"בתחום הטיפול בשפכים לא חסרות טכנולוגיות, אלא חסרים פתרונות שמותאמים באמת ללקוח", אומרת טל רונן, מנכ"לית חברת "טל-טק מערכות טיהור שפכים". "הפתרון הנכון לא מתחיל מבחירת מוצר, מערכת או ספק. הוא מתחיל מהבנה יסודית של מאפייני השפכים, הזרימות, המגבלות התפעוליות, התשתיות הקיימות ויעדי המתקן". רק מתוך הסתכלות רחבה אפשר לבחור פתרון שבאמת יתאים לצורך, ולעיתים דווקא הפתרון הפשוט, כשהוא נכון תהליכית, הוא גם החכם, הכלכלי והאמין ביותר".
לדבריה רבים מהפתרונות בתחום אינם מותאמים באמת לכל צורכי הלקוח. לעיתים מוצעות מערכות יקרות מדי בהקמה ובתפעול, לעיתים הפתרונות אינם מגיעים לאיכות הרגולטורית הנדרשת, ובמקרים אחרים לא נעשה ניצול נכון של תשתיות ונכסים שכבר קיימים באתר ויכולים לשמש בסיס לפתרון נכון וכלכלי יותר. לכן השאלה החשובה בעיניה אינה רק איזה פתרון קיים, אלא איזה פתרון נכון באמת למערכת, לתנאי השטח ולמטרות הלקוח.
מהטכני והטכנולוגי ועד היישום
רונן, ביוכימאית ויזמית שעסקה גם בפיתוח טכנולוגיות חדשות, היא מומחית בתחום מערכות השפכים. בשנת 2018 הקימה את חברת טל-טק, המאגדת ידע תהליכי והנדסי המתבסס על ניסיון של עשרות שנים בתחום השפכים.
תחום הפעילות של החברה משתרע על מגוון רחב של פרויקטי ליווי ותכנון מערכות טיהור שפכים, החל ממכוני טיהור, פארקים ואגמים, מפעלי תעשייה גדולים ומובילים בארץ - כמו מפעלי שטראוס, טבע, טמפו, תפוגן וטופ שף ועד שפכי בע"ח (רפתות, חזיריות ולולים). היא מלווה את הלקוח לכל אורך הדרך - מסקרי חלופות ותכנון מפורט, דרך פנייה לספקים וליווי טכני בחוזים, ועד אישורי רשויות, מבחני קבלה, הדרכות צוות וליווי בהקמה, במסירה ובתפעול.
הניסיון הרב בפרויקטים מסוגים שונים וההתמחות הרב-תחומית מאפשרים לחברה להתאים לכל סביבה את שיטת הטיפול המתאימה ביותר, וזו גם הייחודיות של טל-טק. הפתרונות מחברים בין הנדסה, ביו-כימיה, פיתוח טכנולוגיות חדשות, תפעול, השבה לחקלאות, רגולציה, עבודה מול רשויות ותאגידים, פיתוח תוכניות עסקית וכן ניצול נכון של נכסים ותשתיות קיימות.
כל אחת מהדיסציפלינות משפיעה באופן ישיר על הכלכליות, הביצועים והיציבות לאורך זמן. לכן רק על ידי חיבור כל אלה ניתן לתת פתרון שהוא לא רק ישים מבחינה מקצועית, אלא גם נכון לעסק, לתנאי השטח ולמטרות ארוכות הטווח של הלקוח. "הגישה הזו נכונה עבור כל סוג של יצרן שפכים, אך מקבלת ביטוי שונה בבחירת הפתרון בהתאם לאופי השפכים, לדרישות הרגולטוריות, לתנאי השטח ולמטרות המערכת", אומרת רונן. "במפעלי מזון, פרמצבטיקה ותעשייה אתגרי הטיפול בשפכים משתנים מאתר לאתר, אך המשותף לרבים מהם הוא הצורך לעמוד בדרישות איכות גבוהות, מול מאפייני שפכים מורכבים במיוחד". במפעלי מזון מדובר לרוב בעומסים גבוהים של חומר אורגני, נוטריאנטים ושומנים, ובתחום הפרמצבטיקה האתגר עשוי לכלול גם שאריות תרופות החורגות מהסף המותר. במצבים כאלה הפתרונות המוצעים בשוק ליצרני שפכים, גדולים וקטנים כאחד, הם לא פעם יקרים מדי בהקמה, בתפעול ובתחזוקה, ולעיתים גם מורכבים יותר מכפי שנדרש בפועל.
