במשך עשרות שנים התרגלנו לכך שפיתוח מערכות נשק, טקטיות ואסטרטגיות, הוא תהליך ממושך, מבוקר ויקר. אלא שהמערכה הצבאית המורכבת של ארבע השנים האחרונות, שנפרסה על פני שבע חזיתות, טרפה את הקלפים והולידה צורך חסר תקדים: להביא פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך מהמעבדה ישירות אל קו האש בתוך ימים או שבועות.
בריאיון מיוחד עם אל"מ ישי כהן, רמ"ח תוכ"ן (תכנון, כלכלה וניתוח מערכות) במפא"ת שבמשרד הביטחון, הוא חושף כיצד המציאות המבצעית החדשה האיצה מהפכה עמוקה - לא רק בטכנולוגיה, אלא בעיקר במתודולוגיות העבודה ובמנגנונים הכלכליים. מפתיחת "מסלולים ירוקים" וגמישות חסרת תקדים מול סטארט-אפים וחברות דואליות, דרך ניהול סיכונים כלכלי מול איומים זולים כמו כטב"מים, ועד לחזון של העשור הבא שינוע על צירי עליונות בחומרה, רובוטיקה ובינה מלאכותית. "במפא"ת אנחנו עוסקים לא רק בחדשנות טכנולוגית, אלא גם בחדשנות כלכלית", הוא מסביר.
המלחמה האחרונה אופיינה בצורך המיידי להביא פתרונות מהירים לשטח, לפעמים בתוך ימים או שבועות. כיצד חוויה זו שינתה את מתודולוגיית העבודה הרגילה של מפא"ת, שבדרך כלל אורכת שנים?
"ראשית, זה לא שלפני המלחמה עבדנו בעצלתיים. אם ניקח לדוגמה את הפיתוח המתמיד של 'כיפת ברזל', המערכת שופרה ושודרגה מהסלמה להסלמה, בקבועי זמן של חודשים ואף פחות מכך. יחד עם זאת, אין ספק שהמלחמה האיצה תהליכים רבים וגם הכריחה אותנו לעבוד בצורה שונה. הבדל אחד בולט הוא העובדה שאם בעבר היינו ממתינים עד להשלמת כל ניסויי הפיתוח והקבלה, הרי שהמלחמה הביאה אותנו להטיל מערכות לשטח לטובת ביגור וחיכוך מהירים, עם שיפור ולמידה דינמיים. אין תחליף לחיכוך מבצעי, ובמלחמה גם אין זמן לחכות לטוב ביותר, וצריך להתחיל עם מה שיש ולהשתפר תוך כדי תנועה.
"הבדל נוסף הוא בתהליכי ההתקשרות, גם מול התעשיות הגדולות אך ביתר שאת מול הסטארט-אפים, שלמעלה מ-150 מהם שולבו במאמץ התמיכה במלחמה. עוד לפני המלחמה מיסדנו במפא"ת שבמשרד הביטחון, 'מסלולים ירוקים' וצמצום בירוקרטיה מול חברות קטנות, כחלק מהדירקטיבה של ראש מפא"ת לפתוח את מערכת הביטחון ליזמות, מה שמכונה כיום 'דיפנס-טק', וראינו איך במלחמה הווקטור הזה תפס כיוון ויותר ויותר חברות קטנות נכנסו ותפסו מקום מכובד בעשיה הביטחונית.
"לבסוף, במקרים רבים אנחנו כבר לא ממתינים לבחירת הספק הטוב ביותר בהליך מכרזי שעלול להיות ארוך, אלא נותנים למספר חברות לספק פתרונות מהירים לשדה הקרב, ומצטיידים במערכות מתחרות. יש בזה אתגרים לחיל הקולט, שצריך ללמוד לעבוד עם מספר מערכות שונות, אבל יש בזה יתרונות עצומים בתחרותיות ובמהירות, ולכן זוהי שיטה שאנחנו נוקטים בה יותר ויותר".
מעודדים השקעה בדיפנס-טק
אני רוצה להתייחס לעניין של הגברת ההתקשרויות עם סטארט-אפים. אילו מנגנונים כלכליים חדשים פיתחתם כדי לאפשר התקשרות מהירה ותזרימית מול חברות הזנק, כולל חברות שמפתחות טכנולוגיות דו-שימושיות בשוק האזרחי, שלא יכולות לחכות חודשים לתשלום?
