לגדל דגים במדבר

דווקא באזור הנגב הצחיח למחצה פועלת כבר שנים חווה אקולוגית לגידול דגי הברמונדי, ששומרת על הטבע ומספקת מענה צרכני לצמצום הדגה בים. עם צריכת מים מופחתת וניצול אנרגיית השמש, חברת "אקוואטק פישריז" מוסיפה דג איכותי לצלחתם של הישראליים, נטול כימיקליים או אנטיביוטיקה, שעונה לדרישה הקולינרית המודעת לסביבה

גלית בן חמו, בשיתוף "אקוואטק פישריז"
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
בקטן: צוות אקוואטק על יד אחד ממיכלי גידול הברמונדי הישראלי. חוות הברמונדי האקולוגית ברמת נגב 
| צילומים: עמיר טירקל ויח"צ
בקטן: צוות אקוואטק על יד אחד ממיכלי גידול הברמונדי הישראלי. חוות הברמונדי האקולוגית ברמת נגב | צילום: עמיר טירקל ויח"צ
גלית בן חמו, בשיתוף "אקוואטק פישריז"
תוכן שיווקי

קשה להעלות על הדעת שדווקא במקום הצחיח והמדברי שבנגב, תפעל בהצלחה רבה חווה אקולוגית לגידול דגים, שנטמעת בסביבה מבלי להזיק לה וצוברת לזכותה אין-ספור תועלות לדגה, לאנושות ולסביבה. פלא התעשייה הזו, לו אחראית חברת "אקוואטק פישריז" הישראלית, הוא הוכחה לכך שניתן לקיים ולהתקיים ושאם דגים שוחים בנגב, הם כנראה יכולים להתקיים בכל מקום אחר בעולם. ואכן, העיניים של העוסקים בדגה ברחבי העולם נשואות כבר לפינה המדברית, ומנהלי "אקוואטק פישריז" רואים בחיוב את שעתוק ההצלחה בישראל למקומות נוספים בארץ ובעולם.

מורדי ללוש | צילום: איציק בירן

"המטרה שלנו היא להטמיע את השיטה בצורה נרחבת באמצעות שותפויות רלוונטיות. אין לנו כוונה למכור מערכת ולשחרר, אלא להתקדם עם אותם שותפים, עקב בצד אגודל, להקמת חוות אקולוגיות נוספות ולגדל דגים, וזאת על בסיס הניסיון וההצלחה שלנו בנגב", מסביר מורדי ללוש, מנכ"ל החברה.

חיסכון במים ובקרקע
חברת "אקוואטק פישריז" הישראלית מציעה פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לגידול מבוקר ואיכותי של דגי הברמונדי, כמענה לביקוש הגובר בעולם המסעדנות ובשוק הצרכני. בחווה נעשה שימוש במערכת הפועלת על בסיס טכנולוגיית RAS [Recirculating Aquaculture Systems] - מערכות מים סגורות ומסוחררות לחקלאות המים, אשר מקנות יתרונות רבים בגידול. "מדובר בטכנולוגיה שבמקור מטפלת במים ועל בסיסה מצאנו את הדרך לגדל את הדגים", מספר ללוש, שמדגיש, כי הייחודיות של השיטה נותנת מענה לאחת מהבעיות האקוטיות בים - דגה שהולכת ונעלמת. המידע הכאוב שפורסם באמצעי התקשורת השונים, בארץ ובעולם, הציף את בעיית העולם הקמל מתחת לפני המים.

"יש הבנה נרחבת שתעשיית הדייג פוגעת מאוד באקולוגיית הים ובחיים בה, והנזק הוביל לדלדול משמעותי של הדגה", הוא מסביר. "על הרקע הזה התפתחה החקלאות הימית. אלא שבישראל קיימת בעיה מהותית נוספת - היות שאין מספיק חופי ים שניתן לגדל בהם דגים, הפתרונות הקונבנציונאליים, בדמות בריכות לגידול דגים, מסבים נזק עצום למשאבי הטבע לאור השימוש המרובה במים והצורך לפנות אותם ולהחליפם, כאשר כולנו יודעים שהמים הם משאב יקר ודל מאוד בישראל".

