שלוש שנים בלבד חלפו מאז הושק האגף לחברה ולקהילה בעיריית חיפה. בינתיים, נרשמו באגף לא מעט הישגים ושותפויות במגוון תחומים, ובהם: בנייה ושדרוג של מרכזים קהילתיים, הובלת סיורים בטבע ובשכונות, פסטיבלים קהילתיים וייחודיים, שיפוצים למען אנשים עם מוגבלויות ועוד.
אגף חברה וקהילה בעירייה עוסק בין היתר באוכלוסיות מבוגרות, בקבוצות נשים, בחברה הערבית ובקשר עם תושבים המעוניינים לקדם יוזמות חברתיות וקהילתיות – ומאז הקמתו פועל בפריסה מקיפה, למען התושבים ולסביבת מחייתם.
"האגף נולד מתוך התפישה שחיפה מכילה בתוכה עושר בלתי-נדלה של נכסי תרבות, היסטוריה, טבע וסביבה – לצד מרחב אורבני", אומרת טלי גולדשטיין-אורגיל, סגנית מנהל אגף חברה וקהילה. "זאת, לצד הפסיפס האנושי הנפלא שקיים בעיר, מבחינה דתית, עדתית וגם תרבותית.
מדובר בעיר שיש בה הכל, מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית של ממש. לכן, השאיפה של האגף הייתה להתבונן על חיפה בכמה רבדים: ראשית, הרובד העירוני – שבו מתקיימים חיים משותפים בין יהודים וערבים, חילונים ודתיים, ומגוון אוכלוסיות נוספות. שנית, ברמת רובד השכונות – שם המטרה היא להתמקד בייחודיות של כל שכונה, תוך שימור זהות השכונות ותחושת השייכות של התושבים אליהן".
גולדשטיין-אורגיל מסבירה כי מטרת העירייה בהקמת האגף הייתה, בין היתר, לייצר אצל התושבים את התחושה שהם משפיעים ומשמעותיים בשכונות מגוריהם. לדבריה, "התושבים כעת מסוגלים להשפיע על מציאות חייהם – קודם במרחב השכונתי שבו הם גרים, ואחר כך בעיר – כי בסופו של דבר כולנו חיפאים. כיום האגף מחזיק בכמעט 60 תשתיות שנמצאות בתוך השכונות, חלקן בדמות גינות קהילתיות וחלקן כמרכזים קהילתיים ומתנ"סים. בתוך כל אחד מהם קיימים צוותים של עובדים ומתנדבים, שתפקידם לקדם ולאפשר בתוך השכונות פעילויות פנאי, תרבות, העשרה ולמידה, יזמות קהילתית – ובעיקר להוות ולספק קשר עם התושבים ושיח משותף איתם".
החיבור בין רעיון ויוזמה לביצוע
לדברי גולדשטיין-אורגיל, המהות של האגף לחברה ולקהילה היא בראש ובראשונה התקשורת עם התושב. "לכן, הפעילות בכל שכונה ושכונה היא לא בהכרח זהה, אלא מתקיימת על פי צורכי השכונה, בהתאם למיקום שלה בעיר ואפילו למשאבי הטבע השונים".
באותה הצורה, פרויקט משמעותי שנוצר לאחרונה מתוך תקשורת עם השכונות הוא סיורים בוואדיות, שנבעו מיוזמות של התושבים. גולדשטיין-אורגיל: "יש בעיר לא פחות מ-19 ואדיות ואנשים התנדבו להוציא טיולים ביום שבת ברחבי העיר, כדי שתושבים יכירו את מרחבי הטבע הירוקים הנמצאים ליד הבית שלהם. מתוך שיחה עם קבוצת תושבים, המיזם הלך והתפתח וכיום הוא נקרא 'פסטיבל עיר בטבע'. בפעילות האחרונה של הפסטיבל השתתפו קרוב לאלף תושבים" והכול נולד מרעיון ויוזמה של התושבים עצמם.
דוגמה נוספת ליוזמה שנוצרה מתוך הקהילה השכונתית, הוא פסטיבל "וולקאם" לאומנות ולתרבות במרחבים קהילתיים. "באירוע זה", מספרת גולדשטיין-אורגיל, "הוזמנו קבוצות אומנים מקומיות לצד תושבים שעוסקים להנאתם בתחומי התרבות והאומנות, או אפילו ביוגה. יחד חיברנו אותם לתושבים אחרים או למרכזים קהילתיים, אשר היו מעוניינים לארח את הפעילויות. מדובר בסך הכול בכ-120 אירועים קהילתיים שהתרחשו בשלושה וחצי ימים, כשהמטרה הייתה לספק מעבר לתוכן עצמו גם את היכולת של האנשים להכיר אחד את השני בסביבות מגוריהם".
