"לממש את מדיניות הממשלה תוך שאנו מספקים המוצר הביטוחי הטוב והיעיל ביותר עבורם"

כך אומר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. בחמש השנים האחרונות שילמה קנט קרוב ל-1.6 מיליארד ש"ח כפיצויים לחקלאים, כאשר הממוצע בשנים האחרונות נע בין 350-400 מיליון שקל לשנה

יובל גמליאל, בשיתוף קנט
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גלריה חקלאית מספר 8
גלריה חקלאית מספר 8 צילום: אמנון זיו
יובל גמליאל, בשיתוף קנט
תוכן שיווקי

החקלאות הישראלית המודרנית נחשבה עוד מימיה הראשונים לשם דבר בכל העולם. היא הצליחה לספק תוצרת חקלאית טרייה לאוכלוסיית המדינה שגדלה פי שלושה ויותר בשנותיה הראשונית של המדינה, היא נחלה הצלחה גדולה בגידול מסחרי של פירות, ירקות ופרחים באזורים יבשים ומדבריים לחלוטין, היא פיתחה זני עגבניות בעלי חיי מדף הארוכים בעולם ותנובת החלב לפרה בישראל נחשבת עד היום לאחת מהגבוהות בעולם.

למרות חשיבותה העצומה לביטחונה התזונתי של ישראל מוקפת האויבים, החקלאות המקומית מתמודדת עם הוצאות הולכות וגדלות ועם חוסר וודאות כלכלי הגורם לירידה ניכרת במספר המשקים ולערעור בטחונה התזונתי של ישראל. "בעבר החקלאות הישראלית הצליחה לספק את מלוא התוצרת המקומית ובעודף הזה היא ייצאה תוצרת לחו"ל", מעיד שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט - הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. "היצוא שימש למעשה כווסת לשמירה על רמת מחירים סבירה לאורך זמן, תוך שמירה על אספקת מזון רציפה. הבעיה היא שבשנים האחרונות שערי מטבע החוץ צללו והפכו את הייצוא לפחות רווחי. כך לדוגמא , אם פעם מגדל תפוח אדמה היה מייצא את התוצרת שלו לאנגליה במחיר של 8 שקלים לק"ג הרי שכיום המחיר הזה נחתך בחצי ובמקביל יוקר המחיה בארץ עלה. כל זה גורם לכך שהשוק הישראלי הפך ליותר תנודתי והתשתית החקלאית נפגעת."

אם כך איך מחזירים את השוק ליציבות ומספקים לחקלאים את הוודאות לה הם זקוקים?

"על ידי כך שהמדינה תתמוך בחקלאים ותעודד אותם לספק מקסימום תוצרת ביעילות הכי גבוהה. על מנת להגיע לשם צריך להעניק לחקלאים ודאות באשר להיקפי הייצור הנדרשים, דבר שיהווה תשתית כלכלית, ולאחר מכן לגרום להם להשקיע בטכנולוגיות ובמו"פ."

כאשר תורג'מן מדבר על ודאות כלכלית אין מדובר בדברים בעלמא. מתוקף תפקידו כמנכ"ל חברת ביטוח המספקת פוליסות ביטוח לחקלאי ישראל הוא מכיר את סביבת הסיכון העסקי בה פועלים. "הדבר הראשון שכל עסק חדש עושה הוא לנתח את סביבת הסיכונים שלו", הוא מסביר, "אם ניקח את החקלאות הרי שמדובר על עסקים שמושפעים מאוד מהטבע, פרמטר משתנה ודינמי מאוד שכמעט ולא קיים בסקטורים אחרים."

שמואל תורג'מן מנכ"ל קנטצילום: יפעת יוגב

"אנשים מפחדים אפוא להשקיע בחקלאות ובצדק, וכאן נכנסת קנט לתמונה. קנט מספקת לחקלאים את מנגנוני הביטוח המאפשרים להם להשקיע ולפתח את העסק שלהם לטובת כולנו. התמיכה בחקלאים דרך מנגנוני ביטוח היא מוכרת וארוכת שנים. ברוב מדינות העולם מגדילים את התמיכות בחקלאים דרך מנגנונים אלו. במחקרים בינלאומיים עלה שאותו כסף ציבורי שהולך באמצעות מנגנוני הביטוח לתמיכה בחקלאים חוזר לציבור פי 5 ולפעמים אפילו יותר. יתירה מכך, הוא מונע בזבוז של כספי ציבור כיוון שמנגנוני פיצוי נקודתיים הניתנים בעקבות משבר או אירוע חריג התגלו, בכל העולם, כלא יעילים. כשיש לך גוף מקצועי שעושה את זה, אז היעילות של הכסף שניתן כפיצוי היא הגבוהה ביותר."

קנט החלה לפעול בקיץ 1967 כחברת ביטוח ממשלתית עסקית, בה שותפים ממשלת ישראל ועוד 14 ארגונים חקלאיים שונים. נכון להיום מבטחת החברה כ-95% מחקלאי ישראל בענפים כגון: אבוקדו, אגוזי אדמה, בננות, בקר לחלב, בקר במרעה, בתי צמיחה, גפן-יין, דבש דבורים, הדרים, זיתי שמן, ירקות, כותנה, לול, מדגה, משתלות, פירות, פלחה, צמחי נוי וצאן. החברה מבטחת ומייצרת למעלה מ-16 אלף פוליסות חקלאיות שונים מדי שנה כשבמספר הזה נכללים הן מגדלים עצמאיים והן גופים ותשלובות של קיבוצים ומושבים.

"המטרה שלנו היא לא להרוויח אלא לממש את המדיניות של הממשלה תוך שאנו מספקים לחקלאים את המוצר הביטוחי הטוב והיעיל ביותר עבורם", מציין תורג'מן. "קנט מאפשרת לחקלאים ליהנות משני מסלולים עיקריים – ביטוח קולקטיבי (המותאם לקבוצת מגדלים) וביטוח פרטני. הביטוח הקולקטיבי הוא נכון ויעיל אבל הביטוח הפרסונלי מעניק לכל חקלאי את היכולת להגן על עצמו בהתאם לצרכים הספציפיים שלו."

בחמש השנים האחרונות שילמה קנט קרוב ל-1.6 מיליארד ש"ח לחקלאים כאשר הממוצע השנתי נע בין 350-400 מיליון בשנה, כספי פיצויים. "הכיסוי שלנו כמעט הרמטי לגמרי והוא כולל את מירב הסיכונים הקיימים, מקרה עד שרב, מתקופות בצורת ועד שיטפונות. בזמן שמזג האוויר משתנה, העולם מתחמם ואירועי הקיצון הופכים לתכופים יותר ובעוצמות גבוהות יותר הייעוד שלנו הוא לסייע לחקלאים. לפיכך, כל הכסף שנצבר בקנט הופך כרזרבה לשנים קשות יותר בהן הוא משולם כפיצויים למגדלים."

צמחת בקנט ואתה מכהן בה כמנכ"ל ב-4 השנים האחרונות, מהו החזון שלך עבור החברה לשנים הבאות?

"ראשית, לספק לחקלאים ולחקלאות כלים שיעזרו להם להתמודד עם האתגרים שעוד נכונו להם תוך שיתוף פעולה עם משרד החקלאות להרחבת סל הביטוח. ושנית, לחזק את הקשר עם לקוחותינו תוך כדי התאמת תכניות הביטוח לצרכיהם. אני רואה בביטוח את הכלי היעיל ביותר לפיתוח החקלאות ולמימוש מדיניות הממשלה".

בשיתוף קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות