הטבח של השבעה באוקטובר, והמלחמה הקשה שבה אנו נמצאים מאז, הם מהרגעים הקשים בתולדות מדינת ישראל.
ההשלכות לא פסחו על אף תחום במדינה. כולם נפגעו ובראשם: הדרום, הצפון, החברה הישראלית, הכלכלה הישראלית וההייטק הישראלי.
צריך לזכור שזו לא הפעם הראשונה שההייטק הישראלי חווה משברים גדולים בארץ ובעולם.
בזמן שהבורסה בארה"ב התמוטטה בשנת 2000 והאינתיפאדה השנייה החלה, ואסון התאומים שהגיע מייד אחריה, היינו גם אז במשבר עולמי ובמשבר בישראל. המשבר הפיננסי של 2008 והמלחמות שישראל התמודדה איתן בשנים אלו בלבנון ובעזה, היוו אתגרים גדולים; כמשקולות על רגלי אצן שההייטק הישראלי נשא בבואו לרוץ לעבר פסגות חדשות בעולם.
אבל התאוששות לא באה מעצמה. היא באה בשילוב של מדיניות ממשלתית וציבורית שפוגשת את הסקטור הפרטי במקומות שבהם הוא יכול להתפתח ולהשפיע בגדול.
הצבא שלנו והחיילים שלנו נלחמים בגבורה עילאית בתוככי עזה, כדי להסיר את שלטון החמאס מהגבול הדרומי ובגבול לבנון למול החיזבאללה. אבל כדי להחזיר את הכלכלה הישראלית וההייטק הישראלי למקום מוביל בעולם, ישראל חייבת תוכנית לאומית מדינית ותוכנית לאומית כלכלית בנוסף לכוח הצבאי שהיא מפעילה. אם לא תהיה תוכנית ממשלתית מאסיבית וחזקה ההייטק ייסוג 20 שנה לאחור.
ישראל חייבת לבצע מהלך אסטרטגי המבוסס על פרדיגמה ביטחונית, דיפלומטית וכלכלית חדשה, כדי להניע מחדש את כלכלתה אחרי המלחמה, תוך חזרה למסלול צמיחה שבו הרבה יותר אזרחים, הרבה יותר מגזרים והרבה יותר אזורים בארץ נוטלים חלק.
פרדיגמה ביטחונית
אין "דו קיום" עם ארגון טרור. אי אפשר להכיל את החמאס. חייבים להביס אותו.
ישראל זקוקה לפרדיגמה ביטחונית חדשה. צריך להיות ברור: "דו-קיום" עם ארגון טרור כמו חמאס חייב לצאת מהמשוואה. על ישראל מוטלת החובה למגר את חמאס וקבוצות טרור אחרות. הפעולה הנחרצת של ישראל נגד חמאס אינה רק פעולה של הגנה עצמית; זוהי עמדה כנגד טרור שמאיימת על השלום והביטחון העולמיים.
כדי לחסל את החמאס, לא מספיק לחסל רק את ראשי הארגון הרצחני הזה ואת התשתית הפיזית שלו, להשמיד את המנהרות וההתחמשות שלו. חיסול החמאס מחייב פגיעה גם בתשתית הכלכלית שלו. צריך להקים קואליצייה בין-לאומית ולגייס את העולם כדי להוציא את הארגון מחוץ לחוק ולעבוד בשיתוף פעולה עם ארגוני הביון העולמיים.
כדי לחנוק את החמאס כלכלית - את הלבנת הכספים שלו, את מכונת ייצור הכסף ומזוודות הדולרים שעוברות לרצועה - צריך את ההייטק הישראלי עם טכנולוגיות חזקות מבוססות AI שידעו לאתר, להתריע ולנטרל הזרמת כספים לארגוני טרור, אחת מהן היא THETARAY שלנו, שהמערכת שלה מוטמעת בנקים ובפינטקים ברחבי העולם, כולל במדינות ערב.
בלי כסף, טרור לא יכול לפעול. אם חוסמים את הכסף, חוסמים את היכולת של החמאס להתקיים לאורך זמן, ולשלם משכורות למעל 40,000 טרוריטסטים מידי חודש בחודשו.
פרדיגמה דיפלומטית
ביד אחת מהלך צבאי, ביד השנייה חייבים את היד המדינית
לצד הפרדיגמה הצבאית, צריך גם פרדיגמה דיפלומטית שתתבסס על ברית חדשה עם מדינות ערביות מתונות, כמו מצרים, איחוד האמירויות, בחריין, וסעודיה מצד אחד, ובגיבוי של ארה"ב, אירפה, נאט"ו ובריטניה, מצד שני, שביחד יתנו את התמיכה לרשות הפלשתינאית במתכונתה החדשה, לבנות ולנהל מחדש את עזה ביום שאחרי. ברית כזו יכולה להיות בסיס שיבטיח את הבנייה מחדש של עזה לחיים ולא למוות.
ברית אסטרטגית זו תהווה גם חזית מאוחדת של מדינות מתונות באזור מול הקיצוניות שמפגינה איראן וזרועותיה - חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה, סוריה והחותים בתימן. במשך הזמן, לחזית דיפלומטית זו יוכלו להצטרף מדינות נוספות, כמו מרוקו, תוניסיה, ירדן ותורכיה תחת הנהגת אחרת.
פרדיגמה כלכלית חדשה
ניו דיל, בדומה למהלך שהנשיא רוזוולט הוביל בארה"ב לאחר השפל הגדול
ישראל חייבת לשנות גישה ולהוביל פרדיגמה כלכלית – New Deal. חייבים להביא השקעה ממשלתית מאסיבית והטבות גדולות לסקטור הפרטי גם בצפון, גם בדרום וגם בהנעת מהלך גדול וכולל להייטק הישראלי שיחזיר אותו למסלול של צמיחה והשקעות עם ההתאוששות הגדולה שצפויה בעולם ב-2024.
בעקבות תקופת המיתון החמורה ביותר בארה"ב בשנות ה-30' של המאה הקודמת, שנודעה כ"שפל הגדול", נשיאה ה-32 של ארה"ב, פרנקלין דלאנו רוזוולט, יזם תוכנית כלכלית - "ניו דיל" New Deal. התוכנית כללה בניית כבישים, סכרים, פרוייקטים ממשלתיים והשקעה גדולה בתשתיות שאפשרה שדרוג הכלכלה האמריקאית, בניית תוכנית רווחה שתמכה באזרחים רבים שהיו מובטלים וחיו על סף עוני מוחלט, יצירת מקומות עבודה והוצאת המשק האמריקאי אחרי המיתון הגדול לצמיחה משמעותית שכלל גם את הסקטור הפרטי.
רוזוולט האמין בתלות ההדדית בין האזרחים, במחויבות החברתית האחד לשני ובחובת המנהיגים הפוליטיים לנקוט בצעדים משמעותיים על מנת לקדם את עמם. נדמה שיש למנהיגות הישראלית העכשווית מה ללמוד ממנו.
כחלק מאסטרטגיית "היום שאחרי" צריך למנות רמטכ"ל ומטה כללי-כלכלי למדינת ישראל, שיידע להוביל את היוזמות הנחוצות להנעת גלגלי המשק ולהוביל את ישראל להשקעה כלכלית במנועי הצמיחה החברתיים והגיאוגרפיים שלה, כך שאוכלוסיות ואזורים נוספים, ישתתפו בצמיחה הגדולה הבאה של ישראל:
1. הדרום - הדרום צריך תפיסה כלכלית-ביטחונית מחודשת שתאפשר הזרמה של השקעות בנושאים משמעותיים לעוטף עזה, לבאר שבע, לנגב המזרחי ולאזור כולו. תמיכה ממשלתית בעיבוי מרכז הסייבר בבאר שבע והפיכתו למרכז אזורי לנגב המזרחי כולו, שיכלול גם את ירוחם, מצפה רמון, אופקים, וחלק מהפזורה הבדואית.
בנוסף, צריך תוכנית לאומית לנגב המערבי ובעוטף עזה - שתתמקד בחקלאות ופודטק מצד אחד, ובעיבוי מכללת ספיר בשדרות, בתחום המדיה והיצירה, מצד שני. כך יהפוך הנגב כולו לאחד מהאזורים הצומחים החשובים בישראל.
2. הצפון - תושבי הצפון לא יחזרו ליישוביהם אם לא תהיה תפיסה כלכלית וביטחונית, שתאפשר חזרת תושבים לאזור והגירת אלפי צעירים להתיישב בגליל, כחלק מהחלוציות החדשה של ישראל. המדינה צריכה להציע לקיבוצים, למושבים ולערים לאורך כל קו הגבול - ממטולה, קריית שמונה, צפת, ועד שלומי, ראש הנקרא ונהריה -תוכנית לאומית שתחזיר את התושבים הביתה ותניע את הכלכלה והתרבות ואת החיים בצפון קדימה.
בגליל המזרחי כבר בנינו תוכנית גדולה של פודטק ואגטק שאותה צריך להרחיב גם לגליל המערבי, שם יש חקלאות אחרת ולא פחות מוצלחת. לצד זאת, בגליל המערבי - כרמיאל, תפן, נהריה, עכו וערים אחרות - חייבים לקחת את תעשיית 4.0 ולמקד אותה בשניים-שלושה נושאים גדולים שמדינת ישראל רוצה לקדם, שאולי החשוב שבהם הוא קליימטק - טכנולוגיות אקלים מתקדמות שהצפון יכול להוביל בישראל.
3. ההייטק הישראלי - נמצא במשבר שהחל בניסיון להפיכה המשטרית שהרחיקה הרבה מאוד מהמשקיעים הבין-לאומיים מישראל. כעת, במלחמה, רוב המשקיעים המוסדיים והפרטיים הבין-לאומיים ממתינים על הקווים כדי לראות איזה כיוון ישראל לוקחת. הם לא ייכנסו לזירה עד שישראל לא תיזום מהלך מדיני לאחר הפעולה הצבאית.
