יכולת העמידה של היזמיםמרשימה את המשקיעים
רון שטרן, שותף כללי, מנהל הפורטפוליו של OurCrowd
"אחד הדברים שמייחדים את ענף ההייטק הישראלי הוא דרגת קירבה מיידית בין חברות הייטק רבות ובין יחידות הקצה בצה"ל, ולא רק היחידות הטכנולוגיות. קירבה זו אפשרה מאז השבעה באוקטובר קיצור דרמטי בזמני סבבי פיתוח, תוך הקלה ודחייה, לעיתים עקיפה, של מנגנוני רכש ורגולציה כבדים ומסורבלים. אנו עדים לעשרות חברות שלא עבדו עם צה"ל ומשרד הביטחון לפני השבעה באוקטובר ותוך שבועות ספורים הביאו פתרונות שעובדים בשטח וזאת במגוון רחב של תחומים.
שנת 2023 היתה שנה מאתגרת לשוק ההייטק בעולם כולו. משקיעים נוהגים בזהירות רבה יותר, מה שגרם להרבה סבבים להיות מבוססים או מובלים על ידי משקיעים קיימים. המלחמה החריפה במעט מגמה זו, אך לא עצרה השקעות בחברות ישראליות. גורם מרכזי בבחירת חברה להשקעה אצל משקיעים הוא יכולת העמידה של היזמים והצוות (Resilience) ומשקיעים רבים מחוץ לישראל מתרשמים מאוד מיכולת החברות הישראליות לנהל את הסיטואציה הנוכחית. כמו במשברים קודמים, לדעתי חברות שיצלחו את המשבר לאו יהיו דווקא החברות שיש להן את הטכנולוגיה הטובה ביותר, אלא אלה שיש להן את המשקיעים הלויאליים ביותר".
יש אינדיקציות לתפנית אפשריתבשנת 2024
חיים גרון, מנכ"ל משותף ומייסד Infinity Labs R&D
"שנת 2023 הטילה צל על תעשיית ההייטק הנוצצת של ישראל. העלייה בשיעורי הריבית גרמה לחברות לעבור ממודלי צמיחה שאפתניים למיקוד רווחיות לטווח קצר. בנוסף, מגזר ההייטק בישראל התמודד עם השלכות של מחאות ציבוריות נרחבות נגד רפורמות משפטיות, אשר פגעו במוניטין של התעשייה בישראל והרחיקו משקיעים. המלחמה הנוכחית בעזה הביאה עימה 150,000 עקורים מבתיהם ועשרות אלפי משרתי מילואים בצו 8 שנעדרים ממקום עבודתם. הדברים הללו עלולים לעכב ולהסיט את התשומות הנחוצות להתאוששות התעשייה. יחד עם זאת, ככל שאנו מתקרבים לשנת 2024, יש אינדיקציות לתפנית אפשרית. ארה"ב מתכננת ליישם ארבע הפחתות ריבית במהלך השנה, מה שמציע שביב של תקווה להגדלת ההשקעות בתעשיית ההיי-טק. מדדי הבורסה כבר מתקנים, מה שמסמן על חזרה אפשרית לרמות שלפני 2023. הסיכוי שמיליארדים יזרמו בחזרה לענף נראה באופק.
צריך לוודא שהתעשייה בישראל עדין צמודה למדד נאסד"ק ולא התנתקה ממנו, שלמייסדי החברות והקרנות יש יכולת לרכוש מחדש את אמון המשקיעים וצריך לחשוף, בארץ ובעולם, סיפורי הצלחה של חברות וסטארט-אפים, תוך המשך חינוך והכשרת דור טכנולוגי חדש שיבטיח את מימוש הצמיחה. באותה נשימה, האופטימיות טמונה בחוסנה של התעשייה והלכידות החברתית במדינה".
צפויה צמיחה של דור חברות חדש
מרים שטילמן, שותפה בקרן ההון סיכון טל ונצ'רס
"ענף ההייטק הישראלי מצא את עצמו בשלהי שנת 2023 מתמודד עם סדרה ארוכה של אתגרים בזירות שונות: ירידות חדות בשוקי ההון, משבר פנימי בישראל והמשבר הביטחוני החמור מאז קום המדינה. מדובר בשילוב חסר תקדים של אירועים, אשר פגע קשות בשני המרכיבים החיוניים ביותר להשקעות בהייטק: אופטימיות ואמון.
ההתגייסות של ענף ההייטק היתה יוצאת דופן וכללה עובדים שיצאו למילואים ביחידות קרביות וביחידות טכנולוגיות, התגייסות לקליטת מפונים במשרדי חברות, תרומות כספיות והתגייסות לפעולות הסברה בחו"ל, תוך שימוש בנטוורק האישי והמקצועי, מהלך שהיה יוצא דופן בתעוזה שלו.
אני חושבת ששנת 2024 תביא לקיצן של חלק מהחברות, שהצטברות המשברים, העולמיים והמקומיים, תכריע אותן. במקביל, תהיה צמיחה מחודשת של דור חברות חדש, שיצמח מתוך ההתגייסות האזרחית הגדלה, הרישות החדש שנוצר בין יזמים ומומחים שונים וצרכים חדשים שצפו לאור המצב המלחמתי.
הענפים המבטיחים הבאים של ההייטק הישראלי יהיו מה שמכונה Resilience Tech, שקיבל חשיבות גדולה עם פרוץ המלחמה באוקראינה ויקבל פוקוס גדול גם בישראל. מדובר בטכנולוגיות חוסן דוגמת אגירת אנרגיה, נצילות וייצור מזון, בצד טכנולוגיות דיפטק עם שימושים דואליים".
חברות ישראליות יהיו חייבותלחדש ולבדל את עצמן
ארז צור, יו"ר IATI ומנכ"ל ויזם QualiSense
"בתקופת מלחמה המשימה והאתגרים קשים יותר, אך החברות הישראליות מוכיחות את עצמן. על מנת לצמוח חברות מחפשות שווקים גדולים יותר מחוץ לגבולות ישראל וזה דורש התאמה לסביבות תרבותיות ורגולטוריות מגוונות. במצב הנוכחי, תוך כדי לחימה, יש קושי בגישה להון, בעיקר עבור חברות בשלבי התפתחות מוקדמים כדי לקדם את תהליכי הצמיחה שלהן. הנוף הגלובלי של הטכנולוגיה הוא מאוד תחרותי וחברות ישראליות חייבות להמשיך לחדש ולבדל את עצמן על מנת להישאר מובילות בשווקים בהם הן פועלות. ישראל מתמודדת מול קשיים ברגולציה והתאמה של צרכי מדינות שונות וההתאמות דורשות תכנון יסודי ומשאבים. לאור המצב קיימת אי אמינות פוליטית וגיאו-פוליטית ומציאות זו עלולה להשפיע על שותפויות בין-לאומיות והשקעות.
מה שנדרש כיום הוא, בין היתר, קידום השקעה של מוסדות ציבוריים בסטארט-אפים בישראל. זה דורש יצירת סביבה שמקדמת שיתוף פעולה ומספקת תחושת משימה למוסדות אלה לתמוך בצמיחת הסקטור. מדינת ישראל יכולה להציע תוכניות שמספקות הטבות מסוימות למוסדות ציבוריים המשקיעים בחברות הטכנולוגיה הישראליות וכך לסייע להפחית את הסיכון הכלכלי הקשור להשקעות אלה. יש ליצור פלטפורמות שותפות ופורומים שבהם מוסדות ציבוריים, חברות הטכנולוגיה ונציגי ממשל יוכלו לתקשר, לשתף עומסים ולחקור הזדמנויות להשקעה".
העולם נהיה דיגיטלי יותרויוצר הזדמנויות עסקיות
נטלי קרמר, סמנכ"לית בכירה למוצרים מחקר ופיתוח צ'ק פוינט
"עם פרוץ המלחמה המשק הישראלי בכלל וההייטק בפרט נרתמו בצורה מדהימה למאמץ המלחמתי והשוק הישראלי המשיך להוכיח חוסן ויציבות איתנה. שוק ההייטק מתמודד עם המחסור בכוח אדם לאור המגויסים הרבים, ובמקביל עומד מול הצורך להתקדם, לחדש ולפתח ולהמשיך להיות הקטר של המשק הישראלי ולהניע את גלגלי הצמיחה.
הכלכלה העולמית עוברת תמורות משמעותיות בשנים האחרונות, אך מה שממשיך באופן קבוע הוא מתקפות הסייבר - גם בהיקף וגם בתחכום. גם בהקשר המקומי, ההאקרים אינם נחים במצבי מלחמה, להיפך, הם מנצלים את הזמנים הרגישים ומנסים להעצים את המתקפות. ראינו את זה במלחמת רוסיה אוקראינה, אנחנו רואים את זה כאן מול איראן ואויבים אחרים של ישראל.
