איגוד תעשיות מוצרי הצריכה והבנייה: קידום חדשנות בתעשיות מסורתיות

המשבר בשרשרת האספקה, התייקרות חומרי הגלם ותחרות היבוא הם חלק מהאתגרים הניצבים בפני התעשיות. איגוד מוצרי הצריכה והבנייה מוביל קידום חדשנות וקיימות, ומסייע לתעשיות במגוון דרכים כדי להישאר רלוונטיות ולצמוח

רבקי ליקובר, בשיתוף איגוד תעשיות מוצרי הצריכה והבנייה איגוד
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רבקי ליקובר, בשיתוף איגוד תעשיות מוצרי הצריכה והבנייה איגוד
תוכן שיווקי

תעשיות מוצרי הצריכה והבנייה מונה כ-500 חברות ומפעלים מהענפים המרכזיים בתעשייה, בהם מפעלים לחומרי בניין, אבן ומחצבות, תעשיות הפלסטיקה והפולימרים, אריזות, מוצרי נייר ודפוס וכן תעשיות מוצרי צריכה כמו ריהוט, קוסמטיקה, תכשיטים וטחנות קמח.

האיגוד מספק למפעלי התעשייה סיוע בפיתוח עסקי, בהטמעת חדשנות ובהתמודדות עם רגולציה. הסיוע הוא ברמת המקרו - מתן מענה רוחבי לסוגיות ענפיות המשפיעות על התעשיות השונות, וברמת המיקרו - מענה ספציפי וייעוץ למפעל הבודד.

שוחחנו עם אורן הרמבם, מנהל האיגוד, על האתגרים עימם מתמודדות התעשיות ועל פעילות האיגוד.

אורן הרמבם, מנהל האיגוד

"הדגש באיגוד הוא קידום חדשנות", אומר הרמבם, "החדשנות מתבטאת הן בייצור מוצרים חדשניים בעלי ערך מוסף ללקוח, והן בהטמעת תהליכי ייצור חדשניים ויעילים יותר. צעדים אלה משפרים את הפריון ואת כושר התחרות ומהווים את הדרך העיקרית של החברות להישאר רלוונטיות בשוק גלובלי ותחרותי".

כיצד פועל האיגוד לקידום החדשנות?
"אחת הדרכים לכך היא חיבור בין האקדמיה לתעשייה", אומר הרמבם, "אנחנו פועלים להנגשת הידע האקדמי לתעשייה, כך שיהיה ניתן להשתמש בו לפיתוח מוצרים חדשניים במפעלים. מכון הפלסטיקה הוא דוגמא לכך. זהו מכון מחקר יישומי המהווה זרוע של האיגוד ופועל במכללת שנקר. המכון נותן שירות לחברות באיגוד, שנעזרות בו בהתייעצות עם חוקרים במכון ושימוש בידע לצורך פיתוח מוצרים".

הרמבם מוסיף כי האיגוד פועל בשיתוף פעולה עם הרשות לחדשנות, ומסייע למפעלים השונים בגיוס מענקים מהרשות לחדשנות, באיגוד מוציאים "קולות קוראים" למפעלים להגשת בקשות תמיכה מהרשות לחדשנות בפרויקטי מחקר ופיתוח.

תמיכה בסטארט-אפים

אולי מפתיע לשמוע את המונח סטארט-אפים לא רק בהקשר של תחומי ההייטק והסייבר, אלא בתחומי התעשיות המסורתיות, אבל האיגוד מהווה כתובת המסייעת לסטארט-אפים. מספר הרמבם: "בשנה האחרונה פיתחנו פלטפורמה, שמטרתה לקלוט סטארט-אפים מהענפים עליהם אנו אחראיים וללוות אותם בתחומים רבים".

לאילו סטארט-אפים אתם מסייעים?
"קיימים סטארט-אפים בתחום הבנייה החכמה ובתחומי הפולימרים, לדוגמא פיתוח אריזות סביבתיות כמו אריזות ללא פלסטיק או אריזות מתכלות, חברות סטארט-אפ בתחום מוצרים רפואיים מבוססי פולימרים. בתחום הבנייה קיימים סטארט-אפים לייצור מוצרי בניה חדשניים וירוקים, ופתרונות בניה חדשניים לבידוד ואיטום".

כיצד אתם מסייעים לחברות הסטארט-אפ הללו?
"אנחנו מעניקים להם שירותים וליווי במעבר מפיתוח לייצור, מסייעים להם בהקמת קווי ייצור כדי להפוך את הרעיון ממיזם למוצר, מסייעים להם מציאת שותפים בתעשייה, אותה אנו מכירים מצוין במטרה לקדם את הפיתוח והייצור, וכן בגיוס מענקים מהרשות לחדשנות".

יצירתיות שנולדה מהמחסור

במשך למעלה משנה חווה התעשייה קושי בזמינות חומרי גלם, התייקרות בעלויות ההובלה הימית ואי ודאות בנוגע למקורות זמינים לחומרי גלם ולתזמון הגעתם לישראל, וזאת בנוסף לבעיה בנמלי ישראל.

הרמבם מציין כי הקושי באיתור חומרי גלם גורם לחברות לבחון מעבר לחומרי גלם חלופיים. אלו עשויים להיות פתרונות כמו שימוש בחומרי גלם ממוחזרים, ולעיתים פסולת של מפעל אחד יכולה לשמש חומר גלם למפעל אחר. כך שדווקא המחסור ואי הזמינות הולידו אצל חלק מהתעשיינים יצירתיות בהשגת חומרי גלם ומציאת פתרונות יצירתיים כמו שימוש בחומרים קיימים התורמים לתעשייה ירוקה יותר.

לאחרונה, קיים האיגוד כנס עם הרשות לחדשנות בו נחשפו התעשיינים לחידושים מחקריים בתחום חומרים חלופיים לבנייה. הכנס נתן לתעשיינים כלים יישומיים מבוססי ידע מחקרי, כדי להשתמש בחומרי גלם אלטרנטיביים לתעשייה.

האם האיגוד פועל מול הממשלה לפתרון בעיית האספקה?
"בהובלת נשיא ההתאחדות, ד"ר רון תומר ומטה ההתאחדות נעשים מאמצים גדולים מול הממשלה, הנמלים וההסתדרות כדי לקדם פתרונות שיקלו על העומס בפריקת הסחורות בנמלים".

תוכל לתת דוגמאות למהלכים נוספים שאתם מובילים עם הממשלה לשיפור הסביבה העסקית של ענפי האיגוד?
"אנו עובדים מול צוות ממשלתי במטרה לקדם בישראל בנייה מתועשת, מהירה וטכנולוגית", אומר הרמבם. הוא מציין כי האיגוד הגיש המלצות לקידום בנייה מתועשת באמצעות שימוש במוצרי בנייה ובטון מתועשים של יצרני חומרי הבנייה באיגוד, על ידי השקעות וטכנולוגיה ועל ידי שילוב של חברות בנייה מתועשת.

"זהו מהלך שהאיגוד מוביל מול הממשלה שאמור לתרום למשק כולו, בכך שיביא לבנייה מהירה ואיכותית, וגם יקדם את ענף הבנייה המתועשת", אומר הרמבם. הוא מביא דוגמא נוספת מתחום הקוסמטיקה: "הובלנו עם משרד הבריאות את הרפורמה בתמרוקים, שתביא להקלה משמעותית ברגולציה על יצרני התמרוקים בישראל, ותיכנס לתוקף בינואר 2023".

ליצירת קשר >>

בשיתוף איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים