טבח ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל העלו לראשונה סוגיות מורכבות ובעלות השפעות לטווח הארוך גם בהיבט הרפואי והנפשי. לראשונה נאלצים בישראל להתמודד עם סוגיות רפואיות ונפשיות הנוגעות לטיפול באזרחים שנחטפו, ההשלכות הרפואיות והנפשיות על אוכלוסיית המפונים מבתיהם וכן ההשפעות הפיזיות והפוסט טראומה גם בקרב אוכלוסייה רחבה שנחשפה לדיווחים ולמראות זוועה.
השאלות המורכבות והשפעת האירועים החריגים בעוצמתם על הבריאות של כולנו, נבדקו בשורה של מחקרים שהובילה חברת מדינט. החברה פורצת הדרך בשילוב בין בינה מלאכותית לבין רפואה, הפיקה מפרוץ המלחמה דוחות לגורמים מטפלים רלוונטיים, שבה שרטטה את הקשר בין האירועים לבין הפגיעות וההשלכות הרפואיות.
לא את כל התובנות מעבודת המחקר המאומצת ניתן לפרסם, אך באלו שאותן משתפת חברת מדינט, עולה תמונה שללא ספק יידרש לה מענה לצורך שיקום חייהם של רבים בישראל. בשיחה עם תניה אטיאס, המייסדת והמנכ"לית של מדינט, היא פותחת צוהר לגבי כיצד ומה נבדק במחקרים שבוצעו, ובמידה רבה מאוששת את הביטוי שהפך שגור לאחר אותה השבת השחורה: "מדינה בטראומה".
כיצד משפיעים עליך המסכים?
כבר בשעות הראשונות של ה-7 באוקטובר, הרשתות החברתיות ודיווחי החדשות הוצפו בדיווחים ועדויות קשות, סרטוני זוועה ומראות קשים ביותר. במדינט בדקו כיצד השפיעה החשיפה המוגברת לאירועים בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות, על האוכלוסייה כולה ומצאו כי היא מגדילה את הסיכויים לפתח פוסט טראומה.
מהמחקר עלה כי אפליקציות ללא סינון ובקרה, כמו וואטסאפ וטלגרם, הגורמות לחשיפה מוגברת לתכנים לא מסוננים ולא מבוקרים, עלולות להוביל לפוסט טראומה. כמו כן, עולה כי נשים עלולות לפתח פוסט טראומה פי 3 ביחס לגברים.
Medint - חברת מידע קליני ורפואי הנתמכת על ידי טכנולוגיית AI, ערכה את המחקר בהתבסס על ניתוח ספרות מדעית עולמית בנושא, בדגש על התערבויות ותוכניות טיפול מבוססות ראיות. זאת במטרה לסייע בהגברת החוסן של האוכלוסייה בישראל ולהעניק המלצות להקמת תוכנית סקר לאיתור של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), תסמינים פוסט טראומטיים (PTSS), הפרעת דחק חריפה (ASD) ותחלואה נפשית נוספת. אחת המסקנות הבולטות מהמחקר הצביעה על כך שיש להגביל את החשיפה לשעתיים ביום לכל היותר ובמקביל לתת מענה טיפולי ממוקד.
"האיתור המוקדם מאפשר לאוכלוסיות מסוימות להתמודד עם התסמינים והרגשות בצורה מיטבית ובכך למנוע התדרדרות למצב נפשי קשה יותר בחלק מהמקרים. גם אנשי הטיפול יוצאים מכך נשכרים בהכוונת הטיפול לאלו שהכי זקוקים לו ואולי גם לאלו שיגיבו אליו באופן מיטבי, במיוחד בתקופה הנוכחית שבה מדינה שלמה נמצאת בטראומה", מסבירה תניה אטיאס.
איך מטפלים בחטופים?
