בנוף האורבני הצפוף צצים כל העת בנייני מגורים חדשים, המאפשרים לאזורים עירוניים לעבור התחדשות ולהתאים את עצמם לדרישות המודרניות, הן מבחינת תשתית והן מבחינה עיצובית. בנייני המגורים החדשים מחליפים לעיתים מבנים ישנים ומוזנחים ותורמים למראה עירוני חדש ומרענן. כשמדובר בבנייה עכשווית, הם גורמים לשדרוג האסתטיקה העירונית במופע החדשני ובחומרים מהם הם בנויים, ותכנונם משמר לא פעם אופי היסטורי תרבותי מקומי לצד שמירה על דינמיקה וקדמה.
ברמת גן הסתיימה לאחרונה בניית בניין בן שמונה קומות - המוקף בשני רחובות בועז ויכין. חזיתותיו מצופות פסי אלומיניום אנכיים העוקבים אחרי קוויו המעוגלים של הבניין. הקווים המאפיינים אותו בהיותו בניין פינתי הם בהתאם לסביבה שבה הוא נמצא, לנוף ולכיווני האוויר שלו. בפרויקט זה, בתכנון משרד מאירה מור אדריכלים, קיבלה כל קומה אופי שונה ושברה את פרדיגמת הגושניות המלבנית האופיינית לרוב בנייני המגורים. בניין נוסף ברחוב מנחם בגין 1 פינת כיכר המושבות ורחוב החשמל בתל אביב, העומד לפני בנייה, משלב בתכנונו אלמנטים השאולים מסגנון הבנייה של העיר הלבנה, שכן הוא ממוקם באזור של בניינים רבים מאותה תקופה. הוא כולל שבע קומות וצמוד לבניין נוסף שתכנן המשרד ברחוב מנחם בגין 3, הבנוי באותו סגנון ובקווים המשכיים מותאמים ובכך נוצר מרקם מבני שלם אחד.
ליצור עניין ולפצח אתהאתגרים בבנייה רוויה
מאירה מור אדריכלים הוא משרד תל אביבי ותיק שהקימה מור ילידת העיר ב-1980 מתוך תפיסה של חתירה בלתי מתפשרת לתוצאות תכנוניות מיטביות, סביבתיות ואדריכליות. "כל פרויקט הוא בן יחיד וייחודי לסביבתו, לאדריכלות שלו וללקוח שלו", אומרת מור. "ויחד עם זאת ניתן לראות את הקו המחבר שמדבר בשפת האדריכלות של המשרד - ניקיון בקווים וארכיטקטורה מוקפדת ואיכותית. לא תמצאו אצלנו 'העתק הדבק', אלא התחלה של פרויקט מאפס והמצאת הגלגל מחדש בכל פעם".
לשיטת המשרד, החזיתות הייחודיות בבניינים הן תוצר של התכנון הפנימי. "אנחנו לא מעצבים את הבניין, אלא מתכננים אותו מבפנים החוצה ולהפך, עם התייחסות לחומרים חדשניים, לסביבה הקרובה ולנוף רחוק". שלב התכנון הראשוני הוא השלב שבורא את הבניין ובו מושקע זמן ניכר כדי להגיע לתוצאה של שלמות הנראית לבסוף בשטח. "המשרד מקפיד על התכנון, לא מוותר על חלופות ולא עוצר עד להגעה לשביעות רצון שלנו, ולא רק מבחינה עיצובית אלא אדריכלית, פונקציונלית וכל מה שמשליך על האדריכלות, מדרישות הלקוח ועד הסביבה", מסבירה מור. בשלב הבא עורכים במשרד את הבקשה להיתר ומתאימים את שלביו מול הרשויות – "מהלך לא פשוט הכרוך בהבנה לעומק של תב"עות, הנחיות מרחביות ומדיניות של כל רשות מקומית, שמשלב את הדרישות התכנוניות שלנו במטרה להגיע לתוצאה אופטימלית. מסע של ממש".
את המסע עוברים עובדי המשרד בהנחייתה של מור, שדואגת לשמר את היותו משרד בוטיק כדי להמשיך להיות מעורבת תכנונית בכל פרויקט, לשמור על קשר הדוק עם הלקוחות בזמינות ונגישות מלאה ומהירה ולהעניק קשר פרטני אישי בלי להפוך ל"תעשייה". בין ארבעת עובדי המשרד גם בנה של מור, לי מחנאי, מהנדס מערכות מידע שהחליט אחרי שנים בהייטק ללמוד אדריכלות ובכך לתת ביטוי ליצירתיות הפועמת בו. "המשרד אינו פרופורציונלי לרמתם ולחשיבותם של הפרויקטים המתוכננים, עליהם אנו עובדים בעיקר בתל אביב, רמת גן וגבעתיים ובאזורים מעט מרוחקים יותר כמו צוקי ארסוף", מציינת מור על הפרוייקטים בתכנון המשרד, רובם בסדר גודל של 20 עד 150 דירות.
