בחודשים שחלפו מאז סיומה של המלחמה עלה מספרם של המתמודדים עם תסמיני פוסט-טראומה שמסתובבים בינינו. אלעד נבון, עורך דין ומתמודד פוסט-טראומה, ויעל כושר, עובדת סוציאלית קלינית המתמחה בטיפול רגשי וקצינת מילואים ששירתה יותר מ-400 ימים לאורך תקופת המלחמה, דיברו בוועידת HREVOLUTION של TheMarker Labels על הדרכים שבהן ניתן להקל על שילוב מחדש בעבודה.
השינוי דורש ביצוע התאמות גם בשוק העבודה, לרבות ארגונים ומעסיקים שצריכים ללמוד תחום חדש. נבון וכושר התייחסו ל"מגפה השקטה'' לדבריהם, שמדירה שינה מעיניהם של ישראלים רבים המתקשים לשוב למסלול החיים. "מדובר במגה אירוע", הסבירה כושר. "למעשה, אין מקום עבודה בישראל שאין בו כיום מתמודד פוסט־טראומה, וגם אם אין - סביר להניח שיהיה בו כזה בקרוב. הצעד הראשון כדי להבין את התופעה הזו הוא להכיר בהגדרת פוסט-טראומה, כהפרעת דחק המהווה עצירה בתהליך ההחלמה הטבעי, כזה שנוצר כתוצאה מאירוע טראומטי או משברי. הפוסט טראומה מורכבת משורה של סימפטומים, כמו 'חוויה מחדש' והתעוררות זיכרונות מהאירוע, דרך הימנעות ממקומות או מפעולות שעלולות לעורר זיכרונות מחדש ועוד".
נבון, עורך דין פעיל ובעל לו"ז עמוס לפני הפוסט-טראומה, מספר על השינוי שחל בחייו. "ברמה המנטלית, חזרתי לעצמי אולי ב-30%. אני עדיין לא חזרתי לעבוד במקצוע שלי, למרות שזה הרצון הכי גדול שיש. אני יכול לומר שהדבר שהכי קשה שלי הוא להתמודד עם העומס והלחץ שהעבודה מביאה עמה. אם פעם הופעתי בבתי משפט, אני כיום פשוט לא רואה את עצמי מסוגל לעשות זאת".
נבון מספר על סקר שערך בקרב מתמודדי פוסט-טראומה נוספים, ממנו עולות מספר תובנות מעניינות במיוחד. "הסקר הזה חשף כי אנחנו סובלים מקשת רחבה של תסמינים - חרדות, מצבים של הימנעות ובעיקר חוסר הבנה מצד מקום העבודה כיצד לגשת אלינו. הפתרון בעיניי הוא קודם כל להבין ברמת מקום העבודה שמשהו בהכרח השתנה. הייתי מציע לארגונים למנות תפקיד של 'נאמן פוסט-טראומה' שתחום האחריות שלו הוא להיות קשוב ומלא חמלה כלפי אותו אדם. המטרה היא להפחית ממנו את ממד הלחץ, להבין את הצרכים שיכולים לסייע לו. פחות דד-ליינים ולו"ז צפוף, ויותר ניסיון אמיתי לראות אותו באמת".
נבון ביקש לנצל את הפלטפורמה על מנת לשלוח מסר נוקב ביחס למתמודדי הפוסט-טראומה בעולם התעסוקה. "אני וחבריי לא מרגישים כקורבן, וגם לא רוצים שיתייחסו אלינו בצורה הזו. הגיע הזמן לנרמל את הפוסט-טראומה בישראל, לדבר אותו, לשתף ולהעלות אותו לקדמת הבמה. למעסיקים אני קורא לתת הזדמנות לאנשים עם פוסט-טראומה. אפשרו להם לחזור לעבוד, כל אחד בקצב שלו. היו קשובים אליהם וחבקו אותם. שני הצדדים ייצאו מכך נשכרים".
