קשה לדמיין את קו הרקיע של תל אביב והערים הגדולות בישראל בלי המגדלים והמרקמים העירוניים שתיכנן משרד צור אדריכלים. מהפרויקטים הראשונים בסוף שנות ה־70 ועד לפרויקטים האייקוניים של ימינו – טביעת היד הייחודית של המשרד ניכרת כמעט בכל נקודת ציון עירונית. זה למעלה מחמישה עשורים מובילים צור וצוותו את השיח האדריכלי בישראל, משלבים בין טכנולוגיה חדשנית, פתרונות גיאומטריים לא שגרתיים וראייה אורבנית הוליסטית, תוך חתירה לדיאלוג פורה עם היזמים, הרשויות והציבור.
ברזומה של המשרד רשומים פרויקטים מהגדולים והמשמעותיים בישראל, כמו מגדלי עזריאלי שרונה, שזיכו אותו בפרס בינלאומי למגדל הטוב בעולם בתחום המעטפת; פרויקט "מידטאון" ו"עזריאלי טאון" שהפכו לאייקונים חדשים לאורך נתיבי איילון; מגדל ONE בבורסה ברמת גן ומגדל אמות אטריום, הראשון בישראל שהוסמך לתקן LEED Platinum, תוך שימוש במעטפת DOUBLE SKIN; לצד פרויקטי יוקרה למגורים תל אביביים דוגמת ארלוזורוב 17, אסותא וילג', רמז 6 ובארי־נהרדעא. כיום המשרד ממשיך להתמקד בפרויקטים רחבי היקף בתחומי המגורים, ההיי־טק, המשרדים והמלונאות, תוך דגש על עירוב שימושים והתחדשות עירונית – מהלך שמשקף את כיוון ההתפתחות של הערים בישראל.
תרומה נוספת לקו הרקיע הושלמה לאחרונה מעבר לים: בנייתו של מלון Marriott בשדרה ה־11 במנהטן, ניו יורק. המגדל, המתנשא לגובה של 55 קומות וכ־200 מטר, הינו בעל פרופורציות תמירות במיוחד והשישי בגובהו בצפון אמריקה. הוא כולל כ־380 חדרי מלון, מסעדה, ברים ואולם כנסים, ומוסיף רובד חדש לסצינת האירוח של מנהטן. המעטפת האדריכלית יוצאת הדופן שלו, המורכבת ממודולים מלבניים של קירות מסך בזוויות משתנות, יוצרת מופע דינמי של השתקפויות על רקע קו הרקיע. התוצאה היא אייקון חדש, חתימה ישראלית בולטת בלב ה-Hudson Yards, המעצימה את הנוכחות של משרד משה צור אדריכלים בזירה הבינלאומית.
מדירות קטנות לפרויקטים פורצי דרך
משה צור הקים את המשרד לפני כ־47 שנה ומהר מאוד הגיע לטפל בהיקפי פרויקטים משמעותיים. חצי מאה אחר כך הוא רלוונטי מתמיד, ואמון על עשרות מהפרויקטים הבולטים בישראל. תחילת הדרך של צור כאדריכל היתה בתקופת מיתון, עם פרויקטים רחבי היקף של מגורים עבור יעדי משרד השיכון. המשרד התעמק בפיתוח תוכנית דירה איכותית, יחד עם עמידה בדרישות לשטח דירה קטן, אבל עם השנים הצטרפו עוד ועוד פרויקטים, קטנים וגדולים כאחד, והמשרד שהקים, ביחד עם רעייתו האהובה ארנה צור ז"ל, הפך לאחד השמות המשפיעים ביותר על האדריכלות בישראל. צור ז"ל, שותפה מלאה להקמת המשרד, היא זו שניהלה אותו וידעה להפוך רעיונות מורכבים למציאות עסקית ותכנונית.
