קשה לחשוב על דוגמה מעניינת יותר כדי להתחיל ולהמחיש את סדרת "נקודות הפיתול" ששוטפת את תעשיית הדיפנס-טק, ממה שהתרחש דווקא בשמי אוקראינה. במקום להמתין שנים לפיתוח מערכת צבאית חדשה, הצליחו האוקראינים לחבר בתוך זמן קצר בין מטוסי קרב סובייטיים בני עשרות שנים לבין טילים מערביים מהמתקדמים בעולם. הגשר בין שתי המערכות, שמעולם לא תוכננו לעבוד יחד, לא היה פרויקט הנדסי ענק או פיתוח ביטחוני עתיר תקציב, אלא התבסס על אייפד אזרחי שעליו הותקנה תוכנה ששימשה ל"שפה משותפת" בין המטוס המיושן לטילים החדישים ולסיוע לטייסים האוקראינים ביצירה של תמונת המודיעין, ניווט ליעדים והימנעות מאיומים בדרך. בכך הודגם כיצד בעידן הנוכחי יתרון אינו נובע בהכרח רק משימוש בפלטפורמה המתקדמת ביותר, אלא יכול להיווצר גם מהטמעה ושילוב מהיר של טכנולוגיות אזרחיות לחלוטין, שחלקן אף קיימות על המדף.
"נקודת פיתול" הינה הרגע או המקום בה מתחולל שינוי משמעותי במגמה או בכיוון והדוגמה שהובאה כאן ממחישה כיצד ניתן כיום לרתום, במאמץ לא גדול, טכנולוגיות אזרחיות מתקדמות לגישור על פערי הקצב של התקדמות התעשייה הביטחונית "הקלאסית".
כמו כן, היא ממחישה כי המהירות והגמישות בה מפתחים, רוכשים ומטמיעים צבאות וארגוני ביטחון אחרים מענים לאתגרים מולם הם מתמודדים, הופכת לא פחות חשובה מעצם הטכנולוגיה עצמה. השקעות העתק של גופים אזרחיים בשוק האמריקאי בעשור האחרון בטכנולוגיות אזרחיות דוגמת הענן, הבינה המלאכותית, חומרות החישוב והתוכנה הצטברו לכדי סדר גודל אחד עד שניים יותר מאשר ההשקעות של הממשל במו"פ הביטחוני ובכך הפכו למגמה הכרחית את השימוש בטכנולוגיות אלו לצרכים דואליים.
מגמה זאת לא נעצרת בתחומי טכנולוגיות המחשוב והתוכנה והיא מתרחבת גם לתחומים אחרים. למשל, תחום החלל הפך כבר לפני שנים ארוכות גם לתחום פעילות עסקית אזרחית, אולם בעשור האחרון החלו גם מגמות דוגמת אזרוח מואץ של התחום, פיתוח של תיירות חלל ושיגור של מיקרו וננו לוויינים לשימושים אזרחיים. לוויינים אלו נבנים בהשקעות לא גדולות ומשוגרים לחלל באלפיהם, וכל זאת במחירים נמוכים שניתן היה רק לדמיין לפני שנים לא מעטות. קל להסיק מכאן כי הנגישות לחלל מפסיקה להיות בלעדית למועדון סגור של מדינות כפי שהייתה במשך עשורים רבים.
גם תחום המחקר הביולוגי, שבעבר שימש בעיקר בעולמות הבריאות והחקלאות, הפך לרלוונטי מאוד לתחומים דואליים. כיום הנדסה גנטית מאפשרת תכנון וייצור של חלבונים, אנזימים או מערכות ביולוגיות מהונדסות, שיכולות לשמש לפיתוח חומרים חדשים בעלי תכונות מתקדמות של ריפוי ושיקום עצמי של מבנים או מכונות, כמו גם פריסה של מערכות ביולוגיות שאינן קיימות בעולם באופן טבעי. מערכות אלו יכולות לשמש למשל ליצירה של חיישנים ביולוגיים המנטרים גידולים חקלאיים או חיות משק, אבל במקביל גם לחישה ומודיעין בשדה הקרב, כאשר הם באים במגע עם הסביבה ומגיבים לה על-פי צורך אליו "תוכנתו" מראש.
