המתיחות הגיאופוליטית הגוברת ברחבי העולם ואיתה החששות מהתלקחותם של מלחמות נוספות ברחבי העולם– מייצרים בשנים האחרונות מירוץ חימוש גלובלי. מאז שנת 2022 ועד היום חלה עלייה מתמדת בביקוש למערכות לחימה והגנה, כאשר בשנת 2024 לבדה התרחש זינוק של 9.4 אחוזים בסך הוצאות הביטחון הגלובליות – שהגיעו לסכום חסר תקדים של 2.7 טריליון דולרים. ברקע המתיחות הגוברת ברחבי הגלובוס, העלייה בהוצאות הביטחון בשנת 2024 הייתה הגדולה ביותר מאז תום המלחמה הקרה – והיא הביאה את סך הוצאות הביטחון להיקף של 2.5 אחוזים מסך התמ"ג העולמי. בשנים הקרובות אנחנו צפויים לעלייה נוספת על רקע הסכסוכים הצבאיים בעולם וההחלטה שקיבלו מדינות ברית נאט"ו בוועידת האחרונה על הכפלת תקציבי הביטחון בשנים הקרובות ל-5% מסך התקציב הממשלתי.
ברחבי העולם מורגשת בשנים האחרונות עלייה במתיחות הגיאופוליטית. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, וביתר שאת מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023, ניכרת עלייה במספרם ובחומרתם של העימותים הצבאיים הגלובליים. נכון למחצית שנת 2025, ניתן להצביע על שורה ארוכה של סכסוכים פעילים, מושהים או פוטנציאליים: המלחמה המתמשכת ברצועת עזה, מבצע עם כלביא שהתנהל בין ישראל לאיראן, המלחמה הבלתי נגמרת בין רוסיה-אוקראינה, חילופי המהלומות בין הודו לפקיסטן, ההתחממות בקווקז בין אזרבייג'ן לארמניה, המתיחות בים סין הדרומי והאיומים של קוריאה הצפונית כלפי שכנותיה במזרח אסיה.
את טבלת הוצאות הביטחון העולמית מובילה, איך לא, ארצות הברית: תקציב הביטחון הכולל של ארצות הברית עמד בשנת 2024 על 997 מיליארד דולר, כך על פי נתוני המכון הבין-לאומי לחקר השלום בסטוקהולם (SIPRI). בפער ניכר אחריה נמצאות סין עם תקציב ביטחון כולל של 314 מיליארד דולר ורוסיה עם תקציב ביטחון כולל של 149 מיליארד דולר. ברשימת המדינות עם הוצאות הביטחון הגבוהות ביותר מככבות גם גרמניה (88.5 מיליארד דולר), הודו (86.1 מיליארד דולר), בריטניה (81.8 מיליארד דולר) וסעודיה (80.3 מיליארד דולר). לשם השוואה, מדינת ישראל מדורגת במקום ה-12 עם הוצאות ביטחון כוללות בסך 46.5 מיליארד דולר.
הרוצה בשלום יכון למלחמה
בניגוד לשנות קודמות, מאחורי העלייה בהוצאות הביטחון עומדים לא רק "החשודים המיידיים" כמו ארצות הברית, רוסיה, סין וישראל – אלא גם מדינות אירופה. מלחמת רוסיה-אוקראינה גרמה לשינוי מגמה בתפיסת הביטחון של מדינות האיחוד האירופי, כאשר לא מעט מדינות ברחבי היבשת בטוחות כי רוסיה לא תסיים את המלחמה רק באוקראינה ועשויה להפנות את התוקפנות גם אליהן.על כן, הן משקיעות סכומים הולכים וגדלים ברכש ביטחוני. הוצאות הביטחון של גרמניה זינקו בשנת 2024 ב-28 אחוזים – ואילו תקציב הביטחון הכולל של פולין גדל ב-31 אחוזים והגיע לסכום של 38 מיליארד דולרים.
זירה נוספת של התחמשות מואצת היא תת-היבשת ההודית. סבב הלחימה האחרון בין הודו לפקיסטן העצים עוד יותר את תהליכי הרכש הביטחוני המשמעותיים של הודו ופקיסטן. ניתן ללמוד על כך גם מהיקף העסקאות הביטחוניות העצום בין הודו לתעשיות הביטחוניות הישראליות: במהלך העשור האחרון ביצעה הודו עסקאות רכש של מערכות ביטחוניות מתוצרת ישראל בסכום כולל של כ-3 מיליארד דולרים – ולאורך 4 השנים האחרונות היא אף הפכה ללקוחה הגדולה ביותר של התעשיות הביטחוניות המקומיות. הרכש הביטחוני של הודו מול ישראל כולל בין היתר מערכות הגנה אווירית, מערכות מכ"ם, מל"טים, טילים, כלים מודיעיניים וציוד לוחמה אלקטרונית. רק השנה ניתנה עדות נוספת לקשרים הענפים בין הודו לבין התעשיות הביטחוניות בארץ, כאשר נחתם הסכם רכש משמעותי בין ממשלת הודו לבין רפאל והתעשייה האווירית.
