בנובמבר 2016 פרץ בישראל גל של שריפות במוקדים רבים, כאשר הגדולה שבהן הייתה בחיפה. אחת השכונות שנפגעה הכי קשה בשריפה, הייתה רוממה החדשה וכמוה גבעת אורנים הקטנה. המשפחות ששמעו על השריפה, שעמדה לכלות את בית הספר במקום, הגיעו במהרה להציל את יקיריהם ונסעו כמקובל דרך הרחובות המאפשרים גישה לשכונה - רחוב הפרחים ורחוב אורן. במקביל הגיעו כוחות הצלה רבים על מנת להתגבר על האסון. כיוון שלשכונת רוממה יש ארבע יציאות וכניסות, הן צוותי החילוץ והן ההורים המודאגים הצליחו להגיע בזמן - אלה לאסוף את יקיריהם ואלה למזער את הנזקים הרבים. סוף טוב הכול טוב.
אלא שהשריפה הדליקה כמה נורות אדומות, אחת מהן הייתה ההבנה שיש צורך קריטי באזורי חיץ, בין השטח העצי לבין השכונה, מה שבזמנו הציל את שכונת רמות ספיר מכיליון משריפה. הנורה האדומה השנייה, והמשמעותית לא פחות, הייתה הצורך הבהול להוסיף יציאות נוספות לשכונות כלואות.
כשנתיים אחרי האסון הוציא מבקר המדינה דוח המחייב את עיריית חיפה לסלול כבישים נוספים עבור שכונות כלואות, שכן "באסון הבא, בין אם מדובר ברעידת אדמה, מלחמה או שריפה, לא תהיה אפשרות לחלץ את התושבים, כיוון שלא תהיה דרך מילוט", נכתב בדוח.
אתגר לא פשוט
"שכונות כלואות הן כאלה שיש להן כביש אחד בלבד ממנו ניתן להיכנס לשכונה או לצאת ממנה", מסביר אריאל וטרמן, מהנדס העיר חיפה. "למשל שכונת כרמליה, ממנה אפשר לצאת דרך כביש אחד בלבד המוביל לציר הרכס, ואין כביש שדרכו אפשר לצאת מהשכונה כלפי מטה. דהיינו, מי שרוצה להגיע למטה – למשל למת"ם - עליו לעלות עד למעלה, לעשות עיקוף ואז לרדת למטה. המילה כלואות מעידה על כך שבעת שריפה או כל אסון אחר, המחייב פינוי מהיר של התושבים, יהיה קושי גדול להגיע לשכונה הכלואה ללא כבישי גישה נוספים. למעשה, כל אחת מהשכונות על הרכס היא בגדר שכונה כלואה, כאשר קיים בהן רק כביש אחד המחבר אותן לשדרות מוריה, או לרחוב חורב למשל. כך גם קורה ברחוב הרופא (אחוזה), כבביר, דניה, רמת בגין ורמת גולדה".
הצורך הזה בכבישים נוספים הולך וגדל, שכן העיר חיפה נמצאת בתנופה עצומה של התחדשות עירונית כפי שלא ידעה כמותה זה שנים. לצד התחדשות השכונות הוותיקות שגדלות להן, בעיקר לגובה, קמות להן שכונות חדשות. על רכס הכרמל לבד יקומו עשרות אלפי יחידות דיור, על פי תוכניות שקיימות. מדובר על עשרות אלפי יחידות דיור שיקומו על שטחים נרחבים באזור האצטדיון, וכן בהתחדשות עירונית בכל שכונות החוף, והמשימה העומדת לנגד עיני עיריית חיפה היא, בין היתר, שמירה על מינון של שטחים ציבוריים ומענה בתשתיות ובנגישות תחבורתית לדיירים הקיימים ולאלה שיתווספו.
"מדובר על אתגר לא פשוט, ובצידו הבטחה של המדינה לקדם מטרונית נוספת לצד רכבת קלה שתעבור לאורך החוף, ותהווה המשך של הרכבת הקלה מנצרת", אומר וטרמן. "הרכבת, שכיום מגיעה מנצרת לחיפה, תמשיך עד טירת הכרמל דרך שכונות החוף. פרויקט נוסף הוא מינהור הרכבת. זהו פרויקט קריטי, כי השכונות האלה חייבות להיות מחוברות לים רגלית, ולא במעברים צרים ונחותים, שיחמירו בגלל התשתיות והגדרות ההיקפיות של הרכבת החשמלית. אנחנו דוחפים לתכנית של מנהרה גדולה, בה תעבור הרכבת בצורה כזו שכל החוף ייפתח לשכונות".
