הכול מתחיל ונגמר בחזון. כשיש חזון, הדרך להצלחה הרבה יותר קצרה ובטוחה. והחזון של המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, בהחלט מכוון גבוה.
"המכללה, המצויה בתהליך צמיחה מואץ, התרחבות ובינוי קמפוס חדש, רואה בהנחלת השכלה גבוהה בתחום ההנדסה והמדעים ערך לאומי", פותח אריה מהרשק, נשיא המכללה. "אנו מאמינים כי לכל אחד שמורה הזכות לעיצוב עתידו, ולפיכך, המכללה מעניקה לצעירי החברה הישראלית הזדמנות להצלחה ולהגשמה - באמצעות שמונה תוכניות לתואר ראשון וחמש תוכניות לתואר שני, תוך הצבת דרישות אקדמיות גבוהות ובלתי מתפשרות. מדיניות זו מציבה את המכללה כעוגן חברתי-כלכלי בגליל ומביאה לידי ביטוי את החזון שלנו – מוסד אקדמי מהמובילים בארץ. כיום, יותר מתמיד, נדרשים מהנדסים לחשיבה אינטלקטואלית, אוריינות דיגיטלית, יוזמה, ומעל לכל – דמיון, יצירתיות ומקצוענות. לשם השגת יעד זה, אנו מעמידים לרשות הסטודנטים מערך תמיכה מקיף הכולל אמצעי לימוד חדשניים, מעבדות מתקדמות, חונכים אישיים ומלגות".
כולם מרוויחים
כל מכללה או מוסד אקדמי זקוקים לייחודיות ואפיון. מה מייחד ומבדל את מכללת בראודה ביחס למוסדות אקדמיים מקבילים? היותה הראשונה בארץ שהחליטה, עם כינונה לפני כ-30 שנה, על קשר קרוב ובלתי-אמצעי עם חברות הנדסיות ומפעלים שבהם יתמחו סטודנטים בשנת לימודיהם הרביעית, לקראת יציאתם לשוק. "הכשרת סטודנטים להנדסה, המעוניינים בהתמחות בתעשייה, מאפשרת קליטה קלה ומהירה של הבוגר במקום עבודתו, לתועלת המעסיק", מסביר פרופסור מהרשק. "בפועל, מוקדש הסמסטר הראשון בשנת הלימודים הרביעית להתמחות בחברה תעשייתית במהלכה פועל הסטודנט כמהנדס מתחיל בהנחיית מהנדס בכיר בחברה. איש סגל אקדמי מלווה את הסטודנט במהלך התמחותו באמצעות מטלות אקדמיות החופפות את תפקידו במפעל. המפעל זוכה בכוח אדם והסטודנט זוכה בהכשרה ובנקודות זכות אקדמיות. רוב הבוגרים נקלטים כעובדים בסיום לימודיהם בחברה בה התמחו - עם ארגז כלים עשיר המתאים לצרכי התעשייה - ובהמשך אף מגיעים לעמדות בכירות. הפרקטיקה המעשית בהחלט משחקת תפקיד בעתידם כעובדים".
איזה מסלול קידום אקדמי מציעה המכללה?
"מדי שנה נשלחים סטודנטים להתמחות אקדמית בת חצי שנה עד שנה במיטב המוסדות בארץ ובעולם, דוגמת אוניברסיטת פיטסבורג, רוצ׳סטר, ו-MIT. הסטודנטים בעלי הנטיה המחקרית בוחרים במסלול זה, נוטלים חלק במחקרי הסגל האקדמי באותם מוסדות, וזוכים בנקודות זכות אקדמיות בדרך אל התואר הנכסף. חלקם משתלבים במחקרים פורצי דרך, ואף ממשיכים ישירות לתואר שני באוניברסיטה אליה נשלחו; ויש הממשיכים לתואר שלישי ומשתלבים בסגל ההוראה והמחקר באוניברסיטאות ומכוני מחקר בארץ ובעולם, וגם במכללה שלנו - כחוקרים וכמרצים מן השורה".
מהו ייעוד המכללה?
"ניכר כי התעשייה הישראלית מפגרת ביחס למדינות ה-OECD בכל הקשור ליעילות ולתפוקות, לכן מוטלת עלינו חובה לאומית לתרום חלקנו לשינוי מצב עגום זה ולהביא להשבחת פריון התעשייה. אני גאה לשתף כי המכללה היא המוסד האקדמי הראשון בארץ שהניף, בשנת 2017, את הפריון אל ראש תורן הייעוד שלו ופועל בנחישות למימוש השבחת הפריון בתעשייה הקלאסית (המסורתית); וכיום אקדמיות נוספות הולכות בעקבותינו. בפועל מדובר בפיתוח תהליכי ייצור יעילים יותר, ובהעמדת תוצרת איכותית יותר. זהו השילוב המאפשר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, ואין בלתו".