אטיאס, ששירתה בצבא כקצינת מודיעין, הקימה את חברת Medint, כגוף שמעניק מודיעין רפואי. מכאן שמה של החברה, קיצור של Medical Intelligence. מיום הקמתה התמודדה החברה עם לא מעט אתגרים, בהם אירועים מטלטלים ומכוננים, דוגמת הקורונה והמלחמה שפרצה בישראל בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. מתקפת הפתע שכללה גם חטיפת ילדים, קשישים, נשים וגברים, הציבה בפני גורמים המטפלים אתגר שלא היה כמותו בישראל ובעולם.
המחקר של Medint עוסק גם בסוגיה הקשה והמורכבת של הטיפול בחטופים ובשבויים, עם חזרתם הביתה. על המחקר המהפכני שהועבר לגורמים מדיניים וטיפוליים, מספרת אטיאס: "מרבית הספרות המקצועית המתייחסת לאוכלוסיות כלואות, נכתבה על גברים שבויי מלחמה או על אסירים במתקני כליאה, כדוגמת מלחמת העולם הראשונה והשנייה. במקרה הזה המחקר היה שונה לחלוטין, גם מבחינת המקורות שנבחרו".
"אוכלוסיית השבויים הנוכחית שונה, מכיוון שבין השבויים ישנם גם נשים, ילדים, תינוקות וקשישים", היא מסבירה. "האוכלוסיות האלו חשופות לפגיעה וברור כי תודעתית הן אינן ערוכות להתמודדות הנוכחית, ולא רק כי מעולם לא עברו הכנה או אימון צבאי. לא די בכך אלא שלעיתים נדירות, אם בכלל, הוחזקו שבויים מסוג זה תקופה ממושכת על ידי ארגון טרור שאינו עומד בדרישות החוק ההומניטארי בנוגע לשימוש חוקי בכוח בעת מאבק חמוש".
על אף האתגר והיעדר ספרות מקצועית בנושא, הצליחו ב-Medint לבחון ולסקור את ההתמודדות הרפואית קצרת וארוכת הטווח המצפה לשבויים, כדי להבין את משמעות הטיפול הדרוש עם חזרתם. הדו"ח כלל, בין היתר, התייחסות להשלכות התזונתיות, הזיהומיות והפסיכולוגיות של השהות בשבי בגילים השונים , וממצאי המחקר סייעו לחוקרי מדינט להציע מסגרת מובנית לטיפול בשבויים - מהבירור הראשוני בעת שובם ועד המעקב הרפואי שנים אחר כך. "הרבה מהממצאים הפיזיולוגיים והנפשיים היו מפתיעים, עם דגש על הקשר בין מין החטוף וגילו לבין תסמינים או דרכי טיפול נכונות", חושפת אטיאס מעט מפרטי הדוח המורכב והקשה.
גם התושבים שנעקרו מהבתים - נפגעו
נושא מורכב נוסף ופחות מדובר בנוגע להשלכותיו שגם הוא נבדק במסגרת מחקרי מדינט, הוא שאלת העקורים מבתיהם. אטיאס מגלה כי אחת האוכלוסיות שנחקרו במדינט היא התושבים שנעקרו מבתיהם, עם התייחסות גם לקשר של גוף נפש.
על פי הדוח שהפיקה החברה לאחרונה, כחודשיים לאחר המלחמה בישראל, ישנם כ-200 אלף עקורים - חלקם ברחו מבתיהם שנהרסו והותקפו, אחרים התבקשו לעזוב את היישובים בהם התגוררו ויש שעזבו מרצונם מחשש שייפגעו.
מתוצאות המחקר שערכה החברה, עולה כי לעקירה בסדר גודל כזה יש השלכות חברתיות ורפואיות משמעותיות, המשפיעות על בריאות הפרט והקהילה וכוללת תחלואה פסיכיאטרית ורפואית מוגברת.
הדו"ח מתאר את "ההתנהגות הרפואית" של אוכלוסיות מפונות על סמך אירועים קודמים בארץ ובעולם - כיצד הם לומדים לאן לפנות, ולאן הם פונים לעזרה. הדו"ח, המסתמך גם על לקחים שנלמדו מאוכלוסיות עקורים קודמות בישראל, מתייחס גם למאמצים הנעשים כיום לתת מענה רפואי הולם לאוכולסיות הללו.
