לפני כ-100 שנה, בזמן המנדט הבריטי, הוחלט על הקמת נמל ימי מרכזי במפרץ חיפה, שישמש כשער למזרח התיכון כולו. מיקומו המדויק של הנמל היה נתון במחלוקת, שאת תוצאותיה ניתן לראות היטב בעיר חיפה של ימינו. ממשלת המנדט החליטה להקים את הנמל בסמוך לעיר הקיימת, כאשר שובר הגלים של הנמל מתחיל בקצה המערבי של המפרץ, וזאת במטרה להוזיל את עלות הקמת הנמל, ודחתה את תוכניתו של המהנדס היהודי ריכרד קאופמן, אשר טען כי בנייתו של הנמל במיקום שהוצע תחסום את הגישה של התושבים אל קו המים, תשאיר את הנמל ללא עורף לוגיסטי, וכן תיצור הפרעה מתמדת לחיי העיר ולפיתוחה. קאופמן טען שיש למקם את הנמל בסמוך לשפך נחל הקישון תוך שימוש בשטחים המישוריים הפנויים באזור זה, באופן שלא יפריע להתפתחותה של חיפה הקטנה.
תוכניתו של קאופמן שראתה לנגד עיניה קודם כול את טובתה של העיר חיפה, לא התקבלה על ידי השלטונות הבריטים, בשל ההשקעה הכספית הגבוהה יותר שנדרשה ליישומה.
"מצד אחד ההחלטה של הבריטים הפיחה חיים בעיר הקטנה שהפכה לעיר נמל מרכזית בים התיכון, אולם מאידך, כפי שקורה בכל עיר נמל מרכזית בעולם, נוצר קונפליקט בין העיר לבין הנמל", מסביר יואב צוקרמן, מחבר הספר "עבודת נמלים", המתאר את מאחורי הקלעים של הרפורמה בנמלי ישראל וכיום דירקטור בנמל המפרץ ומשנה למנכ"ל. "הנמל חסם את הגישה של תושבי העיר אל קו המים, אלפי משאיות חוצות בכל יום את הכבישים המרכזיים בעיר, חומרים מסוכנים מאוחסנים בקרבת העיר התחתית, וזאת בנוסף למפגעי רעש, ריח ואור בכל שעות היממה".
נמל המפרץ הוקם במטרה לפתור את הקונפליקט בין העיר לבין הנמל. הוא מרחיק את הפעילות הנמלית מהעיר, מאפשר את שחרור חזית הים של הנמל הישן לטובת תושבי העיר ומביא להסטה של אלפי משאיות ביום מהנמל הישן אל הכבישים הייעודיים שמובילים אל נמל המפרץ.
הגשמת החזון
הליכי התכנון של נמל המפרץ החלו כבר בשנת 2007. מדובר באחד ממיזמי התשתית הגדולים בישראל ובהקמתו הושקעו למעלה מחמישה מיליארד שקל בתשתית, בכבישים ובציוד הפעלה. בשנת 2014 החלה חברת נמלי ישראל הממשלתית בעבודות הקמה של נמל המפרץ ובמקביל פרסמה מכרז בינלאומי לזיכיון של הפעלת הנמל החדש למשך 25 שנה. ראש העיר דאז יונה יהב, הבין את הפוטנציאל ופנה אישית לראש עיריית שנגחאי בבקשה שחברת SIPG משנגחאי, המפעילה את הנמל הגדול בעולם, תיגש למכרז להפעלת נמל המפרץ החדש בחיפה. העובדה שכבר בשנת 1993 כרתו שנגחאי וחיפה ברית ערי נמל סייעה ליהב לשכנע את ידידו ובשנת 2015, חברת SIPG משנגחאי זכתה במכרז ההפעלה והשקיעה מליארדי שקלים בתשתיות, בציוד ובמערכות מתקדמות. באיחור של כמעט מאה שנים, עם הקמתו של נמל המפרץ, הוגשם חזונו של קאופמן לשחרר את המתח בין העיר לבין הנמל.