לשם כך בבראודה מחויבים לפעול עם התעשייה ולכן ייסדו, יחד עם קבוצת הייעוץ TEFEN וחברת ESI, את המכון לייצור מתקדם, הפועל במימון מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, מתחילת 2020. תכלית המכון היא להשביח את פריון התעשייה הקלאסית באמצעות הטמעת חדשנות במפעלים הפועלים עדיין בשיטות מסורתיות ועל כן מתקשים לשרוד בעידן הקידמה.
"המכון לייצור מתקדם משלב את תובנות המהפכה התעשייתית הרביעית – בעיקרן, טרנספורמציה דיגיטלית - בכל מערך הייצור", מסביר פרופסור מהרשק כיצד הדבר עובד בפועל. "לאחר תהליך אבחון המבוצע במפעל בידי אנשי המכון, מתכנסות המלצותיו למעין מפת דרכים המתווה דרך ליישום ההמלצות בפועל באמצעות חיישני IoT (Internet of Things) בצמתים מרכזיים, איסוף נתונים, עיבוד, רובוטיקה, אוטומציה, מדפסות תלת-ממד, חיבור לענן, ועוד. בזכות השבחה משמעותית בפריון והשגת יתרון תחרותי, חווה החברה 'קפיצת דור' אל המאה העשרים ואחת. עד כה בוצעו כ-320 אבחונים ומפות דרכים וב-200 מפעלים הוטמעו ההמלצות והושגו שיפורי פריון בשיעור הנושק ל-20%.
"אנו רואים חשיבות רבה בפיתוח תחום היזמות, ולפני כעשור יזמנו את 'מאיץ הגליל לתעשייה חכמה' המתמקד בסטארטאפים ישראלים בשלבים מוקדמים. עד היום רשמו עשרות יזמים, בוגרי התוכנית, הצלחות מרשימות ביישום רעיונות ובגיוסי כספים המאפשרים פיתוחם לכדי מוצר".
לדברי פרופסור מהרשק, 'מאיץ הגליל' מסייע ליזמים לפצח את המודל העסקי, מנגישם למקורות מימון וללקוחות ראשונים ומנוהל על-ידי המכללה, בשיתוף חברת KLA, פיליפס, חממת I4valley לתעשייה חכמה, עיריית כרמיאל והמועצה האזורית משגב.
"לצד זה מעודדת המכללה מחקרים יישומיים. חברת 'אופק אשכולות בע”מ', בבעלות המכללה, הוקמה לשם עידוד המחקר היישומי המתבצע בתחומה. החברה מהווה זרוע עסקית למימוש נכסי הידע של המכללה ומנוף לפיתוח תעשייה מתקדמת בגליל. אופק מעודדת רישום פטנטים על בסיס הקניין הרוחני הנוצר ע"י חוקרי המכללה, מקדמת מיסחור תוצרי המחקר באמצעות איתור שותף אסטרטגי מתאים, ומציעה ביצוע מחקרים לגופים תעשייתיים ועסקיים, על ידי חברי הסגל, סטודנטים, ומומחים מטעמה המגויסים לחברה על פי הצרכים".
למען התעשייה
כיצד אתם מתאימים את תוכניות הלימוד לצרכי התעשייה?
"לפני כשנה התחלנו בהטמעת פרקי אוריינות דיגיטלית, ההכרחיים לארגז הכלים של כל בוגר הנדסה - נתוני עתק, בינה מלאכותית ואלגוריתמיקה - בכל תוכניות הלימוד. המדובר בשלושה נושאים הניצבים בליבת המהפכה התעשייתית הרביעית. אנו מציעים תוכניות התמחות בתעשייה; מעסיקים מרצים המגיעים מהתעשייה ומודעים לצרכיה, מפעילים מועצה תעשייתית מייעצת, ומגייסים תעשיינים בכירים למוסדות המנהלים שלנו. כך חשים אנו בדופק התעשייה ובצרכיה ומעדכנים את תוכניות הלימוד בהתאם. אנו מחוברים כיום לכ-200 חברות ומפעלי תעשייה, רובם ככולם באזור הגליל, הפריפריה הצפונית של המדינה, המשוועת לכוח אדם הנדסי מיומן - אותו אנו מספקים בהיקף של כ-500 מהנדסים חדשים מדי שנה".
האם אתם מקיימים שיתופי פעולה גם עם מוסדות אקדמיים בחו"ל?
