כבר שנים מדובר על הצורך בסגירת פערים בהייטק, אבל מאז השבעה באוקטובר זו כבר לא עוד נקודה ברשימת הסוגיות הארוכה על סדר היום הכלכלי-חברתי, אלא צורך לאומי קיומי. ערב המלחמה רצינו לחזק את ההייטק באמצעות גיוון ולחזק את הפריפריה באמצעות ההייטק. היום אנחנו מבינים שישראל פשוט לא תוכל להתקיים כשיש כלכלה אחת בתל אביב וכלכלה אחרת בפריפריה, ובוודאי לא לשקם כך את הדרום והצפון, כלכלית וחברתית. הסיטואציה היום היא אחרת באופן דרמטי. על מנת שמדינת ישראל תוכל ביום שאחרי הלחימה להיות חזקה יותר, היא צריכה להביא את הקטר של המשק עד לשדרות ומטולה; עד לקריית שמונה ואופקים. כלל התושבים - מצפון ועד דרום - צריכים להיות חלק מהסיפור המשותף של תקומת הארץ, מהחלוציות החדשה.
התעשייה הפנימה אתאחריותה לכלכלה
המונח "סטארט-אפ ניישן" הפך להיות בעולם שם מקביל למדינת ישראל כבר לפני שנים רבות, ותעשיית ההייטק הישראלית קנתה את מקומה בעולם הגלובלי - שנייה רק לסיליקון וואלי האמריקאי. אולם, צלילה לפרטים מלמדת, כי 90% מהתעשייה הזו מרוכזת הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינת ההון האנושי. ההייטק הישראלי ממקומם ברובו בתל אביב עצמה. בהייטק הישראלי עובדים בעיקר גברים, יהודים, חילוניים שהתחנכו באזור המרכז. נולדת אישה? הסיכויים שלך להיות בהייטק נמוכים יותר, בטח אם תרצי תפקיד טכנולוגי. ערבי, חרדי? ההייטק עוד לא גילה אותך, גם אם אתה בעל ההשכלה המתאימה. גדלת בפריפריה? מחקר שבוצע על ידי משרד האוצר מוכיח שכמעט ואין התאמה בין היכולות שלך לסיכוי להשתלב בתעשיית ההייטק. זו אינה דעה, אלא ניתוח הנתונים (דוח שנתי מצב ההייטק 2023, רשות החדשנות).
ההייטק הוא הקטר של המשק הישראלי. על אף שהוא מהווה רק מעט יותר מ-10% מכוח העבודה במשק (כ- 400 אלף איש), תעשייה זו חולשת על כ-15% מהתמ"ג ועל כ-34% אחוז מהכנסות מס ההכנסה וכן מניבה הכנסות של מיליארדים רבים במס רווחי הון. כקטר, שינוי במסלול שלו מוביל לשינויים בדרכו של המשק הישראלי כולו, בין אם בזמני רווחה ובין אם בזמני משבר ולחימה.
לאורך שנים רבות תעשיית ההייטק הישראלי הייתה סקטור קטן בכלכלה הישראלית שכמעט ולא הושפעה מסוגיות מיקרו של מדינת ישראל. בהייטק הישראלי הייתה תחושה, נכונה עד לאחרונה, שמה שקורה בקליפורניה משפיע הרבה יותר ממה שקורה באופקים, באילת או בקרית שמונה. השנה החולפת, שאופיינה בחוסר היציבות הפוליטית והמחאה שהחלה בעקבותיה, הבהירה באופן מוחלט כי תעשיית ההייטק הישראלית מושפעת באופן עמוק מהתהליכים הפנימיים שקורים במדינת ישראל. בעוד בעולם נצפתה התאוששות מהמשבר הגלובלי, בישראל החריף המשבר וההשקעות בהייטק המקומי ירדו לשבעה מיליארד דולר בלבד בשנת 2023, נתונים דומים למה שהכרנו עשור אחורה.
לאורך השנים, תעשיית ההייטק התבגרה והפנימה גם היא את צמיחתה ואחריותה לכלכלה. בנוסף לחברות ההזנק הרבות שמאפיינות אותה ומרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות, שמהוות עוגן משמעותי בהתפתחותה, החלו להיווצר חברות מסוג חדש - חברות ישראליות רב-לאומיות. חברות שבחרו לצמוח לכדי אלפי עובדים והן פעילות בעולם כולו, תוך שמירת הנהלת החברה ועיקר פעילותה בישראל. מחד גיסא, חברות אלה הגדילו את היחס שבין כל עובד טכנולוגי למשרות הנוספות שנוצר במשק בשירותים השונים שהחברה צורכת, עד כדי ארבע משרות נוספות לכל משרה טכנולוגית. מאידך גיסא, צמיחתן של חברות אלה העמיקה את הקשר והתלות שבין צמיחתן למהלכים ורגולציה שמקדמת ממשלת ישראל, גם כשמדובר בנושאים שאינם קשורים ישירות לפעילותן, בין היתר בחינוך, בבריאות, בחקלאות ובשוק העבודה.
לרתום את רוח ההתנדבות והיצירה
אירועי השבעה באוקטובר ישנו באופן העמוק ביותר את מדינת ישראל וכלכלתה. שיקום הכלכלה עובר דרך חיזוק והתאוששות ההייטק, אך תעשייה זו לא תוכל להמשיך ולצמוח בבועה שאינה מכלילה את החברה הישראלית כולה. רוח ההתנדבות והיצירתיות יוצאת הדופן שהתגלתה בחברה הישראלית כולה ובפרט בתעשיית ההייטק בתקופת הלחימה חייבת להירתם כעת להשגת מטרה זו. ראוי שממשלת ישראל תשקיע חשיבה, מאמץ וכסף רב בסיוע להחזרת הקטר הכלכלי לפסים של צמיחה משמעותית, אבל הפעם באופן שבו כולם - ממש כולם - יהיו חלק מהמאמץ החלוצי המשותף וייהנו ביחד מהפירות.
השאלות הללו חייבות להיות על סדר יומה של הממשלה עת זו מגבשת את תקציב 2024 ואת תוכנית העבודה של מנהלת תקומה אשר זה מכבר החלה את פעילותה. בשש אחרי המלחמה זה עלול להיות מאוחר מדי.
הכותבת היא מנכ"לית משרד החדשנות והמדע לשעבר. לאחרונה היא הקימה יחד עם אהוד שניאורסון, לשעבר מפקד 8200, ואיציק פרנפס, שותף מנהל בקרן ההון סיכון באטרי, קרן חירום לסטארט-אפים. הקרן, שתיקרא SAFEDOME, נועדה להשקעות קטנות שיאפשרו לסטארט-אפים בתחילת דרכם לשרוד את התקופה הקרובה
