במרכז התעשייה של מודיעין, מאחורי דלתותיה של חברת אולטרפלסט טכנולוגיות, מתרחשת מהפכה טכנולוגית שקטה. המפעל המשתרע על 5,000 מ"ר של חדשנות פלסטית הוא לא עוד מפעל פלסטיק סטנדרטי, אלא מעוז של הנדסה עילית שבו הופכים חומרים פולימריים לרכיבים קריטיים במערכות הנשק המתקדמות ביותר בעולם.
למעשה אפשר לומר שסיפורה של אולטרפלסט הוא סיפורה של התעשייה הישראלית כולה, שלמרות קשיים ואתגרים הצליחה להגיע לחזית הטכנולוגיה העולמית. "חברת אולטרפלסט עברה במרוצת השנים מספר גלגולים", פותח את הריאיון עימו אבי זילברט, המנכ"ל שמנווט את החברה כבר למעלה משלושה עשורים. "הגלגול הראשון של החברה החל ב-1952 על ידי משפחת הירשברג, יהודים שהגיעו מגרמניה אחרי השואה. הם ניצלו בזכות היותם בעלי מקצוע, מה שגרם לגרמנים להשאירם בחיים. כשהגיעו לארץ, המוצר הראשון שהם ייצרו היה המתפסים של תת-המקלע עוזי, שעשויים היו אז מבקליט - חומר תרמוסטי (פלסטיק שלא ניתן להתיך מחדש) שכבר מזמן לא עובדים איתו".
זילברט עצמו הגיע לחברה בשנת 1994, לאחר שרכש אותה בשלהי 1993. למרות שהוא מגיע מעולם הכלכלה ולא מהנדסה, הוא הפך לאחד המומחים הגדולים בארץ ליישומים פולימריים. "לא למדתי פלסטיקה או הנדסה באופן פורמלי, אלא כלכלה, אבל התאהבתי בתחום", הוא מעיד. "מה שמוביל אותנו כיום הוא היכולת להבין הנדסה, חומרים ופונקציונליות, ומה שדוחף אותנו זו היצירתיות".
ב-2019 עברה הבעלות על החברה לקבוצת מנטין, קבוצה תעשייתית ישראלית המתמחה בייצור בהזרקה. לכל חברה בקבוצה יש התמחות משלה אך כולן פועלות מתוך סינרגיה של ידע, טכנולוגיה וניסיון. עבור הלקוחות של אולטרפלסט המשמעות היא גב תעשייתי רחב, יכולות ייצור מגוונות וגישה למומחיות מצטברת שנבנתה לאורך עשרות שנים.
על אף השינויים הרבים והתמזגותה עם קבוצת מנטין, זילברט נותר על כס המנכ"ל, עדות לאמון שקברניטי הקבוצה רחשו לו. גם כיום הוא ממשיך להוביל את 40 עובדי החברה, אל חזית טכנולוגיות הפלסטיק, תוך שיתוף פעולה רחב היקף עם התעשיות הביטחוניות.
רכיבים פלסטיים אמינים, עמידים ומדויקים
הפריצה הגדולה של אולטרפלסט הגיעה סביב שנת 2000, כשהחלה לייצר חלקי נשק ותחמושת עבור חברות ענק כמו "זיג זאואר", "קימבר" ו"ספרינגפילד ארמורי" בארה"ב, זאת בהמשך להיותה ספק מרכזי של אלביט, רפאל ותעש (היום אלביט יבשה).
"אנחנו לא רק מייצרים את חלקי הפלסטיק, אנו גם מתכננים ובונים את התבניות המורכבות שאליהן מזריקים את החומרים", מסביר זילברט את הערך המוסף של החברה. "זה מוביל אותנו לעיסוק בחומרים שהם מאתגרים טכנולוגית. אלו לא חומרים פלסטיים המוכרים לכולנו מאריזות מזון או צעצועים. אלו חומרים שחייבים לעמוד בטמפרטורות קיצוניות, אי-דליקות, חוזק ושמירה על מידות לאורך חיי מדף של 15 שנה, גם בתנאים הקשים ביותר".
התמחותה של אולטרפלסט היא בפיתוח וייצור חלקי פלסטיק הנדסיים המהווים רכיב קריטי במערכות מורכבות. תהליכי הייצור שלה מבוססים על טכנולוגיות הזרקה מתקדמות, בקרת איכות רציפה ויכולת עבודה עם חומרי גלם ייחודיים, בהתאם לדרישות מכניות, תרמיות וחשמליות של כל פרויקט. כחלק מקבוצת מנטין, החברה משלבת עשרות שנות ניסיון תעשייתי עם יכולות הנדסיות מתקדמות כדי לספק פתרונות מותאמים אישית לשוק הביטחוני ולתעשיות אזרחיות הפועלות בעומסים גבוהים ובתנאי עבודה קשים בישראל ובעולם.