לאחר שחברת SIPG זכתה במכרז להפעלת הנמל, היא החליטה להעתיק את הנמל האוטומטי משנגחאי אל נמל המפרץ ולהביא לישראל את כל המערכות המתקדמות והטכנולוגיה החדשנית שפותח עבור נמל שנגחאי. בשנת 2017 נמסר השטח המיובש הראשון מחברת נמלי ישראל לחברת SIPG, אשר הניחה תשתיות, סללה כבישים, הקימה בניין מנהלה, בית מלאכה ותחנות השנאה.
במקביל לעבודות הבנייה, השקיעה SIPG מאות מיליוני שקלים בהזמנת עשרות מנופי ענק מהחברה הגדולה בעולם לייצור עגורנים. העגורנים, שנישאים לגובה של למעלה מ-100 מטרים עם משקל העולה למעלה מ-1,000 טונות כל אחד, חוברו לאוניה בריתוך מיוחד ובמשך חודשים הפליגו עד לנמל המפרץ. בקיץ 2020 הגיעו המנופים הראשונים מסוגם בישראל, ונפרקו היישר למסילות שהוכנו מבעוד מועד על הרציף, מוכנים להפעלה. כל מנופי הנמל מופעלים מחדר הבקרה באמצעות מערכות שליטה מרחוק, באופן נקי, יעיל ובטיחותי וללא זיהום אוויר כלל.
"אוניות ענק, בהם הצטיידו בשנים האחרונות ענקיות ספנות כמו צים הישראלית, באורך של 400 מטר וברוחב של 62 מטר, הנושאות 20 אלף מכולות ויותר, יכולות מעתה לעגון בישראל, כשנמל המפרץ תורם לשיפור ולקיצור משך הפריקה והטעינה של אוניות ענק אלו." מוסיף צוקרמן. "לעניין זה תורמים כמובן הרציפים, המנופים החדישים, ומערכת ההפעלה מהמתקדמות בעולם. הרציפים שהוקמו באורך של כ–800 מטרים ובעומק של 18 מטר מתחת לפני הים - נועדו לשרת את אוניות המכולה הגדולות בעולם ולהשיב לחיפה את מעמדה כצומת סחר מרכזית בים התיכון וכשער לחצי האי ערב".
הנמל הירוק ביותר בים התיכון
חברת SIPG משנגחאי (Shanghai International Port Group) זכתה במכרז להפעלת נמל המפרץ למשך 25 שנה, כחלק מהרפורמה לפתיחת התחרות בענף הנמלים. מדובר בחברה פורצת דרך בענף הנמלים הגלובלי המשנעת כמעט 50 מיליון מכולות בשנה, פי 15 מסך כל המכולות המטופלות בישראל במשך שנה אחת. SIPG הביאה איתה את הטכנולוגיות המתקדמות של נמל שנגחאי והפכה את נמל המפרץ לאחד מהנמלים היעילים בעולם כולו. "הנמל כולו חשמלי ואינו מזהם כלל", מוסיף צוקרמן, "המנופים שפורקים ומעמיסים מכולות ומשאיות השינוע שמובילות את המכולות בתוך הנמל, מונעות באמצעות הנעה חשמלית בלבד ולצורך כך אף הוקמו בנמל עשרות עמדות טעינה מהירות בכדי לא לפגוע ברצף התפעולי. בעוד רוב הנמלים בעולם פועלים על סולר, נמל המפרץ החדש הוא ירוק לחלוטין ואינו מזהם כלל".
