גאווה ישראלית. המרכז הרפואי הדסה עין כרם גאה להציג הישג חסר תקדים עם פיתוחו של טיפול חדשני ויעיל כנגד מחלת מיאלומה נפוצה. לאחר שורה של ניסויים שהתבצעו במחלקת השתלות מח עצם ואימונותרפיה של בית החולים בשנים האחרונות, ניתן לבשר על הצלחה יוצאת דופן המבוססת על טכנולוגיית הנדסה גנטית המהווה פתרון יעיל עבור חולים במיאלומה נפוצה, אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר (המחלה ההמטולוגית השנייה בשכיחותה. מהווה אחוז אחד מבין כלל סוגי הסרטנים ועשרה אחוזים מבין סרטני הדם).
הרעיון המהפכני של שימוש בתאי מערכת החיסון למלחמה בתאים סרטניים נולד לראשונה לפני מספר עשורים במכון ויצמן למדע במחלקה לאימונולוגיה של פרופ' זליג אשחר. את הפיתוח והקידום של טיפולים מסוג CAR-T Cell)(Chimeric Antigen Receptor שתפקידם ''לתכנת'' את תאי הדם הלבנים של המטופל על ידי איסוף של תאים בריאים ממערכת החיסון, הובילה פרופ' פולינה סטפנסקי, מנהלת מחלקת השתלות מח עצם ואימונותרפיה במרכז הרפואי הדסה עין כרם.
במסגרת הטיפול מבוצע תהליך של בידוד תאי ה-T (התאים הפעילים במערכת החיסון שביכולתם להילחם בעצמם בגידולים) על ידי מכשיר מסוג ''אפרזיס'' המפריד בין כדוריות הדם האדומות ללבנות. בשלב הבא מהונדסים תאי ה-T במעבדה בהדסה, אשר נבנתה על פי התקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר בחדרים סטריליים. לאחר מכן מבוצע הליך של הנדסה גנטית, על ידי הוספה של וירוס בצירוף מקטע גנטי המקודד קולטן כנגד התאים הסרטניים, כאשר בהמשך מוזרקת כמות גדולה של התאים המהונדסים (כשמונה מאות מיליון תאים) לחולה. בשלב האחרון תאי ה-T המהונדסים מתבייתים על הגידולים ומחסלים אותם.
חשוב לציין כי לאחר ביצוע כלל הבדיקות המקדימות בחולים על מנת לוודא את כשירותם לטיפול, הם נדרשים לקבל כימותרפיה במינון נמוך, שנועדה להשמיד את תאי החיסון של עצמם. המטרה: לאפשר מקום לתאי ה-T המהונדסים החדשים שיוזרקו להם, כך שיוכלו להתביית על הגידול במלואם.
החולים מאושפזים לרוב כשבועיים במחלקה להשתלות מח עצם בהדסה עין כרם, במהלכם הם זוכים למעקב רפואי וסיעודי קפדני. במידה ולא מתגלים זיהומים או תופעות לוואי משמעותיות, הם משוחררים לביתם בתום התקופה. סך הכל מציינים בהדסה כי משך הזמן הנמשך מרגע איסוף תאי החיסון הבריאים מהחולה, ועד להזרקת התאים המהונדסים בחזרה לגופם, אורך כ-10 ימים בממוצע.
"מדובר בבשורה מדהימה עבור חולים במיאלומה נפוצה. אם עד לפני שנים בודדות, תוחלת החיים שלהם הייתה מסתכמת לכל היותר בשנתיים, הרי שטיפולי ה-T-CAR הינם שוברי שוויון של ממש ומאפשרים להם לחיות 10 שנים ומעלה ובאיכות חיים מצוינת'', מבהירה פרופ' סטפנסקי.
לדבריה, בתום סדרה מוצלחת של ניסויים בעכברים ובתרביות תאים שבוצעו בהדסה בשיתוף פעולה עם פרופ' סיריל כהן מאוניברסיטת בר-אילן, ניתנו בהדסה במהלך השנה האחרונה טיפולים מסוג CAR-T ל-33 חולי מיאלומה נפוצה במינונים שונים, כחלק מניסוי קליני.
"רובם המכריע של החולים חוו שיפור משמעותי במצבם, הישג פנטסטי שהינו בגדר גאווה לאומית וממצב אותנו כמדינה פורצת דרך. עד היום חולה בישראל אשר היה מאובחן במיאלומה נפוצה יכול היה לבצע טיפולי T-CAR רק בארצות הברית או בסין, אלא שזה היה כרוך בעלויות מטורפות ובמגבלות נוספות. בארצות הברית למשל, העלות של הטיפולים הללו מוערכת בכחצי מיליון דולר והייתה אפשרית רק במסגרת ניסוי קליני ומלווה בגבלות רבות. בסין העלות אמנם נמוכה יותר (200-150 אלף דולר) אך שם יש מעקב מסובך עם לוגיסטיקה בעייתית ביותר. כעת, במסגרת הניסויים הקליניים שביצענו בהדסה, הצלחנו לשבור את המשוואה הזו, בעלות שהינה אפסית למטופל, בעוד שהמרכז משקיע משאבים אדירים בכל חולה על מנת לממן עבורו טיפול מיטבי ככל הניתן".