הסבה מהירה לצרכים ביטחוניים
תעשיית הדיפנס-טק אינה היחידה המושפעת מנקודות הפיתול המתוארות. תהליכי גילוי ופיתוח תרופות למשל, שנמשכים כיום בין עשר ל-15 שנים ועלותם נעה בין מיליארד לשני מיליארד דולר, עוברים בימים אלו תמורות לא פחות דרמטיות. תהליכים שנזקקים למעבדות מיוחדות ולניסויים בחיות ואנשים שנמשכו חודשים ושנים, הולכים ומיושמים יותר ויותר ברכיבים הנקראים "ביו-התקנים". אלו הם למעשה צ'יפים אלקטרוניים בהם זורמים, בנוסף לאותות ומידע דיגיטלי, גם תאים חיים ורקמות עליהם מבוצעים ונמדדים האפקט של תהליכים כימיים, ביולוגיים ואחרים כמעט באותה מהירות בה מבוצע חישוב במעבד של מחשב רגיל. לטכנולוגיות מסוג זה פוטנציאל לקצר ולהוזיל את זמני ועלויות הפיתוח בעשרות אחוזים ובכך לאפשר גם לחברות הזנק שיאמצו את הטכנולוגיות להגיע עד לשוק עם תרופה חדשה, מה שכיום שמור בעיקר לחברות התרופות הגדולות, שהן היחידות המסוגלות להקצות את המשאבים הנדרשים לשם הבאת התרופה עד השוק.
אם בעבר היה נהוג לומר, כי תרחישים ביטחוניים של "עולם אמיתי" מייצגים אלמנטים קשים של אי-ודאות ואתגר משמעותי לטכנולוגיה האזרחית, הרי שכיום הפכו תרחישים אזרחיים לחלוטין, כמו למשל נהיגה אוטונומית של מכונית פרטית, או פיתוח מודלי שפה גדולים לשם הבנת תופעות ביולוגיות באמצעות בינה מלאכותית, למורכבים ומאתגרים לא פחות ולעיתים אפילו יותר מהתרחישים הצבאיים. מגוון הצרכים הגדול ומגוון החברות הגדול המנסות לפתור צרכים אזרחיים אלו, מביא לפיתוח פתרונות רבים יותר ואפקטיביים יותר מאשר מה שמסוגלות לעיתים חברות ביטחוניות לספק כפתרון לצורך מבצעי מוגבל, עם היקף השקעה מוגבל והיקף לקוחות מוגבל.
סדרת "נקודות הפיתול" לא מוגבלת רק לטכנולוגיה ולסוג התעשייה, אלא גולשת גם למקורות המימון. אם בעבר רוב המשקיעים הפרטיים נזהרו מלהיכנס לעולמות הביטחוניים - ולא בכדי, שהרי מדובר בתעשייה מרובת חסמים, עתירת רגולציה, הנשלטת על ידי יצרנים ושחקנים גדולים מצד אחד, ולקוחות ממשלתיים בעלי אינטרסים מורכבים מצד שני - הרי שכיום גוברים ההזדמנויות וריבוי הצרכים על אותם חסמים ומאיצים למעשה לא רק את המגמה של שימוש דואלי בטכנולוגיות, אלא גם ובעיקר את ריבוי השחקנים החדשים.
למעשה, אין כיום עוד מניעה טכנולוגית או עסקית מחברות המפתחות רובוטים לניקוי רצפות או מכונות פיענוח מבוססות בינה מלאכותית לתמונות CT למשל, לעשות שימוש בנכסים הטכנולוגיים שפיתחו ולהסב אותם במהירות גם לצרכים ביטחוניים. הצלחות של חברות הזנק דואליות בעסקאות מיזוג ורכישה ואפילו עסקאות הצטיידות מול גורמים ממשלתיים רק מאיצה תופעה זאת.
לשלב ידע מדיסציפלינות שונות
נקודת פיתול משמעותית נוספת מתבטאת בכך שהטכנולוגיה הדואלית הפסיקה בשנים האחרונות לספק מענה רק לצרכים עסקיים או ביטחוניים. התמורות הגיאו-פוליטיות שאנו חווים - ובפרט התחרות על עליונות טכנולוגית - הפכה לאחד המרכיבים המרכזיים בעוצמתן של מדינות. התפתחות זאת אינה חדשה ומזכירה במעט את יוזמת "מלחמת הכוכבים" בין ארה"ב ובריה"מ, עליה הכריז הנשיא רייגן בשנת 1983. מרוץ טכנולוגי זה כמעט והביא לפשיטת רגל של המעצמה הרוסית שנאלצה להתמודד לפתע עם איומים דוגמת ירי טילים מלוויינים אמריקאים.
כיום מתקיים מרוץ דומה, אך הוא בא לידי ביטוי בעוצמות משמעותיות עוד הרבה יותר בגלל היקף הנושאים בהם נדרשת העליונות הטכנולוגית. בינה מלאכותית, קוונטום, מוליכים למחצה, חלל וביו-טכנולוגיה אינם רק מנועי צמיחה כלכליים עוד. הם הופכים נכסים אסטרטגיים לחוסנן של מדינות שיאפשרו להן התמודדות, מעבר להיבטים הביטחוניים, למשל עם פנדמיה, מחסור בתזונה, בחומרי גלם נדירים, ברכיבים אלקטרוניים מתוחכמים, בנכסים דיגיטליים ייקרי ערך וכדומה.