נמל המפרץ הוא היחיד בישראל המצויד במערכת "חשמל חופי". צוקרמן מסביר: "כשאוניה עוגנת בנמל, היא ממשיכה להפעיל את מנוע הבעירה המזהם את האוויר בסביבה. כשיש מערכת חשמל חופי, האוניה מכבה את מנוע הבעירה שלה ומתחברת לעמדת טעינה חשמלית שאינה מזהמת, בדומה לרכב פלאג -אין. כל עוד האוניה קשורה לרציף היא מחוברת לחשמל, תוך הדממה של המנוע הראשי של האונייה. המשמעות היא הפחתה ניכרת בפליטות מזהמי אוויר, כגון תחמוצות חנקן וגופרית וחומר חלקיקי. בשנים הקרובות נראה יותר ויותר אוניות חדשות המצוידות במנוע חשמלי וזיהום האוויר מאוניות במפרץ חיפה צפוי לרדת באופן משמעותי".
גם למיקום של הנמל המפרץ, שהוקם בדומה לחזונו של המתכנן קאופמן, ומרוחק מספר קילומטרים מריכוזי אוכלוסייה, יש יתרון משמעותי: בזכות נמל המפרץ, חלק משמעותי מהפעילות התפעולית שמייצר הנמל, התרחקה אל מחוץ לעיר. כבר היום תושבי חיפה מרגישים גם הקלה בפקקים. "חיברנו כביש חדש היישר מכביש 6 לנמל, כביש שלא נכנס לעיר חיפה, ומעל 1,000 משאיות מגיעות לנמל המפרץ מדי יום", מספר צוקרמן. "מדובר בתכנון מדויק של עשרות שנים שיושם בחיפה בהצלחה, כשנמל המפרץ הפך לחלק אינטגרלי מהלב הפועם של הכלכלה הישראלית וכלכלת חיפה בפרט, ומאפשר את הגברת קצב הצמיחה של המשק הלאומי".
חיפה הצליחה ליישר קו עם ערי נמל מובילות בעולם כמו ברצלונה, לוס אנג'לס ורוטרדם, בהן פועלים מספר מפעילים בינלואמיים המתחרים בניהם על מתן השירות לאוניות. כיום, לאחר שנתיים בלבד, כבר לא קיימים נמלים ממשלתיים במפרץ חיפה. "תחרות בין מפעילים היא כל התורה על רגל אחת", אומר צוקרמן. "בדומה לתחומים אחרים בכלכלה, לדוגמה שוק הסלולר, שבו הלקוחות יכולים לעבור בקלות למפעיל אחר מתחרה, כיום על כל אוניה שנכנסת למרחב חיפה מתחרות שתי מפעילות בין-לאומיות. התקופה של נמל ממשלתי אחד הסתיימה והעיר חיפה הפכה להיות מעצמה בין-לאומית של מפעילי נמל, זו בשורה אדירה לעיר ולכלכלה הישראלית כולה".
לדבריו, קיומו של נמל המפרץ משפיע באופן ישיר על התחרות ומוביל לשיפור וייעול השירות בענף הנמלים בארץ, כשהוא מציב את נמלי ישראל בשורה הראשונה של הנמלים בים התיכון. "נמל המפרץ יסייע להשיב את חיפה למעמדה הטבעי כעיר הנמל החשובה בישראל ובאזור ולחזור לעמדת הובלה, לאחר שנים בהן איבדה את הבכורה לאשדוד".
יש מקום לכולם
נמל המפרץ קלט מאות עובדים מחיפה, הקריות ויישובי הצפון, ומקפיד על מגוון תעסוקתי – מפעילות ומפעילי מנופים, יהודים שעובדים יד ביד עם דרוזים, מוסלמים ונוצרים ועוד. זה חלק מהתפישה הארגונית הכללית של SIPG שמעודדת שילוב של כלל האוכלוסיות בעבודות הנמל.