מדינת ישראל חייבת לצאת בהכרזה שמספר נושאים הולכים לקבל עדיפות לאומית ממדרגה ראשונה בגיבוי ממשלתי מאסיבי. נושאים כמו סייבר, קליימטק, פודטק, פינטק, רפואה דיגיטלית, AI (בינה מלאכותית), אנרגיה מתחדשת. כל אלה, עם דגש על אזורי הדרום והצפון כמקומות שמקבלים עדיפות לאומית גדולה יותר.
חייבים לשלש את תקציב רשות החדשנות והפיכתה לכלי רלוונטי, עכשווי ומשמעותי בהתעוררות הכלכלה הטכנולוגית, כפי שרשות החדשנות הייתה בשנות ה-90' של המאה הקודמת.
בנוסף, מדינת ישראל חייבת לתמרץ את הגורמים המוסדיים, של כספי הפנסיה והביטוח, ולהגדיל את אחוז ההקצאה להשקעה בחברות מתפתחות טכנולוגיות.
נושאים כאלו כבר טופלו בעבר על ידי ביטוח (Downside protection) ועידוד משקיעים ישראלים להיכנס לתחום. לא יתכן שבתקופה הקשה ביותר להייטק הישראלי, המשקיעים המוסדיים ישקיעו בשדות זרים בלבד ולא בצמיחת הטכנולוגיה הישראלית שהיא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר לכלכלת ישראל.
4. העסקים הקטנים במדינת ישראל - יש להקים קרן לאומית לעסקים הקטנים בישראל. חייבים ליצור מסלול ירוק שעל פיו העסקים בדרום והעסקים בצפון יקבלו פיצוי מלא על אובדן ההכנסות שלהם ולא רק על ההוצאות שלהם. חייבים להחזיר אותם למסלול קיום בר-קיימא.
צריך לזכור שהעסקים הקטנים בישראל מעסיקים את רוב העובדים במגזר העסקי וחייבים לתת להם חמצן ודרך להתקדם. תוכניות כמו "מעוף" - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, ותוכניות נוספות חייבות לקבל תקציב מוגדל בהרבה ממה שיש להם כיום, וקרנות התמיכה שנותנות את האישורים לפיצוי אותם עסקים חייבות לפעול במהירות וביעילות.
אי אפשר להשאיר את התושבים לבד. אי אפשר להשאיר בעל עסק או בעלת עסק להתמודד לבד מול המצב. אם נשאיר אותם לבד זו תהיה בכייה לדורות. עשרות אלפי עסקים ייסגרו, אנשים יהיו ללא עבודה וחסרי פרנסה. אסור לתת למצב הזה להגיע. חייבים לקחת יוזמה כעת ולתת לאנשים האלו סם חיים אמיתי.
5. מדינות ערב - שיתופי הפעולה של ההייטק הישראלי וחברות עסקיות ישראליות עם מדינות ערב, ייצרו כלכלה חדשה ואופק חדש ביחסי ישראל והמזרח התיכון. זה חייב לקבל תמיכה, עידוד והשקעה רבה מצד המדינה. מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, תוניסיה, ירדן ותורכיה - אלה מדינות שאיתן נבנה את האסטרטגיה הביטחונית נגד מדינות הטרור שבאזור, ואיתן נחזק את שיתוף הפעולה גם ברמה הכלכלית. התשתית הכלכלית שלנו מול מדינות ערב תבטיח את התשתית הביטחונית שלנו באזור.
תמונת הניצחון
תמונת הניצחון של ישראל לא תהיה רק בשדה הקרב. את תמונת הניצחון של ישראל נצלם חודשים לאחר המלחמה.
חודשים אחרי המלחמה נרצה לראות את אותם החיילים והמילואימניקים, את אותם הצעירים שגדלים כאן, את אותם עסקים שמנסים להתקיים ואת אותן חברות טכנולוגיות שנאבקות על המשך דרכן - פועלים, יוצרים, מתפתחים ומשתלבים, גם בארץ וגם בעולם, כחלק מהכלכלה הישראלית החדשה.
את תמונת הניצחון נצלם בגליל ובנגב, ונקווה לראות איך הצפון והדרום הופכים לחזית ההגשמה החדשה של צעירים בישראל, של יצירת חברות, של חיים ושל משפחות בביטחון ובפרנסה.
את תמונת הניצחון נצלם כשנראה ישראלים פועלים במדינות ערב באזור ומשתפים פעולה סביב נושאים של אקלים, מים, חקלאות, רפואה, סייבר, מזון וטכנולוגיות חדשות, שיניעו את האזור שלנו קדימה ויתנו לישראל תפקיד מרכזי.
את תמונת הניצחון נראה כשיש בישראל מנהיגות חדשה שמנווטת אותנו ביושרה, בשיתוף, בחיבור בין האוכלוסיות ולא ביצירת קרע בינהן. מנהיגות שמתווה חזון משותף שיודע לאחד אנשים לעשייה גדולה גם בימי שלום, ולא רק בימי מלחמה.
הכותב הוא מייסד ויו"ר קרן JVP ו"מרגלית סטארטאפ סיטי"