המגמות איתן אנחנו נכנסים ל-2024 הן שונות, אבל כאדם אופטימי אני מאמינה שיש לא מעט סיבות לחשוב ש-2024 תהיה שנה טובה יותר. אחת הסיבות לכך היא ההתרחבות המשמעותית של השימושים בבינה מלאכותית, גם בפתרונות אבטחת מידע. חשוב להדגיש שגם התוקפים משתמשים ב-AI, אבל האפשרויות כאן הן כמעט בלתי מוגבלות וזה יכול לייצר שינוי חיובי אמיתי. נוסיף לכך את העבודה מכל מקום, הטרנספורמציה הדיגיטלית והמעבר לענן - העולם נהיה דיגיטלי יותר, מחובר יותר ועם ההגנות המתאימות יש כאן הזדמנות אמיתית".
להגדיל משמעותית אתפעילות המו"פ בישראל
הראל גבעון, מנכ"ל Amdocs ישראל
"מלחמת השבעה באוקטובר תפסה את ישראל, ובייחוד את תעשיית ההייטק, במצב כלכלי מאתגר, לאחר התמודדות עם מגפת הקורונה, משברים כלכליים גלובליים והמחלוקות הפוליטיות מאז ינואר האחרון. אולי דווקא בגלל זה וחוסר אונים מסויים שאפף אנשים רבים בתעשייה, חברות רבות פעלו באופן מיידי לתמיכה בציבורים שונים במדינה במהירות ובעוצמה שמאפיינים מאוד את ההייטק בליבת העסקים השוטפת שלו.
האתגרים שעימם מתמודד הענף בזירה הגלובלית הם בעיקר סביב גיוס משמעותי של עובדים למילואים והגבלות מסויימות על הפעילות השוטפת של החברות כתוצאה מכך. כמובן שאתגר ייחודי זה מתווסף לאתגרים המאקרו-כלכליים.
ברור שלישראל יש יתרון יחסי כשזה מגיע לסייבר על נגזרותיו, אבל לדעתי אחד מגורמי הבידול של תעשיית ההייטק היא החדשנות והיצירתיות של העובדים כאן, ולכן על כולנו לוודא שאנחנו ממשיכים לקיים ואף להגדיל פעילות מחקר ופיתוח משמעותית בישראל. יש להבטיח שבכל ענף שפעילים בו מנסים למשוך קדימה, מתוך הפעילות בישראל (ולא רק כמובן), לדור הבא של הפיתוחים והרעיונות".
הטכנולוגיות העמוקות מייצרות הזדמנות לשוק הישראלי
רתם אלדר, שותף מנהל 10D
"שנת 2023 התאפיינה בבחינת והוכחת רמת החוסן (Resilience) של תעשיית ההייטק הישראלית, שנתקלה באתגרים מרובים במספר חזיתות. התעשייה והאנשים המרכיבים אותה הפגינו גמישות ויכולת הסתגלות יוצאות דופן. הדבר התבטא בעסקאות שנחתמו בעוד אחד מהצדדים בשירות מילואים, בהקמת חברות בעת מלחמה ואפילו במיזוגים ורכישות של מאות מיליונים וסיבובי גיוס משמעותיים. עם זאת, ב-2023 התעשייה הישראלית פתחה פער שלילי אל מול ארה"ב ואפילו מול אירופה, הן במונחי פעילות ההשקעה והן במונחי שווי. נראה שלאחר מספר שנים בהם נהננו מ-Israeli Premium, בו חברות ישראליות קיבלו שווי גבוה ממקבילותיהן בחו"ל, אנו עדים לירידת ערכו של המותג 'Israeli Startup' ואיתו ירידה בתמחור (Discount) של חברות ישראליות עקב עלית הסיכון בשוק המקומי.
על אף האמור לעיל ואולי אף בעקבות זאת, אין לי ספק שנמשיך לראות חברות ישראליות חזקות וגדולות בחוד החנית העולמית, המשנות שווקים מהיסוד בקטגוריות מתקדמות.
אחת החוזקות של ההייטק הישראלי הוא המיקוד בפיתוח טכנולוגיות עמוקות. אנחנו בתחילתו של גל חדשנות בתחום הבינה המלאכותית בו ישראל יכולה לבלוט דרך פיתוח התשתיות העמוקות ולאו דווקא בפיתוח אפליקציות שבהן הבידול הטכנולוגי הוא מצומצם יחסית.
במבט קדימה, שנת 2024 יכולה להיות שנה של תפנית חיובית עבור ההייטק הישראלי. היסטורית, ניתן לראות שאחרי מלחמות ותקופות של מיתון כלכלי ישנה התעוררות כלכלית ויזמית. השנה הבאה תעמוד בסימן של טכנולוגיות עמוקות מצד אחד ובהזדמנות הנפתחת עבור השוק הישראלי המקומי מצד שני. אותו קטר שהזניק את הכלכלה המקומית קדימה בעשור האחרון, זקוק כרגע לדחיפה ואין מתאים מהשוק המקומי לתת את הדחיפה הנדרשת".
