יש מעט מאוד חברות שיכולות להציג בגאווה חמישה מגה פרויקטים בתחום התשתיות שהושלמו בפרק זמן של שנה אחת, בצל המלחמה המתמשכת שהובילה למחסור חמור בכוח אדם. אבל זה בדיוק מה שהצליחו לעשות בשנה החולפת במוריה, חברה עירונית עם היקף פעילות גדול ורחב ואחת מחברות התשתית הגדולות והמובילות בישראל.
עובדים במקביל לתנועה הזורמת
חמשת הפרויקטים המורכבים שהשלימה חברת מוריה בהצלחה — מנהרות לצד הרכבת הקלה — הם לא פחות ממהפכה בתחום התחבורה בעיר הבירה, שמציבה אותה בשורה אחת עם ערים מובילות בעולם.
שניים מחמשת הפרויקטים הם מנהרות — מנהרת ידין ומנהרת נרקיס באזור צומת הגבעה הצרפתית. מדובר בפרויקט ענק, שבמסגרתו נכרו מנהרות תת קרקעיות אחת מעל השנייה באורך כולל של כ-4.4 קילומטרים ובעומק מקסימלי של כ-40 מטר: שתי מנהרות מציר יגאל ידין לכיוון מעלה אדומים ובחזרה, באורך של כ-1.5 קילומטר כל אחת עם שני נתיבים לכל כיוון ושתי מנהרות לכיוון שכונת פסגת זאב ובחזרה. אורך כל מנהרה הוא כ-700 מטר, עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. המנהרות חוצות שלושה צמתים מרכזיים ומקילות על העומס בכבישים.
כהכנה לעבודות הכרייה בוצעו בתוואי הפרויקט עבודות הנדסיות נרחבות שכללו בין היתר הרחבת הכבישים, הקמת קירות תמך מורכבים, ביצוע עבודות עפר והעתקת תשתיות (חשמל, קווי מים ראשיים, ביוב, תקשורת ועוד). זאת תוך התאמה לתנאים הטופוגרפיים בשטח, המורכב מסוגי קרקע שונים.
על מנת להאיץ את קצב העבודות של המנהרות נוספה מנהרת גישה שחוברה לתוואי המנהרות, וממנה נוצרו ארבעה ראשי כרייה נוספים אשר איפשרו לבצע את האצת עבודות הכרייה. מעל פני הקרקע של פרויקט ההפרדה המפלסית המשיך לנסוע כל העת הקו האדום של הרכבת הקלה. בצמוד לפרויקט, מוריה הקימה חניון חדש — "חניון נחל צופים" — שנפתח לתנועה בתחילת 2024, במתכונת "חנה וסע" וכולל כ-1,000 מקומות חניה.
פרויקט נוסף שהקמתו הסתיימה בהצלחה הוא מנהרת כביש 60, מפרויקטי הדגל של חברת מוריה. הכביש משמש כשער הכניסה הדרומית לירושלים ומהווה עורק תחבורה מרכזי שבו עוברים מדי יום מאות ואלפי כלי רכב. במסגרת העבודות הוכפלו המנהרות הקיימות ולצד כל מנהרה קיימת נחצבה מנהרה חדשה. פרויקט ההכפלה מתחיל מצומת רוזמרין שבשכונת גילה בירושלים (חלקו הצפוני) ונמשך עד למעבר המנהרות שבגוש עציון (חלקו הדרומי) ואורכו הכללי הוא כשישה קילומטרים.
הפרויקט כולל ארבע מנהרות במקטע זה של הדרך: שתי מנהרות ארוכות של כ-900 מטר במקטע הדרומי ושתי מנהרות קצרות באורך של כ-300 מטר במקטע הצפוני עם שני נתיבי נסיעה דו מסלוליים ובין המנהרות גשר המחבר ביניהן.
האתגר הגדול של הפרויקט היה נעוץ במרחק הקטן שבין דופנות המנהרה הקיימת למנהרה החדשה שנחצבה. בחלקים הצמודים ביותר בין המנהרות הפרידו בסך הכל שני מטרים בין הדפנות של כל מנהרה, לכן היה צורך בעבודה מאוד מדויקת ומקצועית. לאחר בניית המנהרות החדשות התנועה הוסטה אליהן ובוצע שיקום של המנהרות הוותיקות.
הפרויקט הרביעי הוא מנהרת אשר וינר. מדובר במנהרה באורך כ-300 מטרים, אשר חוצה את צומת הרחובות אשר וינר ומשה ברעם, בחיבור עם הציר המרכזי דרך חברון. המנהרה מקילה על הלחץ והעומס של התנועה באזור, ומזרימה את התנועה דרך המנהרה. בעתיד צפוי לעבור הקו הכחול של הרכבת הקלה מעל המנהרה מצפון לדרום, ותינתן לרכבת קדימות בנסיעה על פני כלי הרכב האחרים על מנת שלא לקטוע את רצף הנסיעה.
