כבר שנים רבות שהצפון הוא לא רק מושבים, קיבוצים וצימרים. הצפון הופך אט אט למוקד טכנולוגי אשר מדבר בשפה עולמית – לא עוד פריפריה מרוחקת, אלא חלק בלתי נפרד מהמפה הכלכלית־הטכנולוגית של ישראל והעולם.
כשחושבים על צמיחה כלכלית בישראל בכלל ועל סביבה טכנולוגית בפרט, המחשבה נודדת באופן כמעט אוטומטי למרכז הארץ, ל"סיליקון ואדי" שבתל אביב והסביבה. אבל מתחת לפני השטח, באזור שרבים רואים בו בעיקר יעד תיירותי או חקלאי, טמון פוטנציאל אדיר שיכול להפוך את ישראל למנוע צמיחה משמעותי, כזה שיעצב מחדש את פני הכלכלה הישראלית כולה.
ההכרזה של ענקית הטכנולוגיה אנבידיה (NVIDIA) על בחינת הקמת הקמפוס שלה בצפון, היא הבעת אמון אדירה בכוח האדם המתגורר באזור וטומנת בחובה הבנה עמוקה כי הצפון אכן מלא בכישרון, מהווה מוקד טכנולוגי מבוקש והוא חלק מהמפה העולמית בתחום החדשנות.
התרחבותה של אנבידיה לצפון היא הרבה מעבר למהלך עסקי. ההחלטה להקים קמפוס חדש בצפון מאותתת לעולם, שבצפון ישראל קיים אקוסיסטם טכנולוגי שמסוגל להוביל בתחומים החדשניים ביותר – בינה מלאכותית, סמיקונדקטור, סייבר, אוטומוטיב ועוד.
עד לא מזמן יזמים צעירים ובוגרי אוניברסיטאות מהצפון נאלצו לנדוד דרומה לתל אביב, הרצליה, נתניה או רעננה כדי למצוא קריירה בהיי־טק. היום אנחנו עדים למגמה הפוכה; חברות סטארט־אפ, מרכזי פיתוח ומיזמים בינלאומיים בוחרים להתבסס באזור הצפון, והסיבות לכך ברורות.
הצפון עשיר במוסדות אקדמיים מצוינים, דוגמת הטכניון, אשר נמנה עם המוסדות המובילים בעולם הטכנולוגי, אוניברסיטת חיפה, מכללת בראודה, השלוחה של אוניברסיטת בר אילן בצפת, מכללת תל חי, מכללת עמק יזרעאל, מכללת הגליל המערבי והמכללה האקדמית כנרת ועוד. המוסדות המפוארים הללו מכשירים מדי שנה עשרות אלפי סטודנטים, ורבים מהם מהווים עתודה מקצועית מעולה לעולם ההיי־טק.
כידוע עולם ההיי־טק, ובמיוחד עולם הבינה המלאכותית ההולך ותופס תאוצה, מאמץ ומעודד העסקת עובדים צעירים, ללא ניסיון תעסוקתי, מתוך אמונה כי הם אלו שמובילים את המהפכה הטכנולוגית, ואלו מצויים לרוב באוכלוסיית הצפון ההולכת וגדלה. תעשיות ביטחוניות מפוארות, דוגמת רפאל (מכון דויד, מכון לשם), אלביט, סולתם מערכות, פלסן ועוד קבעו את משכנן בצפון ואף מהוות מקור הכשרה ומצוינות לכוח אדם באזור.
אנחנו הבנו את זה עוד קודם
פארק היי־טק צפון, שהקמתו החלה בשנת 2007, הוקם מתוך ציונות וחזון ליצירת אקוסיסטם אמיתי. אנו היינו חלוצי ההיי־טק של הפריפריה הצפונית והבנו כי יזמות ופיתוח טכנולוגי דורשים קהילה חיה, סביבת עבודה המעודדת יצירתיות, אוכלוסייה מגוונת ומקום מפגש של חברות גדולות עם סטארטאפים צעירים. מקום שבו האקדמיה מתחברת ישירות לתעשייה ושבו התושבים נהנים ממרחב של עבודה, לימוד, תרבות ופנאי.
עבורנו בפארק היי־טק צפון המהלך של אנבידיה הוא עוד הוכחה כי הצפון מלא באנרגיה יזמית, במוחות מבריקים ובשיתופי פעולה שנרקמים בין חברות, מוסדות אקדמיים ורשויות מקומיות. אנו רואים זאת כבר למעלה מעשור ויכולים לומר בביטחון ובגאווה כי הצפון הוא לא "פרויקט חברתי", אלא מנוע צמיחה אמיתי.
כבר היום פועלות כאן עשרות חברות בינלאומיות וישראליות, לצד סטארט־אפים ומרכזי חדשנות, אשר מרחיבים את היקף התעסוקה ויוצרים מגוון מקצועות איכותיים המחזקים את הפריפריה כולה.
