מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בין החודשים אוקטובר-דצמבר 2023 נרשמה ירידה בייצור תעשייתי בשיעור של 5.5%, במספר שעות העבודה – 6.5%, בפדיון ממכירות לשוק המקומי במחירים קבועים – 9.2%, בפדיון ממכירות לייצוא במחירים קבועים - 3.7%, בייצור התעשייתי ללא כרייה וחציבה וללא טכנולוגיה עילית – 10.4% ובייצור התעשייתי בענפי הטכנולוגיה העילית – 4%.
הנתונים משקפים את המשבר שאליו נקלע המשק בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
אולם על אף הלחימה שנכפתה על ישראל, עסקים וארגונים רבים בתעשייה ובמסחר ממשיכים את פעילותם. מי שמסייע לאותם הגופים הציבוריים והמסחריים שהמשיכו להעניק שירותים ומוצרים חיוניים הן החברות שמתמחות במתן מענה ממוקד לאתגרים הרבים במשק בעת שגרה ובוודאי בעתות חירום.
מכוח אדם ועד אנרגיה
על יכולת ההסתגלות של גורמים בתעשייה יכולה ללמד מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהשפיעה גם על השווקים הבינלאומיים. מנתוני חברת המחקר האוקראינית GMK עולה כי עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה רבים מהמפעלים עצרו את הייצור, כולל מפעלי פלדה. אלא שבהדרגה המפעלים והחברות החלו להסתגל למציאות החדשה ונרשמה התאוששות מסוימת: מ-46.5% במדד הייצור התעשייתי במרץ 2022, ל-60.6% בספטמבר באותה השנה שירד מעט לכ-56% בדצמבר.
גם כאן, בישראל, כחצי שנה מפרוץ המלחמה חודשו העבודות באתרי הבנייה במפעלי הייצור ובמסחר הבינלאומי. זאת על אף הלחימה שנמשכת בדרום, הירי וחוסר הוודאות בנוגע להתלקחות והסלמה בצפון ותקיפות החות'ים בים האדום. אלא ששמירה על רציפות ארגונית, בפרט באזורי העימות, דורשת מאמצים מיוחדים.
בימים אלה, כשהתותחים רועמים, נדרש מענה לארגונים ציבוריים ופרטיים בתשתיות חשמל ותקשורת, במחסור בכוח אדם, בהבטחת המשך פעילותם של קווי הייצור, בשינוע בישראל וגם מעבר לים ובכלל בכל ההיבטים הלוגיסטיים.
עוד לפני ה-7 באוקטובר נדרשה התעשייה בישראל להתמודד עם לא מעט אתגרים מורכבים. אחד המרכזיים שבהם הוא המחסור בכוח אדם. מפרסומי התאחדות התעשיינים בישראל עולה כי מבין כ-1,400 פניות מצד התעשיינים קרוב ל-400 הן בנוגע למחסור בכוח אדם. גיוס המילואים הנרחב, עצירת כניסתם של עובדים ופועלי בניין פלסטינים לתחומי ישראל, הימלטות עובדים זרים, בפרט בענף החקלאות, תפקוד חלקי של מערכת החינוך וסגר ופינוי יישובים – החריפו עוד יותר את הבעיה.
בהתאחדות התעשיינים מציינים כי כל הגורמים האלה משפיעים באופן משמעותי על מפעלי הייצור ומעמיקים עוד יותר את המחסור בכוח אדם. דבר שפוגע בפעילות הרציפה ובשרשראות האספקה והלוגיסטיקה בפרט בתחום המזון, המתכת והחשמל, מוצרי צריכה ובנייה, כימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה וטקסטיל.
בנוסף למחסור החמור בכוח האדם, שהחריף עם פרוץ חרבות ברזל, התעשייה בישראל נאלצת להתמודד גם עם סוגיות בתחום האנרגיה. המלחמה עלולה להשפיע על אספקת גז טבעי והתנהלות משק החשמל. הוא אמנם הופך לעצמאי וירוק, אך עדיין עלול להיות מושבת באופן חלקי או מלא בעקבות הלחימה בחזיתות השונות. לכל אלה, מתברר, יש פתרונות הנשענים על מערכות מתקדמות וטכנולוגיות שמאפשרות גם התאמה פרסונלית לכל צורך שמתעורר בשטח.
המלחמה המתמשכת בישראל הובילה לכך שענפי התעשייה השונים בישראל מצאו עצמם מתמודדים עם הצורך למצוא פתרונות בשלושה היבטים: התמודדות עם החוסר בכוח אדם; תרומה למאמץ המלחמתי בחזית ובעורף ולהישרדות במצב חירום, על כל המשתמע מכך מבחינת הייצור והמשך הפעילות.
החברות שמעניקות מפרוץ המלחמה וגם היום תמיכה וגיבוי להמשך הפעילות בתעשייה ובמסחר הצליחו בתוך זמן קצר להיערך מבחינת כוח אדם, באמצעים טכנולוגיים ויכולת לוגיסטית להגיע גם לאזורים תחת אש, והעניקו תשתיות וכלים לגופים ביטחוניים, למרכזים רפואיים, למפעלים חיוניים ולגופים מסחריים שונים.
לכך תרמה במידה לא מבוטלת הקורונה, שבאחת עצרה את כל הפעילות במשק בישראל ובעולם, וחייבה חברות ומפעלים רבים להיערך ולמצוא פתרונות שיאפשרו המשך ייצור ומסחר גם בשעת חירום.
ממשיכים בכל הכוח
תחומים שמשמשים דוגמה לפתרונות שמסייעים בהתמודדות עם אתגרי השעה הם סוגיית הדלק והאנרגיה החלופית במקרים של שיבושים באספקת החשמל. גם בשיאה של הלחימה וגם כיום ניתן מענה, משינוע ועד לתפעול גנרטורים, עם דגש על מרכזים חיוניים כגון גופים ביטחוניים ובתי חולים. אספקת הדלק, יצירת אנרגיה ירוקה ואגירתה חיוניות גם במקרים של פגיעה בתשתיות חיוניות, מצפון ועד דרום. גם בתחום הדבקים הטכנולוגיים ניתנו פתרונות. מדובר בחומרים הדרושים לא רק לפיתוח אמצעי לחימה וציוד הכרחי לתעשייה הביטחונית מתוך צרכים שעולים מהשטח, אלא גם פתרונות לשינוע והמשך פעילות קווי הייצור.
תחום נוסף וחשוב מאוד הוא הבטחת פעילותן של המערכות הקריטיות לבתי חולים (ואקום), למפעלי מזון (משאבות נוזלים), לסופרמרקטים ולמרכזים לוגיסטיים למזון (קירור), לאוורור מבנים ועוד.
ההתגייסות של ארגונים פרטיים וציבוריים במשק, תוך שימוש בחדשנות טכנולוגית, מאפשרים לא רק להגן על גבולות המדינה, אלא גם להמשיך בפעילות היצרנית, בין שמדובר במפעל חיוני ובין שמדובר בחברה פרטית או עסק קטן שאינם יכולים להסתכן בעצירת הפעילות לפרקי זמן ממושכים.