"פתרון מרכזי שנקטנו היה הגמשת התנאים החוזיים שלנו עם החברות, באמצעות ויתור על הבעלות שלנו על הקניין הרוחני ומציאת חלופות לכך. בכך פתחנו את הדלת לעשרות חברות סטארט-אפ שהבעלות על ה-IP שלהן קריטית בשלבים המוקדמים, בוודאי בחברות דואליות. כלי נוסף הינו 'המסלול הירוק' שפתחנו מול חברות סטארט-אפ המאפשר קיצור ימי תשלום, פטור מערבויות ועוד. בנוסף אנחנו מפעילים אקסלרטורים להאצת טכנולוגיות למגוון רחב של אתגרים, עם מענק כספי לא מבוטל להוכחת היתכנות, ולאחרונה גם אקסלרטור ממוקד של מפא"ת ביחד עם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בצה"ל, שבאופן מוצלח מאוד מאיץ טכנולוגיות ישירות לאתגרים הלוגיסטיים והרפואיים של הצבא להטמעה מהירה.
"חוץ מהעבודה עם החברות עצמן, אנחנו עובדים גם בצורה צמודה ואינטימית עם השוק הפרטי, תאגידים ומשקיעים, במטרה לעודד השקעה בדיפנס-טק. במסגרת כך גם יצאנו למכרז בהובלת החשב הכללי במשרד האוצר להקמת קרנות דיפנס-טק חדשות בערבות המדינה, שתוצאותיו יתפרסמו בחודשים הקרובים. בשורה התחתונה, במפא"ת אנחנו עוסקים לא רק בחדשנות טכנולוגית אלא גם בחדשנות כלכלית, מתוך רצון מתמיד לקדם את אקו-סיסטם הדיפנס ולפתוח דלתות לחברות קטנות וליזמים".
אגב כך, האם זיהיתם שינוי בנכונות של קרנות הון-סיכון ויזמים אזרחיים להיכנס לעולמות הדיפנס-טק בעקבות אירועי השנתיים האחרונות?
"בהחלט. אנחנו רואים ששוק הדיפנסטק מתעורר ויותר ויותר משקיעים נכנסים לעולמות האלה. מהמדידות שלנו, ראינו במחצית הראשונה של 2026 גיוסים והנפקות בסכום כולל של מעל 2.5 מיליארד דולר עבור החברות שעובדות איתנו. זוהי עלייה דרמטית משנה שעברה, שבה עמדנו על כ-1 מיליארד דולר בכל השנה. זה כמובן מתחבר לשינויים שקורים בעולם בשנים האחרונות, ולביקושים העולים לטכנולוגיות ביטחוניות ודואליות, בפרט למערכות ומוצרים תוצרת הארץ שמקבלים את תגית השימוש של צה"ל".
לשמור על האיזון בין ההווה לעתיד
למרות שהמלחמה האחרונה יצרה דרישות מיידיות ודחופות לפתרונות כאן ועכשיו, הצורך לשמר מו"פ ארוך טווח לא נעלם. אחת השאלות המסקרנות בהקשר זה היא כיצד מאזנים במפא"ת בין הסטת תקציבים מאסיבית לטובת מענים דחופים ללחימה לבין שמירה על פרויקטים אסטרטגיים עתידיים.
"האתגר הזה העסיק אותנו תמיד, וביתר שאת בתקופת המלחמה שבה כל שקל חשוב", משיב אל"מ כהן. "יש הבנה ברורה, עוד מימי בן-גוריון, שקידמה טכנולוגית ויתרון איכותי הם מפתח לניצחון על אויבינו. היתרון שראינו בשדה הקרב הוא תוצאה ישירה של עשרות שנים של השקעות בפיתוח מערכות שמצויות בטופ העולמי. מערכי המל"טים, מערכות ההגנה האקטיבית, טילי התקיפה, מערכות הלוחמה האלקטרונית וכל יתר הטכנולוגיות שפעלו בהצלחה במערכה, בפרט בסבבים מול איראן, פותחו ובוגרו במשך שנים רבות. גם בכירי מערכת הביטחון מבינים שאפילו בשנת מלחמה אסור להזניח את הפיתוחים של ההפתעות הבאות והטכנולוגיות העתידיות, ומקדשים את ההשקעה במו"פ ארוך הטווח. זאת כחלק מאסטרטגיית משרד הביטחון להאצת פיתוחים שוברי שוויון שיבטיחו את המשך יתרונה האיכותי של ישראל ותמיכה מלאה בכל צורכי צה"ל.
