יחסי טורקיה-ישראל עברו טלטלה מאז כינונם. בזכות תהליכים דיפלומטיים מאומצים ומוצלחים הם לא נותקו, ועם הזמן הם אף התפתחו. ההתקרבות בין המדינות שלנו הינה אחת ההתפתחויות האזוריות המעניינות ביותר בשנים האחרונות מבחינת התוצאות שנוצרו, הן ברמת היחסים הבילטרליים והן בהשפעה על האזור כולו. לכן, התקרבות זו מהווה נושא למחקרים אקדמיים רבים.
רמת ההתארגנות הכלכלית באזורנו משחקת תפקיד חשוב בעידוד היחסים הכלכליים והמסחריים בין שתי המדינות החזקות ביותר באזור, היציבות האזורית והפיתוח הכלכלי. היחסים הללו מאפשרים שיתוף פעולה בתחומים רבים בזכות העוצמה והיתרונות הכלכליים השונים של שתי המדינות.
המיקום הגיאופוליטי של טורקיה וישראל הינו בעל חשיבות אסטרטגית מבחינת התהוות רשתות אנרגיה ופתיחת נתיבי מסחר. שיתוף הפעולה המתרקם יאפשר שימוש יעיל יותר ברזרבות של גז טבעי בים התיכון והדבר יחזק את הביטחון והיציבות בנושא האנרגיה באזור.
נוסף על כך השוק המקומי הרחב והדינמי בטורקיה מעניק לישראל הזדמנויות מגוונות בתחום הסחר. ישראל חזקה בתחומים כמו הייטק, תעשיה ביטחונית, חקלאות ותיירות, היא מייחסת חשיבות רבה לחדשנות והיא מעודדת ומתמרצת חברות טכנולוגיה רבות. כלכלת ישראל צמחה על בסיס מחקר ופיתוח וייצור מוצרי הייטק ומערכת התמריצים שלה מאפשרת סביבה מתאימה לעידוד השקעות זרות. המומחיות של ישראל בתחומים הללו יוצרת הזדמנויות חשובות לשיתוף פעולה מבחינת הפרספקטיבה ארוכת הטווח של טורקיה. עוצמתה של טורקיה בתחומי הבנייה, כלי רכב, מכונות וטקסטיל עשויה לפתוח שווקים חדשים עבור הפיתוחים הישראליים.
ממשלות טורקיה וישראל עבדו על תשתיות חוקיות במשך שנים רבות ויצרו סביבה המתאימה לפיתוח הסחר במטרה לנצל את ההזדמנויות הללו. נפח המסחר בין טורקיה לישראל גדל פי חמישה ב-20 השנים האחרונות והוא ימשיך לגדול בצורה יציבה. בשנת 2022 נרשמה עליה בשיעור של 11% לעומת השנה הקודמת ונשבר שיא בנפח הסחר בסכום של 9.5 מיליארד דולר.
הסכם הסחר החופשי בין טורקיה לישראל שנכנס לתוקף ב-1 במאי 1997 תרם במידה ניכרת לגידול הזה. ההסכם מיושם נכון לעכשיו ללא בעיות. יחד עם זאת, יש צורך לעדכן את הסכם הסחר החופשי בין טורקיה לישראל, הקיים מזה 25 שנה, באופן יסודי ומעמיק כדי שהוא יוכל לתת מענה לצורכי היום ולפיכך יש להתחיל לפעול בנושא.
התשתית החוקית של היחסים בתחום ההשקעות מעוגנת בהסכם עידוד הדדי של השקעות והגנה עליהן, הסכם שנכנס לתוקף בשנת 1998. חשוב מאוד להתחיל בתהליך מו"מ בנוגע לעדכון הסכם זה אני מאמין באמונה שלמה שתיסלל עוד יותר הדרך לסחר משמעותי בין המדינות והיחסים יגיעו לרמה גבוהה יותר בתום עדכון התשתית החוקית.
ממד נוסף של היחסים המסחריים והכלכליים של היחסים בין המדינות הינו שירותי הקבלנות. קבלנים טורקיים קיבלו על עצמם 163 פרויקטים בישראל בסכום של 1.3 מיליארד דולר בישראל עד היום. אני מאמין שהחברות הטורקיות תתרומנה לפיתוחה של ישראל עוד יותר בביצוע פרויקטים בקנה מידה גדול בתשתיות ובמבנים.
המפגשים בעולם העסקים הינם בעלי חשיבות רבה בפיתוח יחסי מסחר בין שתי מדינות. בנקודה הזאת יש לציין שלשכת המסחר ישראל-טורקיה שהוקמה בשנת 1993 הינה מוסד מבוסס היטב שהוקם במטרה להגדיל את ההזדמנויות לשיתוף פעולה ולתרום לפיתוח הסחר. הלשכה הזו, שתורמת להעמקת היחסים הכלכליים והמסחריים בין שתי המדינות תורמת במידה ניכרת גם ליציבות באזור ולתמיכה בשיתוף פעולה.
היחסים הכלכליים והמסחריים בין תורכיה לישראל ממלאים תפקיד חשוב הן ברמה האזורית והן ברמה הגלובלית. חיזוק נוסף של היחסים הללו יעודד את הצמיחה הכלכלית של שתי המדינות ויתרום ליציבות ושלום באזור.