גם את פרויקט מנהרת שז"ר הובילה חברת מוריה. זהו פרויקט גדול, ייחודי ומשמעותי, שבמסגרתו נחצבה מנהרה שבה עוברים כלי רכב המגיעים לעיר ומעוניינים לחצות ישירות למרכז העיר, ומתחת למנהרה נבנה חניון תת קרקעי הכולל חמש קומות מתחת לאדמה (40 מטר מתחת לרחוב שז"ר) עם כ-1,300 מקומות חניה.
כל העבודות נעשו מתחת לפני הקרקע, במקביל לעורק התחבורה הראשי שעובר מעליהן ולאורך כל תהליך העבודות המורכב המשיך הרחוב התוסס לפעול כבשגרה. מורכבות גדולה נוספת בפרויקט נגעה לעובדת קרבתו הרבה של הפרויקט לתחנת הרכבת הכבדה (תחנת יצחק נבון של רכבת ישראל) — התחנה נמצאת בצמידות להפרדה המפלסית החפורה עמוק מתחת לעיר בעצמה ולא רק שעל מוריה חל איסור להשבית את פעילות הרכבת, היה עליה להתחשב בפעילותה השוטפת בעת ביצוע פיצוצים לטובת חציבת החניון וההפרדה המפלסית וזאת באמצעות חיישנים רבים שהונחו מסביב ובסמוך לתחנת הרכבת על מנת לוודא שהעבודות אינן מסכנות את פעילות הרכבת הסמוכה.
היקף הפעילות: יותר משלושה מיליארד שקלים
"בשנת 2023 פעילות החברה עמדה על סך של יותר משלושה מיליארד שקלים ובחמש השנים האחרונות הגענו לממוצע שנתי בסכום של יותר משני מיליארד וחצי שקלים. הסכומים חסרי התקדים האלו משקפים את היקף ההשקעות המבוצעות בירושלים בשנים האחרונות ובמיוחד את האמון שמעניקים עיריית ירושלים, משרד התחבורה ומשרדי הממשלה השונים לחברת מוריה", אומר מנכ"ל החברה גלעד בר-אדון. "כל זה קרה הודות לכך שמדובר בחברה מקצועית ואיכותית, שעומדת ביעדים ובלוחות הזמנים ויש לה תוצאות מוכחות".
בר-אדון מוסיף כי כל חמש המנהרות נחנכו בין אוגוסט 2023 לאוגוסט 2024 — פרק זמן קצר מזה שנקבע במסגרת לוחות הזמנים, על אף שמדובר בפרויקטים בהיקף של מיליארדי שקלים.
"ירושלים היא מרכז מטרופולין ארצי והמנהרות שחנכנו משפרות בצורה דרמטית את חוויית הנסיעה בכבישי העיר. השיפור הזה מתרחש לאורכה ולרוחבה של העיר ומאחורי הפרויקטים הללו עומדת אסטרטגיה ליצירת ניידות בכניסות לעיר כמרכז מטרופוליני ותנועה ציבורית נוחה בתוך העיר", אומר בר-אדון. "צריך להבין, פרויקטים של כריית מנהרה הם פרויקטים מורכבים מאוד וכחלק מכך הקפדנו לאפשר לתנועה לזרום במקביל לעבודות. לדוגמה, בכביש 60 בנינו מנהרה של שלושה נתיבים לצד המנהרה הקיימת שהיתה פעילה כל הזמן. בנקודות מסוימות המרחק בין המנהרה הקיימת למנהרות החדשות היה שני מטרים בלבד. במנהרות הגבעה הצרפתית, אחד הצמתים העמוסים בירושלים, איפשרנו את התנועה בצומת לרבות הקו האדום של הרכבת הקלה במשך כל תקופת העבודות כשמתחת לפני הקרקע אנחנו חופרים ומפוצצים סלעים. התנועה למעלה, על הכביש, התקיימה כסדרה. גם בפרויקט שז"ר שנמצא ליד הרכבת הכבדה של תל אביב-ירושלים הצלחנו לבצע עבודות מתחת לכל הקומפלקס האדיר, כשהתנועה למעלה נמשכת כמעט כסדרה. כל זאת כשאנו שומרים על בטיחות ואיכות ועומדים בלוחות הזמנים ואף מקדימים אותם. ההישגים האלו מציבים רף גבוה במיוחד לפרויקטים בתחום התשתיות במדינת ישראל".
גלעד, על אילו פרויקטים בולטים עתידיים אתם עובדים בימים אלה?
"הפרויקט המשמעותי הראשון שצפוי להסתיים בחודשים הקרובים הוא השלמת עבודות ההנדסה (אינפרא 1) במקטע ההפעלה האחרון של הקו הירוק של הרכבת הקלה המשלים תוואי של 20 ק"מ. מדובר בסיום עבודות התשתית המתבצעות לקראת הנחת מסילות הרכבת של הזכיין. פרויקטים אלו כוללים את הכשרת תוואי הרכבת, טיפול בתשתיות הרחוב מקצה לקצה לרבות חשמל, מים, ביוב, ניקוז ותקשורת וגם שדרוג המרחב הציבורי, לרבות שיפור ושדרוג כבישים ומדרכות, טיפול בתאורה, גינון והקמת ספסלים לרווחת תושבי העיר.
"השלב הראשון של הקו הירוק צפוי להיפתח בעוד כשנה, לאחר שהארכת הקו האדום שאורכו לאחר הארכה כ-22 ק"מ, הושלמה ונחנכה על ידי ראש הממשלה, שרת התחבורה, שר האוצר וראש העיר לפני כשבועיים. הקו הירוק ישתרע מגילה ועד מרכז העיר וגם ממלחה ועד מרכז העיר ואמור בסופו של דבר להגיע גם לאוניברסיטה העברית בהר הצופים, דרך האוניברסיטה בגבעת רם. עד כה סיימנו כ-95% מעבודות אינפרא 1, הקו הירוק יופעל בשלושה שלבים בהדרגה החל משנת 2026. במקביל כבר נכנסנו לעבודות הקו הכחול של הרכבת הקלה שהוא הקו נוסף והארוך ביותר בירושלים — באורך של 31 ק"מ. עד 2031 יפעלו בעיר הקווים שיסעו על מסילות באורך כולל של 72 קילומטר. זה הפרויקט הגדול ביותר שהחברה מובילה לצד פרויקטים נוספים, כגון 7,500 מקומות חניה במספר פרויקטים של חניוני 'חנה וסע' הממוקמים על צירי הרכבת הקלה השונים, נתיבי תחבורה ציבורית, פארקים וגנים, בניית מבני חינוך וציבור, בירושלים ועוד. למעשה יש לנו מדי שנה כ-300 פרויקטים פעילים במקביל בעיר ירושלים".
הוא מוסיף כי "זוהי מהפכה של ממש שנעשית בירושלים, ראש העיר משה ליאון המכהן גם כיו"ר דירקטוריון החברה מוביל ודוחף את הפרויקטים קדימה, יחד עם משרד התחבורה ומשרד האוצר. כולם שותפים מלאים להצלחה, להשקעות ולתנופה המתחוללת בעיר הבירה".
מנגישים את הרכבת הקלה לשכונות המגורים
ירושלים הרים סביב לה, כאשר המבנה הטופוגרפי מקשה על נגישות של תחבורה ציבורית ומאלץ רבים להשתמש ברכב הפרטי כדי להגיע למוקדים המרכזיים בעיר. על רקע זה, בשנים האחרונות עיריית ירושלים ומשרד התחבורה באמצעות צוות תכנית אב לתחבורה, מתכננים פתרונות חדשניים שמטרתם לתת מענה באמצעות תחבורה ציבורית ולעודד את השימוש בה.
בין הפתרונות המתוכננים שחלקם כבר החלו בביצוע על ידי מוריה, הם פרויקטים "מצרניים" — פרויקטים להנגשת הרכבת הקלה באמצעות מדרגות, מעליות ודרגנועים במרחב הציבורי, שיאפשרו ליותר נוסעים להגיע בקלות, במהירות ובביטחון לרכבת הקלה.
"הרעיון של הפרויקטים המצרניים הוא להנגיש עוד יותר את הרכבת הקלה לתושבים", מציין בר-אדון. "בגלל הטופוגרפיה המורכבת של ירושלים אנו רוצים לקרב את תחנות הרכבת לתושבים ואת זה אנו עושים באמצעות מדרגות, מעליות ודרגנועים בלב השכונות אל התחנות. ביום שמערך הרכבות יפעל במתכונתו המלאה נגיע להיקף של כ-400 אלף נוסעים ביום, לעומת כ-180 אלף כיום".
איך אתה מסכם את העשייה הענפה שלכם, בדגש על תחום התחבורה?
"כל המהלכים שאנו עושים, מצמצמים פערי תחבורה של עשרות שנים תוך יישור קו עם הערים המובילות בעולם. זה קורה בתקופה מהמורכבת בתולדות המדינה, שבה עובדים רבים מהחברה גויסו למילואים והיה מחסור אדיר בכוח האדם, בעקבות הסגר בכניסת עובדים פלסטינים. למרות כל האתגרים הצלחנו להתעשת מהר ולתגבר את כוח האדם המקומי, לרבות שיתוף פעולה מוצלח מרחוק עם צוותים טכנולוגיים מחו"ל, שחששו להגיע לארץ בתקופת המלחמה.
"בסופו של יום, יש בזה מסר חשוב: אם הצלחנו לבנות את ירושלים ולחנוך מנהרות ענק, למרות המלחמה, אנחנו יכולים לצלוח את האתגרים העתידיים ולעמוד ביעדים. תנופת העשייה ובנית הפרויקטים בעיר הבירה בתקופת המלחמה היא סמל לניצחון גם לירושלים וגם למדינת ישראל
בשיתוף חברת מוריה
