דוח רשות הפטנטים לשנת 2024, שפורסם לאחרונה, מגלה כמה נתונים מפתיעים, שמהווים אינדיקציה חיובית לגבי מצבה של החדשנות הטכנולוגית בישראל. אחד הבולטים שבהם הוא שיעור בקשות הפטנט מצד מבקשים ישראלים. מהדוח עולה, כי בשנת 2024 חלה עלייה של 6.5% בהיקף הבקשות של ישראלים לעומת שנת 2023, שגם בה חלה עלייה - אם כי קטנה יותר, של 2% בלבד - בהיקף הבקשות של חברות ויזמים ישראלים.
משמעות הדבר היא שבשנתיים האחרונות, חרף המלחמה, חלה עלייה בחדשנות הטכנולוגית תוצרת כחול-לבן.
נכון הדבר שבשנתיים אלה חלה ירידה בסך כל היקף בקשות הפטנט שהוגשו בישראל, שכולל גם בקשות מצד מבקשים בין-לאומיים. בשנה שעברה, 2024, חלה ירידה של 10.7% במספר הכולל של בקשות הפטנט שהוגשו. נתון זה משקף ללא ספק את מצב המלחמה, שהשפיע על המשק כולו ובכלל זה על היקף הפעילות מצד גופים בין-לאומיים. עם זאת, הנתון של עלייה במספר המבקשים הישראלים הוא מעודד מאוד, ולראשונה מזה ארבע שנים חלה קפיצת מדרגה משמעותית בתחום זה.
אנו מייחסים חלק ניכר מהעלייה הזו לגידול בפעילות היזמית בתחומי הדיפנס-טק (טכנולוגיות ביטחוניות) בישראל.
לכאורה זה לא מפתיע כי בעקבות המלחמה חלה עלייה בתפוקות התעשיות הביטחוניות הישראליות, כולל הקדמת פרויקטים, השקעות נוספות במו"פ ביטחוני ושיפור או שדרוג מערכות קיימות, בהתאם לצרכים המבצעיים שעלו ועולים מהשטח. אלא שהפעם בולטת תופעה חדשה יחסית של מיזמים שנולדו מהצרכים של הצבא והלחימה בשטח, שהביאו לפיתוח פתרונות טכנולוגיים חדשניים המותאמים לאתגרים הייחודיים שהתגלו במהלך המלחמה.
גידול בהשקעות ההון סיכון
תופעה זו לא נעלמה גם מעיניהם של משקיעים, מקומיים וזרים. היא מתכתבת עם מגמת שינוי בתחום ההון סיכון - אם בעבר נמנעו קרנות רבות מהשקעות בתחום הביטחון, בשל חשש מקישור לעימותים או מהליכי מכרז ארוכים, הרי שכיום משקיעי הון סיכון זרים (ובמיוחד אמריקאיים) מגדילים את ההשקעות שלהן בסטארט-אפים ביטחוניים ומכוונים גם לחברות ישראליות.
לפי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל" מחודש מאי האחרון, קרנות הון סיכון אמריקאיות משקיעות יותר ויותר בחברות טכנולוגיה צבאית ישראליות, שהמוצרים והטכנולוגיות שלהן נחשפו במהלך המלחמה בעזה ובלבנון. מאחורי גל השקעות זה עומדת ההנחה שהחברות הישראליות יהפכו למתחרות רציניות על חוזים בארה"ב ובאירופה, זאת לנוכח הגדלת תקציבי הביטחון של המדינות.
גם משקיעים מקומיים מגדילים את השקעותיהם במיזמים ביטחוניים, כאשר חדשות לבקרים מוקמות קרנות הון סיכון חדשות, שמתמחות בהשקעות בדיפנס-טק, בדרך כלל באמצעות שיתוף פעולה של יוצאי צבא ושל משקיעי הון סיכון. אגב, חלק לא מבוטל מהן הן נשים.
