מפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 הרשויות המקומיות בישראל מתמודדות עם אתגר כלכלי משמעותי. הן נדרשות להמשיך לספק שירותים חיוניים לתושבים, אך מנגד נרשמים ירידה בהכנסות וגידול בהוצאות. רו"ח זוריק ולדר, יועץ מוניציפלי ורואה חשבון של איגוד התאגידים העירוניים, מסביר כי המלחמה גרמה לצמצום הכנסות מארנונה עסקית בשל סגירת עסקים, לצד עלייה חדה בהוצאות על שירותי רווחה, ביטחון ותחזוקת מערכות חירום. כעת, כדי לשמור על יציבות פיננסית, הרשויות פועלות לגיוס תקציבים ממשלתיים, צמצום הוצאות שאינן דחופות, הענקת הקלות לתושבים ולעסקים ושיתוף פעולה עם גורמים פרטיים וקרנות סיוע.
"לשיקום ראוי נדרשת מדיניות ארוכת טווח, הכוללת השקעה מחודשת בתשתיות, עידוד צמיחה כלכלית מקומית ומתן פתרונות פיננסיים יצירתיים שיאפשרו לרשויות להמשיך לתפקד בצורה תקינה גם בתקופות חירום עתידיות", מדגיש רו"ח ולדר. "רק באמצעות ניהול זהיר, תמיכה ממשלתית והתאמות מבניות ניתן יהיה להבטיח יציבות כלכלית ושירותים חיוניים לאורך זמן".
אתגר שלא נגמר
רו"ח ולדר מצביע על המורכבות הן בימים הראשונים אחרי המתקפה האכזרית של 7 באוקטובר והן בהמשך המלחמה שבאה בעקבותיה: "7 באוקטובר תפס את הרשויות המקומיות בעיצומה של תקופת בחירות. מצב זה גרם לכך שבמשך חודשים רבים נמנעה האפשרות להוציא לפועל פרויקטים חדשים או לקבל החלטות משמעותיות בתחום התקציבי. בנוסף המדינה עצרה תקציבים רבים ורק לאחר חודשים של חוסר ודאות החלה להזרים סיוע כספי ליישובי הצפון והדרום. התאגידים העירוניים, שהם הזרוע הכלכלית של הרשויות המקומיות, נאלצו להיכנס לפעולה ולמלא את הוואקום שנוצר. הם אלו שלקחו אחריות על ניהול משאבי החירום, הקצאת תקציבים להבטחת שירותים לתושבים ותפעול מערכות חיוניות במצב של חוסר ודאות".
בימים אלה שבה המערכת המוניציפלית למעין שגרה, כשלנגד עיניה השיקום הנדרש ברבים מיישובי קו העימות. ואולם, רו"ח ולדר מזהיר שתהליך השיקום עדיין רחוק מלהסתיים. "יש רשויות שלא קיבלו תמיכה מלאה מהמדינה עד היום, במיוחד כאלה שנפגעו בעקיפין מהמלחמה ולא נכללו בסבבי הסיוע הראשוניים", הוא אומר. "אחד התחומים המרכזיים שנפגעו הוא החינוך. עדיין אין מענה מערכתי כולל לשיקום הנפשי של ילדים שנחשפו לאירועי הלחימה. משרד החינוך לא גיבש תוכניות רחבות לשיקום רגשי, והתוצאה היא שרשויות רבות נאלצות למצוא פתרונות נקודתיים על חשבונן".
לדבריו, גם המגזר העסקי נפגע קשות, אך רק כעת, למעלה משנה אחרי פרוץ המלחמה, מתחילות תוכניות אסטרטגיות לתמיכה בעסקים המקומיים. "רק לאחרונה מועצה אזורית פנתה אליי לבנות תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי. עד עכשיו רשויות עסקו בהישרדות יומיומית בלבד", הוא אומר.
גם בתחום הביטחון נאלצות הרשויות המקומיות למצוא מענה בעצמן. "הרשויות גילו שהסיוע הממשלתי אינו תמיד מגיע בזמן או מספק מענה מלא, ולכן החלו לפתח פתרונות משלהן", מסביר רו"ח ולדר. "בהתאם נרשמה עלייה משמעותית בהשקעה במערכות שליטה ובקרה, התקנת מצלמות באזורים רגישים ושיפור שיתוף הפעולה עם כוחות הביטחון. רשויות רבות אף הקימו כיתות כוננות מקומיות, שבהן מתנדבים שעוברים הכשרות ביטחוניות, כדי להבטיח מענה מהיר למצבי חירום. אם בעבר כיתות כוננות היו נפוצות בעיקר ביישובים קטנים, כיום גם ערים גדולות מבינות שהן הכרחיות לשמירה על ביטחון התושבים".
