חיפוש

עלות מול תועלת: סוף מעשה במחשבה כלכלית תחילה

האם הטכנולוגיה משרתת את הצורך העסקי, או שהעסק משרת את הטכנולוגיה? חומר למחשבה ותשובה אפשרית

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
צילום: GettyImages
צילום: GettyImages
צילום: GettyImages
צילום: GettyImages
בשיתוף קלאודרייד בע"מ
תוכן שיווקי

בשנים האחרונות, בזכות העבודה היום-יומית שלי בחברת קלאודרייד המשרתת חברות Deep Tech רבות והן בזכות ניסיון עבר נוסף, אני רואה מקרים רבים בהם, באופן טבעי, מתקבלות החלטות בעלות השפעה עסקית ישירה על החברה, בדגש על עלות מול תועלת: ROI ו-TCO.

אורי טבע | צילום: ראובן קופיצ'ינסקי
אורי טבע | צילום: ראובן קופיצ'ינסקי
אורי טבע | צילום: ראובן קופיצ'ינסקי
אורי טבע | צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

לדוגמה, במקרה של החלטה על פיתוח של פיצ'ר חדש, המבוסס על טכנולוגיה חדישה איתה רוצים חברי הצוות הטכנולוגי להתנסות, עולות השאלות הבאות:

 האם הצוות העסקי-פיננסי בחן את הרציונליזציה מאחורי הפיתוח?

 האם נעשה חישוב של ההשפעה העסקית של הפיתוח מול העלות הישירה (עלות המחשוב, תקשורת ושעות אדם) והעקיפה (תמיכה, תחזוקה וכדומה)?

 האם בוצעה התייעצות עם המוביל הכלכלי של החברה כדי להבין את העלות האמיתית של אותו פיצ'ר לטובת קבלת החלטה מושכלת?

גיליתי שאחד מהיתרונות הבולטים של עבודה מוכוונת Best Practices בענן הציבורי הוא היכולת לכמת מיידית כל שירות מופעל, כמו גם היכולת לעקוב בזמן אמת אחר שינויים ומציאת האנומליות. אותן אנומליות עלולות לגרום לחריגה תקציבית מצד אחד, אך זיהוין מסייע לנו לבצע שינויים ותיקונים מיידיים ולמתן את ההוצאה הלא מתוכננת מצד שני.

אחד מעמודי התווך העיקריים ב-AWS Well Architected Framework, כלי חינמי המתכלל את מירב ה-Best Practices של AWS, הינו בחינה כלכלית של הפתרון הקיים או המוצע והתאמתו לצורך העסקי המדויק של הארגון. אני ממליץ בחום למצוא את ההרצאה המרתקת בנושא שניתנה לאחרונה על ידי ורנר וגלס, ה-CTO של Amazon.com, בכנס re:Invent 2023 בלאס-וגאס.

למרות האמור, יש לזכור שטכנולוגיה אמורה להכניס כסף. במידה ומחליטים שנכון להשקיע משאבים שונים בהוספת הפיצ'ר המדובר, חייבים לבחון כיצד ניתן לממש אותו באופן הנכון ביותר לארגון. למשל, לא יהיה זה נכון ללכת שבי אחרי טכנולוגיה חדשה אם לא קיימים המשאבים הנחוצים לפתחה, או לתמוך בה לאורך זמן. זאת כמובן כל עוד לא מדובר בפיצ'ר אסטרטגי שעבורו מוכן הארגון להשקיע את המשאבים הנוספים.

עוד ערך מוסף שנכון לחשוב עליו בהקשר הענן הציבורי הוא היכולת לטעות מהר ולתקן, כלומר, אין צורך ברכישת משאבי מחשוב לטובת הקמה של סביבת פיתוח נוספת ייעודית לבחינת היתכנות של פיתוח כאמור. במצב הגרוע ביותר, משקיעים את מספר השעות המוסכמות מראש, ואם מגיעים להבנה שההשקעה לא עמדה בקריטריונים הרלוונטיים, ניתן למחוק את סביבת הפיתוח ולהפסיק לשלם עליה מיידית.

הכותב, אורי טבע, הנו מנהל פיתוח עסקי בחברת קלאודרייד המתמחה במתן שירותי ענן ו-DevOps

צרו קשר: 052-6987739 >>
מייל: uri@cloudride.co.il >>

אתר החברה >>

בשיתוף Cloudride

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    מייסדי היילו: סמנכ"ל הטכנולוגיות אבי באום (מימין), הדר צייטלין שעזבה, והמנכ"ל אור דנון

    משווי של מיליארד דולר לפיטורים המוניים: מאחורי הטלטלה בסטארט-אפ המבטיח

    שגיא כהן
    הנפקת פייוניר בנאסד"ק, ב-2021

    החברה שנמחקה מהבורסה רוצה למחוק את פייוניר ב–2.7 מיליארד דולר. למה לה?

    איתי פת-יה
    אלכסנדרה קוזלוב. "הכל היה חדש — האזעקות, המקלטים, התחושה שהחיים יכולים להיעצר באמצע היום"

    רילוקיישן הפוך: "פה שולחים וואטסאפ בכל שעה. אם לא ענית — רודפים אחריך"

    עדי שפירו
    משרד הייטק. 62% מחברות ההייטק הישראליות מפטרות עובדים

    משרד האוצר שולח את חברות ההייטק להוריד את שכר העובדים ב-20%

    מירב ארלוזורוב
    מתוך המצגת של גלובל נט

    "השקעתי 360 אלף שקל מקרן ההשתלמות דרך גלובל נט. עכשיו אין עם מי לדבר"

    ג'ניה וולינסקי
    לירן אבישר בן חורין

    "נפלנו על חבורת אינפנטילים קנאים שלא יודעים לעבוד ולא רוצים לעבוד"