הגלובליזציה, שמשפיעה כיום על כל תחומי החיים, במישור העסקי, הכלכלי והחברתי, מובילה להתמודדות מאתגרת גם בפן המשפטי, החל בחתימת חוזים עם חברות זרות, דרך השקעות וליווי עסקי של חברות סטארט-אפ וכלה בסיוע בסוגיות אישיות חוצות גבולות.
הגבולות והשערים שנפתחו בין המדינות יצרו הזדמנויות עסקיות רבות עבור כל מי ששואף להרחיב את עסקיו לאירופה, ארצות הברית, אוסטרליה או סין. כך הואץ הסחר בין המדינות ואיתו המעבר של עובדים, חברות היי-טק וקבוצות נדל"ן, לצד משקיעים קטנים, או מי שמחזיקים בדרכון זר — אפשרות נוספת שנפתחה עבור רבים.
היקף הפעילות בזירה הבינלאומית, הן בסוגיות אישיות והן באתגרים עסקיים, הובילה לצורך בעורכי דין שבקיאים במערכות משפט במדינות זרות, כשאליהן נוספה איחוד האמירויות, שפותחת לא מעט אפשרויות לאנשי עסקים מישראל.
כך, למשל, בעלי עסקים שמבקשים לפרוץ מחוץ לגבולות ישראל, כשהם נעזרים בעורכי דין ישראלים המכירים את החוקים במדינות היעד הרלוונטיות לעסקה. עורכי הדין שבקיאים במערכות החוק הזרות מסייעים לישראלים גם מול הרשויות בכל הקשור להתקשרויות חוזיות, עסקאות מורכבות, השגת דרכון זר, אזרחות, הסתבכות בפלילים, דיני הגירה ועוד. חשיבותם של אלה מתעצמת נוכח המורכבות והשוני במערכות החוק בין המדינות, שלא פעם מהווים גורם מכריע, בפרט כשמדובר בעסקים חוצי גבולות.
שווקים במיליארדי דולרים
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לאפריל 2022, ייצוא סחורות מישראל (למעט יהלומים) עמד על היקף של 14.8 מיליארד שקל. פילוח הייצוא מצביע על כך ש-40% הוא לאירופה, 29% - לאמריקה, 20% לאסיה והשאר ליתר ארצות העולם. הסחר עובד גם בכיוון ההפוך. על פי הנתונים, היקף הייבוא לישראל הגיע ל-26.5 מיליארד שקל, כאשר הייבוא העיקרי מגיע מאירופה — 46%. שיעור הייבוא מאסיה נמוך יותר ועומד על 27%, ואילו 11% בלבד מאמריקה. מלבד סחורות, הנתונים מעידים על יצוא של כ-20% בכל הקשור לטכנולוגיה עלית.
הנתונים המספריים של הלמ"ס מסבירים היטב את הדואליות של השווקים הפתוחים. בסוף שנת 2020, יתרת ההשקעות בישראל עמדה על כ-185.2 מיליארד דולר, עלייה של 14.7% לעומת 2019 ושל 28.6% לעומת 2018. השקעה של תושבי חו"ל בחברות ישראליות בענפי המחשוב והמו"פ עמדה על 31.9% מסך יתרת ההשקעה, ובענפי התעשייה — 26.2%. רוב ההשקעה הגיעה מארצות הברית עם 37.6 מיליארד דולר, מתוכם 19.4 מיליארד דולר היו בענפי התעשייה.
ההשקעות הנכנסות בשנת 2020 הסתכמו ב-24.3 מיליארד דולר, 43.6% מהן בענף ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי וציוד חשמלי, 29.5% (7.2 מיליארד דולר) — בענף תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים, ו-10.9% (2.6 מיליארד דולר) היו בחברות העוסקות במחקר מדעי ופיתוח. משקל ההשקעה בחו"ל של חברות ישראליות מענף ייצור התרופות היה 41.5%, משקל ההשקעה של חברות מענף ביטוח, קרנות פנסיה ופעילויות עזר אחרות — 9.0%. בענף הנדל"ן נרשמה השקעה של 8.28%, ושל חברות מענף שירותים פיננסיים, פרט לביטוח ולקרנות פנסיה — 6.7%.
ההשקעה הגבוהה ביותר של חברות ישראליות בחו"ל היתה, על פי הלמ"ס, בהולנד (47.2 מיליארד דולר — 42.8% מסך יתרת ההשקעות), ומתוכה 41.7 מיליארד דולר הושקעו על ידי חברות ישראליות מענפי התעשייה. השקעות בולטות אחרות היו בארצות הברית (10.6 מיליארד דולר) ובקנדה (3.9 מיליארד דולר).