המשרד תכנן גם בתי מלון וזכה במקום ראשון בתחרות לתכנון מלון בוטיק אלקונין צנטראל ברחוב לילינבלום 9 בתפרי נווה צדק בתל אביב. המלון בן 44 חדרים משלב בין בניין היסטורי של המלון הראשון של ת"א ובין אגף חדש וייחודי
בעורפו של המבנה. האגף החדש מרחף מעל החצר ההיסטורית כשעקרונות התכנון מבוססים על ניתוק – ניגוד – השלמה. שימור אגפי הבניין ההיסטורי, הפונים אל הרחובות לילנבלום ויהושע התלמי, בשלמותם, מתוך רצון לשמר את אופי הרחוב ותחושת הרחוב כפי שהייתה כשנבנה הבניין.
מה מייחד את עולם הבנייה הרוויה למגורים?
"בשונה מבית פרטי, שלו פרוגרמה אישית לפי רצונותיו של בעליו, בנייה רוויה היא תחום המגרש של היזמים. יזם מעוניין בבניין איכותי מצד אחד, אך כזה שיהיה מספיק כלכלי מצד שני, כדי שיוכל להיות בר ביצוע ויצדיק את הרווחיות שלו. על הדירות להיות בעלות תכנון אופטימלי, שבו כל מטר מרובע ינוצל כראוי, כדי שיוכלו להימכר בלי לשנות אותן מהיסוד. בניגוד לווילות במגרש פרטי, בהן אפשר לתכנן לפי רצונותיו החופשיים של הבעלים, בנייה רוויה מוגבלת יותר בשל הצפיפות העירונית והמגבלות הנלוות לכך. ברובעים 3 ו-4, שהם מרכז העיר תל אביב, לבניינים החדשים יש נראות דומה הנובעת בחלקה מהיות התב"ע באזורים אלה נפחית. ניתן לבנות כל מה שנכנס בקווי הבניין, וכשממלאים את הנפח, נוצר גוש מלבני שכל מה שנותר לעשות הוא רק לעצב את החזיתות שלו. אנחנו מנסים לשבור את הגושניות הזו וליצור עניין למרות המגבלות. נכון, כל נגיסה בנפח הבניין מורידה שטחים ופוגעת בכלכליות הפרויקט, אבל כאן אנחנו מגייסים את היצירתיות כדי לתכנן בניין שהוא לא קובייה מלבנית עם קווי בניין, גובה ומרפסות".
כיצד אתם מתמודדים עם הקשיים האופייניים לבנייה במגורים?
"הרגולציה הולכת ומחמירה ועם הזמן יש הקפדה גוברת על עמידה בתקנים רבים יותר. הליך הוצאת היתר בנייה כולל מהמורות גם ברשויות מקומיות חזקות ומסודרות כמו עיריית תל אביב ולכן התהליך אורך לפחות שלוש שנים. אנחנו עושים הכול כדי להוציא את ההיתר בהתאמה מרבית לתכנון המוצע. גם אם צריך לתקן תכנון, נעשה זאת כך שהבניין לא ייפגע וימשיך את התפיסה התכנונית שלו. כמובן, יש תקלות בלתי צפויות, כשמתקבלת הנחיה חדשה, כשיועצת משפטית מחליטה לא לאשר תכנון שקודם לכן היה מאושר, או כשתיק המידע שמקבלים לא תואם לשינוי שקרה במהלך השנים, אבל אנחנו מתמודדים גם עם הבלת"מים האלה בלי לוותר על ההנאה מהעבודה".
בין המצוי לתכנון מיטבי
ההשראות לתכנון היצירתי הן חלק מאהבת המקצוע. החיפוש אחר הדבר הבא, היכרות ולמידה עם חומרים חדשים ותעשיות מתפתחות ואי קפיאה על השמרים. מור מנוסה ובעלת ידע בתחום היועצים השונים, הדרישות הקונסטרוקטיביות, מערכות האינסטלציה, מיזוג האוויר, הבטיחות ועוד, ובכך יכולה לתת מענה לדרישות אלה כבר בשלב התכנון הראשוני. "כל יועץ מעוניין שהתחום שעליו הוא אמון יקבל מענה, ועם הזמן הרגולציה הולכת ומסתעפת, יש יותר מערכות ויועצים לכל פרויקט, ויש למצוא את המענה לכולם יחד בלי לפגוע באדריכלות. לאלה יש להוסיף, כאמור, את הוראות התב"ע, התקנות, ההנחיות המרחביות, וכל הדרישות האחרות, כמו דרישות דיירים בתהליך פינוי-בינוי או שונוּת בין קומות שאינן טיפוסיות בקומפלקס של דירות.
"בבנייה רוויה התהליכים מורכבים יותר ועדיין עלינו להגיע לתוצאה מוצלחת שתיראה טוב מבפנים ומבחוץ, ותשתלב עם הסביבה ועם פיתוח השטח", אומרת מור.
