמת טורקיה, הפכה טורקיה למרכז חלוקת הגז הטבעי בין מזרח למערב. במילים אחרות, בעוד שהיא עצמה הופכת להיות יותר ויותר לצרכנית גז, טורקיה יושבת גם על רשת של צינורות המובילים אנרגיה לצרכנים האירופיים. למיטב הבנתי, נוצרה כאן הזדמנות מצוינת של Win-Win situation שבה כל השחקנים, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש, ירוויחו אם ישראל וטורקיה יוכלו לשתף פעולה בהובלת משאבי הגז הישראלים הימיים לטורקיה ובהמשך הלאה לאירופה. אני יכול גם להוסיף ששתי המדינות עשויות לבחון הזדמנויות לשיתוף פעולה באנרגיות מתחדשות".