הגישה של טל-טק היא לבנות לכל מפעל את הפתרון המדויק לו, ולא לבחור במערכת הגדולה או המורכבת ביותר. כך, בפרויקט במפעל מזון גדול הושג, בזכות הגדרה נכונה של התהליך, חיסכון של כ-1.25 מיליון שקל בשנה, תוך השגת איכויות גבוהות במיוחד. בפרויקט אחר במפעל פרמצבטיקה נחסכו 3.5 (מתוך 4) מיליון שקלים בעלויות ההקמה תוך עמידה בדרישות הרשויות. "הערך לא נבע רק מהחיסכון הכלכלי, אלא מהיכולת להשיג אותו בלי לוותר על פשטות תפעולית, תחזוקה נוחה ועמידה בדרישות הרשויות", היא מדגישה.
התמחות רב תחומית
רונן מציינת כי במט"שים סניטריים הרבה שדרוגים מתחילים מהנחה שצריך עוד ציוד, עוד אינטנסיביות ועוד מורכבות. בפועל, במתקנים גדולים הדבר עלול להוביל לעלויות תחזוקה גבוהות, לצורך מוגבר בכוח אדם ולשימוש בכימיקלים שלא תמיד נדרשים. במתקנים קטנים ובינוניים לא פעם דוחפים לפתרונות אינטנסיביים גם כשאפשר להגיע לאיכויות גבוהות בלי לשנות את אופי המתקן.
טל-טק פועלת אחרת. במקום להעמיס מערכת חדשה על מתקן קיים, היא בוחנת כיצד ניתן לשדרג ביצועים דרך תכנון תהליך מדויק וניצול מקסימלי של התשתיות שכבר קיימות. כך בפרויקט מט"ש גבולות שודרגה המערכת והושגו איכויות גבוהות תוך חיסכון משמעותי בעלויות ההקמה לעומת החלופות שהוצעו. במקביל נשמר אופיו האקסטנסיבי של המתקן, עם מינימום ציוד אלקטרו-מכאני ופשטות תפעולית גבוהה יותר.
האתגר מורכב יותר ברפתות ומשקי בעלי חיים, שכן השוק לא מציע פתרונות המתאימים לדרישות הרגולציה. מורכבות השפכים, משטרי ההפעלה המשתנים והרגישות הגבוהה לעלויות השקעה ותחזוקה הופכים כל ניסיון ליישם מערכת גנרית לפתרון חלקי במקרה הטוב, או ליקר ולא ישים במקרה הפחות טוב. "בתחום הזה פתרון נכון לא יכול להישען על מערכת גנרית, אלא חייב להיבנות בהתאם לתנאי השטח והצרכים הייחודיים של המקום", אומרת רונן. מניסיון החברה, שמלווה עשרות רפתות, ניתן לתכנן פתרונות טובים כמו ברפת בצפון, שם תוכננו מערכת שיקוע וראקטור אנאירובי בתוך מבנים ותשתיות קיימים, בהשקעה נמוכה יחסית ותוך השגת תוצאות טובות מאוד.
טל-טק מלווה פרויקטים של מתקני ביו-גז בתחום החקלאי, שבהם מנצלים שפכים בעלי עומס אורגני גבוה לייצור אנרגיה, בעיקר חשמל. בקיבוץ להב, למשל, שולבו מערכות לטיפול בשפכים מחוות הגידול במתקן ביו-גז המייצר חשמל, לצד מערכת טיפול בשפכים שפותחה במסגרת פעילותה של רונן בחברה הקודמת שהקימה. שילוב זה מאפשר טיפול יעיל בשפכים העמוסים והפיכתם למשאב אנרגטי בעל ערך.
באגמים ובפארקים האתגר הוא מסוג אחר: לייצר פתרון שמאפשר גם יציבות מערכתית לאורך זמן. פתרונות רבים נשענים על טיפולים כימיים שמאפשרים טיפול מיידי באיכות המים, אך לא מטפלים בבעיית חוסר היציבות של המערכת. התוצאה היא לעיתים מעגל קבוע של התערבויות חוזרות, שמייצרות שיפור זמני בלבד. לדבריה, "הטיפול במי אגמים מבוסס על יצירת מאזן כימי ויציבות תהליכית שבזכותם מתפתחת מערכת אקוסיסטם עצמאית. כך ניתן לחסוך את הטיפולים החוזרים ונשנים שלא פותרים את הבעיה. זה בדיוק ההבדל בין טיפול בסימפטומים, לבין פתרון המאפשר יצירת מערכת השומרת על איכויות מים טובות לאורך זמן".
"בין אם אתם נמצאים בשלב קבלת ההחלטה איזה פתרון להקים, ובין אם כבר יש ברשותכם מתקן קיים, כדאי לעצור, לבחון חלופות ולבדוק האם ניתן להגיע לתוצאה הטובה ביותר, על ידי תכנון או אופטימיזציה של הקיים", מסכמת טל.
בשיתוף טל-טק מערכות טיהור שפכים