תקופת המיתון הכלכלי, שבה הוקם המשרד, השפיעה ישירות על אופי הפרויקטים הראשונים. צור וצוותו הצעיר התמחו אז בתכנון דירות קטנות יחסית, אך הקפידו על פתרונות חכמים ואיכותיים שיצרו תחושת מרחב ונוחות. במקביל עבד המשרד עם משרד השיכון על פרויקטים של בנייה טרומית, וכך רכש ניסיון ומיומנויות טכנולוגיות ותכנוניות, ניסיון שהפך לבית ספר מצוין לאדריכלות פונקציונלית.
במקביל טיפל המשרד בפרויקטים גדולים בחיפה, ביניהם ב־1982 מגדל הנביאים בהיקף 30 אלף מ"ר, שסימן את הדרך החדשה, ובניין אלביט, שהיה בניין ההיי־טק של המשרד, ועליו זכה אדריכל צור בגיל 40 בפרס רכטר היוקרתי לאדריכלות. זה היה רגע מכונן שבו הפך מאדריכל צעיר יחסית לשם ידוע בשדה המקומי.
במהלך השנים התרחב המשרד והפך לבית מקצועי שמטפח צוותים איכותיים ומקצועים. מלבד בחיפה נפתח סניף גם בתל אביב, וב־2007 מונו ארבעה אדריכלים בכירים מתוך המשרד לשותפים: דני אוחנה, אורי גת, מנדי רוטברד ושמעיה צרפתי – כולם צמחו בתוך המשרד ומטפלים מהתחדשות עירונית ועד אקדמיה ומחקר. דני, מנדי ואורי מרכזים את הפעילות המקצועית לרבות הפעלת הצוותים; שמעיה מפתח ומעצב את התכנון באופן ייחודי. הכול יחד עם משה צור באופן שוטף. ההתפתחות המקצועית של השותפים עד להיותם סמכות מקצועית בכירה במשרד מסמלת בעיני אדריכל צור את רוח המקום: משרד שבו הידע עובר הלאה והצוות גדל מתוך שיתוף, מחקר ולמידה מתמדת.
פרויקטים נבחרים
קניון ערים כפר סבא - חלוץ עירוב השימושים בישראל
כבר בתחילת שנות ה־90, עוד לפני שהכירו בארץ את המונח "עירוב שימושים", הציג המשרד גישה חדשנית ששינתה את כללי המשחק: פרויקט "קניון ערים" בכפר סבא, שבו שולבו 540 יחידות דיור לצד מרכז מסחרי רחב־היקף. החידוש העיקרי היה לא רק בחיבור בין מגורים למסחר, אלא בתכנון חדשני שהפריד בחוכמה בין הכניסה לדירות לבין המסחר ושמר על איכות חיים עירונית. המהלך נחשב חלוצי והפך למודל שנלמד שנים לאחר מכן בפורומים מקצועיים, ובנוסף זכה בפרס "ארץ ישראל היפה" שהעניק לו הכרה ציבורית רחבה. זה היה תחילתו של דפוס מחשבה שילווה את אדריכל צור ויוטמע בדנ"א של המשרד: פתרון קונפליקטים בין שימושים עירוניים באמצעות תכנון נכון, ולא על ידי ויתור על מי מהם.
מגדל עזריאלי שרונה - אייקון עירוני בעלות בנייה רגילה
קשה לפספס את מגדל עזריאלי שרונה, מהפרויקטים המזוהים ביותר עם צור ומשרדו. המגדל, שתוכנן בשיתוף עם דוד עזריאלי, נולד מתוך חזון ייחודי: במקום שני מגדלים נפרדים, כפי שהוצע בתב"ע, החליט עזריאלי על הקמת מגדל אחד עם קומות גדולות במיוחד – מהלך שהוכיח את עצמו כהצלחה כבירה. לאחר פטירתו של דוד עזריאלי המשיכה דנה עזריאלי את ההובלה, היתה זו שביססה את רמת האיכות הגבוהה של הפרויקט ואישרה, בין השאר, את השימוש בקיר מסך כפול (Double Skin) – טכנולוגיה שהיתה אז פורצת דרך בישראל ברמת התחכום וההיקף שלה.