בין אם מדובר ברכיב למערכת ביטחונית, חלק טכני למערכות חשמל, מיזוג אוויר או מוצר ייעודי לתעשייה החקלאית, צוותי החברה מתכננים ומייצרים כל חלק כך שיעבוד בדיוק כפי שתוכנן - לאורך זמן ובתנאים קשים. החברה עובדת עם גופי ביטחון, חברות טכנולוגיה ויצרנים תעשייתיים הזקוקים לרכיבים פלסטיים אמינים, עמידים ומדויקים, כאלה שפועלים בתנאים מאתגרים, עומסים מכניים ודרישות רגולטוריות מחמירות.
אחד היתרונות המרכזיים של אולטרפלסט טכנולוגיות הוא היכולת להחליף רכיבי מתכת בחלקים פולימריים הנדסיים מתקדמים, מה שמכונה חומרים מרוכבים תרמופלסטיים. "המעבר לחומרים פולימריים מאפשר להפחית משקל, לשפר עמידות בפני קורוזיה, להוזיל עלויות ולפשט תהליכי ייצור והרכבה מבלי לפגוע בביצועים", מסביר זילברט. "החברה מלווה את הלקוח בבחירת חומר הגלם הנכון ובהתאמה מדויקת לדרישות המכניות, לסביבת העבודה ולמחזור חיי המוצר. זהו שילוב של ידע הנדסי, ניסיון מעשי ויכולת תכנון שמאפשרים לפתח פתרונות שעובדים גם במציאות ולא רק על הנייר. לא פעם נדרשנו לפיתוחים של חומרים בעלי שילובי תכונות מיוחדות אשר הביא אותנו לרקוח חומרים משלנו המשלבים סיבי זכוכית עם סיבי פחמן, סיבים ארוכים עם סיבים קצרים, כמו גם הגדרות מאתגרות שהצבנו בפני יצרני חומרי גלם אירופאים".
זילברט מדגיש כי הורדת המשקל היא אחד המשתנים החשובים ביותר, שכן היא קריטית עבור לוחם שסוחב ציוד על גבו או עבור טווח הטיסה של כטב"ם. "זה גם הרבה יותר כלכלי בייצור המוני", הוא מציין.
דוגמה מוחשית לכך היא ה"גשר" לקסדת הטייס של מטוס ה-F-16 שפיתחה אולטרפלסט עבור אלביט ולוקהיד מרטין. "הגשר הזה חייב להיות מותאם בדיוק לראשו של כל טייס", מתאר זילברט את המורכבות. "החלק המקורי מאלומיניום שקל 278 גרם ואחרי תכנון מחדש בפולימר, ירדנו ל-113 גרם. בשלב הסופי, כשהתברר שצווארן של נשים טייסות דק יותר, לעומת טייסים גברים, והן מתקשות לעמוד בלחצי ה-G, קיבלנו דחיפה נוספת ובהפעלת תושיה וידע רחב בחומרים האופציונליים ירדנו ל-99 גרם בלבד – כמובן תוך שמירה על חוזק מבני מלא".
מתברר שהדיוק הזה הוא עניין של חיים ומוות וזילברט מסביר שכל חלק עשירי עובר "בדיקת הטרחה" - בדיקת מאמץ הורסת. "אנחנו חייבים לוודא שבזמן שהטייס מפליט את עצמו מתא הטייס, גשר הקסדה לא יחתוך לו את הצוואר", הוא מבהיר. "זה ניהול סיכונים מוקפד עד הקצה".
להסתכל על התמונה הכוללת
אחד מסיפורי הגאווה הגדולים של המפעל קשור לטיל "תמיר", המיירט של מערכת "כיפת ברזל". החברה מייצרת את כיפת הרדאר (Radome) של הטיל, חלק שדורש דיוק קיצוני כדי לא להנחית את קרן הרדאר. "בשלב מסוים הוחלט להעביר את ייצור הכיפה לארה"ב, כחלק מחלוקת העבודה בין רפאל לחברת ריית'יון", משחזר זילברט. "אבל תוך שנתיים הייצור חזר אלינו. האמריקאים, למרות כל המשאבים שלהם, פשוט לא עמדו בסטנדרט ולא הצליחו לשמור על המידות הנדרשות. אנחנו פיתחנו טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת לנו לעמוד בזה, ואנחנו מספקים את זה עד היום בכמויות הנדרשות".
