פתאום קם אדם בבוקר ומחליט לתקן את העולם, לפחות את בתי הכנסת ההיסטוריים באיזמיר שבטורקיה. מה מוביל אדם להשקיע את מיטב זמנו, מרצו וכוחותיו על מנת לשפר ולו במעט את העולם ולהקדיש את כוחותיו לשימור מורשת יהדות טורקיה? שיחה עם יהודית קריתי -מטלון, האישה שעומדת מאחורי הפרויקט הנפלא והחשוב של שימור בתי הכנסת ההיסטוריים באיזמיר טורקיה, מאששת את התחושה כי מדובר באנשים מזן נדיר, כאלה שלא מייצרים יותר, וחבל.
יהודית קריתי-מטלון עומדת בראש קרן מרדכי קריתי, קרן ישראלית הפועלת משנת 1982 על פי צוואתו של אביה המנוח, מרדכי קריתי ז"ל. הקרן, תומכת במיזמי תרבות חינוך ואמנות כשמרבית התמיכות ניתנות למפעלי חינוך ותרבות בארץ.
לפני כ-13 שנה הגיעה קריתי במקרה לטורקיה, וגילתה לתדהמתה בתי כנסת היסטוריים באיזמיר מוזנחים והרוסים. בצעד חריג החליטה לא לנוח ולא לשקוט עד שישופצו וישוקמו. "יהודית היא היזמת שהגתה את כל הפרויקט הזה", מספר אורי בר-נר, הממונה על היחסים הבינלאומיים של הפרויקט מקרן קריתי. "כשגילתה באיזה מצב נמצאים חלק מבתי הכנסת ההיסטוריים היא נחרדה, אבל חוץ ממנה בתחילה אף אחד לא התייחס לזה. כשהתחילה לפעול לשיקומם, רבים הרימו גבה. אך היא המשיכה בשלה, השקיעה, פיתחה וקידמה את שיקום בתי הכנסת העתיקים ברמה בינלאומית, עד לתוצאה אליה הגענו כיום – שחלק ניכר מבתי הכנסת העתיקים באיזמיר משופצים ומשוקמים".
בפרויקט שיקום בתי הכנסת ההיסטוריים באיזמיר, העסיקה קריתי פורום תומך, שכולל צוות מקצועי מישראל ומחו"ל, ונציג מקומי באיזמיר. כיום הפרויקט מוכר ברמה בינלאומית, נהנה מתמיכת קרנות בינלאומיות רבות, ומסיוע של ארה"ב, גרמניה, הרשויות בטורקיה והאיחוד האירופי, והוביל להישגים מרשימים – אתרים היסטוריים חשובים למורשת יהודית שחלקם לא נשמר והיו על סף חורבן, ובזכות קרן קריתי והעומדת בראשה, ניצלו, וכולנו תקוה שימשיכו להתקיים בדורות הבאים.
"כשראיתי את בתי הכנסת לראשונה נקוו דמעות בעיני", משחזרת יהודית, "מה שמצאתי באיזמיר, הם בתי כנסת שחלקם במצב רע להחריד". היא מוסיפה כי: "באיזמיר מתרחש מה שקהילות יהודיות קטנות חוות כשהקהילה מתמעטת, בתי הכנסת נותרים מבלי שאיש מטפל בהם והולכים לאבדון. מצאנו באיזמיר בתי כנסת חלקם הרוסים, חלקם על סף קריסה וחלקם נשמרו, כאשר אף אחד מהם לא היה רשום אפילו בשם הקהילה – היה ברור שמשהו דחוף חייב להיעשות כדי להצילם". ואכן, יהודית רתמה את ראשי הקהילה היהודית ואת הרשויות בטורקיה ששמחו לסייע.
תופעה נדירה
איזמיר הייתה בעבר מרכז יהודי גדול ומשגשג. במקור היו בעיר 34 בתי כנסת, כיום נותרו 13, כאשר תשעה מהם ממוקמים באותו רובע בעיר העתיקה. קיום בתי כנסת אחד ליד השני בכמות כזו נחשב תופעה נדירה המלמדת על קהילה יהודית ענפה שהתקיימה שם. לא קיים בעולם רובע בתי כנסת עתיקים אחד ליד השני, עם אדריכלות מיוחדת שהביאו מגורשי ספרד ופורטוגל וצאצאיהם לאיזמיר, המשולבת במוטיבים עות'מאניים מיוחדים לאיזמיר.
