הרעיון להקמת הטכניון נולד בשנת 1901, בתוכניתם המשותפת של מרטין בובר, ד"ר חיים ויצמן וברתולד פייבל, שהגו הקמת "בית ספר טכני גבוה" בארץ ישראל. הבחירה להקים אותו דווקא בחיפה הייתה של ד"ר פאול נתן, שעמד בראש "חברת עזרה של יהודי גרמניה", מתוך רצון לאפשר חדשנות בסביבה המשוחררת מכבלי ההיסטוריה והפוליטיקה היהודית של אותה תקופה. ויתרה מזאת, עיר המהווה צומת מרכזי לרכבות שהגיעו עד לארצות השכנות ושבמקביל תוכנן בה גם נמל נרחב.
ד"ר נתן הבין כי שתי עובדות אלה יהפכו את חיפה למרכז תעשייתי ותחבורתי, וכי מאחר שעתידו יהיה תלוי בבוגרי בית הספר הטכני הוא יספק עבודה לבוגרי הטכניון.
אבן הפינה לבניין הטכניון ההיסטורי (כיום מדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) הונחה בטקס חגיגי ב-11 באפריל 1912. את הבניין תכנן האדריכל היהודי-גרמני הנודע אלכסנדר ברוולד, שהצטרף לימים לסגל הטכניון. במועד הנחת אבן הפינה לא שיערו המכובדים את תפקידו המרכזי של הטכניון בקורות העם היהודי. לימים הפך הטכניון לאחד מהמוסדות ההנדסיים-מדעיים המובילים בעולם, עם שלוחות בארה"ב ובסין, והשנה הוא דורג בין חמש האוניברסיטאות ההנדסיות המובילות באירופה ובין עשר האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות בעולם. בקמפוס הטכניון נולדה אומת הסטארטאפ וממנה יצאו ארבעה חתני פרס נובל.
האוניברסיטה הראשונה בישראל
מלחמת העולם הראשונה וכיבוש הארץ על ידי הבריטים עיכבו את חנוכת הטכניון. לאחר קשיים רבים הוא פתח את שעריו בשנת 1924 והפך לאוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל. הכיתה הראשונה בארכיטקטורה ובהנדסה בנאית מנתה 17 סטודנטים ובהם סטודנטית אחת. כך החל החלום לקרום עור וגידים והטכניון היה לאחד מהמוסדות החשובים של המדינה שבדרך, אבן שואבת לעולים יהודים מכל העולם.
במלחמת העצמאות ב-1948 התגייסו סטודנטים ומרצים לחטיבת כרמלי, שהשתתפה בקרבות לשחרור חיפה וחזית הצפון ואשר ספגה אבדות כבדות. בין הנופלים היו גם כ-70 סטודנטים וחברי סגל מהטכניון. אלה מונצחים על לוח הזיכרון במרכז הקמפוס.
עם השנים גדל הטכניון וצרכיה של מדינת ישראל דרשו להרחיבו. היה זה ראש הממשלה דוד בן גוריון, שבחר את מרומי ההר שבנווה שאנן למקום החדש, הלוא הוא הקמפוס הנוכחי.
עיר בתוך עיר
קמפוס הטכניון כיום הוא עיר עם עשרות בניינים ובה פועלים 18 פקולטות, עשרות מרכזי מחקר בין-תחומיים, מערכות מחשוב ותשתיות מחקר מהמתקדמות בעולם ומתקני ספורט ותרבות ובהם מרכז הספורט, בריכת שחייה, בית קולנוע, מרכז מבקרים, חנויות מכולת, גני ילדים ומרפאה.
בטכניון לומדים כיום כ-15,000 סטודנטיות וסטודנטים, כשני שלישים מהם לתואר ראשון והיתר לתארים מתקדמים. 4,600 סטודנטיות וסטודנטים מתגוררים במעונות הסטודנטים בקמפוס – המספר הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות בישראל. שיעור הנשים מקרב הסטודנטים לתואר ראשון עומד כיום על 44.2% והוא הגבוה ביותר בתולדות הטכניון.