פרופ' סטפנסקי מדגישה כי מעבר ליעילותו של הטיפול, הוא גם בטיחותי לשימוש. "צוות המרכז הרפואי הדסה שם דגש עליון בנושא בטיחות החולים. זוהי הסיבה שהזרקת תאי ה-T למטופלים התבצעה במינונים שונים לאורך כל תקופת הניסויים, על מנת שלא לפגוע בחולה ולוודא כי הוא מבוצעת ללא תופעות לוואי איתן בלתי אפשרי להתמודד בהמשך. אני שמחה לבשר כי הנתונים מדברים בעד עצמם, עם כ-90% הצלחה של מטופלים שמגיבים טוב ל-CAR-T. הכוונה היא להפוגה מלאה של המחלה, ירידה ניכרת בנפח שלה ויעילות שנמשכת לאורך זמן".
בין הצוותים הרפואיים האמונים על הצלחת הטיפולים נמנים פרופ' משה גת, מנהל המחלקה להמטולוגיה במרכז הרפואי הדסה, פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת החטיבה ההמטולוגית בהדסה ודיקנית בית הספר לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית, ד''ר בתיה אבני וד"ר סיגל גריסרו, רופאות בכירות במחלקת השתלות מח עצם אשר הובילו את הניסוי הקליני, ד"ר שלומית כפיר-ארנפלד וד"ר נטלי אשרי, מנהלות מעבדת המחקר, הפיתוח וייצור התאים, וד"ר מירי אסייג ואביגיל אברהם, אחראיות איסוף ועיבוד תאי T.
הדבר הגדול הבא: רפואה מותאמת אישית
בישראל מוגדרים בשנה כ-100 חולי מיאלומה נפוצה, עבורם קיימת המלצה לביצוע טיפולי T-CAR. כחלק משמירה על בטיחות הטיפול, הוא מבוצע בחולה אחד בלבד בשבוע, בהתאם לדרישות משרד הבריאות. "יש אצלנו כבר רשימה סגורה לחצי השנה הקרובה'', מעידה פרופ' סטפנסקי. "פונים אלינו ללא הפסקה מחו''ל, על מנת שנקבל גם זרים, אך בשלב זה השירות ניתן לחולים ישראלים בלבד''.
מדובר אפוא בתעודת כבוד משמעותית למרכז הרפואי הדסה, הרואה חשיבות עליונה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות וטיפולים חדשניים, בשילוב עם ידע מתקדם. "קיימת הבנה כי עשר השנים הבאות באונקולוגיה יעמדו בסימן רפואה מותאמת אישית. זה הדבר הגדול הבא ועידן שלמעשה אנחנו כבר נמצאים בתוכו'', מוסיפה פרופ' סטפנסקי.
בד בבד, מעדכנת הרופאה הבכירה כי במרכז הרפואי הדסה לא נחים על זרי הדפנה, וכבר בימים אלה עובדים על מקצה שיפורים נוסף על בסיס טכנולוגיית הנדסה גנטית, שמטרתו לשדרג את איכות הטיפולים ולהרחיב אותם להתמודדות עם מחלות נוספות. "המטרה היא בהחלט לייעל עוד יותר את הטיפול הקיים באמצעות שיפור הווקטור שבאמצעותו אנו מדביקים את תאי ה-T הנצמדים לגידול, לצד שיפור גם של תנאי גידול התאים, כך שיהיו חזקים ועמידים יותר. השאיפה היא לפתח טיפולי T-CAR גם למגוון חלבונים של מיאלומה נפוצה וכן למחלות מסוגים שונים. עד היום אנחנו היחידים בעולם שהשתמשנו בטיפולים אלו כנגד מחלת העמילואידוזיס, תת-סוג של המיאלומה, מחלה קשה שתוחלת החיים בה עבור המטופלים הייתה נמוכה במיוחד, והטיפול הוכח כמאריך חיים", היא מוסיפה.
ומה באשר לעתיד?
''אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה רפואית מדהימה, במסגרתה אנו עדים לנגד עינינו כיצד המרכז הרפואי הדסה הופך למרכז מוביל בפיתוח ויישום של טיפולים המבוססים על תאים מול רוב מחלות הסרטן, לרבות סרטנים המטולוגיים כגון לימפומה, לויקמיה ומיאלומה, כנגדם אנחנו מסוגלים לייצר בעצמנו תאים שייאבקו בגידולים ויביסו אותם, וכך בעתיד גם בתחום האונקולוגיה. כפי שעשינו דרך כברת דרך בהיי-טק כסטארט-אפ ניישן, כך אין סיבה שישראל לא תהיה גם אחד המקומות המובילים בעולם ליצירת טיפולים ביולוגיים כנגד מחלות הסרטן ומקור גאווה לכל העולם", מסכמת פרופ' סטפנסקי.
