לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש ספטמבר 2021 נשבר שיא נוסף בביקוש לידיים עובדות: 137 אלף משרות פנויות וביניהן מחסור חמור במיוחד בכ-14,000 מהנדסים. המחסור במהנדסים משקף היצע בוגרים נמוך אל מול ביקוש הולך וגדל מצד התעשייה; אך במידה לא מעטה מתוגבר ע"י הקניית כישורים בלתי מספקים לבוגרי המחלקות להנדסה באקדמיה. לכן, אם נמשיך ללכת במתווה הנוכחי, המצב רק ילך ויחמיר משנה לשנה.
המחסור במהנדסים יוצר מצב בעייתי ואנו עלולים למצוא עצמנו בנקודת האל חזור. התחרות הגוברת על כל מהנדס גורמת לייקור כוח האדם המקומי ולפזילת מעסיקים החוצה בכוונה לייבא מהנדסים מהעולם. כך נרמס מעמדה של ישראל כמעצמת היי-טק עולמית מובילה וכך מחולל המחסור המתפתח כדור שלג אותו אנו חייבים לבלום טרם נאחר המועד.
המהפכה התעשייתית הרביעית, אותה אנו חווים בכל תחום בחיינו, מבטאת חדשנות מואצת בכל תחומי החיים: תעשייה, תחבורה, תקשורת, בילוי, פנאי, חברה ועוד. החדשנות מתודלקת ע"י דיגיטציה של תהליכים, רכיבים ומערכות ונדרשת לתזרים הולך וגדל של מהנדסים מיומנים שיודעים לשלב בין ידע תיאורטי לניסיון מעשי, לצד יכולות מותאמות הנדרשות כתוצאה מהשינויים. השכלה זו דורשת מיקוד בהבנה מושגית המשפיעה הן על הגישה הפדגוגית והן על כלי הערכת הלמידה המשלימה, כלים ש"חורגים" מתוכן הלימודים הקלאסי.
כולם מדברים על משבר הקורונה המהווה זרז דיגיטלי ויוצר מציאות חדשה. עסקים, מפעלים, מוסדות וארגונים משלבים במהירות מערכות דיגיטליות ומאמצים כלים חדשניים. השינוי משפיע, בין השאר, גם על המערכת האקדמית שעברה בזריזות למרחב הדיגיטלי. אולם בעוד כלי הלימוד שודרגו וכוללים כיום מערכות היברידיות המשלבות מרחבים פרונטליים ומציאות וירטואלית, נותרו מרבית תכני הלימוד בקיפאון ואינם מקנים את הידע והכישורים הנחוצים להתמודדות בעידן המהפכה 4.0. כך ניצבים בחזית התמורה הטכנולוגית מהנדסים שהכשרתם לוקה בחסר.
מיומנויות בעולם העבודה החדש
נראה כי תופעת המחסור במהנדסים תתעצם בעתיד ככל שהאקדמיה לא תשכיל לצייד את בוגריה בארגז כלים רלבנטי לצרכי התעשייה בת ימינו - כישורים חיוניים קלאסיים (לימוד בהכוון עצמי לאורך כל שנות הקריירה, עבודת צוות, תפישה רב-תחומית, יכולת הצגת נושא בהירה בעברית ובאנגלית ועוד), אך מעל לכל - אוריינות דיגיטלית. אוריינות דיגיטלית אין פירושה שימוש באמצעים טכנולוגיים, אלא הבנה והטמעה של התאוריות העומדות בבסיס הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדינת ישראל - ה"סטארט אפ ניישן" חלוצה ומובילה טכנולוגית, אולם בכל הנוגע לאוריינות דיגיטלית, אנו נמצאים הרחק מאחור.
לפיכך, נדרשת תמורה דרמטית בתוכניות הלימוד באוניברסיטאות ובמכללות. המהפכה המתחוללת מחייבת שינוי מתבקש בהכשרת המהנדסים ובארגז הכלים הניתן בידי הבוגר; וככל שלא נשכיל לשנות את המציאות הקיימת, ידעך קטר ההיי-טק הישראלי ונמצא עצמנו מאבדים הובלה ונפגעים כלכלית וחברתית.
על בוגרי ההנדסה לצאת משערי האקדמיה מצוידים בידע, הבנה וניסיון פרקטי באלגוריתמיקה, בינה מלאכותית ונתוני עתק. רק כך ניתן יהיה לשלבם במהירות במעגלי העשייה ההנדסית לטובת קידום החדשנות הישראלית בעולם תחרותי ותזזיתי. ככל שתתקבע ההכרה כי אוריינות דיגיטלית מהווה מרכיב הכרחי במקבץ ה'כישורים החיוניים' של המאה ה-21 וכי יש ליישמה באופן גורף, הן בצד האקדמי והן בצד התעשייתי, רק כך נצליח למקסם את המשאבים האנושיים שלנו ונוכל לשמר את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בהיי-טק.
אין ספק שעלינו לבלום את כדור השלג הצובר תאוצה באופן מיידי, ועל בלימה זו להתחיל באקדמיה. יש להכשיר את הסטודנטים למיומנויות עולם העבודה החדש ע"י פעילות עם אוריינטציה תעשייתית ושילוב המיומנויות כחלק אינטגרלי במערך ההוראה והלמידה בכל תוכניות הלימוד במחלקות להנדסה.
הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה
