שלהי שנת 2023 מוצאים את ענף ההייטק בישראל בשפל חסר תקדים. אם בשנה הקודמת חווינו משבר שנבע, בין היתר, מחוסר היציבות בשווקים הפיננסיים, אינפלציה שגררה העלאות ריבית תכופות ברחבי העולם וחששות למיתון, הרי שהמפגש בין הניסיונות לביצוע רפורמה משפטית, המלחמה המתמשכת והאתגרים הפנימיים והגיאו-פוליטיים הנגזרים מהם מציגי נוף חדש עבור היזמים ומגזר ההייטק בישראל.
מאז תחילת הניסיונות להפיכה משטרית התכווץ באופן משמעותי מספר חברות ההייטק החדשות שהוקמו בישראל, כאשר מרבית מאלו שכבר נוסדו נרשמו בארה"ב. בחודשיים האחרונים, מהסיבות המובנות, כמעט ולא הוקמו סטארט-אפים חדשים. יזמים רבים וכן כרבע מהעובדים בענף גויסו בצו 8 ומועד חזרתם טרם ידוע, מרבית המשקיעים והקרנות מדירים את רגליהם מהשקעות בישראל ומעל כל אלה מרחפת האווירה הקשה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר, המלחמה המתמשכת והחששות מהבלתי נודע ביום שאחרי.
לשלב כוחות
המצב בארץ עומד בסתירה להתפתחויות בהייטק העולמי. בארה"ב מורגשת זה מכבר התעוררות משמעותית בהשקעות בהייטק והתאוששות הנאסד"ק אף מגבירה שם את האופטימיות לקראת 2024. ככל שחלון ההנפקות ייפתח, קרנות ההשקעה והון הסיכון תחזורנה להשקיע גם בחברות בוגרות ובכך תתרומנה לתנופה מחודשת בענף. גם באירופה נמשכת הגאות בהייטק ומדינות כמו גרמניה וצרפת כבר עקפו את ישראל בגיוסי הון.
ברם, מלחמות סופן להסתיים, וככל שהמלחמה הנוכחית תישאר רק בטריטוריה המקומית ולא תתרחב למשבר גיאו-פוליטי רחב, השנה הבאה ואלו שאחריה חייבות להיות בסימן התאוששות בהייטק המקומי. כדי שזה אכן יקרה, ומעבר לכוחות השוק החופשי, חובה על הממשלה והאקדמיה לשלב כוחות כדי להחזיר לפסים את קטר ההייטק - אותו קטר שאחראי לכמחצית מהייצוא של מדינת ישראל ולרבע מההכנסות ממסים.
תפקידם של הגופים השלטוניים - הממשלה והכנסת – יהיה, בראש ובראשונה, ליצור סביבה עסקית יציבה באמצעות מדיניות פרו-אקטיבית, שתמתן את ההשפעה השלילית של הניסיונות לביצוע הרפורמה המשפטית, תוך הקשבה לדאגותיהם של יזמים ומשקיעים. בנוסף, ולמרות האתגרים הכלכליים בעקבות ההוצאות העצומות של המלחמה והשיקום שעוד יגיע, תידרש הממשלה לבנות מנגנוני תמיכה ולספק תמריצים פיננסיים משמעותיים שיניעו מחדש את עולם היזמות ויסייעו בהקמתן של חברות הייטק חדשות ובחידוש הצמיחה במגזר זה.
טיפוח מיזמים בשלבים מוקדמים
ללא קשר לממשלה, לאוניברסיטאות יהיה תפקיד מרכזי בעיצוב הנוף לחדשנות ולקדמה טכנולוגית ובקידום יזמות והצמחת מיזמים חדשים, בעיקר סביב טכנולוגיה עמוקה. באופן מסורתי משמשות האוניברסיטאות כמרכזי מחקר, למידה ויצירת ידע. עם זאת, בשנים האחרונות התרחב תפקידן מעבר לעיסוקים האקדמיים המסורתיים וכיום הקמפוסים משמשים גם ככוחות המטפחים חדשנות, מעצימים יזמים באופן פרו-אקטיבי ומשמשים כזרזים להקמתם של מיזמים.
בין הפעולות העיקריות שהאוניברסיטאות תידרשנה לקדם ניתן למנות את:
· עידוד חינוך ליזמות: השילוב של חינוך יזמי כחלק מתוכניות לימודים אקדמיות מצייד את התלמידים בידע, מיומנויות והלך רוח הנחוצים כדי לנווט במורכבות הפעילות היזמית. האוניברסיטאות, באמצעות מרכזי יזמות אוניברסיטאיים, תידרשנה להרחיב את מגוון הקורסים, הסדנאות וההזדמנויות ללמידה התנסותית, שיעצימו את התלמידים, יאפשרו להם לפתח הבנה עמוקה של תהליך היזמות ויעודדו אותם לחפש פתרונות חדשניים שייצרו ערך במגוון תעשיות ועולמות ידע.