"לצד זאת, אנו נדרשים לעשות התאמות, שיפורים ולפעמים פיתוחים משמעותיים גם בקבועי זמן קצרים מאוד. חלק גדול מהעיסוק אכן הוסט לפתרון אתגרים ופערים מיידיים. אין נוסחת קסם לתמהיל המדויק בין השקעה קצרת טווח לארוכת טווח, אבל לשמחתי אני רואה שדרג מקבלי ההחלטות, גם במשרד הביטחון וגם במערכת הביטחון רבתי, משכיל להשקיע ולשמור על האיזון הנדרש בין מתן מענה לצרכים המבצעיים של ההווה לבין בניית היתרונות הטכנולוגיים של המחר".
דבר נוסף שעלה מהמלחמה הוא העלות הגבוהה של מיירטים מול העלות האפסית כמעט של איומי האויב, כמו כגון כטב"מים זולים ורקטות. זה יוצר אתגר כלכלי גדול. עולה השאלה כיצד הניתוח המערכתי שלכם מגדיר את הציפייה הכלכלית ממערכות כמו לייזר ("אור איתן") לעומת פתרונות קינטיים זולים? האם משוואת העלות שינתה את הקריטריונים שלכם לאישור פרויקטים?
"אני לא אכנס להשוואות בין המערכת, אבל כן אציין נתון מאוד חשוב וגם מוכר למדי, והוא שהעלות 'המעניינת' ביירוט היא לא עלות המיירט, אלא הנזק האלטרנטיבי שהוא מנע. פגיעת כטב"ם מדויקת יכולה לעלות בחיי אדם או לחילופין בפגיעה בנכס חיוני כפי שראינו בכמה מקרים לצערנו, ועל כן גם אם המיירט עולה יותר מהכטב"ם, הוא מצדיק את עלותו במניעת הנזק שהיה נגרם אלמלא היירוט. אותו הכלל תקף גם למיירטי ה'חץ', שעל אף שאינם זולים, עולים כאין וכאפס לעומת פגיעת טיל איראני באתר הרס, שיכולה להגיע לנזק של מאות מיליוני שקלים ואף יותר מכך. כמובן שפיתוח מערכת 'אור איתן' נועד לאפשר עלות יירוט אפסית גם כנגד כטב"מים ורקטות קצרות טווח. אני מודה שלפעמים אני מפלל לכך שעלות הפיתוח לא תוחזר, כי לא יהיו איומים נדרשים ליירוט. לצערי, ההיסטוריה הקצרה של השכונה שלנו במזרח התיכון מוכיחה שזה כנראה לא יהיה המצב".
בניהול כלכלי של מו"פ, יש לקחת בחשבון שיעורי כישלון מסוימים. האם הלחץ המבצעי של השנתיים האחרונות שינה את סרגל הסיכונים הכלכלי שלכם? האם אתם מוכנים להשקיע כיום יותר כסף בפרויקטים בעלי היתכנות נמוכה, אך פוטנציאל גבוה מאוד?
"גם כאן אין נוסחה מדויקת. במקומות שמזוהים כ-high value אנחנו בפירוש מוכנים להיכנס להשקעה כספית שהיא high risk. יש כאן שתי מגמות שהן במידה מסוימת סותרות בעקבות המלחמה - מחד גיסא, הצורך להביא פתרונות מהירים לשדה הקרב; ומאידך גיסא, הצורך לפתח את ההפתעות הבאות וה-game changers העתידיים, לאור העובדה שברבות מההפתעות הקיימות כבר השתמשנו. ולכן מאזנים ומייצרים תמהיל השקעות מגוון, שכולל מחקר ופיתוח גם של מערכות ויכולות בבשלות גבוהה, וגם של יכולות סיכוניות ויותר בוסריות".
