בשלוש השנים האחרונות נמנעת שוב ושוב בנייה של דירות חדשות ברחבי הארץ, לאור היעדר תשתיות שהיו אמורות לקום כדי לתמוך בדיירים החדשים.
זה קרה בהרצליה שבה עצרה העירייה בנייה לאור איחור בחיבור העיר לתשתית ביוב חדשה ; זה קרה ברמת השרון, שם עצרו תוכנית בשל דרישה למנהרה ; זה קרה בנתניה, בה עצרו תוכנית ענק לאור דרישה לתכנון כביש רוחב חדש בשרון ; וזה קרה בעוד ועוד מקרים רבים אחרים.
ב-20 השנים האחרונות עוסקות ממשלות ישראל בניסיונות לחסל את משבר הדיור שנולד פה בשנות ה-90' של המאה שעברה. המחסור בדירות רק גדל והבור יוכל להתמלא רק כשהמדינה תפעל להאצת הבנייה. אבל בזמן שממשלה אחרי ממשלה מייצרות תוכניות לקידום בנייה, בכל פעם מחדש נוכחים כולם לגלות שדירות חדשות נתקעות בדרך בגלל מחסור בתשתיות תומכות. בינתיים אין איש בממשלה שמרים את הכפפה ומוביל שינוי עמוק בצורה שבה מנהלים כאן את הקמת התשתיות כדי להבטיח את השלמתן בזמן ובמחיר הוגן.
בעיה מרכזית בתחום זה הם המדדים הוותיקים שאמורים לקבוע את העלות האמיתית של הבנייה והקמת התשתיות בישראל, שהולכים ומתרחקים כבר שנים מהמציאות בשטח. הדבר הפך לקריטי בשנה שעברה כאשר הסתבר שהקורונה הקפיצה בעשרות אחוזים את מחירי החומרים ועלויות הבנייה השונות, אך המדדים שאמורים לשקף את הזינוקים האלה עלו בשיעורים נמוכים בהרבה.
הזינוק במחירי השינוע הימיים, עצירת ייצור של מוצרים וחומרי בנייה מסוגים רבים והקושי בהשגתם הביאו לעליות מחירים קיצוניות בתקופת הקורונה. מעבר לפגיעה הישירה בכיס הציבורי, שמשלם בסופו של דבר את הזינוק הזה, על הנפגעים העיקריים במשבר הגלובלי נמנים קבלנים ישראלים רבים, ובראשם אלה שזכו במכרזים על מבנים ציבוריים. זאת, לאור תהליך חולה של התעלמות המדינה מהצורך בהגנה על ענף הבנייה והתשתיות בתחום הזה שמביא לא פעם לקריסה של חברות.
בשיחות עם קבלנים שזכו בשנים האחרונות במכרזים לבנייה ברשויות מקומיות עולה תמונה קשה במיוחד. בעלים ומנכ"ל של אחת מהחברות הבולטות בתחום מודה שכיום הוא שוקל לראשונה אם להמשיך לעבוד עבור רשויות מקומיות בשל הסיכון שבפרויקטים שלהן. "ברוב הפרויקטים העיריות לא מצמידות את החוזה לשום מדד.
הדבר בולט במיוחד ב'הסכמי מסגרת', כולם לא צמודים כך שהמחיר הנקוב במכרז יהווה גם את סך ההכנסות בפרויקט, למרות שהעלות שנשלם בפועל על החומרים גבוהה עכשיו הרבה יותר מביום שחתם על החוזה". מסביר אותו קבלן. "הסיכון הפך ללא סביר. מחירי ברזל ואלומיניום למשל, מזנקים בשנתיים האחרונות וזה יביא חלק גדול מהפרויקטים להפסד שלנו".
גל התייקרויות מאיים על הענף
תחום הקמת התשתיות סובל מתחלואים רבים, אבל כנראה שהבעיה הגדולה ביותר שלו היא חוסר היכולת של התעשייה שמבצעת אותו להגן על עצמה. מי שעוקב אחרי התחום מוצא כותרת על קבלנים שפושטים רגל וחברות עם עבר מפואר שבנו כאן את המדינה, אך נותרו ללא הגנה וחיסלו עסקיהן. הרווח הממוצע בתחום, על-פי קבלנים, נע בין 5% ל-7% בממוצע.
בעיתות רגילות מדובר ברווח מזערי ומסוכן, בתקופת הקורונה זה הפך לסיכון גבוה וקבוע.
שני מדדים עיקריים נוצרו לפני מעל לעשור. הראשון הוא מדד הגישור והסלילה, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העוקב אחרי עלות חומרי גלם לסלילת כבישים ובניית גשרים והוא רלוונטי לעבודות הפיתוח. 60% מהמדד הזה לערך מורכב מעלויות של חומרי מחצבה, תערובות בטון וצינורות שונים. כ-40% מהמדד מורכב מעלויות של שכירת ציוד ושכר.
בשנה החולפת המדד עלה במעל 6%, כאשר מרבית העלייה נרשמה בשנת 2021. התחום שתרם לכך יותר מכל הוא רשתות הפלדה ומוצרי ברזל שונים, שעלותם זינקה בתוך שנה ביותר מ-36%. מחירי מעקות הבטיחות עלו בכ-11% ותערובות האספלט התייקרו בכ-9%.
המדד הרלוונטי השני הוא מדד תשומות הבנייה, שמוכר לציבור הרחב מתחום רכישת דירות החדשות ועלה לכותרת בשל החלטת הממשלה להתערב בחוזים עם רוכשי דירות ולמנוע הצמדה של עלות הקרקע לחוזים. אחרי שנים של יציבות גם מדד זה עלה מאוד אשתקד.
ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "צריך לתקן את המדדים. הם לא מדויקים ולא בודקים בצורה אמינה את התנודתיות בשוק. בכל מדד יש משקל לאספלט, לברזל, לבטון. אם משקל הברזל במדד עלה רק ב-20% כשבפועל הוא עלה ב-50%, זה סימן שהמדד לא משקף נכון את המציאות, ולכן צריך לשבת ולתקן אותו. זהו סילוף שבאורח פלא משחק לטובת המדינה, צריך לתקן".
כאמור, לצד התייקרות דרמטית של החומרים, נרשם בעקבות הקורונה זינוק גם במחירי השינוע בכלל ושינוע ימי בפרט, לאחר חודשים רבים של נמלים מושבתים חלקית בכל העולם. נוסיף לזה את זינוק מחירי הנפט ונקבל תערובת מסוכנת מאוד שמזניקה גם את העלות הזו.
ינושבסקי מבהיר: "ההתמודדות עם עליית המחירים בתשומות הבנייה היא קשה ומורכבת. רוב הבניה מבוססת בארץ על חומרים כמו פלדה, ברזל, זכוכית, אלומיניום ופלסטיק שמגיעים מחו"ל. בכל פעם שיש אירוע קורונה בארה"ב, בסין או באירופה, הוא משפיע שם ולאור אפקט גלובליזציה אנחנו משלמים את המחיר. העלייה היא לא באחוזים בודדים. למשל, עץ לבנייה עלה בשנה האחרונה ב-60%. זה משפיע על כל השוק. בין אם אתה בונה בית ספר, בניין מגורים או כביש. כל השוק חשוף לעליות המחירים האלה".
ההצמדה מחוייבת המציאות
אם במקרים הטובים יותר, חוזים של פרויקטים של בנייה ציבורית והקמת התשתיות מוצמדים למדדים שלא עודכנו מזמן, הרי שחברות שעובדות בעיקר עבור רשויות מקומיות חשופות הרבה יותר לסיכון שעלול להביא לחיסולן.
"יש שני סוגים של מכרזים. מסביר מ"מ מנכ"ל ומנהל אגף תשתיות ובניה חוזית בהתאחדות בוני הארץ, גרא קאושנסקי: "מזמין העבודה המרכזי בישראל הוא הממשלה וכשהחוזים האלה נחתמים, באמצעות חברות ממשלתיות, הם כוללים לרוב הצמדה למדד, אך בכ-40% מתקצוב המדינה לתשתיות אין כל הצמדה למדדים.
כשהמדינה מממנת פרויקטים עירוניים באמצעות משרדים, כמו למשל משרד החינוך שמתקצב הקמת ותוספת לבתי ספר וגני ילדים, או משרד הספורט שמתקצב אולמות או מגרשים ספורט, היא לא מחייבת את העיריות לכלול הצמדה למדדים הרלוונטיים בחוזים עם הקבלן. בעוד המדינה אומרת לרשויות המקומיות: 'קחו ותבנו', היא לא מתערבת באופן ההתחשבנות עם הקבלן. המשמעות היא סיכון אדיר לכל מי שבונה במסגרת הזו שכל אזרח ישראלי תלוי בה".
קאושנסקי מוסיף: "בשנים הקרובות נהיה עדים לזינוק בהיקף הפרויקטים שבהם נבנות מערכות מורכבות חדשות כמו בנמלים, מערכות ביוב חדשניות, קווי רכבת עילית ותחתית ועוד. המדדים הקיימים כלל לא לוקחים בחשבון את השונות האדירה בין בתחומים האלה לבנייה סטנדרטית. תחשבו על היקף הדרגנועים האדירה שצפויה להיות חלק מכל מערך המטרו למשל. מדובר באוסף ענק של עלויות ששום מדד לא לוקח כיום בחשבון וזו עוד סיבה לעדכן את המדדים הללו".
ניר ינושבסקי אומר: "כשהגוף שמזמין את הבנייה מצמיד את החוזה למדד אזי מדובר בחוזה מוגן באופן חלקי – ותלוי בעד כמה המדד 'מפספס'. יש מקרים שבהם יוצאים מכרזים בלי הצמדה, ואז הקבלן בבעיה. הסיכון בא לידי ביטוי במחירים שהקבלנים נותנים במכרז. כל קבלן מסובב את 'הרולטה' כשהוא חותם חוזה. אני מצפה שהמדינה תבוא ותצמיד את כל הפרויקטים שהציבור מממן כיום. בזמן שכל אחד מכם פה מצפה שיבנו בזמן את הדירה שלו, הוא לא יודע שזה תלוי ביכולת הביצוע של הקבלן שמקים את מבנה הציבור או התשתית ליד הדירה החדשה שלו ונמצא בסיכון אדיר".
לפי סגן נשיא התאחדות הקבלנים, ינושבסקי: "בפרויקטים של השלטון המקומי וחברות ממשלתיות מצפים שהקבלן ידע לחזות את השוק. אם הקבלן הוא זהיר, הוא יתמחר על הסיכון. התוצאה היא שהציבור משלם על הקבלן שהסתכן הכי הרבה ואז כשהמחירים יעלו, הקבלן לא מסוגל לעמוד באירוע. בשורה התחתונה, המדינה צריכה לפצות את הקבלנים. השלטון צריך לרסן את ההשתוללות הזו. זה בדיוק מקביל לאירועי הקורונה שיצרו קשיים בעסקים שפוצו על ידי המדינה. פיצוי נדרש לכל עסק שנפגע משינוי עולמי, גם קבלנים".
הכותב הוא סמנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ
