קרן הגידור ארביטראז' ואליו (Arbitrage Value) הוקמה כשבבסיסה אסטרטגיית השקעות ברורה: השקעות ערך בחברות צמיחה ישראליות הנסחרות מתחת לשווין הכלכלי – על בסיס מחקר מעמיק וקפדני.
"הקרן מתמקדת בהשקעה בחברות צמיחה המתומחרות בחסר", מסביר אילן רוזנברג, שותף-מנהל בקרן. "המטרה שלנו היא לגלות חברות שנמצאות עדיין מתחת לרדאר המוסדי ועומדות לפני עליית ערך, וכך ליהנות מפוטנציאל הצמיחה שלהן. ככלל, אנחנו מתמקדים בחברות ממדד היתר, אך מאחר שבשנתיים האחרונות הקרן גדלה משמעותית בהיקף הנכסים המנוהלים, ומתוך כוונה לשמור על מתאם מסוים למדדים המובילים, יש לנו גם חשיפה ל-2-3 מניות נבחרות ממדד תל אביב 125".
את הקרן ייסדו בשנת 2020 אילן רוזנברג ושלומי ארדן. השניים נהנים מניסיון עשיר בעולמות הפיננסים והתאגידים: רוזנברג כיהן במשך יותר משני עשורים במגוון תפקידים בכירים בשוק ההון, בהם: מנכ"ל בית השקעות ומנהל בכיר בחטיבה לבנקאות פרטית של בנק לאומי; ארדן עבד כעורך דין בתחום דיני התאגידים וחדלות פירעון בטרם פנה להתמחות בהשקעות בשוק ההון. לקראת מפגש המשקיעים הכשירים של TheMarker Labels, שיתקיים ב-6 ביולי, ארדן ורוזנברג מספרים על אסטרטגיית ההשקעות שמנחה את פעילות הקרן.
מה הרציונל מאחורי מודל הפעילות הייחודי של קרן ארביטראז' ואליו?
ארדן: "צריך להבין שאנחנו מתמקדים בחברות צמיחה מסוג מאוד מסוים. בהסתכלות רחבה, המניות הנסחרות בשוק ההון מתחלקות לשתי קטגוריות: חברות ערך וחברת צמיחה. חברות ערך הן חברות 'משעממות' שהגיעו לבגרות ונסחרות במכפילים לא גבוהים, כמו למשל בנקים או קמעונאיות מזון. חברות צמיחה, לעומת זאת, נהנות מקצב צמיחה מהיר בזכות מוצר מעניין או פתרון חדשני, ובשל העובדה שקצב הצמיחה שלהן גבוה, התמחור בשוק אטרקטיבי יותר לטעמנו.
"בנוסף, אנו מתמקדים בחברות בעלות שווי שוק נמוך יחסית של עד מיליארד שקלים, מדובר על כ-400 חברות שאינן נמצאות במדדי המניות הגדולים. מטבע הדברים, הגופים המוסדיים לא מתעסקים עם חברות 'קטנות', הם לא נוהגים לבצע השקעות בסכומים של מיליוני שקלים בודדים בחברה כי זה פשוט לא מספיק מהותי עבורם, והיכולת של משקיעים מהציבור לחקור חברות כאלה לעומק מוגבלת למדי. כך נוצר מצב של חברות ציבוריות שנסחרות במכפילי רווח חד-ספרתיים, ובכל זאת נהנות מפוטנציאל צמיחה שיכול להגיע גם לעשרות אחוזים בשנה. זאת בדיוק הנישה שלנו בקרן – השקעה בחברות ערך שהן גם חברות צמיחה".
בפועל, איך נראית מדיניות ההשקעות של הקרן?
רוזנברג: "הקרן שלנו מתאפיינת גם בגישה ריכוזית יחסית. לצורך העניין, מרבית קרנות הגידור או בתי השקעות משקיעים בעשרות רבות של חברות. אנחנו דוגלים באסטרטגיה ריכוזית של השקעה ב-12-15 חברות, כשאת הסיכון אנחנו מנטרלים על ידי היכרות מעמיקה עם כל חברה וחברה. בהנחה שצדקת בניתוח שלך ואותה חברה אכן צומחת בהכנסות וברווח משנה לשנה, ההשפעה על התשואה של הקרן היא מאוד משמעותית. לשם המחשה, אם משקיעים רבע אחוז מהקרן בנייר ערך שעלה פי 5 - זה כמעט ולא ישפיע על התשואה הכוללת. אבל אם השקעת 10% באותו נייר, מדובר כבר בפוטנציאל תשואה של 50 אחוזים לקרן כולה. וזה בהחלט מתאים לאסטרטגיה שלנו, שדוגלת במקסום פוטנציאל התשואה תוך ניהול סיכונים מוקפד".
