לפני כשנה, בדצמבר 2022 מונתה אירית ליליאן לשגרירת ישראל הקבועה בטורקיה, וזה לא היה מינוי רגיל כלל וכלל. המינוי הגיע לאחר כמעט עשור של משבר ביחסים בין שתי המדינות. במהלך עשור זה היו שנתיים של עדנה (2016-2018) בהן מונו שגרירים בשתי המדינות, אך העדנה לא האריכה ימים, והשגרירים נקראו "לשוב לארצותיהם להתייעצויות". חלפו עוד כמה שנים עד שמשרד החוץ הצליח להשיב את היחסים הדיפלומטיים בין המדינות לדרג ייצוג מלא. בשנתיים טרום המינוי הופקדה ליליאן כממונה על היחסים בין המדינות, ועם המינוי – המריאה למקום מושבה החדש באנקרה, בירת טורקיה. את כתב האמנה שלה הגישה לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן.
ליליאן היא דיפלומטית בכירה ומנוסה. במהלך 35 שנות שירותה בשירות החוץ של מדינת ישראל היא מילאה מגוון תפקידים בכל קצוות תבל. בראשית הקריירה שימשה כסגנית השגריר בסינגפור, בהמשך נספחת תרבות בפאריז ושגרירה בבולגריה.
"זכיתי לשרת במקומות שונים זה מזה, בתפקידים מגוונים שיצרו עניין רב בחיי", היא מספרת. "כשליש מהתקופה הזו עסקתי בקשרים שבין ישראל וטורקיה, בעיקר כשעבדתי בתפקידי מטה בארץ". למסעותיה בעולם נלווה בן זוגה, בזמנו גם ילדיהם, שחיים כיום בארץ, וכן שני החתולים המשפחתיים. אל העולם הגדול הם יוצאים תמיד מביתם שבמזכרת בתיה ומדי כמה שנים שבים אליו, כשהוא מבחינתם "נמל הבית".
נכנסת לתפקידך כשגרירה לאחר שנים לא פשוטות ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה. כיצד פעלת כדי להחזיר את הדברים למסלולם?
"כאשר התחלנו בהליך חימום היחסים יצאנו מנקודת הנחה כי יש לבנות מסד מוצק שמשברים פוליטיים כאלה ואחרים (ואלו מגיעים במוקדם או במאוחר) לא יביאו לערעור מוחלט, או שבירת הקשר. יצאנו מנקודת הנחה כי יש לייצר מנגנוני שיח שישמשו כרשת ביטחון בשעת קושי מדיני. יצירת ערוצי תקשורת ברמות הבכירות בשתי המדינות שיפעלו כצינור חמצן וישמרו את היחסים חיים ומבוססי אמון הדדי, גם במצבים של אי הסכמות.
מלכתחילה הבנו כי בנושאים מסוימים אין הסכמה בין המדינות. הדבר אינו יוצא דופן, לישראל חילוקי דעות גם עם הטובות בידידותיה, אך אין בכך כדי למנוע פיתוח קשרים חשובים ומועילים בתחומים רבים אחרים, ובראשם התחום הכלכלי כשמדובר בטורקיה. שר החוץ הטורקי לשעבר, מבלוט צ'וושאולו, הדגיש כי יחסים מדיניים אפשר לחדש תוך שעות אבל יחסים כלכליים שהורעו – נדרשות שנים ארוכות כדי לתקנם ויש בכך הרבה מהצדק".
מה מייחד כיום את יחסי המסחר בין ישראל לטורקיה?
"טורקיה היא שותפת סחר משמעותית של ישראל והסכם איזור סחר חפשי בין המדינות קיים כבר משנת 1997. יחסי המסחר בין ישראל לטורקיה נמצאים כעת בשלב הכיוונון וההעמקה. היקפי הסחר ההדדי מרשימים מאד, בשנת 2022 עמד הסחר ההדדי על 9.2 מיליארד דולר (2.4 מיליארד יצוא ו-6.8 מיליארד יבוא) ואנו מקווים בסוף השנה הנוכחית לחצות את רף 10 מיליארד דולר בשנה. ישראל נמצאת בעשרת המדינות הראשונות כיעדי יצוא טורקי. עם זאת, יחסי הסחר אינם מאוזנים, זאת גם אם ניקח בחשבון כי השוק הישראלי קטן מהטורקי".
"היבוא מטורקיה עומד על סך של כ-7 מיליארד דולר בשנה (שגם לו חשיבות בעיקר בהורדת יוקר המחיה בישראל) גדול בהרבה מהיצוא הישראלי אליה העומד על כ-2.4 מיליארד (כ-1% מכלל היבוא הטורקי). אנו מייצאים בעיקר כימקלים ומוצרי תעשיות כימיות, מתכות, גומי ופלסטיק, ומכונות. השירותים שבהם יש לישראל יתרון יחסי גדול – כמו פתרונות טכנולוגיים ותעשייה עתירת ידע – פחות ניכרים בסל היצוא".
"שנות המשבר נתנו אותותיהם והסכמים כלכליים בין המדינות צריכים לעבור התאמה למציאות הכלכלית בשתי המדינות ובזירה הגלובלית. יותר מכל, חשוב לנו לטוות קשרים חדשים בין שחקנים חדשים שיידעו לנצל את היתרונות היחסיים של כל אחת מהמדינות. כי בסופו של יום – הקשרים בין שתי החברות האזרחיות, החלפת דעות והרחבת הקשרים ישמשו כגשר המשמעותי ביותר בין המדינות".
השבת הטיסות של החברות הישראליות לטורקיה
כאשר ליליאן נשאלת עד כמה שגרירות ישראל בטורקיה מעורבת ומעודדת את יחסי המסחר בין המדינות, היא אומרת: "מדינת ישראל שמה לעצמה כמטרה לא רק את השבת היחסים על כנם אלא העמקה של מכלול היחסים באופן שישפיע לטובה על האזור כולו. לפיכך, צוות השגרירות באנקרה ועמיתי בקונסוליה הכללית באיסטנבול – ה"בירה הכלכלית והתרבותית" של טורקיה – שבה גם פועל הנספח הכלכלי, מתן ספרן - שמונה לפני כשנה - והקונסול הכללי החדש, רמי חתן, עומלים על קידום היחסים הכלכליים הבילטרליים".
"השגרירות והקונסוליה הם "גלגלי העזר" והמניעים של התפתחויות רבות חשיבות כגון חתימת ההסכמים שהביאו להשבת טיסות החברות הישראליות לטורקיה, זאת לאחר 15 שנים בהן קו זה נשלט ע"י חברות טורקיות בלבד. הסכמים אלה שהושגו בהובלת משרד החוץ, אפשרו לאלפי נופשים ישראלים להגיע לכאן בין אם באוויר ובין אם בים. סייענו השנה גם לחתימה על הסכמים נוספים בהם: עדכון הסכם ההגנה ההדדית על השקעות, הידוק שת"פ בנושא מכסים ואכיפה, קידום מפגשים בין אנשי עסקים והגעה הדדית של משלחות לבחינת אפשרויות שת"פ. אנו מנסים לקדם נוכחות ישראלית בירידים כלכליים משמעותיים המתקיימים בטורקיה ומזמינים אנשי מפתח בתעשיות הטורקיות השונות להגיע ארצה ולהתרשם מהישגיה הטכנולוגיים של ישראל, הישגים שיוכלו לקדם גם את התעשייה המקומית ויהיו בבחינת רווח נקי לשני הצדדים. כך, ביוני השנה הגיעה משלחת של בכירים במשק המים הטורקי לכנס בנושא חשוב זה בישראל".
ליליאן מביאה כדוגמא מעניינת אחרת את כנס ותערוכת אגריטק העתידה להתקיים בארץ באוקטובר. "כבר בימים אלה אנו שוקדים על אירועי הכנה שיביאו, כך אנו מקווים, קובעי דעה, חברות חקלאיות וחקלאים מהשורה ארצה. כל אלו יניבו בהמשך גם יבולים טובים יותר וגם יחסים טובים יותר", היא מסבירה.
עד כמה אתם פועלים בשיתוף פעולה עם לשכת המסחר ישראל-טורקיה לשיפור יחסי הסחר בין המדינות?
"לשכת המסחר ישראל-טורקיה היא שותפה מצוינת לדרך, אנחנו צועדים יחדיו ממש מרגעי חימום היחסים הראשונים. אנו זוכרים היטב כי חברי הלשכה עמדו בקשר עם עמיתיהם הטורקים גם בשעה שהיחסים המדיניים היו בשפל המדרגה וקשרים אלה היו חומרי השימור החשובים לאורך כעשור. בדצמבר 22 הגיעה לטורקיה משלחת יבואנים גדולה בהובלת איגוד לשכות המסחר בשיתוף עם מכון היצוא הטורקי (TIM), כינוס מרגש שלא נראה כמוהו זה שנים, 400 יצרנים טורקים וכ-100 יבואנים ישראלים ישבו יחדיו במשך יומיים ודברו על העתיד. לשכת המסחר ישראל-טורקיה הייתה שותפה משמעותית לאירוע וטביעת ידה הורגשה בטיב הפגישות ובתוצאותיהן".
סיוע הומניטרי בזמן רעש האדמה
ליליאן מבקשת לנצל את הבמה הודות ללשכת המסחר, אשר עם היוודע דבר רעש האדמה הנורא שפקד את טורקיה בחודש פברואר האחרון, נרתמה מיד והגישה סיוע הומניטרי משמעותי לתושבים באזורי האסון. פעילות זו זכתה לתהודה יפה בתקשורת המקומית, הערכה גדולה בציבור והוכיחה כי קשרים כלכליים בראש ובראשונה מתבססים על קשר אנושי.
