על אף התנודות המשמעותיות ביחסים הדיפלומטיים בעשור האחרון בין טורקיה לישראל, הסחר המשותף בין המדינות לא נפגע ואפילו המשיך להיות כל הזמן במגמת עלייה. לפי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי, הסחר ההדדי בין המדינות צפוי לחצות בשנה זו את רף ה-10 מיליארד דולרים. ב-2021 היקף הסחר זינק ב-30% וב-2022 זינק ב-21% נוספים. "הצפי הוא שבשנת 2023 נמשיך לראות עלייה משמעותית בהיקף הסחר, אומר מתן ספרן, הנספח הכלכלי הישראלי באיסטנבול, בירת העסקים של טורקיה.
ספרן הצטרף למשרד הכלכלה והתעשייה דרך קורס הנספחים הכלכליים בשנת 2012. בשנת 2014 יצא לשליחות כנספח הכלכלי לרומניה במשך ארבע שנים. לאחר החזרה לישראל מונה למנהל מחלקת אמריקה במינהל סחר חוץ, האחראי על 12 משרדים בצפון ודרום אמריקה. לאחר מכן כיהן במשך שנה כיועץ למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ובשנה האחרונה הוא מכהן כנספח הכלכלי של ישראל לטורקיה.
מהן המשימות העיקריות כיום של הנספחות הכלכלית באיסטנבול?
ספרן: "הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה באיסטנבול אמונה על קידום היחסים הכלכליים בין המדינות בדגש על סיוע לחברות משני הצדדים ליצור עסקאות ושיתופי פעולה באופן שיגדיל את היצוא הישראלי לטורקיה ויגוון אותו. בנוסף לקידום וגיוון היצוא, הנספחות פועלת לקידום השקעות טורקיות בישראל וקידום שיתוף פעולה במחקר ופיתוח מסחרי/תעשייתי וכן מסייעת לחברות ישראליות בפתרון אתגרי סחר ורגולציה אשר מגבילים את פעולתן.
במישור הבילטרלי, הנספחות מקדמת ומסייעת בעדכון ההסכמים הכלכליים בין המדינות לרבות הסכם הסחר החופשי, הסכמי שת"פ כלכליים, הסכמי הגנה על השקעות, הסכם שת"פ במו"פ ועוד.
הנספחות מסייעת לכל יצואן ישראלי אשר פונה אליה ומבקש סיוע. חשוב מכך, הנספחות מזהה הזדמנויות כלכליות עבור התעשייה הישראלית ויוזמת פעילויות שונות על מנת לממש את הפוטנציאל העסקי בין המדינות. בכלל זה, משלחות הדדיות, אירועים עסקיים, סמינרים, הדרכות, פרסומים ומידע, ופועלת להנגשה של ההזדמנויות העסקיות בטורקיה עבור חברות ישראליות רלוונטיות באופן פרואקטיבי".
עד כמה אתם פועלים בשיתוף פעולה עם לשכת המסחר ישראל-טורקיה?
"לשכת המסחר ישראל טורקיה הינה שותף טבעי לנספחות הכלכלית שכן לה היסטוריה ארוכה של שת"פ עסקי וכלכלי בין המדינות המובל על ידי אנשי עסקים משני הצדדים בעלי ניסיון ומוניטין.
בנוסף, לאור העובדה שהמיקוד של הנספחות הכלכלית הוא ביצוא הישראלי ואילו לשכת המסחר מקדמת גם את היבוא הישראלי, הלשכה והנספחות בעצם משלימות זו את זו".
מהם הסקטורים המרכזיים החדשים שאתם רואים כבעלי פוטנציאל להידוק היחסים הכלכליים בין המדינות? וכיצד ניתן לבצע זאת בפועל?