הנהירה לאזרחות זרה
לצד ההשקעות הרבות ועסקים המתרחבים לחו"ל, ישראלים רבים פעלו ופועלים לקבלת אזרחות זרה, שמפחיתה את החיכוך הביורוקרטי ופותחת אפשרויות מול מדינות רבות, כשהיעד האירופי הפך מרכזי. כך, למשל, בשנתיים האחרונות קיבלו יותר מ–40 אלף ישראלים אזרחות פורטוגלית. הזדמנויות עבור ישראלים נוצרו גם בגרמניה ואוסטריה, שהקלו על תהליך קבלת האזרחות שקודם לכן ארך שנים. כעת יכולים גם צאצאי נשים גרמניות שנמלטו מפני הנאצים לפני 1953 לקבל אזרחות, ורבים מממשים זאת. באיחוד האירופי מציינים כי נכון ל-2020 כמיליון אזרחים ישראלים מחזיקים גם באזרחות אירופית, ועל פי הנתונים 2 מיליון נוספים יכולים להשיגה בקלות אך טרם פעלו בעניין.
היתרונות המובהקים בהשגת אזרחות זרה הן אפשרות כניסה חופשית למאות מדינות ללא דרכון, אין צורך בוויזה לארצות הברית או אוסטרליה, יש זכאות לישיבת קבע במדינות אירופה, אופציית לימודים בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי כאזרח שווה זכויות וקבלת זכויות סוציאליות. יתרה מכך, הדרכון מאפשר לעבוד במדינות האיחוד ובכך עולות אפשרויות נרחבות לעסקים והשקעות, כולל רכישת נדל"ן בהטבות מס משמעותיות ובהלוואות מבנקים באיחוד שלא ניתנות למי שאינו אזרח. גם במקרים אלו, לא די בדרכון זר בלבד וחשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי מקצועי ממי שמכיר היטב את החוקים ואת הניואנסים התרבותיים.
על פי הדירוג של הנלי, הדרכונים של צרפת וגרמניה מובילים את הדירוג באירופה עם כניסה חופשית ל–189 מדינות. אחריהם מתייצבות דנמרק, פינלנד, שוודיה ואיטליה. ארצות הברית אחריהן יחד עם הולנד, שווייץ, פורטוגל ואחרות (185). ישראל, אם תהיתם, מתייצבת באינדקס במקום ה–22. הדרכון הכחול מעניק אפשרות כניסה ל–161 מדינות.
עם כינון האיחוד האירופי, ישראלים רבים החלו בתהליך של קבלת דרכון זר, המספק מלבד ביטחון פסיכולוגי אפשרויות לתעסוקה, מגורים ולימודים באחת ממדינות אירופה. את הביטחון מספקות גם השקעות נדל"ן בחו"ל. ישראלים רבים, שאינם בהכרח משקיעים גדולים ואנשי עסקים, הבינו שהם יכולים לרכוש נכסי נדל"ן במחירים אטרקטיביים וליהנות מתשואות נאות. גם כאן נדרשת נוכחותו של עורך דין בינלאומי, מהבדיקות הראשוניות של הנכס ועד המיסוי והרכישה. יותר ויותר ישראלים מגלים עניין ונכנסים להליך של רכישת נכסים בחו"ל, בפרט במדינות שפתחו את שעריהן ומתאפיינות במחירים נמוכים מאלה שבישראל. עורכי הדין בזירה הבינלאומית מלווים לא מעט ישראלים, הן אזרחים שמסתפקים בנכסים בודדים והן של משקיעים וחברות נדל"ן גדולות. עורכי הדין מספקים לא פעם בקרת איכות ומחקר של שוק הנכסים, מציאת חברות בנייה וקבלנים בחו"ל, ליווי בעת החתימה על חוזה, ייצוג בערכאות ותהליכים מול הרשויות הרלוונטיות, ולמעשה מהווים את הקשר בין המשקיע לבין מדינת היעד.
האפשרות לתשואות נאות בחו"ל משכה אחריה משקיעים וחברות בנייה ונדל"ן ישראליות. מחירי הדירות הנמוכים באירופה, כולל בבירות כמו ורשה או אתונה, שבהן ניתן לקנות בניינים שלמים או להשיג דירה יוקרתית במחירים נמוכים בהרבה מהשוק המקומי בישראל, שינו את התפיסה של חברות הנדל"ן ושל המשקיעים הישראלים. לכך מתווספת מגמת ההשקעה בקרנות הון סיכון שהפכו להיות להיט בקרב מי שיש לו כסף נזיל, ועושה זאת בעיקר בתחום הנדל"ן המבוסס על עיקרון פשוט של קנייה ומכירה.