פותחים את השוק לתעשיות הקטנות
אל"מ כהן מספר בריאיון כי לא מזמן הוגדרו, בתהליך שהובל על ידי ראש מו"פ וראש מפא"ת, המיקודים הטכנולוגיים של המערכת לשנים הבאות. המיקודים הללו הוצגו ואושרו גם על ידי מנכ"ל משרד הביטחון וגם על ידי הרמטכ"ל. כחלק מכך יושם דגש על יכולות רובוטיקה ואוטונומיה לתמרון היבשתי; עצמאות ייצורית כחול-לבן באמל"ח קריטי; קפיצת מדרגה בתחום החלל; יכולות ציד, נטרול ומניעת שיגור של משגרי טק"ק במעגל שלישי; ועוד.
אתה מדבר על עצמאות ייצורית ואי-תלות במדינות זרות ברכיבי מפתח, נושא שהמלחמה הדגישה מאוד את חשיבותה. כיצד מפא"ת מכוונת את התעשיות הביטחוניות, הגדולות והקטנות, להשגת עצמאות כזו?
"הנקודה הזו היא חלק ליבתי מאסטרטגיית משרד הביטחון שהגדיר מנכ"ל המשרד אלוף (מיל') אמיר ברעם. לשמחתנו, מרבית האמל"ח בצה"ל מפותח ומורכב בתעשיות בארץ, גדולות וקטנות. יחד עם זאת, ישנה תלות במדינות זרות ברכיבים מסוימים של שרשרת האספקה של האמל"ח, כמו גם בחלק מחומרי הגלם הקריטיים לייצור. יחד עם התעשיות מיפינו את התלויות הללו, ובמקומות בהם הסיכון לאמברגו קיים, או שמזוהה מחסור עולמי ברכיבים, יוצאים לפיתוח של יכולת עצמאית ישראלית לייצור שלהם".
כיצד מפא"ת מנהל את האיזון בין עידוד תחרות בריאה בין התעשיות (רפאל, אלביט, תעשייה אווירית) לבין כפיית קונסורציומים ושילוב ידיים לטובת פרויקטים לאומיים דחופים?
"אני חושב שבעבר נטינו יותר לחלוקת מגרשים וכפיית קונסורציומים, בתקופות בהן תקציב הביטחון וגם ההון האנושי שמופנה לביטחון היו קטנים מכדי שהתעשיות תתחרנה זו בזו בכל התחומים, ובפרט זו מול זו על חוזים מחו"ל. כיום, השוק הביטחוני מצוי בפריחה, מכל הבחינות, ויש הרבה יותר מקום לתחרות.
"ציינת דווקא את שלוש התעשיות הגדולות, אבל חלק ממה שאנחנו עושים זה גם פותחים את השוק לתעשיות הקטנות והסטארט-אפים. ראש מפא"ת ממש דוחף את הארגון להסתכל רחב ולפתוח את עצמנו לתעשיות מגוונות. לפני כמה חודשים, במכרז שעשינו לפיתוח והצטיידות ברחפנים מתקדמים, זכו דווקא מספר סטארט-אפים שהתאגדו יחד והתחרו נגד הגדולות. כל עוד אנחנו רואים שהתעשיות מצליחות למכור בחו"ל, ושאין דילול של ההון האנושי העוסק בתחומי הליבה הטכנולוגיים, התחרות היא בריאה ואנחנו מעודדים אותה. כמובן שעדיין יהיו תחומים שבהם רק תעשיה אחת מחזיקה בידע וביכולת לייצר אמל"ח מסוים, וגם זה בסדר. אבל איפה שאפשר לייצר תחרות, אנחנו בעד".
לעבור למודל של שותפות טכנולוגית עם ארה"ב
כמי שמנתח את הכלכלה הביטחונית, איך פועלים מול הדילמה בין רכש מהיר מהמדף בחו"ל (לעיתים מכספי הסיוע האמריקאי) לבין השקעה בבניין תשתית תעשייתית מקומית כחול-לבן, שהיא יקרה יותר בטווח הקצר אך חיונית לעצמאות לאומית?