על הממשלה להעניק הטבות מסלהשקעות והכשרות
בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת Aman
"ההייטק וה— IT מתמודדים עם מספר אתגרים מאז תחילת הלחימה - גיוס גדול של עובדים, כאשר מדרך הטבע מרבית הכוח הלוחם ובקבוצת הגיל הטבעי הינו של אנשים מרכזיים בתחומם. גיוס זה, תוך המשך העמדת צוותי עבודה לפיתוחים נדרשים, המשך תפעול ותקלות וכמובן עמידה בלוחות זמנים, אשר אינם מתחשבים במצב, יצר מצוקה גדולה. במקביל, נעצרו כמעט כליל ההשקעות ממשקיעים בין-לאומיים, אשר מזהים את ישראל כמקום בעל סיכונים ממשיים. זה בעיקר נכון לחברות הנדרשות לגיוס הון חיצוני כמו סטארט-אפים.
בימים כאלה, לממשלה יש תפקיד משמעותי - לרכז מאמצים בהטבות מס להשקעות, מתן ערבויות להשקעות ומתן סובסידיות ומימון להכשרת עובדים לתעסוקה טכנולוגית. כך תמריץ הממשלה את המשק הטכנולוגי המקומי ותיצור את תשתיות העתיד של המדינה.
שנת 2024 תהיה חזקה מאוד, על פי כל מדדי הפעילות הנסקרים על ידנו. לא רק שתקציבי ה IT-אינם מצטמצמים, אלא שאנו רואים יותר ויותר - בקרב כל חברי ההנהלות של הארגונים הגדולים - הבנה מחודדת כי התעצמות הטכנולוגיה ומעורבותה בתהליכי ליבה וייזום התנעת תהליכים עסקיים, מייצרת חשיבות הולכת וגוברת לבריאות ויציבות הארגון. אין היום ארגון בינוני וגדול שאינו ארגון טכנולוגי המושתת על מערכות מורכבות להתעצמותו. זהו הגוון המייחד אותו בתחרות העסקית".
יש להגדיל דרמטית אתתקציב רשות החדשנות
ד"ר אסתר לוצאטו, מנכ"לית קבוצת לוצאטו
"שנת 2023 הייתה שנה שבה התרבו אי הוודאיות בשוק ההייטק הישראלי, ואם יש משהו שמשקיעי הון סיכון לא אוהבים זו אי וודאות. בנוסף, אנו עדים לירידה מתמשכת ועקבית בהיקף החברות החדשות שנפתחות מידי שנה. זה החל עוד לפני 2023 ונמשך גם בשנה החולפת. יש כאן סכנה שנאבד את יתרון החדשנות שחברות אלה מייצרות.
מה שעשוי לעזור הוא סיוע מצד רשות החדשנות שאכן עושה מאמצים בכיוון. אך עליה לתמוך יותר בחברות הזנק בשלבים המוקדמים ולהיות שחקן הרבה יותר משמעותי בקידום החדשנות, כפי שהיה בראשית שנות ה-90' של המאה הקודמת, כאשר המדען הראשי הזניק את ההייטק המקומי. דווקא בזמן משבר יש להגדיל דרמטית את התקציבים המיועדים לתמיכה ביזמים וביזמיות ועל הממשלה לגלות יותר מעורבות. למרות שהכלכלה הישראלית צמחה בקצב גבוה בשנים האחרונות, תקציב רשות החדשנות לא גדל בהתאמה לכך. ישראל היא ארץ של יזמיות ויזמים שנוטלים סיכון ועל הממשלה לעודד ולתמרץ זאת. עלינו לוודא את המשך הצמיחה של ההייטק הישראלי, שהוא הקטר המוביל את הכלכלה הישראלית, ואנו זקוקים לו עכשיו יותר מאי פעם.
לקראת 2024 אני דווקא אופטימית, בין היתר בשל סימנים מעודדים בשווקים הפיננסיים בארה"ב שמראים סימני התאוששות. ההייטק הישראלי מושפע מאוד מהנעשה בשווקים אלה ופוטנציאל החדשנות של החברות הישראליות ימשיך, להערכתי, להיות אטרקטיבי עבור המשקיעים בארה"ב. מעל הכל, אני מקווה ששיקום היישובים בעוטף ישראל יהיה כרוך בהשקעות בתשתיות טכנולוגיות, מה שישפיע על משפחות צעירות וחזקות להתיישב במקום ולהפריח אותו מחדש. זה יקרין על הנגב ועל המשק הישראלי כולו וזה אך טבעי שהצמיחה המחודשת תגיע משם".