הכוונה כיום היא להפוך את מתחם בתי הכנסת לאתר מבקרים בו יוכלו המבקרים לחוות כיצד חיו, התפללו, שרו וניהלו את חייהם מגורשי ספרד וצאצאיהם במאות הקודמות בבתי הכנסת. במסגרת פרויקט זה לא שוקמו רק בתי הכנסת אלא אותר תועד ושומר אוסף של 325 תשמישי קדושה בטקסטיל (פרוכות מעילי ספרי תורה, אבנטים) שנותרו מבתי הכנסת החרבים, רקומים בחוטי זהב על בדי משי וקטיפה בסגנון עות'מאני, ומנציחים בפסוקי קודש נפטרים מבני הקהילה.
קרן קריתי – ליזום שינוי
קרן קריתי, התומכת במיזמי תרבות וחינוך בישראל, יזמה והקימה שני פרויקטים עצמאיים משלה. אחד מהם הוא זה שבאיזמיר, והשני ביוזמת אחיה של יהודית קריתי-מטלון, האדריכל יוסף קריתי, שהקים אקדמיה לשלום בערבה, לילדים יהודים וערבים המנחיל לילדים מושגי יסוד בתרבות של שלום במסגרת בתי ספר בישראל (www.peace-academy.org.il).
אדריכל קריתי מתכנן היום מבנה אדריכלי מיוחד ללימודי 'מיינדפולנס' ותודעת שלום בקמפוס 'המכללה האקדמית בית ברל ללימודי הוראה', מבנה שיוקם בתמיכת ובמימון קרן מרדכי קריתי ויאפשר לימודים מיטיבי חיים במסגרתו.
התמיכה במיזמי תרבות וחינוך של הקרן נועדה לשמר את זכרו של אבי המשפחה המנוח ולממש את צוואתו. קריתי-מטלון, אישה מרשימה ורהוטה ממחישה כיצד כל חלום נועד להגשמה עם תעוזה ורוח יזמות המלווה ברצון טוב ליצור שינוי. למען האמת, משפחת קריתי כולה נוצרה מאותם החומרים, חומרים השייכים לזן של אנשים שחשוב שיירבו כמותם – כאלו שהצליחו כלכלית, אבל ב-DNA שלהם טבועה ההכרה שהצלחתם לא תישאר רק בתוך המשפחה, אלא תמשיך ותיטיב הלאה עם ישראל ועם העולם כולו. זוהי משפחה המבקשת לתרום לחברה, המורכבת מאנשים בעלי מצפן הומני חזק, שקמים בבוקר ורוצים להוסיף טוב לעולם.
החזון החדש: מוזיאון אייקוני יהודי-עות'מאני
נאמנה לחזונה, קריתי לא מוותרת עד אשר החזון קם לתחייה והופך למציאות. לכן, די ברור כי גם הצעד הבא שלה יצליח ויהפוך חלום למציאות. הפרויקט המתוכנן, עליו עומלת כיום קריתי, הוא הקמת מוזיאון אייקוני יהודי/עות'מאני באיזמיר. לדברי אורי בר-נר, כבר בשלב מקדמי זה נמצאת העמותה בדיאלוג מתמשך מול הרשויות בטורקיה, במטרה להקים מוזיאון שיציג את פאר גלות ספרד, את גירוש יהודי ספרד והתגשמות מסורתם תחת השלטון העות'מאני, להנגיש את תרבותם האדירה ולשמר אותה. "כשמלכי ספרד גירשו את היהודים והכריחו את הנשארים להתנצר בכפייה, האימפריה העות'מאנית דווקא פתחה את שעריה בפני היהודים, וזהו משהו שחשוב לזכור ולהעריך", היא מסבירה.