מדינה שתמצא עצמה בנחיתות טכנולוגית, עלולה להפוך לדחויה על ידי מעצמות טכנולוגיות שלא יסכימו לשתף איתה פעולה, אפילו אם מדובר בפיתוח חיסון, התמודדות עם בצורת, עם רעב, או עם מחסור בחומרי גלם הנגרמים עקב ההתחממות גלובלית או סיבות אחרות. כרטיס הכניסה למועדון של מדינות שיש ביכולתן לייצר לעצמן חוסן לאומי, מותנה בנכסים הטכנולוגיים ובערך שיכולה אותה מדינה "להציף" ביחס לשאר חברות המועדון. הבנה זאת מייצרת גל השקעות משמעותי נוסף מכיוונן של ממשלות, שמזהות בטכנולוגיות האזרחיות והדואליות שהוזכרו רכיב הכרחי לחוסנן הלאומי ובכך מאיצות עוד את השקעות השוק הפרטי.
למעשה כאן טמון גם הפוטנציאל הגדול של ישראל: מעט מאוד מדינות בעולם מחזיקות במקביל מערכת ביטחון מתקדמת, מערכת בריאות איכותית, תעשיית חלל עצמאית, אוניברסיטאות מובילות ואקו-סיסטם יזמי ברמה עולמית. כל אחד מהנכסים הללו הוא יתרון בפני עצמו. אולם הכוח האמיתי נוצר במפגש ביניהם. רעיון שנולד במעבדה אקדמית יכול בתוך זמן קצר להפוך לחברת הזנק, להיבחן בסביבה ביטחונית מבצעית או אזרחית, לעבור התאמה לשוק אזרחי או ביטחוני ולהפוך למוצר גלובלי.
יתרון מרכזי נוסף טמון בהון האנושי הישראלי. הוא נובע מכך שחדשנות משמעותית כיום אינה נוצרת בתוך דיסציפלינה אחת, אלא במפגש בין תחומים: כבר כיום מהנדסי תוכנה עובדים לצד ביולוגים כדי לפתח איברי גוף פונקציונליים המודפסים במדפסת תלת ממד ומושתלים בגופם של חולים בישראל; רופאים פועלים לצד מומחי בינה מלאכותית כדי לפתח יכולות תרנוסטיקה - גישה המשלבת "סגירת מעגל" בין האבחון המבוצע בהתקן בתוך גוף החולה, לבין הטיפול המבוצע מיידית ואוטונומית באותו התקן; וחוקרי חלל פועלים לצד מומחי חומרים מתקדמים כדי לפתח בגדים נוחים המסוגלים להגן על אסטרונאוטים, שיפעלו לפרקי זמן ארוכים בחלל, מפני השפעותיה של הקרינה.
היכולת לעבוד בצוותים רב-תחומיים, צוותים המכירים את הטכנולוגיות והצרכים, יודעים לשלב ידע ממקורות ודיסציפלינות שונות ולהתקדם באפקטיביות ובמהירות מרעיון ליישום, מהווים נכס ישראלי חשוב שהוכח אין-ספור פעמים בעיקר אבל לא רק בעולמות הביטחוניים ומפעפע כמובן לכלל התעשייה האזרחית בישראל.
הזדמנות נדירה לישראל
וכאן המקום לחזור ל"נקודות הפיתול" המרכזיות, שנסקרו ואינן ייחודיות רק לישראל או רק לעולמות הדיפנס-טק: המקורות המולטי-דיסציפלינריים של הטכנולוגיה וקצב אימוצה, מקורות המימון שלה והמשמעות האסטרטגית של שליטה בטכנולוגיות על חוסנה של מדינה. כל אלו יוצרות לישראל הזדמנות נדירה למיצוב ולמיצוי יתרונותיה. זאת, לצד איום לא מבוטל על חוסנה אם לא תשכיל לנצל הזדמנות זאת. המאמץ הלאומי הממוקד כיום בהשקעה במחקר ופיתוח, נדרש ליצור גם עוד ועוד נקודות מפגש בין דיסציפלינות, לשבור פרדיגמות פיתוח מיושנות ולאמץ מהר ובאופן שוטף ככל הניתן טכנולוגיות ואפילו פתרונות מדף הלקוחים מעולמות תוכן מגוונים, ולעשות זאת תוך קשירה בין רציונל עסקי אזרחי לצרכים לאומיים.
העתיד לא ייכתב על ידי מי שיחשוב במונחים של גבולות בין תחומים. הוא ייכתב על ידי מי שידע לייצר את הפלטפורמות המאפשרות את יצירת "השפה המשותפת" בין דיסציפלינות פיתוח שונות, בין טכנולוגיות עמוקות מגוונות, בין מדע בסיסי לצרכים מעשיים ובין הזדמנות עסקית להזדמנות תרומה לחוסן המדינתי, ולישראל יש מקום להוביל בפריצות אלו.
הכותב הוא משנה למנכ"ל רשות החדשנות וראש החטיבה הטכנולוגית