הצפון, כחבל ארץ המיושב בידי אוכלוסיות שונות, מציע יתרון שאין בשום מקום אחר – גיוון אנושי ותרבותי. כאן חיים ופועלים יחד יהודים וערבים, ותיקים ועולים, דתיים וחילונים, קהילות שונות אשר מביאות כל אחת נקודת מבט ייחודית. הגיוון הזה מהווה מקור בלתי נדלה ליצירתיות, לחדשנות ולפתרונות המכוונים לשווקים עולמיים.
כשמוסיפים לכך את איכות החיים – נוף, אוויר, קהילה – מתקבלת משוואה שבה טאלנט איכותי לא צריך לבחור בין קריירה לאיכות חיים.
הדור הצעיר שמוביל את מהפכת ההיי־טק, יודע כי הוא אינו מוכן להתפשר על איכות החיים שלו. הוא מבקש לגדל את ילדיו במוסדות חינוך איכותיים, לזכות בדיור בר השגה, ללא צפיפות ויוקר מחיה, מקום עבודה איכותי ומתגמל בקרבת המגורים, ללא עמידה בפקקים וללא זיהום אוויר.
הצפון מסוגל למלא אחר כל הבקשות הללו. במובן מסוים הצפון הוא "Blue Ocean" – מרחב חדש ובלתי ממומש – עבור ההיי־טק הישראלי. וכך יותר חברות בינלאומיות מצטרפות, יותר יזמים בוחרים להישאר, יותר משקיעים מבינים שהצפון הוא לא "אלטרנטיבה" אלא חזית ההיי־טק החדשה של ישראל.
פוטנציאל הצפון, ההזדמנויותשמחכות למימוש
על מנת להמשיך ולממש את הפוטנציאל של הצפון, נדרשת עבודת מיקוד והשקעה בתחומים בעלי יתרון יחסי:
אגרו־טק (Agri-tech): הצפון, עם מורשת החקלאות העשירה שלו, יכול להוביל מהפכה טכנולוגית בתחום. פיתוח טכנולוגיות השקיה חכמה, חקלאות מדייקת וגידולים מהונדסים גנטית יכולים למצב את ישראל כמובילה עולמית בתחום החקלאות העתידית, והצפון ישמש כמרכז הפיתוח והייצור.
תעשיית הביוטכנולוגיה ומדעי החיים: הקרבה למוסדות מחקר מובילים ולבתי חולים יכולה להפוך את האזור למוקד משיכה לחברות ביוטכנולוגיה. התמחות בתחומים כמו ביו־פארמה, טכנולוגיות רפואיות וטיפול במים יכולה להביא להקמת "עמק ביו־טק" חדש.
תיירות חכמה ובת־קיימא: מעבר לתיירות המסורתית, הצפון יכול להתפתח לתחום של תיירות חכמה שמשלבת טכנולוגיה (אפליקציות ניווט חכמות, חוויות מציאות רבודה) עם שימור הטבע והמורשת. תיירות אקולוגית, תיירות יין ותיירות קולינרית הן רק חלק מהאפשרויות שיכולות להניע את הצמיחה הכלכלית באזור.
השקעה בפיתוח הצפון אינה רק עניין של צדק חברתי או צמצום פערים. זוהי השקעה אסטרטגית בעתיד הכלכלה הלאומית.
על ידי עידוד יזמים להקים חברות, מתן תמריצים לחברות היי־טק להעביר מרכזי פיתוח לצפון והשקעה מסיבית בתשתיות תחבורה (כבישים מהירים, רכבת) ותקשורת (סיבים אופטיים), המדינה יכולה למצות את הפוטנציאל העצום הטמון באזור.
הפיכת הצפון למרכז כלכלי פורח תסייע לא רק לתושבי האזור, אלא תפזר את הלחץ הכלכלי והחברתי ממרכז הארץ, תאפשר צמיחה מאוזנת ובת־קיימא ותיצור עתיד טוב יותר לכל אזרחי ישראל.
תמיכה ממשלתית יכולה להפוך למכפיל כוח, שמייצר שכבה רחבה של פעילות, מביא משקיעים ויוצר אקוסיסטם יציב. בשילוב עם תשתיות התחבורה הקיימות, רכבת ישראל, כביש 6, כביש 22 והמטרונית, נוצרת מציאות שבה המעבר לצפון הוא קל, הגיוני ובר קיימא עבור החברות, והן יכולות להתמקד בצמיחה ובעשייה.
אין ספק כי הצפון עובר מהפכה. מה שהיה פעם סמל לפריפריה הופך לסיפור הצלחה ישראלי שמחבר בין קידמה לכלכלה, בין חדשנות לקהילה ובין ישראל לעולם. ההכרזה של אנבידיה היא רק הסנונית הראשונה, אך היא מאותתת בבירור כי עתיד ההיי־טק הישראלי לא נמצא רק במרכז, אלא גם – ובעוצמה הולכת וגוברת – בצפון ואנחנו בפארק היי־טק צפון גאים להיות ממובילי המהפכה הזו.
הכותב הוא מנכ"ל פארק היי־טק צפון