דואגים לכל שכבות האוכלוסייה
דגש נוסף שאליו שמים לב באגף במסגרת הפעילות הקהילתית בעיר, הוא השילוב של בני החברה הערבית. "בשנתיים האחרונות אנו עמלים על יצירת קבוצות תושבים, שבעזרת פעילות עקבית יחושו מסוגלות והשפעה על המציאות שבה הם חיים. השנה למשל ציינו את חודש הרמדאן, ולראשונה תושבים בני החברה הערבית שגרים בשכונות בעיר, היו שותפים בתכנון ובביצוע האירועים. לא היינו צריכים כמעט צוותים של האגף בפעילויות הללו, כי היינו מוצפים במתנדבים שרצו לקחת חלק. מדובר בקפיצה של כמעט 35 אחוזים בהיקפי המתנדבים בחברה הערבית. לא שהמצאנו פה שום דבר חדש, פשוט אפשרנו לראשונה שיח פורה ומשמעותי. ברגע שהתושבים מרגישים שהפרויקט הוא שלהם ועבורם, הם רוצים להיות חלק ולהרגיש מעורבים. לכן, המטרה שלי כיום היא שלתושב יהיה מקור לשייכות, ושהוא לא ירגיש מנותק ממקום מגוריו".
בהקשר של פעילויות ייעודיות לנשות החברה הערבית, מסבירה גולדשטיין-אורגיל כי בחיפה לא מעט נשים מגיעות ממצב סוציו-אקונומי נמוך או מרקע משפחתי לא פשוט. לדבריה, "כבר שנים שיש בעיר פורום לנשים מהחברה הערבית, אבל רק בשנתיים האחרונות, הודות לשיח משמעותי עם אותן הנשים, הצלחנו ליצור הרחבה כמותית של משתתפות הפורום, ואף ראינו שינוי בסטטוס של חלקן. נשים רבות שהיו מגיעות רק פעם בשנה להצגת תיאטרון חינמית הפכו לנשים שיוצרות לעצמן ולקהילה תוכן, והן גם משתתפות בפעילויות השונות. מדובר בקבוצת נשים שכיום מגיעה להתנדב בכל מרכזי החברה הערבית. במאי האחרון היו למעלה מ-90 מתנדבות במרכזים הללו, שהגיעו כדי להסביר לחברותיהן, לאימהות ולסבתות בנות גילן, על בטיחות ילדים בקיץ. כאשר התוכן מוצג כך הוא מתקבל אחרת לגמרי. החברה או השכונה שמעבירה את המסר מצליחה לתווך במקומות שבו אנו מתקשים כממסד".
דואגים לתושבים גם אחרי הפנסיה
גם עבור האוכלוסיות המבוגרות יותר בעיר, אלו שחטפו מכה קשה של בדידות בתקופת הקורונה, מסבירה גולדשטיין-אורגיל נמצאו פתרונות יצירתיים. "הבנו שלא מספיק שנציע לבני הגיל השלישי חוגים, כי אחרי הסגרים שלווו בנתק ארוך מהחברה, עלה הצורך בבנייה מחדש של קשרים. לכן, יצרנו עבורם קבוצות חברתיות ייעודיות בתוך 10 שכונות בעיר, ובהן הגמלאים יכולים להגיע למפגשי תוכן, כאשר הערך המוסף שבהם הוא המפגש החברתי שמתקיים לפני או אחרי יחידת התוכן. אנו מזמינים את התושבים הותיקים להגיע למרחב נעים לשיח, לפעילות או אפילו רק לשבת לשתות קפה ולקרוא עיתון עם חברים מסביב לשולחן מבלי להוציא עשרות שקלים בשבוע על בתי קפה. מעבר לכך, עצם הנוכחות המשותפת במרחב מייצרת קשרים חברתיים חשובים בתוך השכונה ומאפשרת למבוגרים להביא לידי ביטוי את הקשרים גם מחוץ למרחב המפגש במרכז הקהילתי.
בנוסף, באותם המרכזים מוצעות פעילויות שונות רובן סביב תכנים המותאמים לבני הגיל השלישי ומאפשרים להם זמן להעשרה ולמהות.
גולדשטיין-אורגיל מסבירה כי בשמונה מתוך עשרה מרכזים כאלו, נוצר "פורום מוביל", שאותו יזמו הגמלאים בעצמם. "דרך הפורום, המשתתפים יכולים בעצם ליצור את הפעילויות שהם אוהבים, כי הם יודעים הכי טוב להם ומה הם רוצים או באמת צריכים. אנחנו שם מאחוריהם, מגבים אותם בכל דבר ועניין. לא תמיד דור ההמשך של אותם גמלאים פנוי להיות עמם כחלק מחברה קבועה, רבים מהם מנהלים עדיין קריירה או גרים במרחק. לכן, כשהשכנים פתאום הופכים לחברים, והם בני אותו הגיל, זה יוצר חוויה נהדרת, שמביאה איתה עוד ועוד תושבים לקהילה".
פרטים על יחידות השטח הקהילתיות בחיפה, ניתן למצוא באתר העירוני: https://www.haifa.muni.ilבשיתוף עיריית חיפה
