האוקיינוס כבר מזמן שבה את דמיוננו וסימן לנו לחקור את מעמקיו. ככה זה במציאות שבה החיפוש אחר מזון, קרקע ואנרגיה הפך למצרך קריטי יותר ויותר, אשר במסגרתו מעמקי הים צוברים את מרבית תשומת הלב בזכות שפע של גילויים מרתקים. ואכן, הים מכסה למעלה מ-70 אחוזים מכדור הארץ שלנו, מעצב את האקלים בו אנו חיים, תומך במערכות אקולוגיות עצומות, ומספק משאבים יקרי ערך.
על רקע המציאות המתוארת, נולד רעיון ''כלכלה כחולה'' לפני קרוב לשלושה עשורים, פרי יוזמתו של הכלכלן הבלגי, גונטר פאולי, שבבסיסו השאיפה ליצור פתרונות מדעיים שמקורם בים אשר יטיבו עם הסביבה.
לשם המחשה, הכלכלה הכחולה על גווניה השונים מגלגלת נכון להיום למעלה מ-2.5 טריליון אירו בשנה, מה שהופך את האוקיינוס - דה פקטו - לכלכלה השביעית בגודלה בעולם במונחים של תמ"ג. המספרים הללו אף מוערכים בחסר, מאחר וכמעט כל העסקים תלויים בים בשלב מסוים בשרשרת הערך שלהם ואינם לוקחים בחשבון את הנזקים הפוטנציאליים, שעלולים להתרחש בכל עסק, שמקורם בים.
"העולם רק מתחיל להבין כיום את הפוטנציאל הגלום במרחב הימי, לצד יכולתו לענות על האתגרים הגדולים עימם מתמודדת האנושות, לרבות מונחים של ביטחון תזונתי, אנרגטי ותעסוקתי", אומרת הילה ארנרייך, מנהלת "המרכז הלאומי לכלכלה כחולה" שבחיפה, המתארת שורה של תהליכים המתרחשים בשנים האחרונות וצפויים לקחת את הכלכלה הכחולה מספר צעדים קדימה.
ארנרייך עומדת בראש מרכז ראשון מסוגו שנוסד לפני כשנה בחיפה, בהשקעה של למעלה מ-10 מיליון שקלים, מתוך מטרה לאומית לאגד תחת מקום אחד פיתוח יזמות וחדשנות טכנולוגית הקשורה למרחב הימי. ברמה המעשית, משמעות המושג "כלכלה כחולה" היא שימוש בר-קיימא במשאבי האוקיינוסים לטובת צמיחה כלכלית, הגדלת מקורות התעסוקה תוך שמירה על ערכים סביבתיים ועל מערכת אקולוגית מאוזנת של האוקיינוסים ואזורי החוף.
"המרכז הלאומי לכלכלה כחולה מהווה מרחב לשיתוף פעולה בין גופים רבים העוסקים במחקר ובפעילות ימית ובין התשתיות האזרחיות, הכלכליות, הביטחוניות והאקדמיות הקיימות במפרץ חיפה", אומר ליאור חנוכה, מנכ״ל חברת HiCenter, חברה בת של החברה הכלכלית, שמפעילה את המרכז הלאומי. "המרכז הוקם ברובע החדשנות בחיפה בקרבת הנמל, ומהווה מרכז פעילות תוסס, המציב את חיפה בחזית הערים המובילות בעולם בפיתוח כלכלה. זאת, יחד עם עוד ערים בעולם כמו ברצלונה ספרד, קייל בגרמניה, וסן-דיאגו בארה"ב. יש לציין כי כבר עתה קיימות בישראל יכולות טכנולוגיות ומחקריות מובילות בתחום הימי, אולם הן מבוזרות ונפרדות, ואינן פועלות כקהילה וכאקוסיסטם. את זאת בא המרכז לשנות, תוך ניצול ריכוזם ופעילותם של גופים אלו באזור חיפה לשם יצירת מוקד כוח מחקרי ויזמי שיתרום רבות לפתוח כלכלי של העיר".
יעדים נוספים שחרת המרכז על דגלו, כוללים קידום רגולציה וגיבוש מדיניות ממשלתית בתחום החדשנות הימית, חבירה לגופי מחקר וידע בעלי שם עולמי, גיוס כספים באמצעות משקיעים וקרנות מימון לטובת פיתוח כלכלה כחולה על גווניה השונים, כולל עריכת פורומים מקצועיים בהובלת מומחים שונים, שתפקידם להעשיר בידע ותוכן את כלל השחקנים במרחב, העוסקים בממד הטכנולוגי כחלק מהמרחב הימי.
