דמנציה בכלל ואלצהיימר במיוחד הן מהמחלות הקשות והמתסכלות ביותר, לא רק עבור החולה אלא גם עבור משפחתו, סביבתו והמערכת הכלכלית. עד כה, לא נמצאה להן תרופה יעילה, והטיפולים הקיימים אינם מצליחים לעצור את הידרדרות התפקוד הקוגניטיבי.
מהפכה שקטה - דווקא בזמן החלום
חברת Cogniguard מציעה גישה חדשנית: עיכוב התקדמות המחלה באמצעות גירוי עצבי של עצב הוואגוס – טכנולוגיה מוכרת מתחום הטיפול באפילפסיה, דיכאון, מיגרנות ומחלות לב. ד"ר תמיר בן דוד, מייסד ונשיא החברה, זיהה את הפוטנציאל לשימוש בטכנולוגיה זו גם בטיפול במוח. לדבריו, "אחת הבעיות המרכזיות באלצהיימר היא פגיעה בתהליך גיבוש הזיכרון, שמתרחש בעיקר בשלב שינת ה-REM. הבנתי שאם נצליח להגביר את שחרור הנוירוטרנסמיטורים במוח בזמן השינה – נוכל לשפר את תהליך גיבוש הזיכרון".
Vguard טיפול בלתי מורגש, תוצאות מורגשות
מתוך ההבנה הזו פותח Vguard, מכשיר קל משקל הנחבש על הראש במהלך השינה, ומבצע גירוי עצבי עדין לאורך כל הלילה. ההתקן נוח לשימוש, דמוי בנדנה, ומתחבר לעצב הוואגוס דרך אפרכסת האוזן באמצעות אלקטרודה ייעודית. "המשתמש כלל לא מרגיש שהוא מקבל טיפול", מסביר מנכ"ל החברה אהוד רייביץ. "הזרמים חלשים ואינם מפריעים לשינה. חלק מהמשתמשים אף קמו בבוקר והמשיכו את יומם עם המכשיר מבלי לשים לב שהוא עדיין על ראשם".
במחקר שנערך בעכברים, נמצא כי גירוי עצב הוואגוס יוצר פעילות ייחודית בהיפוקמפוס – האזור האחראי על הזיכרון – ומוביל ליצירת גלי תטא, הקשורים לתהליכי קיבוע הזיכרון. בהמשך נערך ניסוי קליני ראשון בפולין, בו השתתפו 51 חולים. התוצאות היו חד משמעיות: שיפור משמעותי בקבוצת המטופלים לעומת התדרדרות או חוסר שינוי בקבוצת הבקרה. חלק מהמשתתפים דיווחו כי חזרו לעבוד, לנהוג ולבצע פעולות יומיומיות – שינוי שהגדירו כ"מהפך בחיים"
מהשלב הראשון ועד לעצירת הידרדרות
ד"ר בן דוד, בעל רקע עשיר בתחום הקרדיולוגיה והגירוי העצבי, רואה באלצהיימר את "הגבול האחרון" של מחלות המוח שאין להן מענה מספק. "אנחנו לא מרפאים את המחלה", הוא מדגיש, "אבל ייתכן שנוכל לעכב את התקדמותה ואף להשפיע על הדלקתיות במוח – גורם מרכזי בהתפתחותה".
לאחר הצלחת הניסוי בפולין, נערך ניסוי נוסף במרכז האלצהיימר הישראלי, בו השתתפו 14 חולים. גם כאן התקבלו תוצאות חיוביות. במהלך השנה האחרונה, החברה כבר קיבלה אישור מכירה באירופה, וכעת פועלת לגיוס השקעות לצורך ניסויים קליניים בארה"ב. החברה פנתה ל-FDA לצורך קביעת פרוטוקול לניסוי קליני בארה"ב ומגייסת לכך 5 מיליון דולר.
מאיזה שלב צריך חולה אלצהיימר או דמנציה להשתמש במכשיר?
ד"ר בן דוד: "המחלה מתפתחת במשך עשור ויותר לפני הופעת הסימפטומים. בעבר לא היה מה לעשות עם המידע הזה, אך כיום ניתן לזהות את תחילת המחלה בבדיקת דם פשוטה. במקרה כזה – אפשר להתחיל להשתמש ב-Vguard כבר בשלבים מוקדמים, ואפילו לפני הופעת סימנים קוגניטיביים, כדי לשמר את תפקוד המוח".
ומה לגבי שלבים מאוחרים של המחלה?
"בשלבים מתקדמים של המחלה, השימוש במכשיר הופך מורכב יותר, שכן החולה עלול להסיר אותו מבלי להבין את חשיבותו. לכן, ההמלצה היא להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר".
רייביץ מוסיף: "ככל שמתחילים מוקדם יותר – כך הסיכוי לשיפור משמעותי עולה. ראינו מטופלים שחזרו להתלבש, להתעניין בסביבה, לצפות בטלוויזיה – פעולות בסיסיות שחולי אלצהיימר נוטים לאבד".
חזון ישראלי - מהלב אל המוח
ד"ר בן דוד: "אנו מאמינים שיש כאן בשורה אמיתית שיוצאת מישראל. כמו שישראל הייתה מעצמה בנושא הטיפול בלב - אנחנו עושים את המעבר לטיפול במוח, עם שימוש ייחודי בטכנולוגיה חדשנית המוגנת על ידי מספר משפחות פטנטים".
רייביץ: "במהלך השנה הבאה אנחנו מתכננים חדירה ראשונית לשוק האירופאי והישראלי ונשמח אם גם גופים ישראלים יהיו שותפים לדבר המדהים הזה. יש בעולם יותר מ-55 מיליון חולי אלצהיימר ודמנציה והעול הכלכלי שלהם צפוי להגיע ל-15 טריליון דולר ב-2050. להערכתי, אין כיום שוק רפואי יותר אטרקטיבי, למעט אולי חיבור כל סוגי הסרטן ביחד. לכן אנו מאמין שלאחר קבלת האישורים הרגולטוריים - פוטנציאל השוק למוצר שלנו יהיה עצום".
כיום חברת Cogniguard מונה 15 איש, כאשר הפיתוח הטכנולוגי נעשה בישראל והפעילות הקלינית והתחלת החדירה לשוק האירופאי מתבצעות מפולין. חברת קוגניגארד היא אחת מחברות הטכנולוגיה במרכז החדשנות של קבוצת שייזים, כאשר קבוצת שייזים בבעלות יוסי בורנשטיין משמשת כמשקיעה וכמייסדת שותפה של קוגניגארד.
לפרטים: www.cogniguard.com
בשיתוף Cogniguard