הדו"ח מצביע על נקודות תורפה שקיימות למרות המאמצים הללו. הבעיות המוצפות נמצאו באירועים קודמים בארץ ובעולם ועדיין אינם מקבלים מענה היום - כולל צרכים רפואיים ופסיכולוגיים העולים מתנאי המגורים, אוכלוסיות הסובלות מפגיעה משמעותית יותר מאחרות, אוכלוסיות הסובלות מחסרים ברצף טיפולי, ותחומים רפואיים אשר עדיין אינם מקבלים מענה. הדו"ח מתאר בין השאר, תוכניות התערבות קודמות שנערכו לאחר מלחמות ואסונות טבע ברחבי העולם, בהן סקר צרכים רפואיים שלא נענו ומרפאות בריאות ניידות.
תובנות משדה הקרב
על בסיס המחקרים שעורכת חברת מדינט והמידע המצטבר בזמן המלחמה ובשגרה, ניתן לזקק תובנות המועברות לגורמים הרלוונטיים, כמו גופים ציבוריים, מקבלי החלטות, חברות רלוונטיות מתחומים שונים ועוד. כמו חברה העוסקת בפוסט טראומה אשר פנתה למדינט בבקשה לחקור סמנים ביולוגיים (מרקרים) לתגובת דחק פוסט טראומטית.
מאחורי המחקרים שמבצעת מדינט עומד צוות מקצועי המורכב מחוקרים ורופאים מישראל ומהעולם, שהוכשרו על ידי החברה. איסוף וניתוח המידע מתבצע בעזרת שיתופי פעולה עם מרכזי בריאות, מכוני מחקר וגורמים רלוונטיים בישראל ובעולם וכן מידע מהספרות המחקרית, מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות. ייחודיות החברה גם באה לידי ביטוי ביכולתה להציף בעיות הרבה לפני שהן עולות לתודעת הציבור - וזאת בהתבסס על מתודולוגיה סדורה, מיומנות החוקרים וגישתם למקורות מידע ייחודיים.
"בזכות מאגר החוקרים העוסקים בתחום מדי יום כבר שמונה שנים, אנחנו יודעים להגיע לכל סוג של מידע, גם אם לא פורסם או נחשף", מציינת אטיאס ומגלה כי "כחברה מתקדמת הנמצאת לרוב צעד אחד לפני כולם, פיתחנו גם מנוע מיוחד המבוסס על בינה מלאכותית שאמור בטווח הקרוב להתחקות אחר עבודת החוקר".
על בסיס המידע המצטבר שנועד לסייע בהתמודדות עם סוגיות רפואיות מורכבות, פיתחה החברה מנוע AI שנמצא בלמידה מתמדת. המנוע משמש מוצר משלים לעבודת החוקרים במטרה לסייע להם, לייעל את התהליכים ולדייק את העבודה. "מדובר בדאטה בייס ייחודי שמחקה את עבודת המחקר שלנו ומאפשר לאסוף מידע על בסיס בינה מלאכותית", מסבירה אטיאס. לדבריה, מאפשרת הטכנולוגיה המתקדמת עבודה גם בלוחות זמנים קצרים, תוך נגישות למקורות מגוונים בעולם ולמידע לא מאונדקס.
"למחקר מבוסס AI יש תרומה למאמץ המלחמתי והטיפול בחיילים. דוגמה לכך היא אפיון פציעות של לוחמים בהתאם לסוגי הנשק שיש לחמאס, על בסיס מידע שנאסף ממלחמת רוסיה-אוקראינה", חושפת אטיאס לסיכום. "דוגמה נוספת היא זיהוי מצבים קליניים המאפשרים טיפול בבית; מידע שיכול להפחית את העומס בתי החולים".
בשיתוף חברת מדינט
