הרומן המתחדש בין ישראל וטורקיה, כפי שבא לידי ביטוי במפגש בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, צומח על קרקע שימיה עתיקים ביותר. יהודים וטורקיה או כפי שכונתה בעבר, אסיה הקטנה, נמצאים בקשרים כבר כ-2,500 שנה. הממצאים הארכיאולוגיים מצביעים על קהילות משגשגות בטורקיה כבר בימי בית שני. בהמשך, בעת שהבירה של הקיסרות הרומית עברה לקונסטנטינופול, שגשגו קהילות יהודיות ברחבי האימפריה ובטורקיה בפרט. היהודים שהתגוררו שם נקראו רומניוטים, כלומר לא אשכנזים ולא ספרדים ומוצאם היה בעיקר מארץ ישראל.
בשנת 1492 עם גירוש ספרד, החלו המוני פליטים יהודים לחפש מקום מקלט. חלקם פנו דרומה למדינות המגרב וחלקם פנו מזרחה והגיעו עד טורקיה שקיבלה אותם בברכה והשכילה לנצל את המיומנות המסחרית, את ידיעותיהם ברפואה ובתחומים רבים אחרים, כמו למשל הקמת בית הדפוס הראשון בטורקיה בשנת 1493. ידועה אמירתו של הסולטאן הטורקי על המלך פרדיננד השני, כי בניגוד למוניטין שלו כמלך חכם, הוא מלך טיפש, וההוכחה לכך היא כי הוא גירש את היהודים מארצו והפך את ספרד לענייה ואת האימפריה העות'מאנית לעשירה. בשנת 1900 נמנו בטורקיה כ- 300,000 יהודים. ברבות השנים היגרו רבים מהם, חלקם לישראל ורבים אחרים למדינות המערב. ב-1917 נמנו בטורקיה רק 100,000 יהודים.
טורקיה כמעצמה תעשייתית
טורקיה כיום היא מעצמה אזורית בעלת כוח צבאי חזק ועוצמה כלכלית הנובעת הן מגודלה, שטח של כ-800,000 קמ"ר עם 82 מיליוני בני אדם, והן מהיכולות שפיתחו הטורקים בתחום התעשייה, בפרט ייצור המוני לתעשיות האירופיות, עם כוח אדם זול יחסית וקרבה לשווקי היעד, להבדיל מהייצור הנעשה במזרח הרחוק. תחת ארדואן בוצעו גם פרויקטים ענקיים שונים של תחבורה יבשתית, גשרים, מחלפים וכן שדות תעופה, בצד פיתוח סביבתי ותמיכה בתעשיות שונות על ידי שיפור התשתיות. בנוסף ליכולות הייצור המגוונות, טורקיה פיתחה מאוד גם את תחום התיירות ונגסה בחלק גדול מהתיירות שהייתה בעבר מגיעה בעיקר ליוון, איטליה וספרד. רמת המלונות הטורקיים והשירות שהם מציעים במחירים נוחים, היוו תמריץ גדול לתיירים מרחבי אירופה להגיע לחופשות המפנקות בבתי המלון ("הכל כלול"), שרובם שוכנים באזור אנטליה לחופי הים התיכון, אבל גם באזורי נופש הרריים בעלי נופים ואטרקציות. לכך יש להוסיף את העובדה שבטורקיה יש כמות בלתי נתפסת של אתרים ארכאולוגיים, מהם רבים במצב טוב. חובבי היסטוריה עתיקה ימצאו בטורקיה מגוון אתרים עצום הקשור לעולם העתיק. היכולות הטורקיות בתחומי התעשייה, התפתחו גם לתחומים של בנייה בעזרת כוח עבודה זול ומיומן וחברות קבלניות טורקיות החלו לחרוג מתחומי המדינה ולהשתתף במכרזים ברחבי העולם, כשחברות טורקיות מוכיחות כושר ביצוע בפרויקטים ענקיים של תשתית.
התעשייה הטורקית מייצרת למרבית יצרני הרכב הגדולים, טיוטה, פורד, פולקסווגן ואחרות. גם רבים מהכלים "הלבנים", כמו מקררים, מכונות כביסה, מדיחי כלים, ושאר ציוד ביתי, מיוצרים על ידי הטורקים לטובת ענקי התעשייה האירופית שמתקשים לשלם את המשכורות הגבוהות בארצם.
פתיחות גדולה יותר
היחסים המסחריים בין ישראל לטורקיה החלו להתפתח מאוד עם הצמיחה הכלכלית בשתי המדינות והם נמצאים ברמה גבוהה יחסית בשלושים השנים האחרונות, כשטורקיה מהווה שוק יעד חשוב של היצוא הישראלי. ישראל מייצאת לטורקיה כ-2 מיליארד דולר ואילו היבוא הישראלי מטורקיה מתקרב לכ-6 מיליארד דולר. אם ניקח בחשבון גם את תעשיית השירותים, הרי קיומה של תנועת תיירות גדולה מאוד מישראל לטורקיה, מגדילה עוד יותר את היקף היבוא של ישראל לעומת היצוא שכן, עדיין כמעט לא מגיעים תיירים מטורקיה לישראל.
אחת התופעות המעניינות הייתה כשהתחיל מתח בין ישראל לטורקיה על רקע דתי, למרות הכל היקף המסחר הבסיסי בין ישראל לטורקיה כמעט ולא נפגע והיחסים המסחריים נמשכו במלוא עוזם. הדבר העיקרי שנפגע היה תנועת התיירות לטורקיה והעתקת יעדי התיירות של הישראלים ליוון ומדינות יוגוסלביה לשעבר. לאחרונה, נראה שיחסי המדינות חוזרים אט אט למסלול של שותפות אזורית והדבר אושש כמובן את התיירות הישראלית, שאגב כוללת גם תיירות רפואית אסתטית משמעותית. בין המדינות נרקמות גם תוכניות הנוגעות להפקת גז ימי ותוכניות נוספות הקשורות לפיתוח האזורי.
ככל שהמתח הדתי והפוליטי לא יעיב על המשך היחסים, נראה כי לשתי המדינות יש אינטרס גדול בשימור מערכת יחסית תקינה ובפרט יחסים כלכליים. פתיחות גדולה יותר עשויה להועיל הן לטורקים, מכיוון שככל שהם ירכשו יותר טכנולוגיות ישראליות בעלות מוניטין ישראלי הם ישפרו את יכולות התעשייה שלהם, והן לישראל שתשפר את מאזן הסחר עם טורקיה.
הכותב מיכאל תבור מנהל את חברת הייעוץ תבור כלכלה ופיננסים:
www.tavor.biz