לדבריה של ארנרייך, "לבני האדם יש תלות כמעט מוחלטת במרחב הימי. כמעט כל המשאבים האקוטיים לחיינו מצויים במרחב זה. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בנרטיב העסקי של חברות ימיות מסורתיות, לצד יותר ויותר גופים ומשקיעים פרטיים הבוחרים להיכנס לעולם ההשקעות הימיות, תוך הבנה של הפוטנציאל הכלכלי העצום הקיים בהם, יחד עם אימפקט חשוב שההשקעות הללו מייצרות. זוהי הסיבה שאנחנו במרכז, רואים בכלכלה הכחולה כבסיס ההשקעות החשובה ביותר של זמננו".
שיתופי פעולה חובקי עולם
בתחילת חודש יולי האחרון גדשו את נמל חיפה מאות אורחים מרחבי העולם. אלו הגיעו במיוחד לכבוד כנס הכלכלה הכחולה (Blue Tech) הבינלאומי הראשון אי פעם שנערך בישראל, בהובלת "המרכז הלאומי לכלכלה כחולה וחדשנות".
הכנס סיכם שנה גדושה של פעילות המרכז הלאומי, שתוך פרק זמן קצר למדי הצליח למצב את עצמו כחלק אינטגרלי מקהילת הכלכלה הכחולה העולמית, ובמקביל להאיר בזרקור על טכנולוגיות ישראליות ימיות, תחום שכמעט ולא היה מיוצג בישראל עד אז.
מחיפה תצא הבשורה
כזכור, המרכז הלאומי הוקם בהמשך להחלטה של הוועדה הבין-משרדית לניהול המרחב הימי של ישראל. לאחר בדיקה יסודית של התחום, בחרה הוועדה להכריז על חיפה כ"בירת הכלכלה הכחולה והחדשנות הימית של ישראל". יצוין, כי הבחירה בחיפה כמובילת האקוסיסטם של תחום הכלכלה הכחולה, מתבססת על תשתיות ועוגנים לאומיים הממוקמים בעיר חיפה, בדגש על ארבעת הנמלים, חברות ימיות מובילות, רשויות הרגולציה הימיות של ישראל, אקדמיה מובילה בתחום כמו הטכניון, אוניברסיטת חיפה והמכון לחקר ימים ואגמים, לצד החיבור של העיר חיפה לתרבות והיסטוריה ימית שורשית.
המרכז הלאומי הוקם ביוזמה של עיריית חיפה ופועל במסגרת חברת HiCenter. המרכז החל את פעילותו על בסיס עבודה מקצועית שכללה מיפוי וניתוח של מפת חברות הטכנולוגיה הקיימות בישראל בתחום הימי, לרבות מיקוד תחומי הליבה ביחס למגמות בינלאומיות מובילות, ניתוח השווקים ובניית מתודולוגיה עבודה סדורה.
ליאור חנוכה מנכ״ל HiCenter: ״הפעילות של "המרכז הלאומי לכלכלה כחולה" מצטרפת לכלל פעילות חברת HiCenter, שבשלוש השנים האחרונות הקימה את IN-VENTech שגייסה כ- 400 מיליון שקלים ל-57 חברות שפועלות בעיר חיפה והקימה את HiFund - מועדון משקיעי אנג׳לים שחברים בו כיום כ-750 משקיעים".
לפני כארבעה חודשים הצטרפו למרכז הלאומי לא פחות מ-13 חברות כלכלה כחולה מבטיחות, אשר נבחרו במסגרת "קול קורא", שאליו ניגשו למעלה מ-160 חברות.
המרכז משמש ככר פורה עבור אותן חברות, שמצידן מקבלות מימון ותמיכה כספית, יחד עם תשתית פיזית, הכוללת משרדים ברובע הנמל בחיפה. בנוסף, נהנות החברות מסיוע בגיוס הון ומהליכי פיתוח עסקי, כמו גם מסיוע בביצוע ''הוכחת היתכנות'' (POC) וחשיפה לשווקים בינלאומיים.
במקביל, המרכז הלאומי מייצג את ישראל בפורומים מקצועיים מהשורה הראשונה בעולם בתחום הכלכלה הכחולה, כשהוא זוכה לשתף פעולה עם הגופים המובילים ביותר. לראיה, לאחרונה חתם המרכז על הסכמים שכאלו מול מספר מדינות מפתח נבחרות באירופה וחברות רב-לאומיות גדולות.
ומה לגבי העתיד? "אנחנו מוצפים בימים אלה בפניות מגורמים בינלאומיים העוסקים בתחום הכלכלה הכחולה, הן באירופה ובארצות הברית, לגבי שיתופי פעולה ואיתור טכנולוגיות ישראליות בתחום, כשבמקביל התחלנו לפתוח צירי שיתופי פעולה גם במזרח ובאנגולה. המטרה היא להמשיך ולהעמיק את הפעילות הזו גם במהלך השנה הקרובה, בניסיון להעניק לסטארטאפים הפועלים במרכז, ערך מוסף משמעותי, תוך מתן דגש על קידום הטכנולוגיות שלהם בשוק הגלובלי", אומרת ארנרייך.
בשיתוף עיריית חיפה
