חיפוש

"פתרון ליוקר המחיה דורש ריצה למרחקים ואומץ"

המענה ל"פצצה המתקתקת" של יוקר המחיה אפשרי בעזרת פתרון מערכתי והחלטות אמיצות, מסביר עו"ד דורון ארבלי, מנהל רשות המסים וראש מינהל המכס לשעבר, כשהוא מצביע על הגורמים לבעיה ועל המהלכים הישימים ליציאה מהמצב

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
גלית בן חמו, 
 בשיתוף עו"ד דורון ארבלי
תוכן שיווקי

"רק מלחמה בכל החזיתות תסייע בהורדת המחירים בארץ", מסביר עו"ד דורון ארבלי, שמשרדו עוסק בכל תחומי המס והרגולציה, ומונה רשימה ארוכה של פתרונות: "חשיפת המשק לתחרות, הטלת פיקוח על המחירים, הפעלת סנקציות, צמצום דרסטי ברגולציה, צמצום כוחם של המונופולים ומעורבות הצרכנים — אולם לפני הכל, הממשלה חייבת להתוות אסטרטגיית פעולה לטווח הארוך. לצערי, פוליטיקאים ממפלגות שונות מציעים פתרונות שמיועדים לטווח זמן קצר בלבד. אי אפשר להכיל מהלכים קצרים כשמדובר בכלכלה. פתרון אמיתי דורש ריצה למרחקים ארוכים".

משרדו של עו"ד ארבלי הוקם ב-2015 ועוסק בכל תחומי המס — מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין וכן בנושאי רגולציה שונים מול משרדי הממשלה. 26 שנות שירותו הציבורי כמנהל רשות המסים וראש מינהל המכס לשעבר, ושנים של ייצוג חברות ועוסקים במגזר העסקי, מאפשרות לארבלי להביט על המטבע משני צדדיו ולהצביע על מוקד נוסף של בעיה. "מניסיוני ומשיחות עם רבים מעמיתיי, שפרשו גם הם מגופים ציבוריים, התבהר לכולנו עד כמה עמוקה התהום בין הפקידות הבכירה הציבורית ובין העולם העסקי. זו הסיבה שהמלצתי בזמנו לנציב שירות המדינה להקים מנגנון שיקלוט לשירות הציבור עובדים שעבדו או ניהלו תחום כלשהו במרחב העסקי. הם מצוידים במטען ובידע חשובים מאוד".

000287
000287
עו"ד דורון ארבלי
עו"ד דורון ארבלי

עו"ד ארבלי מציין לטובה את פתיחת המשק לתחרות לצורך התמודדות עם יוקר המחיה, אולם מדגיש את היעדר הצעד הנדרש הבא. "הורדת המכסים והמסים מסייעת להכנסת מוצרים במחירים תחרותיים לשוק הישראלי, אלא שלא מתבצע פיקוח מלא על המחירים לטווח הארוך. למשל, כשמחליטים להוריד מכסים על מוצרי חשמל, לכאורה המחיר לצרכן אמור לרדת. בבדיקה שערכנו, המחיר אכן ירד למשך מספר חודשים, כנראה כמהלך שיווקי של היבואנים. אולם תוך מספר חודשים המחיר זחל שוב מעלה אט–אט וכך נוצר הפסד כפול: מצד אחד המדינה מפסידה מסים, בעקבות מהלך הורדת המכס, ומצד שני האזרחים לא מצליחים ליהנות מהורדת המחירים". לדבריו, במצבים בעייתיים כדוגמת זה, יש לנקוט פעולות דרסטיות וקשות של פיקוח חריף ונוקשה על המחירים.

נקודה מהותית לבחינה, שעליה מצביע עו"ד ארבלי, היא הצורך בזיהוי אינטרסים, ומסביר אותה דרך שוק הדיור כדוגמה. "לאף אחד, למעט הצרכנים, אין אינטרס להוריד מחירים. גם אם הממשלה 'משדרת' שהיא פועלת לשם הורדת המחירים, מעשיה מראים אחרת. אם רמ"י אכן יורידו את מחירי הקרקעות לקבלנים, תוך פיקוח על המחיר הסופי לצרכן, אזי נחווה ירידת מחירים. אבל איזה אינטרס יש לרמ"י לעשות זאת? ידוע שהפקידות מכוונת למכור במכרז למרבה במחיר, כך היא נמדדת. מה יניע אותה למכור במחיר נמוך יותר? הסיפור חוזר על עצמו גם במוצרי צריכה אחרים. למדינה יש אינטרס להעלות את הצריכה. כך גדלה הפעילות במשק והכנסות המדינה ממסים צומחות. לכן יש לבדוק את האינטרסים, ולא להסתמך על סיסמאות בחירות".