כיצד לדעתך על הרשויות הכלכליות והממשלתיות לעודד ולתמוך בחברות ישראליות על מנת להגדיל את הפעילות העסקית שלהן עם חברות טורקיות בצורה של מיזמים משותפים שיוקמו בטורקיה ו/או בישראל - במיוחד בכל הנוגע לטכנולוגיה וחדשנות?
"אף שהמגזר העסקי עצמאי לפעול כראות עיניו, מדינת ישראל כבר עושה רבות על מנת לעודד ולתמוך במיזמים משותפים, לפתור כשלי שוק, ליצור ולהגדיל ענין הדדי שיביא למיצוי הפוטנציאל. על הרשויות הכלכליות והממשלה להיכנס לתמונה באותם מקומות בהם נדרשת תמיכה או ראייה ארוכת טווח. דוגמא טובה מאוד לתפקיד הממשלתי היא הקול הקורא המפורסם ע"י רשויות החדשנות בשתי המדינות לשת"פ בתחום מחקר ופיתוח. זה המקום בו הממשלה פותחת מרחב לשת"פ שממנו יוכל המגזר הפרטי לצמוח, מרחב בו יוכלו יזמים צעירים משתי המדינות לפעול במשותף ולהצליח. גם הסכם ההגנה על ההשקעות הינו דוגמא מצוינת לפעילות ממשלתית שתכליתה להקל ולשמור על הפעילות הכלכלית ההדדית".
מהם האתגרים המשמעותיים ביחסי הסחר בין המדינות?
"יש הבדל גדול, לדעתי, בין קשרי הסחר לבין יחסים כלכליים במובן הרחב. היחסים הכלכליים לא מסתכמים רק בסחר הדדי אלא הם חובקים עולם גדול של קשרים שאינם רק בילטראליים. קשרים אלה צריכים לשקף התמודדות עם אתגרים משותפים ברמה הגלובלית. למשל, משבר האקלים וההתחממות הגלובלית. שתי המדינות הינן חברות בכפר העולמי וצריכות לתת דעתן לסוגיות הקשורות במים, באנרגיה מתחדשת, בהתמודדות עם פסולת, מחזור, הקטנת הטביעה הפחמנית – היכולת לפעול במשותף לרווחת עמי האזור והקהילה הבינלאומית היא אתגר אך גם חלון הזדמנויות".
"בשנת 2024 נציין מלאת 75 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות, זו תהיה הזדמנות מצוינת לחדש ולרענן הסכמים שרובם נחתמו בשנות ה-90 של המאה הקודמת ואינם מתאימים למאה ה-21, גם אם הדבר נשמע טכני – מדובר באתגר לכלל משרדי הממשלה שכן ההסכמים מגוונים מאוד ובכל תחום יש מקום לחידוש. בתחום התיירות, אנו צופים כי השנה יחצה רף המיליון - מיליון תיירים ישראלים יבקרו בטורקיה הקסומה. אתגר לא פחות משמעותי הינו להביא גם תיירים טורקים לבקר בישראל, לא רק למטרות צליינות אלא כדי להכיר, לראות במו עיניהם, ולחוות את העובדה הפשוטה כי במקרה הישראלי-טורקי רב הדומה על המפריד".
מהם מגזרי היעד העיקריים הנוכחיים בשת"פ בין המדינות?
"מגזרי היעד הינם כל מה שקיים במכלול שנוכל להגדירו כמה ש'לא מיצה את הפוטנציאל'. דהיינו, כל התעשיות המתקדמות, כאלו המבקשות לתת פתרונות מתקדמים לבעיות בוערות. שחקנים כלכליים בתחומים כגון מים וסביבה, אנרגיה מתחדשת, ייעול פעילות ייצור תעשייתית, אך גם ייצור בתחומי המדיקל, תחליפי חלבון, טקסטיל עתידני, רפואה מתקדמת – השמים הם הגבול כשמדובר על שת"פ אפשרי בין המדינות. לכל פלח בעוגת הפעילות הכלכלית יש סל הזדמנויות בטורקיה ובישראל שכדאי לנצל אותם מוקדם ככל האפשר".
כיצד ה-GOs וה-NGOs הטורקיים מעודדים ותומכים במאמצים של חברות טורקיות בחדירה לשוק הישראלי ובהרחבת עסקיהם שם?