מתברר שהמערכת הסגורה בעלת הטכנולוגיה הייחודית, שבה נעשה שימוש בחווה האקולוגית בנגב, כמעט ואינה צורכת מים. חלק ניכר מהמים מטופלים, כאשר המים שנדרש לפנות אינם מנותבים לטבע או לאקוויפרים, אלא משמשים בשיטת מחזור להשקיית מטעי זיתים באזור. "למעשה, אנחנו ממחזרים את המים במאת האחוזים", מבהיר ללוש. "רק כדי לסבר את האוזן, השימוש שלנו במים בחווה האקולוגית הוא ביחס של שני סדרי גודל פחות מהשימוש במים בבריכות קונבנציונליות".

לדבריו, צריכת הקרקעות לטובת הסבתן לבריכות גידול דגים מופחתת גם היא באופן משמעותי בחווה האקולוגית בנגב. "הקרקע היא גם משאב טבע יקר בישראל, וגם כאן מתגלה יתרון עצום. השיטה שלנו מאפשרת גידול דגים על שטח קטן יחסית, וגם כאן מדובר על שטח שקטן בשני סדרי גודל מהבריכות הקונבנציונאליות, בעוד שכמות הדגים זהה".

הרחבת מגוון הדגים שמוגש אל השולחן הישראלי
בשנת 2012 החלה "אקוואטק פישריז" לבחון את המערכת, שאמנם מוכרת ברחבי העולם, אך אינה מיושמת לצורכי גידול דגים בייצור המוני. "התחלנו לבחון את האפשרות להשתמש במערכת הזו לצורכי חקלאות המים, ובכך למעשה ביססנו את מעמדנו כחלוצים בתחום הזה בארץ ובעולם", משחזר ללוש. "קיימות מערכות דומות, אבל אף אחת מהן לא מגיעה לאיכויות של כמעט אפס שימוש במים; הטרנד הזה מתגבש בעולם, אבל אנחנו היחידים שעד כה הצלחנו לפצח אותו".

על החלטה לנטוע יתד בנגב משיב ללוש: "ברגע שהבנו שאנחנו יכולים לפתח את המערכת הרחק ממקור מים, וללא צורך רב בפינוי המים, התגבשה החלטה להקים את החווה בנגב כחלק מתפיסה ציונית".

אך לא ביום אחד קמה החווה. בדרך נתקלה החברה בקשיים שונים של הקמה, גידול הדגים ומציאת משוואה לייצוב התהליכים. "חיפשנו אחר דג שמתאים ביותר לגידול בחווה, וכך הגענו לדג הברמונדי שלא היה כל כך מוכר בישראל. אבל מרגע שחלה התייצבות, מאמצע שנת 2019, אנחנו צופים בתהליך של גידול מתמיד. נקטנו בכל הצעדים הנדרשים להגדלת הכמויות, לפיתוח המודעות לדג, ולעובדה שאנחנו מגדלים אותו בשיטות אקולוגיות. ההצלחה נשענת לא מעט על כך שההתייצבות שלנו הצטלבה עם התפתחות מגמת הקולינריה המודעת, שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. לאנשים חשובה סביבת גידול הדגים ונושא האקולוגיה".

אחד הערכים שמפיקה החברה מעצם פועלה טמון בהרחבת מגוון הדגים שמוגש אל השולחן הישראלי. "ביחס למדינות אירופה, מגוון הדגים בארץ דל ביותר. אנחנו מציעים דג טרי, בשרני במיוחד ואיכותי שהמודעות לקיומו הולכת וגדלה והתקבל בחום על-ידי החך הישראלי. בשנת 2019, כשנכנסנו לתחום, צריכת הברמונדי בארץ הסתכמה בכ־150 טונות בלבד בשנה. תוך שלוש שנים הגדלנו את הצריכה לכ-1,150 טונות בשנה. נתון זה מסכם את שנת 2021 ובשנה הקרובה אנחנו צופים גידול נוסף בצריכה ובביקוש הגובר. אוהבי הדגים, לאחר שטעמו את הברמונדי, מחפשים אותו במיוחד - גם בסופרים, בחנויות הדגים וגם במסעדות. אנחנו בעצם מביאים לצרכן הישראלי דג טרי, 'מהחווה האקולוגית ישר לצלחת', עם חיי מדף ארוכים בהרבה לעומת דגי הייבוא".