בעניין הזה נאלצות הרשויות המקומיות להשקיע גם בהגנה על המערכות ובמניעת התקפות סייבר על תשתיות עירוניות. לדברי רו"ח ולדר השקעה זו אינה רק פתרון זמני, אלא שינוי תפיסתי, שתכליתו להעניק לרשויות יכולת להתמודד עם אתגרים ביטחוניים בעצמן, ללא תלות מוחלטת במדינה.
היזהרו מהפערים בין הרשויות
האתגרים גדולים אף יותר על רקע הפערים בין הרשויות, שהעמיקו כתוצאה מהמלחמה שפגעה עוד יותר ברשויות הקטנות והחלשות. "70% מהרשויות בישראל הן רשויות קטנות, וחלק מהן פשוט לא עמדו בעומס", אומר רו"ח ולדר. "המשבר הביא לכך שרשויות רבות לא הצליחו לשלם משכורות לעובדיהן, מה שפגע ישירות בשירותים העירוניים הבסיסיים כמו איסוף אשפה, אחזקת תשתיות ומתן שירותי רווחה לתושבים. הרשויות החלשות תלויות לחלוטין בתקציבים ממשלתיים, שלא תמיד מגיעים בזמן או בכמות מספקת. רבות מהרשויות הללו פועלות בפריפריה, שם פועלות גם הרשויות שבאופן ישיר נפגעו מהמלחמה בדרום ובצפון, וכשאין תשתית כלכלית איתנה כל עיכוב בהעברת הכספים מהמדינה מוביל לכאוס פיננסי".
לדברי רו"ח ולדר, לעומתן הרשויות המקומיות החזקות נהנו מעוצמה כלכלית גדולה יותר, שאיפשרה להן להתמודד עם המשבר בצורה טובה יותר. לרשויות האלו יש עתודות קרקע משמעותיות ותעשייה מפותחת, מה שמקנה להן הכנסות קבועות מארנונה עסקית. בזכות הכנסות עצמאיות אלה הן הצליחו לשמור על אספקת שירותים יציבה, להפעיל תוכניות חירום ולספק מענים לתושבים גם בתקופה של אי-ודאות תקציבית.
"אם המדינה לא תתערב בצורה משמעותית ותציע פתרונות שיחזקו את הרשויות החלשות, הפערים רק יילכו ויעמיקו", מזהיר רו"ח ולדר. "אנחנו רואים שככל שהמשבר מתארך רשויות חזקות מצליחות לשמור על איזון ולשקם את עצמן, בעוד הרשויות החלשות מתמודדות עם מציאות קשה של גירעונות וקיצוצים. הפתרון טמון בשינוי מבני עמוק, שיכלול הקצאת משאבים לטווח ארוך, יצירת מנגנונים שיבטיחו העברת כספים מהירה ויעילה לרשויות במצוקה וקידום פרויקטים מניבים שיאפשרו לרשויות החלשות לייצר הכנסות עצמאיות ולצמצם את תלותן בתקציבים ממשלתיים. בלי מהלך כזה הפערים בין הרשויות החזקות לחלשות רק ימשיכו להתרחב, והמשבר הנוכחי עלול להפוך לנקודת מפנה שלילית עבור מערכת השלטון המקומי בישראל".
לסיכום אומר רו"ח ולדר כי אם יש לקח מרכזי שנלמד מהמשבר האחרון, הוא ש"הרשויות מבינות שאינן יכולות להסתמך על המדינה. הפתרון נמצא בהפיכת הרשויות לשחקניות כלכליות אקטיביות יותר, שמייצרות לעצמן הכנסות ולא רק מסתמכות על תמיכה ממשלתית. ההצלחה של השיקום תבוא מרשויות שיידעו לפתח מקורות הכנסה עצמאיים ולבנות תקציבים גמישים".
בשיתוף רו"ח זוריק ולדר — רו"ח של איגוד התאגידים העירוניים