"הדנ"א של מפא"ת הוא להביא את הכחול-לבן. למעשה, מי שאחראי על רכש מוצרי המדף מחו"ל זה אגף אחר במשרד הביטחון - מנהל הרכש (מנה"ר). כך שלנו במפא"ת אין באמת דילמה, אנחנו רוצים ומקדמים פיתוח יכולות עצמאיות יחד עם התעשיות בארץ. כמובן שברמת משרד הביטחון כולו ובפרט בתקציב הביטחון יש דילמה, ואנחנו לא משלים את עצמנו שנתחרה באמריקאים במטוסי קרב למשל, אבל אם מאזינים למה שאומר ראש הממשלה ומנכ"ל המשרד כשהם מדברים על הסכם ה-MOU הבא עם ארה"ב לעשור של 2029-2038, הכיוון הכללי הוא לצמצם משמעותית את הסיוע ולעבור למודל של שותפות טכנולוגית, כפי שקיים כיום למשל בתחום ההגנה האקטיבית (מערכת ה'חץ' למשל מפותחת ומיוצרת יחד עם האמריקאים). מבחינתנו זהו צעד משמעותי וחיובי".
מדינת ישראל הולכת להשקיע סכומי עתק מוגדלים בביטחון בשנים הקרובות. מהם צירי ההשקעה המרכזיים שמפא"ת מסמנת כמנועי הצמיחה הביטחוניים של העשור הבא?
"לא הכל נוכל לפרט כאן, אבל אתן כמה תחומים בולטים: קודם כל אנחנו מבינים שכדי שיהיו לנו המערכות הכי טובות, צריך לשאוף לעליונות ברכיבי הליבה החומרתיים של המערכות, מה שמכונה 'דיפנס-טק', ובפרט - גלאים וחיישנים מתקדמים, שבבים, יכולות ניווט, הנעה, תקשורת וכדומה, שיהיו בקצה הטכנולוגי. על זה רוכב הרובד של התוכנה, ובפרט עולם ה-AI (בינה מלאכותית), שכבר כיום נכנס בצורה משמעותית ביכולות עיבוד מידע מודיעיניות, ובעתיד הקרוב צפוי להשתלב בכל תהליכי ניתוח המידע וקבלת ההחלטות בצבא.
"ומכאן למערכות עצמן, ואתן רק כמה דוגמאות. תחום החלל הולך להיכנס בצורה חזקה מאוד, הן לצרכי איסוף והן לצרכים נוספים; נדרש גם לגיוון והרחבת יכולות התקיפה שלנו, באוויר בים וביבשה, עם תמהיל יכולות שחלקו high end וחלקו זול והמוני; אתגרי התת"ק, הרחפנים והמטענים הוכיחו שמדובר בבעיות קשות וסבוכות ונדרש להביא מענים חדשים לבעיות הללו; תחום הרובוטיקה והאוטונומיה, ביבשה באוויר ובים, בודאי יהיה קטר צמיחה דרמטי; ויש עוד תחומים רבים כמובן - נשקי אנרגיה; לוחמה אלקטרונית; הגנה אקטיבית; ועוד. לצערי ולשמחתי, בשכונה שלנו יש job security לאלה שעוסקים בטכנולוגיה צבאית ועל כן הרשימה מעלה היא חלקית ביותר".
יש אתגר בשימור הטובים ביותר
עד למשבר הנוכחי בהייטק, חברות הטכנולוגיה והסטארט-אפים קרצו למוחות המבריקים ביותר שמועסקים במערכת הביטחון.כיצד מפא"ת והיחידות הטכנולוגיות של צה"ל השותפות לה, מצליחים לשמר את הטאלנטים הטכנולוגיים המובילים בתוך המערכת הביטחונית?
"אנחנו עוסקים בזה באופן ישיר מאוד, היות שתוכניות העילית הטכנולוגיות של מערכת הביטחון ('תלפיות' ו'פסגות') מובלות במפא"ת שבמשרד הביטחון", משיב אל"מ כהן. בפירוש יש אתגר בשימור הטובים ביותר, וזהו נושא שיש בו מקום לשיפור, ואנחנו גם עוסקים בו בעצימות גבוהה בשנים האחרונות. צריך לומר ביושר שבצד הכספי לא נוכל לגבור על האזרחות, אך יחד עם זאת מנסים לייצר פתרונות ומנגנונים לטפח ולשמר את הטכנולוגים הטובים בצה"ל. אני חושב שהמלחמה שינתה משהו בכיוון הזה, ואני מכיר כמה מוחות מבריקים במיוחד שנשארו ואף חזרו למערכת הביטחון מתוך תחושת שליחות וצורך אמיתי בשנים האחרונות".