עוד מגמה בולטת בתחום הביטחוני היא "טכנולוגיזציה" של אמצעי הלחימה וההגנה. מדינות וגופים פרטיים משקיעים כיום סכומי עתק במחקר ופיתוח של מערכות צבאיות מהדור החדש – ומביאים אל השוק מגוון רחב של כלי נשק, מערכות הגנה וכלים מודיעיניים עם יכולות טכנולוגיות מתקדמות יותר מאי פעם. בנישה הטכנולוגית של ענפי הביטחון בולטות לטובה גם התעשיות הביטחוניות של מדינת ישראל.
היצרניות הישראליות צומחות
בהסתכלות רחבה על התעשייה הביטחונית העולמית, ארצות הברית היא המעצמה העולמית הבלתי מעורערת. ההובלה האמריקאית מתבטאת כמעט בכל המדדים המשמעותיים של תעשיית הביטחון – ובעיקר בפעילותם של מספר תאגידי ענק כמו לוקהיד מרטין (מטוסי קרב ותובלה, מערכות הגנה אווירית), ריית'יאון (טילים, מערכות מכ"ם, מערכות ניווט), נורת'רופ גרומן (מפציצים, כטב"מים, מערכות מכ"ם) וג'נרל דיינמיקס (צוללות, ספינות קרב, טנקים).
בלחימה הישראלית והאמריקאית באיראן באחרונה, קיבל העולם כולו תצוגת תכלית של שילוב בין התעשייה הביטחונית האמריקאית לישראלית והדבר עשוי לקבל ביטוי בקפיצה בהיקפי הפעילות שלהן בשנים הקרובות. כך בתוך ענף התעשיות הביטחוניות הישראלי ניתן להצביע לדוגמה על אלביט מערכות, אשר דיווחה בשנת 2024 על זינוק של 27 אחוזים בצבר ההזמנות – שהגיע ל-22.6 מיליארד דולר. באלביט דיווחו גם על עלייה בהכנסות (6.8 מיליארד דולר) ועל זינוק של 30 אחוזים ברווח הנקי (390 מיליון דולר).
אלביט היא אמנם הגדולה ביותר, אבל לתעשייה הישראלית ייצוג נרחב בסקטור היצרניות של מערכות הביטחון. חברת מנועי בית שמש, למשל, המתמחה בשיפוץ מנועים וחלקי מטוסים עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים כאחד, דיווחה השנה על מספר חוזים משמעותיים.
חברה ביטחונית נוספת שהגיעה לכותרות מאז ה-7 באוקטובר היא נקסט ויז'ן, יצרנית של מצלמות לרחפנים, שפרסמה לאחרונה תחזיות ורודות במיוחד לשנת 2025. בנקסט ויז'ן מעריכים שהכנסות החברה יגיעו בשנה הנוכחית ל-160 מיליון דולר, עלייה של 45 אחוזים בהשוואה לשנת 2024. גם לאחר מגמה חיובית של צמיחה בהכנסות בשנים 2023-2024, שיעור הרווח הנקי של נקסט ויז'ן עומד כיום על יותר מ-50 אחוזים.
הצמיחה החזקה בהכנסות של החברות הביטחוניות תורגמה בחודשים האחרונים לעלייה חדה במניות החברות האלה. גם בשנה הקרובה וכנראה שגם בעשור הקרוב, המתיחות הביטחונית ברחבי הגלובוס צפויה להמשיך להיטיב עם פעילותן של היצרניות הביטחוניות השונות.
אין באמור משום תחליף לייעוץ (שיווק) השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים והמיוחדים של כל משקיע. האמור בכתבה מתבסס על מידע פומבי גלוי וכן על מקורות מידע הנחשבים בעיני החברה כאמינים, והוא משקף את חוות דעתה של החברה במועד פרסום הכתבה ועלול להשתנות בכל עת. אין באמור לעיל משום התחייבות של החברה להשגת תשואה ואין באמור משום ייעוץ מס.
בשיתוף הראל פיננסים