ארבלי מצביע על שני שחקנים מרכזיים בשרשרת האספקה — המכס וחברות השילוח והספנות — שעשויים להשפיע בהתנהלותם על יוקר המחיה: "המכס הוא שחקן מרכזי בשרשרת האספקה, וכל פעולה מצדו יכולה להשפיע על המגזר הפרטי והציבורי, ובכלל זה על המחירים, על השירותים שאנחנו צורכים ועל יוקר המחיה". לדבריו, השינויים הדינמיים במפה הגלובלית והמקומית מובילים את המכס להתאים את עצמו כל הזמן לסביבה המשתנה — שינויים מדיניים במזרח התיכון, מגמות שפועלות לשימור הסביבה, מגפת הקורונה, אסונות טבע ועוד — ולכל אלה יש השפעה על המחירים.

כוחה של פקידות ממשלתית

בנוגע לניסיון להילחם במונופולים, הוא אומר: "חוץ מלפזר סיסמאות, שום דבר לא מתבצע. אם ניקח לדוגמה את פתיחת המשק ליבוא מקביל — החלטה מצוינת ביסודה וחלק מהפתרון, אלא שגם במקרה הזה לא הלכו 'עד הקצה'. קשה מאוד ליבואנים מקבילים להתנהל מכיוון שהפקידות במשרדי הממשלה השונים מעדיפה לעבוד מול היבואנים הרשמיים — מונופולים. היא עושה ככל שביכולתה להקשות עליהם דרך תקנות, דרישות תקן, בדיקות יקרות שלא לצורך ועוד".

בעיה נוספת שעו"ד ארבלי מעלה היא עודף הרגולציה הקיימת, לדבריו, בכל תחום. "מדובר בבעיה אמיתית וקשה שמהווה גורם מעכב ואף גורם להתייקרות מיותרת של המוצרים. התייחסתי בעבר רבות לדרכים האמיתיות שמאפשרות להילחם בעודף הרגולציה. אך לצערי הממשלה הלכה רק מחצית מהדרך, ולא המשיכה לפתרון המלא לבעיה. לא ניתן לצמצם באמת רגולציה ללא סנקציות ופיקוח מתמשך. הפקידות כפקידות מעוניינת לשמר את עצמה ואת התפקידים הקיימים במערכת, ולכן מייצרת עוד ועוד רגולציה, גם אם בוטל חוק או תקנה מתקינים תקנות אחרות". בהקשר זה הוא חוזר ומדגיש את חשיבות שילוב המגזר העסקי".

לבסוף, עו"ד ארבלי שולח אצבע מאשימה גם אל הצרכנים. "הם לא פחות אשמים ביוקר המחיה. מצד אחד מתלוננים על המצב, אבל מצד שני ממשיכים לצרוך מוצרים יקרים. הם אינם מודעים לכוחם האמיתי. ההיגיון העסקי אומר שככל שיש יותר ביקוש, כך ניתן למכור במחירים המופרזים, ואף להעלות מחירים. אין ספק שרק כשהציבור הישראלי יתעורר באמת, ויחליט לפתוח במחאה ציבורית אמיתית, יתחולל פה שינוי. מה יקרה אם רק למשך חודש אחד יעמדו המלונות בארץ ריקים, או שאף צרכן לא ייכנס לרשת פארם. האם המחירים ירדו או יעלו?".

הגיע הזמן להפסיק לנופף עם סיסמאות ופעולות קצרות טווח, טוען עו"ד ארבלי. "הבעיות והדרכים לפתרונן ידועות ובנות ביצוע, ולא רק מהיום. עד מתי ימשיכו כלל הגורמים לטמון את ראשם באדמה, וכשישאלו על פתרון, יצביעו אל עבר גורם אחר?! לצערי הרב, במצב שנמצאת מדינת ישראל כיום רק פעולות דרסטיות וכואבות יכולות לשנות את המצב".

למעבר לאתר של עו"ד דורון ארבלי >>

בשיתוף עו"ד דורון ארבלי

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    אליכין

    מהרגע הראשון היישוב הזה היה יוצא דופן לעומת הקיבוצים והמושבים סביבו

    ענת ג'ורג'י
    שלומי עוז  " עוז קרמיקה " ב"ב

    "לואי ויטון של הקירות": החנות לחומרי בניין שנהפכה לרשת ענק לקרמיקה

    שלומית לן
    בנימין נתניהו ויוסי שלי בביקור במפעל סינרג'י באפריל 2023

    עורך הדין שחילק הוראות במייל ללשכת נתניהו תובע 14 מיליון שקל

    גור מגידו
    LJUBLJANA, SLOVENIA, JANUARY 12th 2021: Workers begin to assemble the roof of a prefabricated hardwood house overlooking the idyllic green valley. CLT house under construction in the countryside.

    400־750 דולר למ"ר: כאן ייבנה הבית הראשון בישראל מחומר שלא הכרתם

    דניאל שמיל
    מיליארדרים

    מעצמה של מיליארדים זרים: להייטקיסטים שהוביל אסף רפפורט לא היה סיכוי

    רותם שטרקמן ויסמין גואטה
    גיל אלבז. הצטרף לאוניקס ביולי 2025, וקיבל תואר של מייסד

    גייס עשרות מיליונים ואיבד שני יזמים: הסיפור של הסטארט־אפ החשאי אוניקס