המורכבות של העניין באה לידי ביטוי גם בדרישה של התושבים לשמור על איכות החיים שלהם, כזו שאינה כוללת כביש מתחת לבית, וגם במקרה הזה קיימת הבטחה שהכבישים שיסללו ישרתו רק את תושבי השכונה עצמה, שכן לבאים משכונות אחרות לא יהיה יעיל לעבור בין השכונות ולקצר את הדרך.
לחבר את השכונות
השכונות הללו אמורות להתחבר כלפי מטה אל כביש החוף (כביש 4). כך שבמצב חירום יהיה ניתן לצאת ולהיכנס גם מלמעלה, אל הציר, וגם כלפי מטה, דבר שבאופן טבעי יזרז את הפינוי. "בפועל, כיום, קיימת דרך יציאה אחת לרמזור אחד על ציר הרכס, ולמעשה רמת השירות אינה טובה גם בשוטף וגם בזמן חירום. לכן, זומנו גורמי ביטחון בכירים החל מסגן הרמטכ"ל, נציג משרד הפנים, המשטרה, כיבוי אש, פיקוד העורף ורבים אחרים, ואלה קבעו שיש להוביל בעדיפות עליונה את נושא החיבורים ליציאה נוספת לשכונות לכיוון מטה, ובזה אנחנו מתעסקים: חיבור לחלק התחתון של השכונות לכיוון מערב".
הכביש המערבי הראשון שיוצא לביצוע הוא "מחבר כבביר", וסלילתו תייצר חיבור בין שכונת כבביר אל רחוב שלמה המלך שבשכונת נווה דוד, ובפועל תייצר חיבור בין שכונת כבביר שבכרמל למבואות הדרומיים של העיר. דהיינו, חיבור בין השכונות הוותיקות לחדשות.
מהנדס העיר מבטיח כי הביצוע בפועל של סלילת הכביש יעשה תוך הקפדה על שמירת הטבע והסביבה, כך שהכביש לא יהרוס את הסביבה הטבעית הייחודית שמאפיינת את הנוף החיפאי. "זהו הפרויקט הראשון העובר לידי שלב ביצוע, במסגרת החלטת העירייה למצוא פתרונות לבעיית 'השכונות הכלואות' בחיפה", אומר וטרמן. "כדי למנוע פגיעה בטבע, הסלילה נעשית תוך התחשבות בערכי הטבע, כולל מעברים אקולוגיים לבעלי חיים. אמנם, זה מייקר את הפרויקט, אבל חשוב לנו לעבוד בצורה בת קיימא, ללא ויתור על המענה הנדרש לחיי אדם של מוצא מילוט. בדרך הזאת, הרווח הוא כפול, שכן כביש הגישה החדש לשכונה וממנה יקל על עומסי התנועה באזור וגם ישפר באופן ניכר את רמת הבטיחות במקרי חירום. השלמנו את התכנון המפורט של 'מחבר כבביר', המכרז לביצוע ייסגר בעוד חודש ונתחיל את השלב הראשון של יצירת החיבורים.
במקביל, אושר תקציב תכנון לכל הירידות, הכוללות את כרמליה, אחוזה, בגין, דניה, ויז'ניץ המזרחית ורמת אלון. בנוסף, לצד שכונת כבביר שמתקדמת לביצוע - אנו משלימים בימים אלה חיבורים בין שכונת אלמוגי לדרך רופין ובין שכונת ורדיה לדרך חנקין. "כל השכונות האלה יקבלו ציר מוצא נוסף", מוסיף וטרמן, "זה כבר לא יהיה 'פרויקט' לצאת מהשכונה, אלא מהפכה שתבטל את העומסים בבוקר, ותחסוך המון נסיעות מיותרות של למעלה-למטה והפוך".
בשיתוף עיריית חיפה
