מועצת הצמחים רותמת טכנולוגיות חדשניות לטובת החקלאים

חקלאות ישראל משלבת בענפיה את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, באמצעות סיוע ועידוד נרחב ממועצת הצמחים הישראלית. מקטיף באמצעות רובוטים ועד ריסוס באמצעות רחפנים

צבי אלון, בשיתוף מועצת הצמחים
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צבי אלון, בשיתוף מועצת הצמחים
תוכן שיווקי

נתח הולך וגדל מתקציב מועצת הצמחים מיועד לפיתוח טכנולוגי, חלקו כבר הוטמע וחלקו בדרך כדי להמשיך לקדם את חקלאות ישראל בצעדים נוספים למצוינות.

צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחיםצילום: מועצת הצמחים

גידול האבוקדו מתרחב בקצב מדהים

תוך שנים ספורות הכפלנו את ייצור האבוקדו והשנה נקטוף כ-200,000 טון שישווקו בשוק המקומי וביצוא. כדי לעמוד באתגרים אלה פותחו, בהשקעת המגדלים, טכניקות איסום חדשניות המאפשרות שיווק אבוקדו איכותי כמעט כל השנה בשעה שהקטיף נמשך 6 חודשים בלבד. במקביל הצליח ענף הפירות במועצת הצמחים, בסיוע מחקרים, וניסוי סימולציה לייצא לראשונה אבוקדו ליפן הרחוקה דרך הים, תוך שמירה על איכות הפרי גם ליעד כה רחוק!

משימה חשובה נוספת שנראית בהישג יד היא צמצום השימוש בכימיקלים, תוך התמודדות חדשנית עם מזיקים ע"י איקלום "חרקי נגד - אויבים טבעיים", שימוש בפרומונים, ניטור חכם, כך הענף ימשיך וישאר "אי ירוק", ובריא!

העלאת התפוקה בענף התפוחים

מגדלי התפוחים חשים תסכול רב, עלויות הייצור מעשי ידי הממשלה (מים, שכר וכו') עולות, הרווחיות יורדת והיבוא נוגס בהם בעודם נאחזים בקרקע באזורי העדיפות הלאומית בעיקר ברמת הגולן ובגבול הלבנון. בנסיבות אלה, "שולחן התפוח" במועצת הצמחים מוביל שתי משימות דרמטיות: העלאת התפוקה בכ-50% ע"י פיתוח שיטת גידול חדשנית "קיר פירותי"! מטע התפוח יראה כשטח הבנוי מ"קירות של פירות צבעוניים", איכותיים, וחשופים פי כמה לשמש. שיטה זו כרוכה בהשקעה כספית כבדה, אך העיצוב החדש יאפשר קטיף מכני יעיל וחסכוני, עם רובוט, במקום קטיף ידני יקר ולא יעיל. הרובוט, פרי פיתוח חברת "FF רובוטיקס", אמור לקטוף 85%-90% מהפרי בהספק של 10,000 תפוחים בשעה! בהמשך הכוונה שפתרון זה ישמש גם לקטיף סוגי פירות נוספים, כך שלעובדים יישאר רק לקטוף את שארית הפירות. כמו כן, אנו משקיעים באיקלום זנים חדשים צבעוניים וטעימים ובעלי תנובה גבוהה לדונם.

פתרונות הדברה יצירתיים

ישראל היא מעצמה בגידול תמר מהזן האיכותי "מג'הול", אנו מייצרים מעל 50% מהכמות העולמית, רובה ליצוא. לדאבון לב, המטעים נתקפו במזיק "חדקונית הדקל", מזיק שפלש אלינו ופוגע במטעים. זחלי החדקוניות מכרסמים את פנים הגזע ללא כל סימן חיצוני עד שהתמר קורס לפתע ללא התראה.

"שולחן המגדלים" והמדען הראשי של משרד החקלאות יזמו פתרונות יצירתיים! חברה מסחרית פיתחה מכשיר המתריע על המזיק שבעץ ועל הצורך בטיפול דחוף באמצעות חיישן שמוצמד לגזע. עתה, אנו יחד עם מדעני מנהל המחקר החקלאי בוולקני, מאתרים פתרונות "ירוקים" להדביר את המזיק ע"י הזרקת נמטודות, המהוות אויב טבעי, לבסיס הדקל – זו אכן בשורה אמיתית! לנוטעים ולמטעים כאחת.

גם בענף הפרדסנות הוותיק מנשבת רוח חדשנות. 70% מהוצאות ענף ההדרים במועצת הצמחים מיועדים להדברת זבוב הפירות שמסכן את הרווחיות ואת היצוא מישראל. המועצה מבצעת זה שנים את ההדברה ע"י מטוסים ולאחרונה גם ע"י מסוקים ורחפנים. מהלך התורם משמעותית לבריאות האוכלוסייה ולחיסכון בהוצאות. עיתוי הריסוס נקבע ע"י נטרים, שבוחנים כל שבוע כ-2,500 מלכודות הפזורות בפרדסים בכל הארץ. המיזם שלנו, הקורם בימים אלה עור וגידים, מתבסס על ניטור עם חיישן אלקטרוני שיותקן במלכודות וישדר מידע מיידי באופן שוטף ורציף על רמת הנגיעות בפרדסים (במקום תמונה שבועית). כך שתצטמצם מאוד עבודת הנטרים ויתאפשר גם חיסכון רב במערך הריסוסים ובעלויות ההדברה! פתרון יעיל זה יוכל בהמשך לשרת גם ניטור מזיקים אחרים שגם בהדברתם מושקעים כספים יקרים.

גידול בשיטה הידרופונית

גם מגדלי הירקות רותמים את הקידמה לשדות, מרחיבים ומשכללים את הגידול בשיטה ההידרופונית! גידול בתמיסת מזון זורמת, במקום בקרקע. טכנולוגיה זו יעילה בעיקר בגידול ירקות עלים למיניהם: חסות, כרוביים, צמחי תבלין וכו'. השיטה מסייעת להתגבר על מחלות שורש, מצמצמת שימוש בכימיקלים, מייעלת את השימוש במים ודשנים תוך פיקוח על רמת החום והחמצן ותורמת ליבול גבוה ואיכותי. לגידול הידרופוני כמובן יתרון נוסף כשאחת ל-7 שנים, בשנת שמיטה, אין צורך להפסיק את הגידול.

תחום פורץ דרך נוסף הוא הגידול האנכי של גידולי עלים במכולות סגורות עם אויר מבוקר, בניצול תאורת לד המקרינה אור בקרינה פוטו סינטטית הדרוש לצמחים. מעין "קומה שנייה" לגידול ההידרופוני המנתק את הצמח מסביבתו החיצונית.

לסיום, החקלאות מגייסת גם את עולם התעופה! חקלאי ישראל עוברים לריסוסי הדברה ודישון ע"י רחפנים מוכווני GPS, המאפשרים דיוק וכיסוי מלא של השדה, תוך זהירות מירבית.

הרחפנים גם מסייעים בזיהוי מכרסמים ופיזור פיתיונות להדברתם. מתרחב גם השימוש במצלמות לזיהוי מדויק של בעיות קרקע כמחסור בחנקן, עקות מים ועקות דשן ומחלות, תוך מתן פתרונות נקודתיים בשדה לאחר זיהוי הבעיה באופן מיידי.

אכן, אנו גאים בעבודות האדמה המסורתיות ושמחים לשלב בהן איקלום, חדשנות, יוזמה וטכנולוגיות מתקדמות.

הכותב הינו מנכ"ל מועצת הצמחים

בשיתוף מועצת הצמחים