בצד השני של המשוואה, ריכוזיות מגדילה גם את הסיכון.
רוזנברג: "ברמה התיאורטית, פיזור אכן מפחית את הסיכון. בפרקטיקה, הפיזור גורם לקרן להתכנס לממוצע של המדד, ובשביל לקבל את תשואת המדד לא צריך להשקיע בקרן גידור. בדיוק כפי שאומר וורן באפט: 'פיזור הוא בעיקר הגנה מבורות'".
באילו סקטורים עיקריים מתמקדת כיום הקרן?
רוזנברג: "אנחנו מתמקדים בסקטורים שבהם אנחנו מזהים רוח גבית לשנים רבות קדימה ומנסים לחזות את הטרנד הבא לפני שהוא הופך לנחלת הכלל. אחת הדוגמאות הבולטות היא סקטור החשמל. בשנים האחרונות החלה הפרטת תחנות הכוח של חברת החשמל, והקמת תחנות כוח נוספות. גם מכירה ישירה של חשמל ללקוחות הקצה מחזקת את הפוטנציאל של התחום. כדוגמה, להשקעה שביצענו נוכל לציין את מניית מבטח שמיר. זיהינו תמחור חסר משמעותי במניה לפני כשלוש שנים כאשר היא נסחרה סביב שווי של 700 מיליון שקלים, כשרק השווי שלה בתחנת אלון תבור וקסם הוערך על ידינו בלמעלה ממיליארד שקלים. בסופו של דבר, חברת 'כלל ביטוח' נכנסה להשקעה בחטיבת האנרגיה של מבטח שמיר לפי שווי של 1.5 מיליארד ותרמה להצפת ערך משמעותית בשווי".
ארדן: "דוגמה נוספת היא שוק האשראי החוץ-בנקאי. כישראלים, אנחנו רגילים לחשוב על הבנקים כגופים היחידים שמעניקים הלוואות ומשכנתאות. אולם ברוב העולם, חלק משמעותי מהמשכנתאות ניתנות על ידי גופים חוץ-בנקאיים. בשנים האחרונות הנתח של המערכת החוץ-בנקאית בשוק האשראי בארץ עלה מ-2-3 אחוזים ליותר מ-10 אחוזים. גם כאן, אנו מתמקדים בחברות עם יתרונות יחסיים בהשוואה למתחרים".
כיצד המלחמה המתמשכת משפיעה על אסטרטגיית ההשקעות של הקרן?
ארדן: "אחד הענפים בו חיזקנו את ההתמקדות שלנו עקב המלחמה הוא ההתחדשות העירונית. מפרוץ המלחמה אנו עדים לכמות אדירה של פניות לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית. רק לאחרונה, במהלך הלחימה מול איראן, קיבלנו תזכורת לחשיבותו הרבה של הממ"ד. להערכתנו, ציבור רוכשי הדירות צפוי להעדיף במובהק דירות עם ממ"ד גם אם במחיר גבוה יותר. בנוסף, ההתחדשות העירונית מאפשרת התמודדות עם המחסור בשטחים זמינים לבנייה במרכז הארץ ובעלויות מימון נמוכות משמעותית".
רוזנברג מסכם: "הפעילות שלנו בתחום ההתחדשות העירונית ממחישה את העובדה שאנחנו לא מקבלים החלטות לפי טרנדים, אלא משקיעים את המאמצים שלנו במחקר אנליטי המתמקד הן בתחזיות לגבי ענפים שסביר כי ישיאו תשואה עודפת בעתיד, והן ברמת ניתוח המיקרו בכל תת ענף מהסקטור. כך זיהינו את הפוטנציאל של תחום ההתחדשות העירונית כבר לפני שלוש שנים, דבר שאיפשר לנו לבנות את הפוזיציה ברמת תמחור אטרקטיבית למדי".
אנו מזמינים כל משקיע העונה על הגדרת "לקוח כשיר" ושמתחבר לפילוסופיית ההשקעה שלנו, ליצור עמנו קשר בטלפון: 077-5530414
אין האמור לעיל מהווה משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכיו האישיים של כל אדם.
קרן הגידור ארביטראז' ואליו
למעבר לאתר >>
בשיתוף קרן הגידור ארביטראז' ואליו
