בשלוש השנים האחרונות, סדר היום שלי השתנה לחלוטין והנייד שלי לא מפסיק לצלצל. ההודעות שמגיעות אליו במהלך היום אינן מגיעות מאנשי כספים ממגדלים במרכז הארץ, אלא ממנהלי מפעלים, מהנדסים ויזמים שנמצאים פיזית בקווי הייצור - בצפון תחת אש או בדרום, בעוטף. כשאני מקשיב להם, כשאני שומע את העייפות בקולם המעורבבת בגאווה עצומה, אני מבין שקורה כאן משהו עמוק בהרבה מעוד תהליך תעשייתי. מתחת לרדאר, מתוך הדרישות הבוערות של שדה הקרב, התפתחה נישה טכנולוגית מרתקת ששינתה את חוקי המשחק: נישת הדיפנס-טק.
חשוב לי להבהיר, במיוחד עתה: המונח הזה לא נולד כדי להחליף את התעשייה הביטחונית המסורתית והחזקה שלנו. הברזל, הפלדה, לוחות השריון והמפעלים הכבדים נותרו ועודם עמוד השדרה האסטרטגי של ביטחון ישראל. הדיפנס-טק אינו מחליף אותם, אלא מהווה שכבה דיגיטלית חכמה ואינטגרטיבית שצמחה מתוך השטח - נקודת המפגש הייחודית בין טכנולוגיות דואליות כמו בינה מלאכותית (AI), רובוטיקה, מערכות אוטונומיות וסייבר, לבין הצרכים המיידיים של הלוחם בקצה.
העולם כולו מסתכל עלינו כיום בהשתאות. מדינת ישראל נלחמת מזה שלוש וחצי שנים במערכה מורכבת ורב-זירתית, ובתוך התופת הזו היא מציגה עליונות טכנולוגית משמעותית חסרת תקדים. צבאות זרים ומנהיגים מהעולם מביטים בלמידה המהירה שלנו, והם מבינים שהדיפנס-טק הישראלי הוא מכפיל כוח שהוכיח את עצמו תחת האש המורכבת ביותר. המערכות הללו לא נשארו על הנייר; הן הגדילו את הקטלניות בשדה הקרב, ידעו להתריע מבעוד מועד על תנועת מחבלים במרחבים רוויי איומים, וחשוב מכל - סייעו באופן ישיר בהצלת חייהם של לוחמים רבים כל כך שנמצאים בחזית. כשהטכנולוגיה הזו פוגשת את הלוחם בשטח, היא הופכת לשכפ"ץ הדיגיטלי שלו.
מגנט הון אמיתי
הביקוש העולמי לידע ולמוצרים שלנו נמצא בשיא של כל הזמנים, והשוק הגלובלי חווה תור זהב חסר תקדים. נתוני השוק מראים כי היקף ההשקעות הפרטיות בסטארט-אפים בתחום הדיפנס-טק זינק ליותר מ-20 מיליארד דולר בשנת 2025. גם כאן בישראל, התחום הפך למגנט הון אמיתי, עם גיוסים ומיזוגים שחצו את רף מיליארד הדולר בשנה החולפת, וכמות חברות ההזנק שהכפילה את עצמה ליותר מ-300 חברות.
כדי לשמר את העליונות הזו, לייעל תהליכי ייצור קיימים ולפתח את מוצרי המחר, על ממשלת ישראל לפעול באופן מיידי. עליה להעניק ארגז כלים ייעודי ותומך לתעשייה הזו, במסגרת תכנית אסטרטגית רב-שנתית משקית. בין היתר מומלץ שהיא תיישם את התהליכים הבאים:
1. הסטת תקציבי מו"פ ממשלתיים: מיסוד ארוך טווח של הקצאת תקציבי מחקר ופיתוח ביטחוניים גם לחברות טכנולוגיה צעירות וגמישות.
2. קרנות הון בערבות מדינה: הרחבת מודל הקרנות הייעודיות לדיפנס-טק, המאפשרות ליזמים לצלוח את שלבי הפיתוח החומרתיים והתוכניתיים המורכבים.
3. פישוט רגולציית היצוא: יצירת מסלולים ירוקים ומהירים לטכנולוגיות דואליות שאינן מסווגות, כדי לאפשר לחברות ישראליות לפרוץ לשווקים הבין-לאומיים בזמן שהעולם צמא לפתרונות שלנו.
צמיחה משותפת ללא תחרות
כשאני מדבר על התוכנית הלאומית הזו עם מקבלי ההחלטות בממשלה ובמערכת הביטחון, המסר שלי חד וברור: אסור לנו בשום אופן ליפול למלכודת המפלגת של תחרות על תקציבים ומשאבים בין תעשיות במרכז הארץ לפריפריה. העוצמה הכלכלית והביטחונית שלנו בנויה על סינרגיה מלאה. המערכת האקולוגית הזו היא אחת - היא זקוקה לחברות הסיכון, למרכזי הפיתוח ולאקדמיה, שיושבים, נכון להיום, בעיקר במרכז. באותה המידה היא זקוקה לקווי הייצור, ההרכבה והנדסת החומרה המתקדמת השוכנים באזורי עדיפות לאומית בצפון ובדרום. זהו אינו משחק סכום אפס; זהו שילוב זרועות שמזין את עצמו.
חטיבת התעשיות הביטחוניות בהתאחדות התעשיינים רואה בדיפנס-טק הזדמנות היסטורית. באמצעות תמריצי מס נכונים ומחויבות ממשלתית לרכש מקומי, אנו יכולים לתרגם את מהפיכת החדשנות הזו להרחבת מעגל המועסקים - הן במרכז והן באזורי עדיפות לאומית בפריפריה - ולסייע בשיקומן.
הקמת שלוחות ייצור מתקדמות, מפעלים לרחפנים ומערכות אוטונומיות ועוד ביישובי הגבול המשוקמים, תסייע באופן דרמטי לשיקום היישובים הללו מבחינה תעסוקתית, תקטין את האבטלה המבנית ותחזיר את הגאווה לאזורים שנפגעו כה קשה.
בסופו של דבר, זהו סיפור על אנשים. כשהנדסאי או מהנדסת, תושבי הצפון או הדרום, שותפים לפיתוח המערכת המתריעה על חדירת מחבלים ומגינה על הבית הפרטי שלהם - שם טמון הניצחון האמיתי שלנו. חטיבת התעשיות הביטחוניות תמשיך להוביל את הקו המאוחד והאסטרטגי הזה מול הממשלה, כי עצמאות טכנולוגית וחוסן חברתי הם שני צדדים של אותו המטבע.
הכותב הוא מנהל חטיבת תעשיות ביטחוניות, התאחדות התעשיינים