להפיץ את השיטה בארץ ובעולם
בעולם מכירים את טכנולוגיית ה-RAS, אבל עדיין קיים קושי להפוך אותה למוצר מוצלח ותועלתי לגידול דגים. האתגר שניצב בפני מנהלי "אקוואטק פישריז" היה למצוא את האינטגרציה הנכונה בין המערכות והשיטות, ולהשתמש בטכנולוגיה הזו לטובת ייצור המוני. "היום אנחנו מבין היחידים בעולם שמגדלים מאות ועד אלפי טונות של דגים בשנה בשיטה הזו ומצליחים, כשהשוק המקומי מקבל את הדגים בזרועות פתוחות ובנפש חפצה", מדווח ללוש, שמציין כי ההצלחה שלהם מעוררת התעניינות נרחבת: "אחרי שהוכחנו שאפשר לגדל את הדג במקום הכי לא צפוי - במדבר - כולם מבינים שאפשר לגדל דגים בכל מקום. אנחנו מציעים פתרון של הקמת מערכות הנמצאות קרוב לשוק וכך אין צורך להטיס דגים טריים ממקום למקום".

מינוף השיטה בעולם מתגבש לכדי רצון של החברה למצוא שותפויות רלוונטיות ברחבי העולם לצורך הקמת חוות אקולוגיות לגידול דגים. "הגענו לנקודה בזמן שבו אנחנו מחזיקים בידע ובניסיון ומוכנים להעביר את התורה במלואה - לא מרחוק, ולא באמצעות מכירת המערכות בלבד. אנחנו רוצים להיות שותפים בתהליך לאורך כל הדרך, ובכלל זה בהכשרת אנשי המקצוע הנדרשים לעבודה בחווה".

לדבריו, מגדלי דגים בחווה אקולוגית צריכים להחזיק בידע מתחומי הביולוגיה, הכימיה של המים, מערכות טכנולוגיות כולל מערכות חשמל סולאריות, משאבות ועוד. כלומר, לשלב בין ידע מהתעשייה לבין ידע מהחקלאות, כשהדרישה מתייחסת לכל דרגי הניהול - החל מהמנכ"ל ועד לאחרון העובדים. "אנחנו שואפים להיות שותפים להקמה, להטמעת הטכנולוגיה וכן לגידול הדגים, כיוון שאנחנו מבינים שללא המעורבות הפעילה שלנו, כמביאי הבשורה, ההצלחה מוטלת בספק".

הברמונדי הישראלי - תעודת זהות
מקור: אוסטרליה, אינדו-פסיפיק.
מאפיינים: דג לבן, משפחת לטסיים.
גודל דג ממוצע: 1 ק"ג.
סביבת גידול: גדל במי ים וגם במים מתוקים.

צילום: עמיר טירקל ויח"צ

יתרונות בריאותיים: עשיר בערכים תזונתיים, דל קלוריות, כ-140 קלוריות למנה, כמויות גבוהות של חלבון, עשיר באומגה 3 ובחומצות אמינו.
טעם: בשרני ועסיסי.
שיטות בישול: מגוונות - גריל, תנור, סיר/מחבת, טיגון. קל להכנה.
מתאים להגשה: כדג שלם או במנות אישיות.
היכן קונים: נמכר טרי בחנויות הדגים וברשתות השיווק. ניתן להזמין משלוח הביתה לרוב חלקי הארץ.

בשיתוף חברת "אקוואטק פישריז"