המשקיע הישראלי באירופה או בארצות הברית נהנה כיום מיתרונות הכפר הגלובלי שבו יש מסחר, תקשורת ושווקים רבים ומשותפים. לעתים אין צורך לטוס למדינת היעד ואפשר להיעזר בחברות ניהול נכסים מקומית או עורך דין בינלאומי המתמחה בשוק המקומי כדי לסגור עסקה שתניב רווחים בצורה פאסיבית. ההשקעה לא מסתכמת רק בקניית נכס למגורים, שבישראל נחשבת למשתלמת ביותר, אלא גם בהשקעה במשרדים, בנייני מסחר, שירותים ציבוריים ועוד.
בנוסף, ישנן השקעות בנכס יזמי, שנבנה על שטח מיועד שאותר מראש על ידי חברות נדל"ן שמנהלות את הבנייה מתחילתה ועד סופה. כל שנותר למשקיע הישראלי הוא להשתתף בעלויות השטח, ההקמה והבנייה. על פי ההערכות, 60% מההשקעות של ישראלים בנדל"ן בחו"ל מתבצעות בארצות הברית. שווקים נוספים שהפכו ליעד הם יוון, פולין, תאילנד, קפריסין, גאורגיה, ספרד, ומקומות נוספים הנהנים, בין היתר, מזרם תיירות גובר והגירה חיובית.
עיזבונות ורילוקיישן
ישראל היא מדינה קולטת עלייה, ככזו לא פעם עולים ותיקים וחדשים נדרשים לעבור תהליכים של קבלת רכוש ומימוש צוואות וירושות במדינות זרות. גם כאן באה לידי ביטוי ההיכרות עם מערכות החוק במדינות הזרות, בפרט בהיבט הבירוקרטי שעלול להוות חסם משמעותי עבור מי שאינו בקיא במערכות אלה.
מנגד, האפשרויות הכלכליות בארצות הברית ובמדינות אירופה העלו על השולחן גם את נושא הרילוקיישן, שקורץ לרבים, בהם מי שמבקשים לשפר את תנאי המחייה באמצעות אפיקי השקעה עסקיים ותעסוקה בתחומי האבטחה, השיווק, המחשוב, הרפואה ועוד. אלא שעוד לפני ההחלטה על רילוקיישן, שייטיב עסקית וכלכלית, יש צורך בהכנה מוקדמת, שעיקרה התאמת הוויזה בהתאם למשלח היד. זו הסיבה שרבים נעזרים בעורכי דין בינלאומיים שיודעים להבחין בין סוגי הוויזות בארצות הברית, כך שאפשר יהיה לעבוד באופן חוקי ובלי להסתבך עם רשויות החוק.
גם בעלי עסקים וחברות בתחום ההיי-טק שמבקשים לפרוץ את גבולות הארץ מגלים כי הדרך לשוק הבינלאומי עוברת באמצעות ליווי משפטי מקצועי ממוקד.
בכך, מחלחל בישראל הצורך בעורכי דין בעלי אפיק מקצועי בינלאומי, כולל ציד ראשים של המשרדים הגדולים המבקשים לפתח מחלקות שיעניקו שירותים משפטיים עסקיים, ייעוץ משפטי, ליווי עסקאות, הבאת מומחים מקצועיים זרים ועוד בארצות הברית, אירופה ובאסיה.
הבחירה בעורך דין בינלאומי מתחילה בכך שהוא יידע את השפה הזרה על בוריה, כולל הניבים המקומיים שעלולים בעת חתימת חוזים להיות מוקש אם לא יובנו כהלכה. בנוסף, עורך הדין חייב להכיר מקרוב את מערכת המשפט המקומית ואת הדין בה. במדינות האיחוד האירופי, למשל, יש הרמוניזציה ואיחוד של הדין, אך בתחומי משפט רבים יש מדינות הממשיכות לשמור על בידול זו מזו, ולכן עורך הדין המלווה חייב להכיר את השוני כדי לא להוביל להפלת עסקה כלכלית או פגיעה בלקוח בעת ייצוג משפטי-פלילי. למידת המדינה שבה עורכי דין בינלאומיים פועלים חשובה גם בהיבט הכרת התרבות המקומית. כך יוכל הלקוח לדעת האם העסקאות מתקדמות בקצב הנכון, האם מדובר בעסקה מהירה או כזו הדורשת רקימת קשרים עם המקומיים ועוד.