החזית הכפולה לא רק העניקה למבנה מראה דרמטי ומיוחד, אלא גם שיפרה משמעותית את התפקוד האנרגטי וחסכה בהוצאות תפעול, תוך שמירה על עלות כוללת דומה לזו של בניין רגיל. צור מספר כי דווקא ההשקעה בחשיבה הנדסית מתקדמת היא זו שאיפשרה חיסכון לטווח ארוך. הקומפוזיציה הייחודית של נפחים מפותלים היוצרים ריקוד זה מול זה נוצרה במשרד על ידי האדריכל שמעיה צרפתי יחד עם משה צור. הפיתול הייחודי של נפחי הבניין, כאילו מתנועעים סביב צירם, היוצר דרמה תלת־ממדית בקו הרקיע של תל אביב, הפך את המגדל לאייקון בינלאומי. המשתתפים בהרצאות של אדריכל צור אף כינו את המגדל "בניין בתנועה", והוא משמש דוגמה מובהקת ליכולת להפוך חזון גיאומטרי נועז למציאות אדריכלית מרשימה.
רוטשילד 22 - לחשוב עיר אחרת
בלב אחד הרחובות הצרים והצפופים בתל אביב עמד אתגר: כיצד לשלב מגדל משרדים בלי לפגוע במרקם העירוני. היתה בעיה של נפח כבד ברחוב הצר, אך צור וצוותו שברו את התפיסה, חילקו את הנפח לשניים, הרימו אחד מהם על עמודים ויצרו חלל שקוף ששידרג את חוויית הרחוב. התוצאה היתה מזהירה לא רק אדריכלית, אלא גם תכנונית. התוכנית אושרה במהירות יחסית, בזכות ההבנה שהפרויקט אינו פוגע בסביבה, אלא מוסיף לה ערך.
מידטאון תל אביב - עיר בתוך עיר
אחד הפרויקטים שאולי מגלמים בצורה הבולטת ביותר את חזון המשרד הוא מידטאון ועזריאלי טאון. על מגרש שנתפס בעבר כ"צד הלא נכון של בגין", יצרו צור וצוותו תוכנית יוצאת דופן: שילוב של מגדלים לצד מבנים נמוכים, צירי הליכה פנימיים, כיכר מרכזית גדולה ומגוון שימושים – מגורים, מסחר, תעסוקה ומבני ציבור, הכול תוך יצירת קנה מידה אנושי ומרקם אורבני מרתק בהיררכיה של פרופורציות – של רחובות אינטימיים המובילים לגן מרכזי. התוצאה היא מרקם עירוני תוסס, שמדגים כיצד תכנון נכון יכול להפוך אזור מוזנח ומודר מהשקעה לאחד המוקדים המצליחים בתל אביב.
אסותא וילג' - להחזיר אתהעיר לתושבים
גם בפרויקטים למגורים בא לידי ביטוי החזון האורבני של המשרד. דוגמה מובהקת לכך היא פרויקט אסותא וילג' בצפון תל אביב, שהוקם על שטח בית החולים הישן אסותא.
"היה בשטח גוש בנוי ואטום שחסם את המרקם העירוני סביבו, ממש כמו אבן כבדה בלב השכונה", מתאר צור.
בעלי הקרקע פנו למשרד, וצור וצוותו הגישו תב"ע קונספטואלית שהפכה את השטח הסגור למתחם פתוח, מזמין ומחובר לסביבתו.
התכנון כלל פתיחת מעברים להולכי רגל, שימור מבנים קיימים, שילוב של שטחים ציבוריים וארבעה גני ילדים שנבנו זה מעל זה – פתרון יצירתי שמאפשר ריבוי שימושים במגרש מוגבל. במרכז המתחם שולבה גינה מלבנית עם בריכת נוי ודגי זהב, שהפכה לאחד הסמלים האהובים של השכונה. מגדל המגורים עצמו תוכנן כשני נפחים דקים המחוברים במעליות זכוכית, עם דירות מרווחות בעלות ארבעה כיווני אוויר – תכנון שמעניק חוויית מגורים איכותית בלי לייקר את הבנייה. אדריכל צור מספר כי למרות התנגדויות שהושמעו בתחילת הדרך, בסיום הפרויקט שיבח מהנדס העיר אז, עודד גבולי, את תרומתו למרקם העירוני וציין כי מדובר ב"פרויקט עם תרומה עירונית משמעותית ביותר". האדריכל עצמו, שבחר להתגורר בפרויקט, רואה בו עדות חיה לכך שתכנון נכון לא רק משרת את הדיירים, אלא גם מחזיר ערך ממשי לעיר ולמרחב הציבורי.