בשנת 1969 הוקם בית הספר לרפואה, לימים הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, סמוך לקריה הרפואית רמב"ם. מאז היווסדה רשמה הפקולטה לרפואה שורה של הישגים מדעיים, טכנולוגיים ורפואיים. החזון וההבנה שעתיד הרפואה מותנה בחיבור בין רפואה, מדע, הנדסה וטכנולוגיה הקדימו את זמנם.
כיום מקיים הטכניון פעילויות הוראה ומחקר נרחבות בתפר שבין עולם הרפואה לתחומי מדע וטכנולוגיה. תרומת הטכניון באה לידי ביטוי גם בקשר ההדוק עם רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, ועם שני בתי החולים הנוספים בחיפה: המרכז הרפואי כרמל ובני ציון. שיתוף הפעולה מחבר בין רופאים, מהנדסים, אדריכלים ואנשי חינוך וממשיך ברופאים והרופאות הרבים מבתי החולים בחיפה והצפון המשמשים כחברי סגל.
באוגוסט 2020 השיק הטכניון, ביוזמת הנשיא פרופ' אורי סיון, את יוזמת בריאות האדם, שנועדה לקדם את בריאות האדם באמצעות מחקרים בין-תחומיים המחברים טכנולוגיה ורפואה. במסגרת זו יצאו לדרך מיזמים משותפים ובהם מכון זימין לבינה מלאכותית ברפואה ומרכז וולף לרפואה תרגומית והנדסה - יוזמה משותפת לטכניון ולרמב"ם. לאחרונה הושקה גם החזית לקיימות שבמסגרתה מוקמים מכון רזניק לקטליזה והמרכז הלאומי לאגירה אלקטרוכימית בשיתוף אוניברסיטת בר אילן.
"רוב התעשייה במדינת ישראל התחילה מהטכניון, מחברי הסגל או מבוגריו, בין אם מדובר בתעשיות הביטחוניות, בתעשייה האווירונוטית, תעשיית החלל, תעשיית המזון, התעשייה הכימית, התשתיות האזרחיות, מיקרו ואופטו-אלקטרוניקה ובשנים האחרונות גם ננו-טכנולוגיה וטכנולוגיות קוונטיות. גם בהקשר החיפאי קשה לחשוב על מוסד כל כך משמעותי לעיר ולתושביה", אמר פרופסור סיון.
הטכניון מהווה מוקד משיכה לתעשייה והדבר ניכר בעיקר בחיפה ובערים הסובבות. בכל שנה מקים הטכניון בממוצע כ-15 חברות הזנק, מעביר טכנולוגיות מתקדמות לתעשייה, וחוקריו מלווים תהליכי מחקר ופיתוח בחברות רבות. לאחרונה השיק הטכניון מהלך מרחיק לכת שבמסגרתו הוא מזמין חברות נבחרות להעתיק את מרכזי המו"פ שלהן לקמפוס, על מנת למסד שיתוף פעולה הדוק בין אנשיהן לבין חוקרי הטכניון והסטודנטים שלו.
הסנונית הראשונה הייתה חתימת הסכם עם ענקית הטכנולוגיה PTC, שהעבירה לפני כשנה את מרכז המחקר והפיתוח שלה, המונה יותר מ-100 עובדים, לתוך קמפוס הטכניון, ובימים אלה מקדמים בטכניון את שיתופי הפעולה המחקריים עם חברות טכנולוגיה נוספות ובהן Verily, פייזר, דוראל ועוד. אינטל בחרה בטכניון כאחד משש שותפות אקדמיות אסטרטגיות ברחבי העולם.
"זאת ועוד", מוסיף פרופסור סיון, "הטכניון מושך לחיפה אלפי סטודנטים מרחבי הארץ שחלקם נשארים בעיר ובסביבתה גם לאחר תום הלימודים ותורמים לפיתוח הכלכלה, החברה והתרבות. בדוח של מוסד נאמן על תרומת בוגרי הטכניון למשק הישראלי נכתב כי כמחצית מבוגרי הטכניון מתגוררים בחיפה ובצפון".