בארצות אירופה הנוצרית אחרי ימי הביניים נרדפו יהודים, והאימפריה העות'מאנית הייתה המקום היחידי כמעט בו קיבלו יהודים זכויות כלכליות ואחרות, חופש פולחן, וסובלנות שהניבה יחסים טובים בין מוסלמים ליהודים. לקריתי-מטלון חשוב שהמורשת הזאת תעבור לדורות הצעירים בישראל, בטורקיה ובעולם, שיידעו שהקונפליקט הקיים היום עם חלק מהעולם המוסלמי אינו גזירת גורל. המורשת המשותפת העשירה והארוכה של יחסים טובים בין יהודים למוסלמים שהתקיימה באימפריה העות'מאנית תקבל במה במוזיאון שיקום באיזמיר, תהדהד כמורשת תרבות של הדורות הקודמים לדורות העתיד, ותעביר מסר של תקוה, ושיתוף פעולה בין מוסלמים ליהודים ולמיעוטים בכלל.
משרד התרבות הטורקי כולו ומחלקת המוזיאונים הטורקיים התלהבו גם הם מרעיון המוזיאון, מהחזון והמסר הגלומים בו ונרתמו לעודד ולתמוך בהקמת המוזיאון היהודי-עות'מאני באיזמיר. לאחרונה מסר שגריר תורכיה בישראל מר יאזגי גוקהאן לגב' קריתי, מכתב כוונות רשמי של משרד התרבות הטורקי המאשר את תמיכת משרד התרבות בהקמת המוזאון האייקוני באיזמיר ואת עידוד החזון והמתווה המתוארים לעיל. עם קבלת מכתב הכוונות הפורמלי ממשרד התרבות הטורקי, הקמת המוזיאון נראית היום ריאלית ומעשית יותר מתמיד.
עם קבלת מכתב הכוונות הנ"ל ממשרד התרבות הטורקי, נערכה הצעת תכנון ראשונית למוזיאון על ידי אדריכל יוסף קריתי שהכין גרסת תכנון המבוססת על סמל הפרויקט: שילוב חצי הסהר הטורקי עם מגן דוד - סמל שמבטא את שיתופי הפעולה ודו הקיום ששרר בין מוסלמים ליהודים בתקופת האימפריה העות'מאנית.
שטח חדש להקמת המוזיאון
הקמת המוזיאון האייקוני נמצאת בשלבי בדיקה ותכנון ראשוני ובקרן קריתי מזמינים כל מי שמזדהה עם החזון ומעוניין לסייע, ליצור עימם קשר.
"לצורך הקמת המוזיאון", מוסיף אורי בר-נר, "הוזמנו לטורקיה באוקטובר 2022 כדי לפגוש את שר התרבות והתיירות הטורקי ואת סגן שר החוץ הטורקי. הם הציעו לנו שטח גדול באיזמיר והוא נבחן על מנת לבדוק אם הוא מתאים להקמת המוזיאון".
לסיכום אומר בר-נר: "החזון של משפחת קריתי שהחל באבי המשפחה המנוח, מרדכי קריתי ז"ל, מחלוצי היישוב היהודי בארץ ישראל, שהגשים את חזון גאולת אדמות הלאום עם שותפו יהושע חנקין ז"ל בתחילת המאה ה-20, והנחיל לילדיו את דרך חייו: להיטיב עם העולם, ולעולם לא לעמוד בצד ולהתבונן במציאות, אלא לפעול לשנותה".
הסיפור שהמשפחה מבקשת להנחיל היום, עוסק בתקווה שאנשים מרקעים שונים יכולים לחיות יחד בשלום. שקונפליקטים מתמשכים הם לא הכרח המציאות, ושניתן לשנות זאת. המוזיאון המוצע באיזמיר יציג שיתוף פעולה בין מוסלמים ליהודים שהתקיים בעבר באיזמיר, כחזון ומסר של תקווה לעתיד טוב יותר.
קרן קריתי מפרסמת כתבה זו במוסף הכלכלי של לשכת המסחר ישראל-טורקיה, מתוך הכרה שיחסים בין עמים נרקמים לא רק על בסיס אינטרסים עסקיים, אלא מהבנה שיחסים בין עמים נבנים בזכות היכרות תרבותית, והגשמת יחסים הומניים בין חברות שונות ותרבויות שונות, מועילה לצמיחת שותפויות כלכליות בונות עולם טוב יותר.ליצירת קשר: Barner.uri@gmail.com
בשיתוף קרן קריתי