הקמת חממות ומאיצים: אוניברסיטאות רבות כבר הקימו חממות ומאיצים (אקסלרטורים) המספקים ליזמים בתחילת דרכם את המשאבים והתמיכה הדרושים כדי להפוך את הרעיונות שלהם לעסקים ברי-קיימא. חשוב שהאוניברסיטאות תרחבנה תוכניות אלה שמציעות חניכה, גישה למימון ראשוני ומרחבים פיזיים התורמים לשיתוף פעולה וחדשנות. טיפוח מיזמים בשלבים מוקדמים יאפשר לאוניברסיטאות למלא תפקיד מכריע בעיצוב מסלולם של סטארטאפים וקידום תרבות של יזמות.
העברת טכנולוגיה ומסחור: כחלק מתפקידן המסורתי משמשות האוניברסיטאות חממה למחקר פורץ דרך והתקדמות טכנולוגית. תהליך העברת הידע הזה מהאקדמיה לתחום המסחרי, המכונה העברת טכנולוגיה, נתפס כיום כמסורבל יחסית. נראה כי כחלק מהמאמץ לשיקום תעשיית ההייטק וביסוסה על טכנולוגיות עמוקות תידרשנה האוניברסיטאות בארץ להקל על המסחור של תוצאות המחקר כדי לגשר על הפער בין גילוי אקדמי ליישומים בעולם האמיתי.
העמקת שיתופי פעולה וקשרי תעשייה: שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה מקל על חילופי ידע, יוזמות מחקר משותפות ופיתוח פתרונות לאתגרים בעולם האמיתי. מעבר למה שכבר נעשה כיום, חשוב שהאוניברסיטאות תרחבנה משמעותית את שיתופי פעולה עם התעשייה כדי להעשיר את החוויה האקדמית, לספק לסטודנטים ולסגל תובנות לגבי מגמות ודרישות בתעשייה ולטפח חשיבה יזמית.
תמיכה בבעלי עניין מגוונים: יזמות באוניברסיטה אינה מוגבלת לסטודנטים ולסגל בלבד, אלא אמורה לערב באופן פעיל גם בוגרים, קהילות מקומיות ובעלי עניין חיצוניים כדי ליצור רשת המשתרעת מעבר לגבולות הקמפוס. על ידי תמיכה בבעלי עניין מגוונים, האוניברסיטאות תתרומנה לאקו-סיסטם היזמי הרחב יותר, תוך מינוף מומחיות ומשאבים קולקטיביים לטובת כל המעורבים.
הטמעת שינוי תרבותי: מעבר ליוזמות המוחשיות, נדרשות האוניברסיטאות למלא תפקיד מרכזי בקידום שינוי תרבותי לעבר העולם היזמי. השינוי התרבותי הזה, שמעודד לקיחת סיכונים, חוסן ויצירתיות, הוא חלק בלתי נפרד מטיפוח מערכת אקולוגית, שבה יזמות וחדשנות מאומצים ככוח מניע לקידום כלכלי וחברתי.
לתרגם רעיונות חדשיםלהזדמנויות כלכליות
לסיכום, יזמות וחדשנות משמשים כזרזים רבי-עוצמה להתאוששות כלכלית וככוח מניע מאחורי יצירת מקומות עבודה והזדמנויות עסקיות. כאשר עסקים חדשים צצים, הם מייצרים הזדמנויות תעסוקה, מחדירים חיוניות לקהילות המקומיות וממריצים פעילות כלכלית. חדשנות, בתורה, מזינה את המיזמים היזמיים הללו ומטפחת סביבה שבה רעיונות חדשים מתורגמים להזדמנויות עבודה וצמיחה כלכלית. לאקדמיה יש תפקיד מרכזי בקידום עולם היזמות והחדשנות וחשוב שהאוניברסיטאות תערכנה כבר ליום שאחרי המלחמה כדי לעמוד בחזית של טיפוח וקידום מערך היזמות בישראל.
באמצעות שילוב של תוכניות חינוכיות לטיפוח יזמות וחדשנות, הקמה והרחבת הפעילות של חממות ומאיצים, הסרת חסמים בירוקרטיים להעברת טכנולוגיה, קידום שיתופי פעולה עם התעשייה ושינוי תרבותי, האוניברסיטאות לא רק יעצימו יחידים לצאת למסעות יזמים, אלא גם תתרומנה למרקם הכלכלי והחברתי הרחב יותר. ככל שהאוניברסיטאות יתפתחו למוקדים דינמיים של חדשנות ויזמות, תפקידן בחידוש הצמיחה הכלכלית יהיה מרכזי יותר ויסייע לעצב מחדש את עתידה של ישראל ולחזק את מעמדה בצמרת ההייטק העולמית.
הכותב הינו חבר סגל בפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת תל אביב