טכנולוגיה מקדמת
אין זה סוד שרבות מחברות ההייטק הבינלאומיות בחרו למקם את מרכזי המו"פ שלהן באזור חיפה בשל הקירבה לטכניון. אינטל ורפאל, האחת חברה בינלאומית והאחרת ישראלית כחול-לבן, בנויות במידה רבה על בוגרי הטכניון, והן אינן היחידות. רבות מחברות ההייטק מגייסות את הסטודנטיות והסטודנטים כבר בשלב לימודיהם בטכניון. לא בכדי הוקם פארק מת"ם (מרכז תעשיות מדע) בכניסה הדרומית לחיפה מתוך הכרה בחשיבות הקשר בין התעשיות הטכנולוגיות לטכניון. הפארק מאפשר לבוגרי הטכניון להישאר בעיר חיפה ולפתח בה קריירה טכנולוגית מגוונת.
רבים מהסטודנטים והסטודנטיות בטכניון משתתפים בפעילויות פר"ח, הקושרות בינם לבין בני נוער וילדים הזקוקים לעזרה לימודית ורגשית, בחיפה ובסביבותיה. בנוסף לפעילות נוער שוחר מדע ולתוכנית 'מהתיכון לטכניון', סטודנטים מהטכניון מקיימים הדרכות ופעילויות העשרה בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובתיכונים. המדעטק, הפועל בעיר בבניין הטכניון ההיסטורי בשכונת הדר, משמש גם הוא כמוקד חינוכי חשוב בו הטכניון מעורב ומושקע. הטכניון גם מוביל את תוכנית הרובוטיקה FIRST, במסגרתה 20 אלף בני נוער מכל הארץ, מגיל הגן ועד סוף התיכון, נחשפים לתחום הרובוטיקה ורוכשים כישורים טכנולוגיים, מדעיים וחברתיים. דוגמה נוספת היא האולימפיאדה בכימיה שמובילה הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך.
רבים מהמחקרים בטכניון עוסקים בחיפה ובסביבתה. כך הציעו חוקרי הטכניון תוכניות רבות לשיפור פניה של העיר, להעצמת השירותים לתושביה ולצמצום הזיהום בחופים, זיהום האוויר, נזקיהם של חזירי הבר ועוד. הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים מתייחסת לעיר כאל מעבדה חיה. הסטודנטים יוזמים ומקדמים פרויקטים העוסקים בטבע ונוף, מורשת ארכיאולוגית והיסטורית, מרחב, תפקוד מטרופוליני ועוד – והכל תוך דגש על שמירת צביונה של חיפה כעיר ירוקה ופלורליסטית.
החממה החברתית בטכניון מתמקדת בשאלה כיצד רותמים טכנולוגיה מתקדמת למיתון אי-שוויון חברתי. החממה יוצרת שותפויות בין הסגל האקדמי והמנהלי והסטודנטים בטכניון לבין גורמים שונים העוסקים ברווחת העיר ותושביה. חדר המצב החברתי הפועל בהדריון, בקמפוס ההיסטורי בשכונת הדר, מספק פלטפורמה חדשנית לקבלת החלטות בתכנון העיר ובניהולה מתוך סדר יום חברתי-כלכלי ובאמצעות טכנולוגיות חדשניות ומקוריות המייצרות סביבה וירטואלית.
במרוצת השנים הכירה חיפה ברבים מחוקרי הטכניון כ"יקירי העיר" בתודה על תרומתם הרבה למדינת ישראל ולאנושות בכללה, ובשנת 2017 נחנכה בחיפה "כיכר חתני פרס נובל" כהוקרה לשלושת חתני הפרס הפעילים היום בטכניון, כולם תושבי חיפה: פרופ'-מחקר אברהם הרשקו, פרופ'-מחקר אהרן צ'חנובר ופרופ'-מחקר דן שכטמן.
"השנה נציין את שנת ה-100 לפתיחת שערי הטכניון, וזו הזדמנות להביט לאחור בגאווה בהישגים שרשם המוסד המפואר הזה מראשיתו ועד היום ולהישיר מבט קדימה מתוך מחויבות עמוקה ואמונה בכוחו של הטכניון להמשיך ולהוביל את מדינת ישראל והעיר חיפה לשגשוג ולרווחה", מסכם פרופסור סיון.
בשיתוף הטכניון