שתי דוגמאות מובהקות לכך הן קלע, שהוקמה ב-2024 והצליחה לגייס בתוך פחות משנה סכום מצטבר של כ-100 מיליון דולר, וקרן קינטיקה (Kinetica), שהקימה קבוצה של בכירים לשעבר בקהיליית המודיעין וחיל האוויר יחד עם אנשי הון סיכון.
גם הממשלה מגלה עניין בהשקעות הון סיכון בתחום הביטחוני ולאחרונה נודע כי החשב הכללי באוצר, יחד עם המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון, מתכננים להעמיד ערבות מדינה בהיקף של עד 200 מיליון שקלים כדי להקים קרנות הון סיכון ייעודיות בתחום.
שת"פ בין הסקטור הביטחוני לאזרחי
כאן צריך לומר שזו גם פרקטיקה של החברות הביטחוניות הגדולות, שבנוסף להשקעה שלהם במחקר ופיתוח עצמי, כולל הקמת מרכזי חדשנות פנימיים, מאיצות את שיתופי הפעולה שלהם עם סטרט-אפים קטנים ובינוניים בתחום הביטחון. לפי סקר שנערך לאחרונה, התעשיות הביטחוניות משתפות פעולה כיום עם כ-200 סטארט-אפים ביטחוניים. דבר זה תורם להתפתחותן של חברות הסטארט-אפ, מאפשר להן חדירה לשווקים חדשים ומזרים להן הון סיכון החיוני להתקדמותן.
ההשקעות הללו אינן רק תגובה למלחמה, אלא חלק ממגמה רחבה של חיבור מחודש בין עולם הסטארט-אפ האזרחי לבין מערכת הביטחון, מגמה שעתידה להקרין גם על תחומי אנרגיה, תקשוב ובינה מלאכותית.
נקודה נוספת שראויה לציון הוא היקף ההשקעות הכולל במו"פ בישראל, שהוא חריג בקנה מידה עולמי, הן במונחים אבסולוטיים והן פֶּר קפיטה. ישראל נמנית על שלוש המדינות המובילות בעולם בהשקעה במו"פ, בנרמול של גודל האוכלוסייה, נתון שלא כולל השקעות במו"פ בגופים הביטחוניים. אין ספק שביחס לגודל השוק, מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות הישראליות הן שחקן משמעותי ביותר באקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי.
איכות אנושית ומצוינות הנדסית
אני משוכנעת שתחום הטכנולוגיות הביטחוניות הישראלי ימשיך וישגשג בעתיד הנראה לעין, זאת בשל עלייה חדה בתקציבי הביטחון ברחבי העולם, שינוי בפרדיגמה הביטחונית - שכוללת הסתמכות גוברת על כלים בלתי מאוישים, תחום שבו יש לישראל יתרון מובהק – וכאמור, השתתפות של שחקנים חדשים ובהן קרנות הון סיכון זרות וישראליות.
יתר על כן, טכנולוגיות מפציעות (Emerging Technologies), שאינן בהכרח צבאיות במקורן, מעצבות מחדש את שדה הקרב העתידי, כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, טכנולוגיות ביו-רפואיות מתקדמות ואנרגיות חדשות (כגון Fusion), ובכל אלה יש לישראל יתרון מהותי.
השילוב הסינרגטי של ידע מצטבר, הון אנושי איכותי ומצוינות הנדסית, שמאפיין את התעשיות הביטחוניות הישראליות לאורך השנים, מהווה פלטפורמה אופטימלית להובלת חדשנות בתחומי הטכנולוגיות הביטחוניות גם בעתיד.
כל זה ישתקף גם בתחום הקניין הרוחני, שמבטיח כי היזמים יוכלו ליהנות מפירות עמלם ובכך מתמרץ חדשנות מתמדת ומעודד המשך השקעה במו"פ מתקדם.
הכותבת היא עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה בישראל, המציינת 156 שנים להיווסדה
