במשך עשרות שנים, עולם הדיפנס-טק פעל תחת משוואה פשוטה: הטכנולוגיה היא חזות הכל. המהנדסים פיתחו את המערכות המתקדמות ביותר, והמשתמש בקצה - בין אם היה זה לוחם בשטח, טייס בקוקפיט או מפעיל בבסיס - נאלץ להתאים את עצמו למכונה. בשוק הביטחוני המסורתי, המשתמש הסופי פשוט נעדר מתהליך הפיתוח ולא זכה לייצוג הולם.
אבל בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי. התעשיות הביטחוניות מתחילות להבין שמוצר שלא נוח לשימוש או קשה לתפעול - בסופו של דבר לא ישתמשו בו. "היום החברות מבינות את הערך שיש להפיכת המוצר הטכנולוגי-צבאי למוצר נוח לשימוש ולתפעול, ויודעות שיש לזה יתרון עסקי וכלכלי מובהק. הן פועלות לשלב אותנו כבר בשלבי האיפיון וההגדרות המוקדמים", מסביר אלעד ברק, שותף ומייסד חברת BR Product Design, המתמחה בעיצוב תעשייתי ובהנדסת מכונות עבור מערכות מורכבות רב-תחומיות, תוך התמקדות במערכות ביטחוניות, תעופה, חלל ורובוטיקה וכן במוצרים רפואיים. "בסוף, מוצרים ביטחוניים ותעופתיים חייבים להיות ארגונומיים, אמינים ברמת קצה, ולעיתים קרובות להציל חיים תחת לחץ מנטלי עצום".
"אנחנו פועלים בדיוק בנקודת המפגש הקריטית הזו, שבין אלקטרוניקה מורכבת לבין האדם שבקצה", מוסיף ינון רטיג, שותפו של ברק בהקמת החברה, הפועלת כיום באזור התעשייה בכפר סבא. "אנחנו לא עוסקים בפיתוח הטכנולוגי, אלא בממשק אדם-מכונה ובייצוג משתמש הקצה".
דיאלוג מתמיד עם משתמשי הקצה
החיבור בין ינון רטיג לאלעד ברק נולד בתעשיות הביטחוניות המסורתיות. אלעד למד עיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון (HIT), ינון למד בבצלאל והתמחה בפלסטיקה, ושניהם נפגשו באלביט, שסללה את דרכם המקצועית. לפני שש שנים הם איחדו כוחות ויצאו לדרך עצמאית.
"בתעשיות המסורתיות למדנו תהליכי עבודה סדורים ונוקשים, אך הייחוד שלנו נעוץ ביכולת לקחת את תהליכי העבודה הקפדניים האלה, ולבצע אותם בקצב מואץ, בלי לדלג על אף שלב", אומר אלעד. "תהליך שנמשך בדרך כלל שלוש שנים, אנחנו עושים בתוך שלושה-ארבעה חודשים".
"בגלל שאנחנו מכירים את התהליכים הסדורים כל כך לעומק, אנחנו גם מרגישים בטוחים לפרוץ לפעמים את המחסום המסורתי לטובת חדשנות אמיתית", מוסיף ינון.
איך זה עובד בפועל?
"התהליך מתחיל במחקר ראשוני, שבו אנו לומדים את השטח, פוגשים משתמשים ומנתחים את תרחישי התפעול וההפעלה. זה נמשך באיסוף דרישות שימושיות, הנדסת אנוש ומכניקה, המטופלות כמקשה אחת", הם מספרים. "לצורך המשימות אנחנו בונים צוות ייעודי אד-הוק, שמורכב ממהנדסים ומעצבים, אך כולל גם מומחי ארגונומיה, הנדסת אנוש ואפילו פסיכולוגים קוגניטיביים כשצריך. אנחנו מציגים ללקוח מספר קונספטים עיצוביים-תפעוליים, ומשם עוברים לשלב הבדיקות והטיוב הפיזי. לאחר שאנו מקבלים פידבק ממשתמשים בשטח, אנחנו בודקים ומטייבים, ומשם עוברים לעיצוב ותכנון מפורט עם ירידה לפרטים".
אחד האתגרים הקיצוניים של הסטודיו היה עיצוב מערכת לקסדת טייסים - אירוע אלקטרו-אופטי מורכב הכולל עדשות, מצלמות ועוקבי אישונים שאסור שיזוזו, כאשר הטייס נדרש להרים ולהוריד את המשקף ביד אחת תחת אילוצי משקל וכובד. לזה צריך להוסיף את דרישת הלקוח לקבל מוצר בעיצוב המזכיר "מכונית פרארי איטלקית" וביכולת ייצוריות גבוהה.
בפרויקט מורכב אחר, הם עיצבו את פנים החלל של חפ"ק חטיבתי מתנייד - פלטפורמה סגורה וצפופה שבה שוהים תשעה לוחמים, לעיתים במשך 72 שעות ברצף. האתגר דרש בחינה של כל תרחיש אפשרי: החל מסידור הישיבה שיאפשר קשר עין רציף ומבטים מצטלבים בין אנשי הצוות לצורך סנכרון, דרך נוחות ובטיחות ארגונומית (שולחן שלא רק ניצב בגובה הנכון, אלא גם יודע להתקפל ולשנות תנוחה בהתאם לצורך), ועד לתרחישי חירום קיצוניים, כמו פינוי ויציאה מהירה מהכלי תוך שניות בודדות.
הם גם בנו "מוק-אפ" (דגם קרטון ועץ בקנה מידה מלא שדימה את הפלטפורמה 1:1) בחצר הלקוח - מהלך שחסך זמן וכסף רב ומנע את הצורך להמתין לבניית כלי הברזל עצמו. על הדגם הזה הם ביצעו ניסויים עם משתמשי קצה אמיתיים, שמעו את הפידבקים שלהם ושינו את העיצוב תוך כדי תנועה.
שילוב של ציונות ועסקים
כיום, על לקוחות החברה נמנות כל החברות הביטחוניות הגדולות, לצד סטארט-אפים וחברות מכשור רפואי, תעופה וחלל. החברה נמצאת כעת בתהליך גיוס עובדים, והחזון של המייסדים הוא להרחיב את שיתופי הפעולה עם קולגות ולהגדיל יכולות מבלי לאבד את הדחף להתמקצעות.
"יש בשוק הרבה מעצבים תעשייתיים מוכשרים, אבל אנחנו התמקצענו מאוד בנישה הביטחונית ואנחנו רוצים לנגוס נתח גדול יותר משוק שהולך וגדל", מסכם אלעד ברק. "טכנולוגיה מתקדמת היא לא בהכרח מוצר שימושי, ואנחנו פה כדי לגשר על הפער הזה", מוסיף ינון רטיג. "עבורי זו שליחות מבחינה מקצועית ואישית. זה מפצה על כך שאני כבר לא עושה מילואים בשילוב מנצח של ציונות ועסקים".
לאתר החברה>>>
בשיתוף BR Product Design