הסוד, לפי זילברט, טמון ביכולת להסתכל על התמונה הכוללת ולא רק על השרטוט ההנדסי. "לנו יש את השאלות שתמיד מטריחות את המהנדסים", הוא מציין. "אני שואל אותם מה יקרה כשהחלק יהיה בסביבה רותחת, או סביבה לחה, מה יקרה אחרי ירי רציף כשבית הבליעה לוהט וכן הלאה. אנחנו מסייעים למתכננים לשפר את תהליכי העבודה כדי לא להיתקע בסוף הדרך עם בעיה שאי אפשר לתקן. "אסטרטגיית היציאה משדה המוקשים צריכה להיבנות עוד לפני שנכנסת אליו".
השוודים התלהבו מאזיק הפלסטיק
לצד העשייה הביטחונית, אולטרפלסט פועלת גם בתחום האזרחי והמשטרתי. אחד ממוצרי הדגל החדשים ביותר של החברה הוא אזיקים העשויים מפולימרים, ללא שרשרת מתכת. "פיתחנו אזיק פולימרי שעומד בתקן האמריקאי המחמיר ביותר, ה-NIJ אשר אפילו אזיקי מתכת מתקשים לעמוד בו. הוא קל משקל, לא מחליד, בעל יכולות להטמנת רכיבים אלקטרונים דוגמת RFID בתוך גוף האזיק, ולא מצפצף במגנומטר, מה שמאפשר להעביר עצירים בבתי משפט בלי להסיר מהם את האזיקים", מסביר זילברט.
הוא מוסיף אנקדוטה מעניינת על השימוש באזיקים במדינות קרות כמו שוודיה: "השוודים התלהבו כי הפלסטיק לא קופא על פרק היד של העציר בחורף, בניגוד למתכת. מעבר לזה, פלסטיק עמיד בפני הניסיונות של אסירים לחבל במנגנון על ידי הטלת שתן או נוזלים אחרים שגורמים לחלודה במתכת ולתקיעה של מנגנון האזיק". האזיקים הללו כבר נמצאים בשימוש משטרת שוודיה ואמסטרדם, וזילברט מקווה שגם משטרת ישראל תצטרף בקרוב, למרות השמרנות המקומית.
לשמר יכולות ייצור והנדסה מקומיים
המלחמה שפרצה באוקטובר 2023 הציבה בפני אולטרפלסט אתגרים חדשים. "החל מהשמונה באוקטובר, פתאום כולם הבינו למה חייבים תעשייה כחול-לבן בארץ", אומר זילברט בטון נחרץ. "פקידי האוצר תמיד אמרו שמה שאפשר לקנות בזול בסין לא צריך לייצר ביוקר בישראל, והנה, הוכח שזה לא מספיק. חייבים לשמר יכולות ייצור והנדסה מקומיים. אנחנו רואים שגם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מחזיר את הייצור לארה"ב מאותה הבנה בדיוק - העולם לא יכול להיות שבוי בידי מעצמות זרות כמו סין או הודו".
המלחמה הביאה איתה גם קשיים בהשגת חומרי גלם מאירופה ומארה"ב. "יש ספקים שסובבו לנו את הגב", חושף זילברט. "חלקם התחילו להקשות עם רגולציות, דרשו אישורי 'משתמש סופי' או פשוט 'שכחו' לספק הזמנות. היינו צריכים לכתת רגליים באירופה כדי להשיג חומרים ייחודיים עבור התעשיות הביטחוניות. לעומתם, היו לנו שותפים מצוינים בגרמניה ששלחו מכתבי תמיכה והתייצבו לצידנו מהרגע הראשון".
למרות הקשיים, זילברט אופטימי לגבי העתיד. הוא רואה את עולם הרחפנים והכטב"מים כזירה המרכזית הבאה של הפולימרים, שם כל גרם של חיסכון במשקל מתורגם לעוד דקות של טיסה ויכולת נשיאה גדולה יותר. "הפלסטיק ימשיך לתפוס תאוצה. פעם לא האמינו שאפשר לייצר אקדחים מפולימר, והיום כמעט אין חברה שמוציאה אקדח ממתכת", הוא מסכם. "אנחנו נמשיך להיות שם, מייצרים את החלקים הפלסטיים שעושים את ההבדל בין הצלחה לכישלון בשדה הקרב".
לאתר החברה >>>
בשיתוף אולטרפלסט טכנולוגיות