פרויקטים בינלאומיים: מבט מחוץ לארץ
לצד העשייה בישראל המשרד פעיל גם בזירה הבינלאומית. אחד המיזמים הבולטים הוא מגדל מלון מריוט בניו יורק, שבו תוכננה חזית חדשנית היוצרת "פיקסלציה" של גוני השקיעה המשתקפים על ההדסון. צור מתאר את ההשראה: משחק גיאומטרי פשוט, שהופך את הבניין לאובייקט אדריכלי מרגש. גם כאן בא לידי ביטוי המוטו של המשרד: לא להתפשר על פתרונות שטאנץ, אלא לתור אחר הדרך הייחודית שמתאימה לכל פרויקט.
מהו החזון המקצועי שלך?
"אני מאמין שאדריכלות טובה היא לא רק צורה יפה ואסתטית, אלא שילוב של לוגיקה קרה והיגיון פונקציונלי עם יכולת תכנון יצירתית ועיצובית. מבחינתי, כל פרויקט חייב לשרת את שלושת הגורמים יחד – העיר, הציבור והיזם. רק כך אפשר להגיע לתוצאה שלמה שמחזיקה מעמד לאורך שנים".
איך אתה רואה את תפקיד האדריכל ביחס ליזם ולשאר הגורמים המעורבים?
"אני רואה ביזם שותף. כשרק התחלתי לעבוד היו אדריכלים שטענו שהתפקיד שלנו הוא 'להיאבק ביזמים'. אני סבור אחרת. אם אנחנו יודעים להוכיח שהשקעה באדריכלות טובה מעלה את ערך הנכס ומשתלמת לכולם – אנחנו יוצרים זהות אינטרסים. זה מה שאני קורא לו 'משולש הזהב': אדריכל, יזם ועירייה. כשהדיאלוג הזה עובד כולם מרוויחים. אני מאמין שאחת החוזקות של המשרד שלנו טמונה ביכולת לנהל תהליכים סדורים עם כל השותפים: עיריות ורשויות, יזמים, יועצים וכמובן שיתוף מלא של הצוותים הפנימיים שלנו".
מהו בעיניך הסוד לחדשנות במשרד?
"אני מגדיר את עצמי כחוקר וכאדם שאוהב ללמוד ולהעמיק. תמיד נסעתי, בדקתי, למדתי טכנולוגיות חדשות ולאורך השנים פיתחנו ואימצנו במשרד פתרונות טכנולוגיים מתקדמים – מקירות מסך מאווררים ועד שימוש בחומרים מתקדמים שטרם נראו בארץ. בעיניי חשובה, לא פחות מהרעיון, היכולת ליישם אותו הלכה למעשה בצורה מושלמת, עד הבורג האחרון. זה ההבדל בין סקיצה יפה לבין פרויקט אמיתי שעומד בשטח".
איך אתה מגדיר את התרבות הארגונית במשרד?
"אנחנו משרד שמבוסס על ביקורת עצמית ועל שיתוף ידע לטובת מצוינות אדריכלית. אני מאמין בדיונים פתוחים, בבריינסטורמינג, בזה שאנחנו מבקרים אחד את השני כדי לשפר ולהשתפר. המשרד מתנהל מתוך תרבות של ביקורת עצמית ודיון מתמיד, וכולם אינם חוששים לערער על רעיונות זה של זה. הגישה האקדמית שהטמענו, גם בזכות שנים של הוראה בטכניון, מאפשרת למשרד להישאר בחזית החדשנות ולחנך דור חדש של אדריכלים".
בשיתוף צור אדריכלים
