כולנו צרכנים של שירותי בריאות. לכן, הציפיות שלנו הן שאלה יסופקו לנו באותה רמה בה אנחנו קונים באמזון ומחפשים בגוגל, כלומר, שזה יהיה בכף ידנו, זמין בכל עת, מתאים לנו ולא רק כשאנחנו נזקקים לטיפול רפואי, אלא גם בשגרה, כי הרי אנחנו רוצים לשמור על בריאותנו כדי שלא נזדקק לשירותים רפואיים.
המגמה של טרנספורמציה דיגיטלית ומינוף הדאטה הולכת ומתעצמת וכבר כיום ניתן לחוש בתוצאותיה.
להלן ארבע תובנות שלי לגבי מגמות ושינויים משמעותיים בהרגלי "צריכת הבריאות" שלנו שכבר כאן.
שיפור השירות
כמו בכל הענפים האחרים, כגון הבנקאות, התיירות, הקמעונאות, גם בתחום הבריאות, מתקיים תהליך טרנספורמציה דיגיטלית באספקת השירות הרפואי כגון זימון תורים, חיפוש שירותים, קבלת מידע רלוונטי כחלק ממיכון התהליכים ה"רגיל" המאפשר ללקוח בצוע פעולות בסיסיות בעצמו (SELF SERVICE). במסגרת תהליך זה, אנחנו יכולים לעשות עוד פעולות בפשטות, מכל ערוץ דיגיטלי מועדף. "יישור הקו" לצריכת שירותים אחרים באופן דיגיטלי, משפיע למעשה על אופן צריכת שירותי הרפואה, שבלט במיוחד בתקופת הקורונה, במהלכה ביקורים טלפוניים אצל הרופא, בקשות דיגיטליות ועוד, הפכו לנחלת הכלל. השירות הדיגיטלי הופך להיות יותר ויותר מתוחכם ואישי, בד בבד עם פישוט תהליכים בירוקרטיים.
ייעול עבודת המטפל
המחסור ברופאים ובמקצועות טיפוליים אחרים, כבר כאן, והוא יילך ויחריף. לכן, נדרש למקד את היכולות והמקצוענות שלהם בדברים הקריטיים, ולייעל ולקצר את העבודה ה"בירוקרטית" שנדרשת. כאן בדיוק נכנסת הטכנולוגיה: לאחר שחלק מהתהליכים והמידע הונגשו ישירות ללקוחות, נכון להתמקד בייעול וקיצור תהליכי העבודה הנדרשים מהמטפל, כגון הפעלת אלגוריתמים לתזכורות, אוטומציה בתהליכים כנדרש, ביצוע חלקים ע"י הלקוחות באמצעות כלים דיגיטליים מתאימים, הנגשה זמינה של מידע רפואי רלוונטי (מידע 360 על המטופל מכל המוסדות הרפואיים בהם טופל) ואף ניתוח דאטה מבוסס AI ו-OCR להצעות פרואקטיביות עבור הרופאים והרופאות.
שיפור הרפואה
ניתוח הדאטה והבינה המלאכותית המתפתחים מאוד לאחרונה מאפשרים לייצר רפואה איכותית יותר, כמו סיוע לרופא באמצעות בדיקת סתירות בין תרופות, מינון לא סביר ביחס לפרמטרים האישיים של המטופלים, וידוא פרוטוקול לטיפול מסוים. הם גם מאפשרים הפעלת אלגוריתמים חכמים אשר יכולים למקד את הרופאים הרדיולוגים או הפתולוגיים באזורים ספציפיים בתמונת הדימות או הרקמה, המצריכים תשומת לב מיוחדת, במקום או בנוסף להתבוננות מעמיקה תחת המיקרוסקופ, או באמצעות הפעלת מודלים ה"מנבאים" סיכון גבוה למחלה מסוימת או לחילופין איזה טיפול (למשל סוג אנטיביוטיקה) יביא לתוצאות טובות יותר, בהתבסס על הפרמטרים המאוד ספציפיים של כל מטופל ומטופלת.
שיפור הרפואה עוסק לא מעט ברפואה מונעת. הטכנולוגיה יכולה לתפוס תפקיד מרכזי ולהיות בתפקיד "המזכירה האישית" של כל אחד מאיתנו, ולתזכר אותנו לבצע בדיקות תקופתיות. היא יכולה לעשות שימוש במידע הנאסף מהשעון או ממכשירים אחרים להתרעה על נפילה, שינוי פתאומי בקצב הלב וכו'.
אחריות משותפת
על הבריאות
במקביל למגמות אלו ברפואה, השינויים בהרגלי הצריכה של הציבור, הנטייה לצריכה דיגיטלית של שירותים, נגישות גבוהה למקורות מידע איכותיים, הפעלת כח הקהילה ועוד, מביאים לכך שהאחריות על בריאות כל אחד ואחת מאיתנו, עוברת למעשה, מאחריות כמעט בלעדית של הרופאים, שהייתה מקובלת בתקופות קודמות ("דוקטור, מה שלומי?") לאחריות שנלקחת (לא מוטלת) גם על המטופלים. המטופלים של היום רוצים לקחת בידיהם גם את הבקרה על יישום הטיפול, וגם למידה וחקירה על הנסיבות של המחלה, לבחון BEST PRACTICES ורצון לעצמאות בביצוע בדיקות, כאלו שהן פשוטות כגון בדיקות שתן ביתיות וכאלו שפחות טריוויאליות כגון בדיקות PAP עצמיות. כל זאת, גם על מנת להרגיש שותפות ושליטה טובה יותר בהתנהלות ולשפר את השירות. כאשר מדברים על בריאות, ולא על רפואה, יש כמובן מגמה גדלה של טיפול בשמירת הבריאות, WELL-BEING ומניעה, ולשם כך מוצעים התקנים לרוב, החל משעונים חכמים ועד שידור של עצמים שונים לדאטה הניתן לניתוח על ידי האדם עצמו כחלק מהאחריות על בריאותו. אפילו בבריאות הנפש, יש היום כלים לשימוש עצמי העשויים לשמש סוג של "עזרה ראשונה" או לפחות "מורה נבוכים" למי שמתלבט כיצד להתחיל טיפול, או כהתמודדות עם המחסור במטפלים זמינים.
לסיכום, מגמת ה"בריאות בכף ידי" היא כאן כדי להישאר, ואף להעמיק, להבנתי. כל אחד ואחת מאיתנו מצפים שאכן יקבלו שירותי בריאות זמינים יותר, חכמים יותר, עצמאים יותר גם ישירות בדיגיטל, ובאמצעות שירותים בעלי מאפיינים דומים המסופקים לרופאים ולמטפלים השונים, אשר, בתורם, יספקו שירות איכותי יותר ומותאם אישית.
ליאורה בן אפרים היא סמנכ"ל מערכות מידע במכבי שירותי בריאות וחברת נשיאות לשכת טכנולוגיות המידע