כיצד היית מתארת את הגישה התכנונית שלכם כמשרד אדריכלים בתחום המגורים?
"כמשרד בוטיק מתאפשר לנו לשבת עם הלקוחות שלנו ולהתאים לכל אחד מהם את הפרויקט לפי דרישותיו. התכנון הראשוני ארוך ומוקפד וכשהשלד התכנוני הראשוני נכון, ניתן להלביש את הבניין ולפתח אותו לכיוונים אחרים שלמעשה מספרים סיפור שלם שמשלב בין כל הפונקציות והאסתטיקה. לכך יש להוסיף את המעורבות שלנו בכל שלבי הפרויקט, משלב הרעיון הראשוני ועד אחרון הפרטים. לא נשאיר שום פרט פתוח לשלב הביצוע. נהפוך הוא, התוכניות מאוד מפורטות כדי שלא יהיו אי הבנות וכדי שלא יצטרכו לאלתר בשטח".
מור מעידה על לקוחות שמעריכים כל כך את ההרמוניה המושגת בפרויקט, עד שהם לא מבצעים שום תזוזה מהתכנון כדי לא לפגוע בו.
"אני משקיעה עבודה תכנונית רבה כדי שהכול יעבוד, והם רואים ויודעים את זה. צריך לשלב ידיים בין כל הגורמים – המתכננים, היועצים וכמובן, היזמים והקבלנים בשלב הביצוע. ללא שלמות תכנונית, כך גם הביצוע."
שהבניין יחיה בשלום עם סביבתו
חומרים חדשים, התורמים לאיכות בנייה טובה יותר ומהירה יותר, דאגה לבידוד הבניין מבחינה אקלימית וחדירות מים, שמירה על עקרונות בנייה ירוקה עם חומרים מתכלים הם חלק מהנוהל בעבודת התכנון במשרד. בחינתם נעשית תדיר כדי לייעל את היישום ואת צורת הבנייה. לכך מצטרפות גם תוכנות מתקדמות להדמיות בשימוש המשרד בשלבי בחירת התכנון. בפרויקטים בסדר גודל קטן יותר, שבהם 6-5 דירות, משתמש המשרד בתוכנות תלת ממד כדי לתת ביטוי לחופש התכנוני. "בבניינים כאלה, כמו שתכננו בשיכון דן, המגרשים גדולים יותר ביחס לזכויות הבנייה. מאחר שהתב"ע אינה נפחית, יש מרחב תמרון גדול ליצור משהו מקורי ומעניין".
בראייה לעתיד מקווה מור להמשיך בדרך שטוותה למשרד ומייחלת לבנייה טכנולוגית גבוהה יותר. "הבנייה שאינה במגדלים הינה עדיין מאוד קונבנציונלית ולא מתוחכמת. יש התקדמות בשנים האחרונות, אבל היא עדיין בגדר לואו-טק. בנוסף, הייתי רוצה לראות יותר פתיחות והערכה לארכיטקטורה מצד הרשויות ופחות תשומת לב להערות לתכנון שאינן משמעותיות. דרישות מסוג זה אינן תורמות לבניין האורבני שחייב להביע חוויה. המקום הזה של הערכה לרעיון התכנוני האדריכלי צריך להתקבע בהנחיות למהנדסי הרישוי ברשויות המקומיות.
מעל לשנה שמור היא בעלת תעודת רישום של אדריכלית מורשה להיתר, כזו שיכולה להחליף את הרשות ולדאוג בעצמה להוצאת היתר בנייה. "מנהל התכנון, האמון על התכנון והפיתוח המרחבי של מדינת ישראל, מאפשר לאדריכלים בעלי ניסיון לחתום ולאשר לעצמם את התכנון, ובכך לקצר את הזמן בהליך הרישוי מול מחלקות ההנדסה בצורה משמעותית וגם את עוגמת הנפש שבהמתנה. זו ההזדמנות עבורנו להתייחס למהות התכנונית בלי להתעכב על דרישות שאינן מהותיות. כך זה עובד בארצות הברית, שם אדריכלים שמגישים בקשה להיתר נותנים מענה לתקנות ולהנחיות, והוועדה מתכנסת רק כדי לראות אם הבניין הסופי מתאים להנחיות בנוגע לנפח והמופע החיצוני שלו בלי להיכנס לבדיקה פרטנית בתוך המבנה. אם אדריכל יעבור על החוק או יתכנן בניגוד להוראות התכנוניות, הוא ישלם על כך ברישיון שלו ולכן זה לא קורה. בישראל צריך לשאוף להגיע לשם, להתייחס יותר לאדריכלות ולסמוך על עבודת האדריכל, שדואג לכך שהבניין והמערכות יעבדו בשלמות ושהבניין יחיה בשלום עם סביבתו".
בשיתוף מאירה מור אדריכלים