"בהחלט, כחלק מהאקוסיסטם שלנו אנו מתניעים מחדש מערך חילופי סטודנטים - באמצעות המשרד ליחסים בינלאומיים של המכללה (IRO) - עם מוסדות אקדמיים באירופה, בסין ובארצות הברית. המדובר בסמסטר אחד בו לומדים סטודנטים שלנו בחו"ל וזוכים בנקודות זכות לתואר. מנגד, מגיעים אלינו סטודנטים ממוסדות אקדמיים בחו"ל ומשתלבים באחד מעשרות הקורסים הניתנים באנגלית. שיתופי פעולה מתקיימים גם ברמת הסגל האקדמי ומתבטאים בחילופי מרצים וחוקרים המשתפים פעולה במחקרים, חלקם פורצי דרך, וזוכים במענקי מחקר מקרנות יוקרתיות בארץ ובעולם".
מהן שיטות הלימוד בעידן הנוכחי?
'המרכז לחינוך הנדסי וליזמות' במכללה אמון על פיתוח מגוון תוכניות לקידום ולשיפור דרכי ההוראה והלמידה במכללה. בין התוכניות המובילות: בניית קורסים בגישת למידה היברידית פעילה המתמקדת במטרות ההוראה; פיתוח קורסים בקבוצות קטנות בגישת למידה המבוססת על הצגת בעיה לה מתבקשים הסטודנטים 'לעצב' פתרון במסגרת פרויקט; הכשרת הסטודנטים למיומנויות נדרשות ולמנהיגות הנדסית; טיפוח יזמות ורב-תחומיות, ואולי החשוב ביותר: הכשרת מרצים באמצעות קורסים וסדנאות לשם השבחת כישורי ההוראה. אנשי הסגל שלנו מבינים כי עליהם מוטלת האחריות להכשיר את מהנדסי המחר ולהטמיע בהם יכולת חשיבה מערכתית, יכולת למידה עצמית ועבודה בצוות, מסוגלות להתמודד עם בעיות מורכבות בתנאי אי-ודאות, ומעל לכל – להפכם למהנדסים עם “ראש פתוח” המובל על ידי יצירתיות ומעוף מחשבתי".
עוד מוסיף פרופסור מהרשק כי "לצד אלה חשוב לציין את 'המועדון ההנדסי' המפגיש מפעם לפעם אנשי אקדמיה, תעשיינים, יזמים וגורמי ממשל מקומי הדנים בבעיות השעה ויוצרים רשת קשרי עבודה כמו גם קשרים חברתיים; 'המרכז לנוער שוחר מדע', החושף את מעבדות המכללה ל- 12,000 תלמידי תיכון מדי שנה ומקיים סמינר קיץ למצטיינים מ-12 מדינות; 'המכינה', המאפשרת לכ-450 מועמדים בשנה לשפר סיכויי קבלתם למכללה באמצעות קורסי מתימטיקה, פיסיקה, אנגלית, אוריינות עברית וכתיבה אקדמית; ו'היחידה ללימודי המשך' האמונה על עדכון תעשיינים בסוגיות חדשנות וניהול מתקדם".
למען החברה
זה מכבר ידוע שתפקידם של מוסדות אקדמיים חורג מתחום ההשכלה וגולש גם למעורבות חברתית וקשרים עם הקהילה בה הם יושבים. כך נוהגת גם מכללת בראודה, המודעת לאחריותה החברתית ומטפחת מעורבותה בקהילה על ידי ייזום מהלכים בעלי ערך חינוכי-מדעי עבור הדור הצעיר, ומעודדת סטודנטים לתרום מזמנם ומכישוריהם למען החברה.
"פרויקט הדגל שלנו, הפועל תחת כנפי הדיקנט, מעניק פתרונות שיקומיים ומקלים לאנשים עם צרכים מיוחדים. במסגרת קורס 'ביומכניקה שיקומית', במחלקה להנדסת מכונות. הסטודנטים מתכננים ומייצרים פתרונות ייעודיים לנכים, לקשישים, ולפעוטות. עד היום תוכננו ויוצרו עשרות מתקנים ייעודיים, חלקם בעלי היתכנות מסחרית, וכולם נעשו מתוך תחושת שליחות ומעורבות קהילתית. במסגרת זו אנו מקיימים שיתופי פעולה הדוקים עם המרכז הרפואי זיו בצפת, ועם המרכז הרפואי לגליל בנהריה - עבור צוותיהם הרפואיים מייצרים סטודנטים שלנו מערכות ומיתקנים המייעלים את עבודתם", מסכם פרופ' מהרשק.
בשיתוף המכללה האקדמית להנדסה בראודה