"כהמשך ישיר של אותו קו שהנחה אותנו בגיוס העובדים מכלל המגזרים, כך גם היה חשוב לנו לפתוח את כל התפקידים והמשרות בנמל גם לנשים. אם עד לאחרונה עולם הנמלים היה עולם שרוב רובו גברי, הרי שאצלנו בנמל ניתן למצוא נשים בכל התפקידים", אומרת נועה פורת, מנהלת משאבי אנוש בנמל. "כשניגשנו למשימת גיוס העובדים לנמל, היה לי ברור כי הנמל צריך לשקף את פסיפס התושבים בחיפה ובסביבה, ובהתאמה יש אצלנו עובדים מכל המגזרים. השאיפה היא לייצר מקום עבודה שפתוח ומתאים לכולם. אנחנו מתחשבים בחגים של כל המגזרים השונים. נמל המפרץ משקף את הגיוון החברתי של חיפה ומאפשר יותר רציפות בעבודה, תוך התחשבות בצרכי העובדים".
העתיד כבר כאן
במקום המנופים הקיימים במרבית הנמלים בארץ ובעולם, מנופים המופעלים בידי אדם היושב בראש כל מנוף, הביאה SIPG ארצה, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, את המנופים המתקדמים ביותר בעולם. אלה מופעלים בשליטה מרחוק מחדר הבקרה של הנמל, וכך היא מאפשרת גמישות תפעולית רבה יותר, מקלה על הצפיפות בנמלי ישראל ומשפרת בדרך זו את רמת השירות ואת רמת הבטיחות.
"הטכנולוגיה שהביאה SIPG לחיפה היא המתקדמת ביותר בעולם", אומר צוקרמן ומוסיף: "רק לנמלים בודדים בעולם יש טכנולוגיה שמתקרבת לרמה כזו. בנוסף, יש מערכת חכמה שפותחה על ידי SIPG, שמכוונת את מפעילי המנוף ואת הנהגים באופן שמייצר יעילות מרבית. במנופי השער בנמל יש מפעיל אחד לכל שישה מנופים, זה מתאפשר בזכות הטכנולוגיה והמערכת המתקדמת. מישהו צריך לתפעל את כל הטכנולוגיה הזו, והנמל קלט עשרות עובדים צעירים שמבינים בטכנולוגיה ומחשבים, רבים מהם מחיפה. לנמל תהיה השפעה מכרעת גם על כלכלת העיר חיפה ואזור הצפון בכלל ותביא לגידול משמעותי בתוצר של חיפה וליצירה של אלפי משרות חדשות בעיר".
בטיחות במקום הראשון
הפעלת נמל המפרץ מתבצעת תוך הקפדה על נוהלי בטיחות מחמירים והסטנדרטים הגבוהים ביותר של נמל שנגחאי. המשאיות נכנסות בשער ומזוהות באופן אוטומטי, ונהג המשאית מקבל הנחיה באיזו מיקום בדיוק עליו להתייצב על מנת למסור או לקבל את המכולה שלו. על מנת לשמור על הבטיחות ברמה הגבוהה ביותר, רכבים פרטיים לא נכנסים לתוך שטח הנמל התפעולי.
בנוסף, כאשר אוניה מגיעה, המערכת כבר יודעת לזהות היכן על האוניה ממוקמות כל המכולות שעתידות להיטען או להיפרק. כך עבודת הנמל מתבצעת ביעילות מרבית.
"למיקום המרוחק יחסית של נמל המפרץ מהעיר יש יתרון אדיר בטיפול ואחסנה של מכולות המכילות חומרים מסוכנים כמו ברום ואמוניה. התשתית והציוד לטיפול ולאחסנה של מכולות כאלו הוא הם מהמתקדמים ביותר בעולם", מסביר איציק שריטי, מנהל הביטחון, הבטיחות והגנת הסביבה בנמל המפרץ.
"עד כה, המכולות המסוכנות נפרקו ואחוסנו בנמל חיפה הוותיק, מרחק של מאות מטרים בודדים בלבד מהעיר התחתית בחיפה. בנמל המפרץ המכולות מאוכסנות במרחק של שלושה קילומטר מקו החוף, באזור ייעודי המצויד באמצעי בטיחות ובתשתיות ייעודיות בסטנדרט הגבוה בעולם".
בשיתוף נמל המפרץ SIPG