הארגון הרפואי הדסה – אבני דרך
בתי החולים של המרכז הרפואי הדסה הינם בבעלות ארגון נשות הדסה באמריקה, הארגון היהודי הגדול בעולם המונה כיום כ- 300,000 חברות. הארגון נוסד ב-3 במרץ 1912 בניו יורק על ידי קבוצת נשים בראשות הנרייטה סאלד, שהחליטה להתמסר לקידום הרפואה בארץ ישראל לאחר ביקור במקום.
פגישת הייסוד התקיימה בתקופת פורים, והארגון נקרא על שמה העברי של אסתר המלכה, הלא היא הדסה, שהיתה ידועה וחכמתה ובמסירותה לבני עמה . ארגון הדסה קבע מספר יעדים: קידום איכות החיים של האוכלוסיה בארץ עם דגש על קידום פעילות בתחומי הבריאות והרפואה, חינוך, הכשרה מקצועית, וגיוס הקהילה היהודית באמריקה למען ארץ ישראל.
בסיועם הכלכלי של הנדבנים לינה ונתן שטראוס, נשלחו לארץ ישראל שתי אחיות והקימו תחנת בריאות ציבורית ראשונה בירושלים. בשנים שלאחר מכן גדל הארגון. הוא שלח לארץ ישראל מתנדבים נוספים ואספקת ציוד רפואי. ב-1918 הגיעה משלחת של 45 רופאים, אחיות, ואנשי תחזוקה, שהקימו את תשתית מערכת הרפואה בארץ הרבה לפני קום המדינה. הדסה הקימה בתי חולים בצפת, ביפו, בבאר שבע ובטבריה. כמו כן חודש בית החולים מאיר רוטשילד בירושלים.
ב- 1918 הוקם בית הספר לאחיות של הדסה. היה זה בית הספר הגבוה הראשון לנשים בישראל, ומאז ועד היום מוביל בית הספר את הוראת המקצוע בארץ. באותה שנה גם נפתח בית חולים של הדסה בתל אביב. ב-1921 הוקמה "טיפת חלב" שהצלחתה הפכה אותה עד מהרה לתופעה ארצית.
ב-1920 הגיעה הנרייטה סאלד לארץ לסייע במאמץ, ונשארה בה עד מותה ב-1945.
ב-1934 הונחה בהר הצופים אבן הפינה לבית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים, שנפתח חמש שנים אחר כך. היה זה בית החולים מערבי ברמה בינלאומית היחיד במזרח התיכון, אשר קלט רופאים ואחיות שברחו מאימת המלחמה בעולם, ומומחים ורופאים ידועי שם נקלטו בהדסה.
בתקופה זו הנרייטה סולד מונתה כאחראית על נושא עליית הנוער. הדסה הובילה את המהלך עם ארגוני נשים אחרים, ופעלה להביא ארצה ילדים יתומים שברחו מהמלחמה. הם נקלטו בכפרי נוער שונים, בינהם של הדסה, כפרים שקיימים עד היום.
ב-13 באפריל 1948 עלתה שיירה ובה רופאים, אחיות, אנשי סגל וחולים אל עבר הר הצופים. השיירה הותקפה בדרך על ידי מארב של ערבים משכונת שיח ג'ראח ובסופו של יום נרצחו 78 מאנשי השיירה, בהם מנכ"ל הדסה פרופ' חיים יסקי.
הדסה פינתה את בית החולים בהר הצופים והוא נשאר כמובלעת בתוך שטח ירדני. בית החולים עבר לבניינים זמניים בירושלים. אולם מיד אחרי מלחמת ששת הימים, הגיעה נשיאת הדסה דאז, שרלוט ג'ייקובסון, לקבל בחזרה את מפתחות בית החולים מראש העיר טדי קולק. בית החולים שופץ על ידי נשות הדסה, ונפתח מחדש ב-1976.
ב-1949 נשות הדסה בשיתוף עם האוניברסיטה העברית פתחו את בית הספר לרפואה.
ב-1962 נפתח המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם. ראש הממשלה דוד בן גוריון היה מעורב בקביעת מיקום בית החולים ופתיחתו הייתה אירוע רב משמעות בתולדות המדינה הצעירה.
עם קום המדינה העביר ארגון הדסה את מרפאות טיפת חלב לרשות המדינה, וכן את בתי החולים שמחוץ לירושלים.
בשנת 2005 היו בתי החולים של הדסה מועמדים לפרס נובל לשלום, על היותם "גשר לשלום".
בשנת 2012 חגגו נשות הדסה 100 שנה להקמת הארגון, עם תרומה ענקית למדינה כאשר חנכו את בניין האשפוז חדש בעין כרם ובו 550 מיטות. הבניין נקרא על שם שרה ווטסמן דוידסון שהיתה פעילה בארגון הדסה. התרומה התקבלה על ידי בני משפחתה. זהו בית החולים עם ציוד מהמתקדמים בעולם, עם תנאי אשפוז מעולים וכמובן צוות רפואי מהטובים בארץ ובעולם.
כמובן שנשות הדסה ממשיכות בפעילות הציונית שלהן למען מדינת ישראל: בימים אלו נבנה בהר הצופים מרכז שיקום חדשני ורחב ידיים, שישמש את תושבי המדינה כולה.
בשיתוף המרכז הרפואי הדסה