"נוכח היקפי הסחר הגבוהים הנוטים לטובת טורקיה ברור שיש עניין טורקי לשמור על המגמה, כמובן כאשר הם גם מאפשרים לצד הישראלי להרחיב את הפרוסה שלו בעוגה המשותפת. הדוגמא הטובה ביותר לעידוד הקשר הינה כנס היבואנים הגדול שנערך אשתקד באיסטנבול בעידוד מכון היצוא הטורקי (TIM) מול איגוד לשכות המסחר הישראלי. הטורקים משתתפים בירידים בינ"ל בישראל בביתנים לאומיים, כאשר אחד היפים בהם הוא הדוכן הטורקי ביריד התיירות השנתי בתל-אביב. הם מעודדים מפגשי B2B ומשדרים מסר לפיו השוק הישראלי הוא כר נרחב לפעילות ששכרה בצידה".
יזמים צעירים יוכלו להרוויח
ליליאן טוענת כי יחסי הסחר והכלכלה בין המדינות הם חלון הראווה וגם הברומטר של היחסים המדיניים, והתקווה היא כי אלו ואלו ישגשגו, ויהוו קטר אשר ימשוך את רכבת הקשרים בין שתי החברות האזרחיות.
"אנו מקווים כי בזכות קול קורא שיפורסם בקרוב לשת"פ בתחומי המחקר והפיתוח – יוכלו יזמים צעירים משתי המדינות להצליח ולהרוויח – הרווח שלהם יהיה הרווח שלנו פי עשרות מונים. עולם החדשנות בשתי המדינות רווי פוטנציאל שיכול להיטיב לא רק את היחסים אלא את חיי אזרחי העולם כולו. כולי תקווה כי נוכל לממש את החלומות בתחומים אלה, ולהעמיק את הקשרים גם בתחומים משיקים כמו מדע ואקדמיה. שנדע למנף קשרים כלכליים גם להרחבת קשרים בין קהילות, להעמקת קשרי התרבות הן ברמה הבילטראלית והן ברמה האזורית. המיקום הגיאופוליטי הן של טורקיה והן של ישראל הינו בין יבשות, מאז ומעולם אלה היו נתיבי המעבר של רעיונות, טכנולוגיות וסחר ששינו את פני העולם – אך טבעי כי שיתוף הפעולה בין המדינות יוביל כבעבר למקומות הללו בדיוק".
מהם הפעולות והפרויקטים המשמעותיים בין המדינות? מהם התמריצים והתמיכה שצריכים להילקח בחשבון ע"י המדינות שיסייעו לשפר עוד יותר את היחסים החברתיים, התיירותיים והתרבותיים בין שני העמים והמדינות?
"קיימים קשרים היסטוריים בין התרבויות, המתקיימים מאות ואולי אלפי שנים. לאחר חורבן הבית ואולי עוד קודם לכן הגיעו ראשוני היהודים לשטחי טורקיה דהיום, ולאחר גירוש ספרד הם התקבלו כאן בזרועות פתוחות ע"י הסולטן – הקהילה היהודית כאן היא פרי של מאות רבות של שנים של שת"פ בין העמים. עד כדי כך שממשלת טורקיה אף תומכת ברעיון יפה, יוזמה משותפת של קרן קריתי הישראלית והקהילה היהודית של איזמיר להקים מוזיאון יהודי עות'מאני שיציג את תולדות היהודים ואת בתי הכנסת הנהדרים שנשתמרו מאותם ימים".
"במלאת 75 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות אנו מתכננים שורת אירועים שידגישו את המורשת המשותפת ולא רק. בסתיו הקרוב יעופו באוויר הרבה צבעי שלכת יפהפיים מישראל: הופעות של התזמורת הפילהרמונית, תזמורת מזרח ומערב, תערוכות של אמנים ישראלים, מחול מישראל, קולנוע מישראל ומה לא? פעולות אלה ממלאות את לבנו גאווה לא רק משום שהן חלון ראווה נהדר המסביר מי היא ישראל בת ה-75, אלא הן נערכות בשת"פ מלא עם ארגונים ופסטיבלים מקומיים, ע"פ רצונם וע"פ בחירתם מתוך המגוון הישראלי. משרד החוץ מזמין שפים, עיתונאים ומשפיעני רשת ואף פרלמנטרים צעירים – על מנת שכל אלו יוכלו לספר כאן את הסיפור האמיתי שלנו".
"לסיכום", אומרת ליליאן, "הפעילות הממשלתית היא בעיקר המעודדת והמאפשרת – הכל טמון ברצון הקהילה לקבל את הסיוע ולהתקדם בהעמקת היחסים. מיליון תיירים ישראלים שיבקרו השנה בטורקיה – הם השגרירים הטובים ביותר שלנו, התיירים הטורקים שיגיעו ארצה ויראו את המוכר והשונה דרים בכפיפה אחת, יכירו את 150,000 יוצאי טורקיה חיים בישראל ומשמשים כגשר בין העמים. כל אלה הם הרשת היפה ביותר שאנו יכולים להציע לשני העמים כביטחון לעתיד לבוא".