"הסחר הנוכחי בין ישראל לטורקיה מתאפיין בעיקר בסחורות מתחומי הכימיקלים, מתכות, גומי ופלסטיק ומעט מכונות. התחממות היחסים בין המדינות, מינוי מחדש של שגרירים ופתיחת הנספחות הכלכלית מחדש מהווים הזדמנות לשתי הכלכלות לעבות ולגוון את הסחר לסקטורים חדשים, הן מתחום הסחורות והן מתחום השירותים, עתירי טכנולוגיה, שבעבר היו מחוץ לטווח שיתוף הפעולה. בכלל זה ניתן למנות את תחומי האקלים (חקלאות, מים, אנרגיה חליפית, מזון), מדעי החיים (תרופות, רפואה, מכשור רפואי) ותעשייה מתקדמת. חברות טכנולוגיות ישראליות מזהות את הפוטנציאל האדיר הטמון בשוק הטורקי לא רק לאור גודלו העצום, אלא גם עקב היותו גשר לשווקים נוספים הן באסיה והן באירופה. מהכיוון ההפוך, חברות טורקיות גדולות ובינוניות מבינות את היתרונות הטמונים בשת"פ עם חברות טכנולוגיה ישראליות לטובת ייעול התהליכים שלהן מחד וחדירה לשווקים חדשים יחד מאידך.
חיבור משלים בין צרכי שני הצדדים, יצירת הזדמנויות דרך הסכמים, אירועים ומשלחות הם הדרך להשגת המטרה ההדדית של שותפות כלכלית בין שתי המדינות בצורה שתיטיב להתמודד לא רק עם אתגרי הכלכלות של שתיהן אלא גם עם אתגרים גלובליים".
מהן הדרכים שבהן ניתן לייצר מצב של Win-Win בין המדינות לאור החוזקות של כל אחת מהכלכלות?
"ישראל היא כלכלה מוטת שירותים, טכנולוגיה ומו"פ. השוק הישראלי קטן בהיקפו והכלכלה הישראלית פועלת לייצא לשווקים גדולים יותר על מנת להמשיך ולצמוח. טורקיה היא שוק ענקי של מעל 85 מיליון איש. כלכלה עתירת תעשייה, ייצור ובעלת כוח אדם איכותי ותחרותי. בנוסף, טורקיה היא שער לאירופה, ההתאמה שלה לרגולציה האירופית והיכולת התחרותית שלה בתוך השוק האירופי הינן כוח כלכלי משמעותי. אלמנטים משלימים אלו הם הבסיס לשיתוף פעולה בין המדינות בצורה שיכולה ליצור הצלחה תחרותית חסרת תקדים. שימוש בידע הטכנולוגי הישראלי תוך ייצור ב-Scale בטורקיה יכולים להיטיב בצורה מדהימה עם כלכלות שתי המדינות ולהביא לידי ביטוי בצורה מושלמת את היתרונות היחסיים של כל אחת מהן".
גישור על משקעי העבר
כאשר ספרן נשאל מהו האתגר המשמעותי ביותר בעיניו בשיפור היחסים בין המדינות, תשובתו היא חד משמעית: גישור על משקעי העבר בין המדינות.
מדוע?
"צריך לזכור שטורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל לפני 75 שנה ובמשך זמן רב היוותה שותפה אסטרטגית של ישראל. בנוסף, הקרבה הגיאוגרפית והתרבותית בין העמים היא זו שהביאה לכך שהיקף הסחר עצמו תמיד עלה. עתה, יש מקום לפתיחת דף חדש לעשור הבא ביחסי שתי המדינות. דף חדש שהוא בעצם שחזור ההיסטוריה החיובית בין העמים והמדינות. זה לא יכול לקרות מיד, זה דורש התקרבות ובניית אמון, אך כעת זה בדיוק הזמן הנכון לכך. אתגר נוסף הוא ההכרה בשוני התרבותי ובאופן עשיית העסקים בין המדינות – ישראלים עובדים מהר, חותרים לשורה התחתונה וממוקדי מטרה בעוד טורקים מבקשים ראשית לבסס את הקשר הבינאישי. להכיר את האדם, את ניסיונו, יכולותיו וקשריו בטרם הם "צוללים" אל עבר העסקה המבוקשת.
לישראלים דרושה ההבנה שתהליכים מול טורקיה ומול הטורקים דורשים זמן, כבוד וסבלנות. לטורקים מן העבר השני, דרושה ההבנה שה"תכלסיות" הישראלית אינה פזיזות ואינה חוסר כבוד אלא סימן לפוטנציאל לעסקה ורצון להיות יעילים וזריזים "כאילו אין מחר" דווקא מתוך הערכה כלפי האיכות והפוטנציאל של החברה הטורקית".
